אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פינגין נ' נוה ואח'

פינגין נ' נוה ואח'

תאריך פרסום : 10/02/2012 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי מרכז
17161-11-11
06/02/2012
בפני השופט:
אהרון מקובר

- נגד -
התובע:
יבגניה פינגין
הנתבע:
1. חגית הוברמן נוה
2. אדית הוברמן

פסק-דין

פסק דין

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון (כב' ס.נ. השופט יחזקאל קינר) מיום 9.10.11 (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין דחה כב' השופט את תביעת המבקשת נגד המשיבות לתשלום סכום של 31,000 ₪. מנגד, קיבל באופן חלקי את התביעה שכנגד שהגישו המשיבות נגד המבקשת, כשהוא מחייב את המבקשת בתשלום דמי שכירות בסכום של 2,242 ש"ח בגין 26 יום של איחור בפינוי המושכר, דחה את הדרישה לתשלום בגין הפרש דמי השכירות, וחייב את המבקשת בתשלום שכ"ט עו"ד בגין תביעת הפינוי שהגישו המשיבות נגד המבקשת בסכום של 4,000 ₪.

המבקשת שכרה בשנת 1999 חנות ברחוב הרצל 94 ראשון לציון (להלן: "המושכר"), מהמשיבה 1 שהיא בעלת המושכר, באמצעות אימה, המשיבה 2, שטיפלה בפועל בכל ענייני המושכר. חוזה השכירות האחרון מיום 29.4.10 הסתיים ביום 31.3.11 ולא חודש. בעקבות אי פינוי המושכר על ידי המבקשת, הגישה המשיבה 1 תביעת פינוי נגדה בבית משפט השלום בראשון לציון. בדיון שהתקיים בתאריך 22.6.11 בפני כב' השופטת יעקובוביץ, הצהירה המבקשת שהיא פינתה את המושכר והמשיבה 1 אישרה שקיבלה את החזקה במושכר. בעקבות כך קבעה כב' השופטת כי התביעה התייתרה וכי שאלת ההוצאות תידון במסגרת ההליכים שניהלו הצדדים בתיק התביעה הקטנה נושא בקשה זו.

בפסק הדין בתביעה הקטנה, דחה בית משפט קמא את תביעת המבקשת בסכום של 31,000 ₪ בקובעו שהתביעה ורכיביה לא הוכחו ובחלקם בלתי ברורים, וגם לא ברור הכימות הכספי של הטענות שהועלו על ידי המבקשת.

בתביעה שכנגד קבע בית המשפט כי המבקשת לא פינתה את המושכר במועד, היינו 31.3.11, אלא המשיכה להחזיק בו משך למעלה מחודשיים, עד תפיסת החזקה בחנות על ידי המשיבות ביום 12.6.11. בית המשפט קבע כי אין מחלוקת שמפתחות המושכר לא הוחזרו על ידי המבקשת למשיבות. אמנם במועד כלשהו עד סוף חודש אפריל או תחילת מאי 1911 פונה המושכר על ידי המבקשת אך החזקה בו לא הוחזרה למשיבות. השופט הוסיף כי לטעמו הדברים נבעו יותר מאי הבנה מאשר זדון, כאשר המבקשת רצתה להחזיר את החזקה בחנות, אולם טעתה לחשוב כי היא אינה צריכה להחזיר את החזקה כל עוד לא נערכה איתה התחשבנות ולא הוחזרו לה הביטחונות שנתנה למשיבות. בנסיבות האמורות, קבע בית המשפט, כי אין להחיל את סעיפי הפיצויים המוסכמים בגין האיחור בפינוי המושכר, אולם יש לחייב את המבקשת לשלם למשיבות דמי שכירות עבור חודש וחצי מתוך התקופה של למעלה מחודשיים בהם החזקה במושכר לא הוחזרה. עם זאת, מאחר שתביעת הפינוי הוגשה ביום 26.4.11 ונדרשו בה דמי שכירות רק עד מועד הגשת התביעה, יש לפסוק למשיבות דמי שכירות עבור 26 יום בלבד, שהם 606 דולר, שהיוו סכום של 2,242 ₪ במועד מתן פסק הדין.

בית המשפט דחה את הדרישה לתשלום הפרשי דמי שכירות, בקובעו שתביעה זו לא הוכחה.

באשר לתשלום שכ"ט עו"ד בתביעת הפינוי, שהקביעה לגביו הועברה על ידי כב' השופטת יעקובוביץ להחלטה במסגרת התביעה הקטנה, קבע בית המשפט כי הסכום שדרשו המשיבות, למעלה מ-18,000 ₪, הוא סכום גבוה ביותר עבור תביעה מעין זו. בנסיבות העניין פסק למשיבות 2/3 מהשכר שנפסק בדרך כלל בתביעות מסוג זה, שהוא 6,000 ₪, דהיינו סכום של 4,000 ₪.

המבקשת חויבה כמו כן בתשלום 250 ₪ הוצאות משפט.

בבקשת רשות הערעור מעלה המבקשת טענות שונות נגד פסק הדין, שאינו צודק לטענתה. לטענתה היא פינתה את החנות במועד שהיה צריך לפנותה ב-1.4.11, פנתה למשיבות בכתב וביקשה מהם להגיע למושכר עד למועד זה לצורך בדיקת המסמכים וביצוע גמר חשבון והודיעה שהיא תפנה את המושכר בכל מקרה עד 1.4.11, אולם המשיבות לא הגיעו. ב-12.4.11 שלחה למשיבות תמונות שהמושכר ריק ופנוי החל מיום 1.4.11. הודיעה לעירייה על סיום ההסכם. קיבלה, לטענתה, איומים מגבר זר שדרש ממנה כסף ומפתחות ואף הגישה תלונה למשטרה בגין כך. לטענתה, הייתה לה גם זכות להישאר בדירה אם רצתה. המבקשת המציאה מכתב בחתימת החנויות בסביבה על כך שמאפריל החנות הייתה סגורה. המבקשת גם העלתה טענות בעניין תשלום שכר הטרחה שחויבה בו בגין תביעת הפינוי שהגישו נגדה המשיבות, כשלטענתה התביעה הוגשה נגדה לאחר שכבר פינתה את המושכר.

המבקשת העלתה טענות נוספות שאינן נצרכות לענייננו, כמו שעורך הדין של הצד השני זייף מסמכים, שהמשיבות העלילו עליה על מנת לקבל כסף קל, שאיבדה חצי מיליון ₪ במהלך חצי שנה שחלתה ולא עבדה, שמאיימים עליה ועל משפחתה, ועוד.

לאחר שקראתי את הבקשה והמסמכים שצורפו אליה, את פסק הדין ואת פרוטוקול הדיון בבית המשפט דלמטה ושמעתי את הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור ולדחות את הבקשה.

הבקשה כולה מכוונת נגד קביעות של עובדות וממצאים שנקבעו על ידי בית משפט קמא. הלכה היא כי ערכאת הערעור איננה מתערבת בעובדות ובממצאים שנקבעו כאמור. כל הטענות שטענה המבקשת הועלו גם בפני בית משפט קמא, לרבות המסמכים השונים, ובית המשפט קמא בחן ובדק את הטענות והמסמכים וקבע את קביעותיו. פסק דינו של בית משפט קמא מעוגן בעדויות ובחומר שהיה בפניו ולא נפלה בו כל שגיאה.

למעלה מן הצורך ייאמר, כי בית המשפט אף קבע שמדבריה של המבקשת עצמה הוברר שהיא לא פינתה את המושכר במועד אלא המשיכה להחזיק בו. ואכן, בפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית המשפט לתביעות קטנות ביום 3.10.11, אמרה המבקשת: "לא יצאתי כי הן לא באו" (עמוד 1 בפרוטוקול, שורה 19), וכן: "הן לא באו ולכן לא החזרתי את המפתחות" (שם, שורה 24). ובהמשך: "אמרתי שב-21.4 יבוא הוברמן לסגור את החשבונות וביקשתי מהן גם לבוא ולקחת ממני את הסחורה" (עמוד 2 בפרוטוקול, שורה 10). וכן: "באותו תאריך 29 התקשרתי להוברמן ושאלתי למה לא הגיעו, וצעקה וביקשה ממני למסור את המפתח לאותו האיש, המפתחות היו בבית ולא אצלי..." (שם, שורה 17).

המבקשת עצמה אישרה, אפוא, בעדותה שהיא לא החזירה את המפתחות המושכר למשיבות, ורצתה לסגור קודם את החשבונות.

המשיבה 1 העידה: "בתחילת אפריל החנות לא פונתה... באנו לחנות לא זוכרת באיזה תאריך יכול להיות שזה היה ב-21.4 מצאנו את החנות במצב עסקים כרגיל, כל הסחורה בפנים, בעלה של התובעת היה בחנות במצב רגיל..." (שם, עמוד 3, שורות 6-7,4).

בדין, אפוא, קבע בית משפט קמא את אשר קבע.

באשר לתביעת הפינוי שהגישו המשיבות נגד המבקשת בבית משפט השלום בראשון לציון, זו הוגשה על ידי המשיבות לאחר שהחזקה במושכר לא הוחזרה במועד. משהתברר מאוחר יותר, לאחר הגשת תביעת הפינוי, שהחזקה הוחזרה, התייתרה תביעת הפינוי. שכ"ט עו"ד שקבע בית משפט דלמטה בגין תביעת הפינוי הינו סביר ביותר, ואף מקל.

לאור כל האמור, בקשת הרשות לערעור נדחית.

המבקשת תשלם למשיבות הוצאות הבקשה בסכום של 1,000 ₪.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ