אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פינדלניג נ' כדורי

פינדלניג נ' כדורי

תאריך פרסום : 24/07/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
49145-12-10
24/07/2011
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
אהד פינדלניג
הנתבע:
נועם כדורי
פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה כספית בסך 30,000 ₪, אותם עותר התובע לחייב את הנתבע בגין ביצוע עוולת לשון הרע.

התובע, המתאר עצמו כמצטיין בנושאים שונים טוען, כי מזה חודשים רבים מרגיש תחושת אי נוחות מצד חבריו אשר נכחו באירועים שנגרמו על ידי הנתבע, שבתקופה הרלוונטית שימש כמרכז שבט צופי ירקון ברמת גן ושיפורטו להלן:

טוען התובע, כי בהיותו חניך בשבט הצופים נסע עם חבריו למחנה קיץ ביולי 2010, ובלילה שבין 19/7 ל-18/7 הוא יצא עם חברים לטיול לילי במחנה. למחרת בבוקר כינס הנתבע את בני השכבה ובפני הורים ומתנדבים וחניכי השבט הטיח בתובע ובחבריו, כי הם ביצעו גניבה ונטלו ציוד ממחסני השבט האחר שבמחנה. אותה קבוצת ילדים כולל התובע סולקו מהמחנה מבלי שניתנה להם הזדמנות להבהיר את אירועי הלילה. בדיעבד, הודה הנתבע ותנועת הצופים, כי לא בוצעה גניבה, אך נזקי התובע לא תוקנו ולא הובעה התנצלות בפני הפורום בו הוטחה ההאשמה.

טוען התובע, כי מאז האירוע הוא מתמודד עם סיטואציות מביכות בגין אותה טענת גניבה.

בפגישה שהתקיימה לאחר מכן בין התובע, הוריו וראש ההנהגה של השבט, ביחד עם הורים נוספים, נמסר מכתב של הנתבע מיום 25/7 בו מפרט הנתבע את הסיבה להרחקת קבוצת החניכים והוסיף, כי אם השתמע מדבריו שהילדים ביצעו גניבה, הוא מביע את התנצלותו.

התובע והוריו לא רואים במכתב זה התנצלות, הנתבע לא התנצל בפני כל החניכים ובפועל לא היתה כל גניבה.

התובע טוען, כי חבריו לתנועה ולבית הספר נועצים בו עיניים ומביטים בו באופן שונה ולטענתם אף התעוררה בעיה בבית הספר לענין זה.

טוען הנתבע, כי אין כל קשר בין עוולת לשון הרע לבין העובדות נשוא תביעה זו, מכיוון שהתובע וחבריו סולקו ממחנה הקיץ בשל התנהגות לא ראויה כשטיילו באישון לילה בשטח של שבט אחר ובניגוד לאיסור המפורש לצאת מתחומי השבט ועשו ככל העולה על רוחם. במחנה שהו אלפי חניכים ויש צורך לדאוג לבטיחותם, שהוא ערך נעלה, והנתבע היה אחראי באותו מחנה על 500 חניכים ועל המשמעת בתקופת המחנה.

במועד הרלוונטי, בסמוך לשעה 02:30 לפנות בוקר, הבחינה ראש שבט אורנית, אורלי מוריאני, בקבוצת חניכים שהסתובבו בשטח המחנה שלה ובשטח המחנה עליו היתה אחראית וחניכים אלה לא היו מוכרים לה ובדיעבד הסתבר כי הם חניכי השבט עליו היה מופקד הנתבע. אורלי שלחה ביום 10/8/10 הודעת דוא"ל לנתבע ובו פירטה, כי פגשה באנשים לא מוכרים בשעה שחניכיה כולם ישנו והם נכנסו והציצו, ונכנסו למחסן. לטענתה, הם לא הסכימו להזדהות בפניה ולומר לאיזה שבט הם משתייכים ולא הסכימו להסביר את הימצאותם בשטח השבט שלה, בנוסף התחצפו אליה וברחו.

לטענתה, רק כאשר הבחינו שהיא משוחחת עם הקב"ט הם ברחו ובחנו באם הינה בעקבותיהם.

הם אף נכנסו למקלחות ופתחו את ברזי המים. לטענתה, הקב"ט הוא שהוציא את הנערים מהמקלחות ולמחרת בבוקר היא הגיעה אל שבט ירקון למסדר זיהוי ולשאלה מי נכח באירוע, הרימו שניים את היד ולאחר פניה אישית בשאלה האם היו שם, הודו כל ששת החניכים.

טוען הנתבע, כי לאחר קיום שימוע ושיחה עם החניכים הוחלט להרחיקם מהמחנה. הנתבע מכחיש את טענות התובע, כי היה מדובר בטיול לילי, כיוון שזה אינו חלק מהפעילות ובניגוד לכללי הפעילות. עוד לטענתו, בשיחת השימוע היו רק בני השכבה ולא בנות השכבה והוריהם, למעט 3 הורים פעילים.

הנתבע טוען, כי מעולם לא האשים את הנערים בגניבה אלא טען שהם נמצאו בשעה מאוחרת בשטח אחר והתנהגו כגנבים בלילה ועוד באותה שיחה הובהר באותה שיחה, כי אינו יודע אם נלקחו דברים כלל. בשיחה נוספת הסביר הנתבע לחניכי השכבה שהקבוצה הורחקה בגלל שהסתובבו בלילה בשטח השבט האחר.

מהעדויות והראיות שהובאו בפני עולה, כי טענת התובע הינה שהנתבע אמר שהיתה גניבה בשטח אורנית וביקש לדעת מי היה שם. הוא שאל אותו אם היה שם והתובע אמר שכן, אבל לא גנב. בהמשך עדותו טען, כי הנתבע לא אמר לו באופן אישי שהוא הגנב, אבל בכך שאמר שהיתה גניבה ושאל אם הוא היה שם, התובע רואה בכך שהנתבע האשימו בגניבה.

עד התביעה איתי לדרמן אמר שנקרא בבוקר שלאחר האירוע לחדר האוכל, שם נערך דיון ונאמר כי קבוצה מהשבט גנבה מהמחסן של אורנית והסתובבה במפקדה ומצויים מספר שמות והנתבע ביקש שמי שהיה שם שיצביע. איתי לדרמן העיד, כי הוא קם ואמר שהוא לא גנב. גם איתי לדרמן העיד, כי הנתבע לא אמר שאוהד גנב אלא אמר שאותם אנשים גנבו ופרצו.

אלעד משיח העיד, כי נקרא למסדר זיהוי והנתבע אמר שיום קודם נגנב ציוד על ידי מספר ילדים, אך אף אחד לא הודה. הוא שאל כל אחד מהילדים, כולל התובע, אם הוא עשה זאת. בניגוד לטענת התובע ולאיתי לדרמן אשר טענו, כי הנתבע הזמין את החניכים למסדר זיהוי ופנה לכל אחד מהם בשאלה אם הוא עשה את המעשה, העיד אלעד משיח, כי הנתבע פנה לכולם באופן כללי וביקש ממי שהיה באורנית שיצביע. דהיינו, שיש סתירה לטענת התובע שהנתבע פנה לכל אחד לחוד ושאל האם הוא ביצע את המעשה ומעדות לדרמן עולה, כי נאמר באופן כללי שקבוצת חניכים גנבה ממחסן אורנית וביקש מכל מי שנכח במקום שיצביע, דהיינו שהנתבע פנה באופן כללי לחניכים ולא האשים איש מהם בגניבה.

הנתבע העיד, כי באותו "מסדר זיהוי" נכחו כ-40 חניכים ואורלי טענה בפניו שיש חשד לגניבה, כיוון שראתה את החניכים עם הדברים בידיים אך הוא מעולם לא כינה את התובע כגנב.

חניך המחנה, נירן בן אבי, אשר השתתף בשתי השיחות, טען כי הנתבע אסף את החניכים, סיפר להם שבשעת לילה מאוחרת קבוצה מהם הסתובבה בשטח השבט האחר וברחה כשגילו אותה והוא שאל את כל אחד מהחניכים אם הם היו בשטח השבט האחר. לטענתו, הנתבע לא השתמש במילה גנב אלא במילה שוטטות ולא אמר שהתובע גנב. גם אריאל עובדיה אשר השתתף במחנה העיד, כי קבוצת החניכים הורחקה מהמחנה בשל שוטטות ולא הוזכרה המילה גניבה.

מהעדויות אשר הובאו בפני עולה, כי אין מחלוקת שקבוצת חניכים, נמצאה בלילה בשטח המחנה האחר ולטענת ראש אותו שבט, התנהגה בצורה שהחשידה אותה כולל הסתובבות, הצצה, כניסה למחסן ובריחה כשהתגלתה. התובע אינו מכחיש שהיה בין אלה שנמצאו בשטח השבט האחר. אין גם מחלוקת כי כתוצאה מאותו אירוע נערכה בדיקה על ידי הנתבע, אשר היה אחראי לחניכים ולבטחונם והתנהגותם, ואותם חניכים שהודו שהיו שם – הורחקו. כל שהוכח בפני הינו, שקבוצת החניכים כולל התובע הורחקה בגין מה שלטענת הנתבע ותנועת הצופים הינה שוטטות בשטח המחנה האחר ומהעדויות של התובע והעדים מטעמו שוכנעתי, כי הנתבע לא האשים את התובע בגניבה. העובדה שהנתבע טען בפני החניכים, כי יש חשש לגניבה וביקש ממי שהיה בשטח האחר לעזוב את המחנה בגין שוטטות באותו שטח בניגוד לכללים, אינה מהווה הטחה בפני התובע כי הינו גנב. גם אם הנתבע טען בפני החניכים כי הם שוטטו כגנבים בלילה, אין מדובר בהאשמה בגניבה, אלא בביטוי שמשמעותו הימצאות במקום בהסתר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ