אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פיננסים ואחזקות בע"מ נ' השקה בע"מ ואח'

פיננסים ואחזקות בע"מ נ' השקה בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 29/09/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום הרצליה
12941-01-11
25/09/2011
בפני השופט:
צחי אלמוג

- נגד -
התובע:
א.י.ק.נ פיננסים ואחזקות בע"מ
הנתבע:
1. השקה בע"מ
2. שולמית נחום

החלטה

ביום 6.1.2011 הגיש התובעת כנגד הנתבעים תביעה כספית, ובקשה לסעדים זמניים (צוי עיקול, כינוס נכסים) אשר נעתרו, בחלקם, על ידי בית המשפט.

ביום 3.8.11 הגישה התובעת בקשה להרחבת העיקולים הזמניים, כאשר בין היתר, היא מבקשת להטיל עיקול על כספים המגיעים ממחזיקים שונים למבקשת (שאינה בעלת דין בתיק זה). במסגרת זו נתפסו כספים אצל מחזיק, מתנ"ס אור יהודה בסך של כ – 164,000 ₪.

ביום 21.9.11 הגיעו התובעת והנתבעים להסדר המסיים את המחלוקת ביניהם. במסגרת אותו הסדר הוסכם כי המחלוקת באשר לעיקולים שהוטלו על כספים המגיעים למבקשת מצדדי ג' יוכרעו על ידי רשם בית המשפט.

באותו היום התקיים דיון בפניי בבקשה לביטול העיקול שהוטל על כספים המגיעים למבקשת מצד ג' (מתנ"ס אור יהודה). הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה ולא התקיימו חקירות של המצהירים.

אקדים ואתאר את הליך העיקול שקדם לדיון: כאמור, ביום 3.8.11 הגישה התובעת בקשה דחופה להרחבת צו העיקול הזמני (הצו הראשון ניתן ביום 10.1.11). לצורך ענייננו חשובות בעיקר הטענות שהעלתה התובעת כלפי הקשר שבין המבקשת לבין הנתבעת 1. ואלו טענותיה בתמצית: הנתבעת 1 מנהל בחסות יישות משפטית חדשה, היא המבקשת, המשמשת לה ככסות או איצטלה להעתקת פעילות הנתבעת 1, והמדובר בפיקציה פרי ייצרה של הנתבעת 2 שנועדה להבריח כספים ונכסים ולהתחמק מנושיהן.

בפועל, בעלת השליטה, הבעלים האמיתית והמנהלת העומדת מאחורי המבקשת היא הנתבעת 2 שמפעילה את המבקשת בשם דומה ומאותו משרד בו הופעלה הנתבעת 1. מי שרשומות במרשם רשם החברות כמנהלות/בעלות מניות הינן בובות קש בשירות ובשליטת הנתבעת 2 וכי הקמת המבקשת לא נועדה אלא לעקוף את נושי הנתבעת 1. לתמיכה בטענות אלו צירפה התובעת דו"ח חוקר ותמלול שיחות. לאחר פירוט ממצאי הדו"ח ביקשה התובעת "להורות על הרמת מסך בין המשיבה 1 (הנתבעת 1 צ.א.) למחזיקה 1 (המבקשת צ.א.) וליתן צו עיקול גם כנגד המחזיקה 1 וזאת בשים לב למעשה המרמה ו/או חוסר תום הלב כאמור לעיל, ערבוב נכסים ולניהול משותף של אותו בית עסק, וניסיון לנצל לרעה הפרדה כביכול בישות משפטית שונה על מנת להתחמק מחובות".

במסגרת הבקשה לביטול העיקול טענה המבקשת כי היא אינה נתבעת כלל בתיק זה וכי לנתבעת 2 אין יד ורגל אצלה ולאור הבקשה אף פוטרה מעבודתה כשכירה אצל המבקשת. התובעת לא תמכה את בקשתה בראיות מהימנות ולו לכאורה להוכחת תביעתה ואף לא הרימה את הנטל להוכחת מרכיב ההכבדה. הותרת העיקול על כנו תביא לקריסת המבקשת שכן אין היא יכולה לשלם משכורות לעובדיה והיא צפויה להתבע על ידם. באשר לעיקול הספציפי שהוטל אצל מתנ"ס אור יהודה טענה המבקשת כי הנתבעת 1 לא עבדה כלל עם המתנ"ס וכי המבקשת עובדת מולו בהסכם עצמאי. המבקשת לא קיבלה כל תשלום בגין עבודות עבר של חברה אחרת או של מי מהנתבעות אלא מקבלת תשלום בגין עבודה שהיא עצמה מקיימת וגם זאת באשראי שוטף + 30 תוך מימון חודש שכר עובדים במתנ"ס. עוד טענה כי הכספים המוחזקים על ידי המתנ"ס אינם של הנתבעות בתיק ואין בינן לבין המתנ"ס יחסים חוזיים ו/או יחסים כלל.

התובעת השיבה לבקשה זו טענות שהן בעיקרן חזרה והרחבה על טענותיה הקודמות והמבקשת חזרה גם היא , בתשובה, פחות או יותר, על עיקר הטענות שלעיל.

כאמור לעיל, לאור ההסדר בין הצדדים בתיק זה, החוב אינו שנוי עוד במחלוקת, משעה שעתה יש פסק דין מוסכם ומחייב. אבל האם יש בו כדי לחייב את המבקשת ככל שהדבר נוגע לעיקולים ? דומני שהתשובה לכך שלילית.

למעשה, כאשר מתמצתים את טענת התובעת כלפי המבקשת הרי היא אחת: תביעה להרמת מסך ההתאגדות בין המבקשת לבין הנתבעת 1, ומכוחה בקשה להטלת עיקול. נשוב ונציין כי המבקשת לא רק שלא היתה בעלת דין אלא אף לא היתה צד להסכם שקיבל תוקף של פסק דין.

הפסיקה קבעה כי הרמת מסך ההתאגדות תיעשה רק בנסיבות קיצוניות וכחריג לאחר התיקון לסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 (ע"א 407/89 צוק אור נ' קאר סקיוריטי פד"י מ"ח(5) 661, בעמ' 700; וכן ע"א 2223/99 קריספי נ' ח. אלקטרוניקה (1198) בע"מ, פ"ד נז (5)116, 132 ובש"א (תל-אביב-יפו) 13857/01 שמואל רובננקו נ' שיא החזקות, תק-מח 2001(2), 5984 , דברי כבוד השופטת אלשייך בעמוד 5985).

ככלל, על צד הטוען להרמת מסך לבסס את בקשתו בצורה עובדתית, מפורטת ומלאה בדבר הזיקה המלאה בין התאגידים המעורבים בקנוניה הנטענת (ע"א 8393/00 מי גולן אנרגיות רוח בע"מ נ' כור מתכת בע"מ, פ"ד נז(5) 721 (2003)).

ככל שהדבר נוגע להרמת מסך בין חברות מבהיר בית המשפט בתיק פש"ר 1481/01 שמואל רובננקו ושות' בניין והשקעות בע"מ נ' שיא החזקות בע"מ, את מהותה של הרמת מסך בין חברות הקשורות האחת לשניה במסגרת קונצרן, כדלקמן:

"מהותה של 'הרמת מסך' במובנה ה'קלאסי' הינה ביטול 'קו החייץ' של האישיות המשפטית הנפרדת, ומתן זכות לנושה של חברה להיפרע מכיס העושר הפרטי של בעלי המניות בחברה. אין חולק, כי צעד זה, הנסמך כיום על סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, הינו צעד חריג, הננקט אך ורק במקרים קיצוניים בלבד, בהם נעשה שימוש בולט לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת, או שפעולות בעלי המניות עצמם שמו אותו לפלסתר.

המצב הינו מורכב יותר כאשר מדובר בכיסי העושר של חברות הקשורות זו לזו במסגרת קונצרן, ולא בקו התיחום בין כיסי העושר של חברה ובעלי המניות בה. מדובר ביחסים בין ישויות משפטיות, זאת כאשר שרשורי חברות וקונצרנים הינם חלק בלתי נפרד מהכלכלה המודרנית. בעניין זה, מספר גישות שמצאו ביטויין בתיאוריה ובפסיקה, כאשר התפיסה השלטת הינה 'גישת ביניים', אשר מבקשת לאזן בין שני אלו:

א.כיבוד הרצון וחופש החוזים המתבטא ביצירת ישויות משפטיות נפרדות המאוגדות כקונצרן תחת חברה אחת גדולה.

ב.מניעת ניצול לרעה של עקרון הישות המשפטית, תוך הסתמכות פורמליסטית על ישויות משפטיות נפרדות, אשר אין להן קיום כלכלי נפרד במציאות חיי המעשה, ומטרתן העקרית אינה אלא להקשות על הנושים שלא כדין.

עולה כי גישת הביניים תנסה לאבחן בין מצב בו הקונצרן הינו זירת פעילותן של חברות המשמשות כמוקדי רווח עצמאיים בעיקרם. אלה המסתמכים, בין היתר, גם על יחסי הקרבה של הקונצרן לפעילותם (הכוללים גם עסקאות שלא היו מתבצעות בין חברות זרות). זאת, לבין מקום בו עקרון זה אינו מתקיים, אלא המצב בפועל דומה יותר למצב של 'גוף' ו'אברים', אשר אין להם קיום עצמאי, או שאין הם אלא צינור ביצוע של חלק מפעילות החברה האם...

... ד"ר אירית חביב-סגל מסכמת בספרה 'דיני חברות', בעמוד 265, רשימה של שיקולי עזר שניתן לבדוק כאשר שוקל בית המשפט האם להרים את המסך בין חברות קשורות:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ