אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פילסי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א

פילסי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א

תאריך פרסום : 22/08/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
45262-08
22/08/2010
בפני השופט:
יעל הניג

- נגד -
התובע:
עדה פילסי
הנתבע:
מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א

החלטה

בקשת הנתבעת לפסילת וביטול מינויו של פרופ' בוסקילה, מומחה בית המשפט בתחום ראומטולוגיה פיברומיאלגיה [להלן "המומחה"] והכל במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 [להלן – "חוק הפיצויים"].

רקע דיוני

1. התובעת נפגעה בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה. היא פנתה למל"ל וועדות רפואיות ליד המל"ל [להלן – "הוועדות הרפואיות"] קבעו לה נכות אורטופדית בלבד, על אף שהביאה בפניהן תלונות גם בתחום הראומטולוגי . המשמעות המעשית היא כי הוועדות הרפואיות העמידו את נכותה בתחום זה על 0%. אך עיון במסמכים אינו מעלה שלילה מפורשת של התלונות בתחום זה, אלא לכאורה, מחדל בעצם ההתייחסות אליהן.

2. בית המשפט מפי כב' השופטת קוברסקי נעתר לבקשת התובעת להבאת ראיות לסתור ומינה לפי סעיף 6 ב' לחוק הפיצויים, את המומחה. הוסיף בית המשפט כי התרשם שאין מדובר בבקשה מוסווית למינוי מומחה אלא בבקשה להבאת ראיות לסתור.

3. ב"כ התובעת מצא לנכון להמציא למומחה את מסמכי הוועדות הרפואיות. על כך מלינה הנתבעת. לשיטתה, מסמכים אלו אסורים בהצגה בפני מומחה בית המשפט ודי בכך על פי ההלכה הפסוקה, על מנת להביא לפסילתו. התובעת טוענת כי אין מדובר בחוות דעת אסורה בהמצאה שכן הוועדות עסקו בקביעת נכות בתחום אחר לגמרי. על כן אין בקביעותיהן כדי להשפיע על שיקול דעתו של המומחה.

דיון

4. עיינתי בטיעוני הצדדים ובהחלטות קודמות של בית המשפט, ואף חזרתי ועיינתי במסמכי הוועדות הרפואיות. דומני כי מבחינה מהותית, לכאורה, אירעה תקלה והוועדות פשוט לא דנו [ולא במתכוון], בתלונות התובעת בתחום הראומטולוגי. יחד עם זאת, הדרך היעילה והקצרה ביותר של התובעת להתמודד עם כשל זה, הייתה אכן הגשת בקשה ל"הבאת ראיות לסתור". על כן גם נעתר בית המשפט לבקשה זו.

5. הלך ב"כ התובעת והגיש למומחה את מסמכי הוועדות הרפואיות, שדנו כאמור בתחום האורטופדי. לא הובהר לבית המשפט מדוע היה צורך לעשות כן: א. הנכות, לשיטת ב"כ התובעת עצמו, הינה בתחום אחר. ב. מדוע לא ניתן היה להסתפק בהגשת מסמכים על טיפולים וממצאים רפואיים בתחום הראומטולוגי ומה תורמים בכלל מסמכי הוועדות בתחום אחר.

6. תקנה 8 [א] לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים [מומחים], תשמ"ז -1986 תוחמת את המסמכים שניתן להציג למומחה בית המשפט המצאת מסמכים למומחה" .... כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית. "

המצאת מסמכים למומחה

7. אין ספק, וכך הורתה ההלכה הפסוקה, כי מסמכי הוועדות הרפואיות של המל"ל חורגים מהקריטריונים בתקנה: א. מסמכי הוועדות דומים יותר לחוות דעת רפואיות, הם כוללים לעיתים גם חוות דעת של מומחי הוועדות, ב. הם וודאי לא ניתנו לצורך הטיפול הרפואי. כאן אין כל משמעות לעובדה שהוועדות התייחסו לתחום אורטופדי ולא לתחום ראומטולוגי. מבחינה זו צודק ב"כ הנתבעת בטיעוניו.

8. מאידך, ההלכה הפסוקה התירה להציג למומחה בית משפט חוות דעת של מומחה אחר הנהנה ממימד של אובייקטיביות, בפרט כאשר מדובר בתחומי מומחיות קרובים [כב' השופט מלצר ברע"א 1858/08, הדר חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אמויאל, מתוך אתר נבו והאסמכתאות שם].

9. ועוד נפסק כי ניתן להציג למומחה בית המשפט בתחום מסוים בתביעה לפי חוק הפיצויים את חוות דעתו של מומחה בית המשפט באותו תחום [בגין אותה פגיעה ואותה תאונה] בתביעה ביטוחית. בית המשפט, בדן יחיד ומפי כב' השופטת שטרסברג – כהן, הטעים כי בכך אין כדי לפתוח פתח להכנסת חוות דעת "פרטיות" מטעם הצדדים, הבאות לעקוף את תכלית היעילות של הסדרי חוק הפיצויים ולהשפיע על שיקול דעתו של המומחה שהתמנה. זה. וכך נאמר: "עם זאת שני הטעמים אינם מתקיימים מקום שבו מבקשים להציג בפני מומחה ממונה חוות-דעת של מומחה אחר, שנתמנה גם הוא על-ידי בית-המשפט, בין שמבקשים להציגה טרם הכנת חוות-דעת המומחה ובין שעושים זאת במסגרת החקירה הנגדית, שכן מומחה שמונה מטעם בית-המשפט נהנה מחזקת תום-הלב וההגינות" [רע"א 6401/00, לה – נסיונל חברה לביטוח בע"מ נ' סאלח, פ"ד נה [3] 97, , 100, להלן – "עניין לה – נסיונל"].

10. והנה ברע"א 1426/03, בלאל נ' אברג'יל, פורסם באתר נבו, להלן – "עניין בלאל"] פסל כב' השופט אור, כדן יחיד, את חוות דעתו של מומחה בית המשפט שנחשף לקביעות וועדות רפואיות לנכות כללית ליד המוסד לביטוח לאומי. וועדות אלה עסקו במצבה של התובעת הקודם לתאונה נשוא הערעור. וכך נאמר: "מן הבחינה העקרונית אין מקום להבחין בין חוות דעת של המוסד לביטוח לאומי שנערכו לאחר תאונת הדרכים, אשר אין מחלוקת שהינן אסורות בהצגה בפני המומחה מטעם בית המשפט [ראו, למשל, רע"א 4638/00 שני נ' חלוקה, תק - על 2000(3) 70], לבין חוות דעת כאלה שנערכו לפני התרחשות תאונת הדרכים. בית המשפט הסביר כי תרופתו של נתבע המבקש להוכיח מצב קודם של התובע, הינה בבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת שאלה זו.

11. מבחינת הראציונלים המונחים בבסיס שתי החלטות אלה של דן יחיד בבית המשפט העליון, מדובר בהחלטות סותרות. בעניין לה - נסיונל המוקדם, סבר בית המשפט כי הצגת חוות דעת של מומחה אובייקטיבי אחד למומחה אובייקטיבי אחר, אינה פוגעת בתכלית היעילות של חוק הפיצויים ואינה פותחת פתח להחדרת חוות דעת "פרטית". בעניין בלאל המאוחר, לא פורט אמנם הראציונל, אך בהינתן האובייקטיביות של וועדות רפואיות [שאינן בגדר נותנות חוות דעת "פרטיות" או בעלות אינטרס בתוצאות התביעה לפי חוק הפיצויים] דומה כי בית המשפט סבר כי קיימת בכל זאת פגיעה ביעילות של הסדרי חוק הפיצויים ועל כן העדיף לפסול את חוות דעת המומחה.

12. שתי ההחלטות אינן מבחינות בין מועדי ושלבי הצגת חוות דעת המומחה האחר למומחה בית המשפט [טרם חוות דעתו, לאחר מכן או במהלך חקירתו בבית המשפט]. בעניין בלאל, ציין כב' השופט אור בשולי הדברים שחוות דעת של ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, הניתנת במסגרת תביעה לנכות כללית, אינה מהווה קביעה של דרגת נכות כמובנה בסעיף 6ב' לחוק הפיצויים, אך דומני כי קביעתו לא הייתה משתנה, לאור הראציונל, אף אם היה מדובר בחוות דעתה של וועדה רפואית לנפגעי עבודה.

13. לפי איזו מן ההחלטות ננהג? האם לפי המאוחרת או המוקדמת? כב' השופט אור לא התייחס בעניין בלאל להחלטה בעניין לה – נסיונל וקשה ללמוד מעצם היותה של ההחלטה בעניין בלאל המאוחרת בין השתיים, כי משנה היא את ההחלטה בעניין לה – נסיונל. פרופ' אנגלרד [בספרו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהד' שנייה, 1990, 280] סבור כי המבחן הבסיסי הוא עקרון הנייטרליות וכי חוות דעת שנערכו על ידי מומחים רפואיים, שנתמנו בהסכמת בעלי הדין או בהחלטת בית המשפט, ממלאים אחר עקרון זה, ואין כל טעם למנוע את מסירתן לידי המומחה הספציפי. כך אכן הוחלט בעניין לה – נסיונל.

14. אינני נדרשת להכריע כאן בין שתי העמדות. אני מוכנה לקבל כי להחלטות הוועדות הרפואיות נודע מימד אובייקטיבי. יחד עם זאת ובנסיבות הבקשה שלפני, אין ספק כי הן לא ניתנו במסגרת טיפול רפואי בבעייה ראומטולוגית. מעבר לשאלת האובייקטיביות, מזדקרת השאלה – מה תכלית הצגת מסמכי הוועדות הרפואיות בפני מומחה בית המשפט: לא מדובר באותו תחום, הם לא נעשו במסגרת טיפול רפואי, על פני הדברים הם אינם רלוונטיים.

15. לאור האמור לעיל, אינני סבורה כי היה מקום [עקרונית ומהותית] להציג את המסמכים בפני המומחה. על כן אין גם טעם והצדקה "להתאמץ" ולהכשיר הצגה זו לפי ההלכות השונות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ