אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פיזואטי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א ואח'

פיזואטי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א ואח'

תאריך פרסום : 27/04/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום כפר סבא
5366-07
22/04/2010
בפני השופט:
ניצה מימון - שעשוע

- נגד -
התובע:
חנה פיזואטי ע"י ב"כ עו"ד רותם
הנתבע:
1. מנורה חברה לביטוח בע"מ
2. קרמר אייל
3. הכשרת היישוב חב' לביטוח בע " מ

פסק-דין

פסק דין חלקי

בפני תביעה שעניינה נזקי גוף לפי חוק הפלת"ד.

התובעת הינה ילידת 1967 והחזיקה בזמנים הרלוונטיים לתביעה ברכב מ.ר. 4948219 (להלן: הרכב). הנתבעת 1 (להלן: מנורה) ביטחה את הרכב בפוליסת ביטוח חובה שהיתה בתוקף במועדים הרלוונטיים (להלן: הפוליסה). הנתבע 2 (להלן: אייל) היה המחזיק ברכב מ.ר. 7994828 (להלן: רכב צד ג') והנתבעת 3 (להלן: הכשרה) היתה מבטחת רכב צד ג'.

ביום 29.9.03 ארעה תאונת דרכים בין התובעת, שנהגה ברכב, לבין אייל, שנהג ברכב צד ג'. לטענת התובעת, התנגש אייל ברכבה מאחור כתוצאה מכך נגרמו לה נזקי גוף.

המחלוקת בשלב זה הינה בשאלת החבות.

הצדדים הסכימו, כי לצורך ההכרעה המשפטית בשאלת חבותן של מי מהנתבעות לפצות את התובעת, יוגשו טיעונים בהסתמך על העובדות שאינן במחלוקת, וכלהלן:

רשיון הנהיגה של התובעת פקע ביום 4.6.02, לא חודש מאז ועד ה-28.10.03 ועל כן לא היה בתוקף במועד התאונה, ובמשך שנה ושלושה חודשים לפניו.

התובעת טוענת, כי אם תתקבל טענת מנורה, לפיה הפוליסה אינה מכסה נהיגה ללא רשיון בתוקף מעל 12 חודשים, הרי שעל הכשרה לפצות אותה לפי פקודת הנזיקין, עקב רשלנותו של מבוטחה אייל, שגרמה לתאונה.

מנורה טוענת, כי על פי הפוליסה, מאחר שהתובעת לא החזיקה ברשיון נהיגה תקף ביום התאונה ואף לא במשך 12 החודשים שלפניו, אין לה כיסוי ביטוחי ואין היא זכאית לתגמולי הביטוח, ועל כן עילת התביעה היחידה העומדת לה היא לפי פקודת הנזיקין, כנגד אייל והכשרה.

מנורה מסתמכת על סעיף 7 לתנאים הכלליים של הפוליסה, לפיו הכיסוי הביטוחי מותנה בכך שהנוהג "הינו בעל רשיון נהיגה בר תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב הנקוב בתעודה או שהיה בעל רשיון כזה בתאריך כל שהוא במשך 12 החודשים שקדמו לנהיגת כלי הרכב ולא נפסל מלקבל או להחזיק רשיון כזה על פי הוראה שבחיקוק, פסק דין, החלטת בית המשפט או רשות מוסמכת אחרת".

מנורה מציינת בסיכומיה, ומצרפת כנספח להם, כי גם בפוליסת ביטוח החובה של הכשרה מצוי סעיף זהה.

כן מצביעה מנורה על סעיף 10(א) לתקנות התעבורה, המחייב כל נהג להחזיק ברשיון תקף, וכן לסעיף 172א. לאותן תקנות, לפיו חידוש רשיון נהיגה שפקע ואשר לא היה בתוקף במשך יותר משנה, מותנה בעמידה בבחינות ובדיקות כאילו ביקש אותו אדם רשיון נהיגה חדש, אלא אם החליטה רשות הרישוי לפטור אותו מהן או מקצתן.

מנורה מציינת, כי חוק הפלת"ד (סעיף 7(3)) שולל פיצוי לנהג שנהג ברכב ללא רשיון, למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה שהוטלה בהתאם לחוק ההוצל"פ. כמו כן שולל החוק (סעיף 7(5)) את הפיצוי ממי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב. גם אם סעיף 7(3) כשלעצמו אינו שולל מהתובעת את הזכאות לפיצויים, הרי שסעיף 7(5), המכפיף את הזכאות לתנאי הפוליסה, מלמד על כך שבנסיבות נהיגתה של התובעת, לא היה לה כיסוי ביטוחי ועל כן אינה זכאית לפיצוי לפי חוק הפלת"ד – שעל כן לא חל כלל ייחוד העילה והתובעת רשאית לבקש את תרופתה במסגרת פקודת הנזיקין.

אייל והכשרה טוענים, כי גם אם פקע רשיון הנהיגה של התובעת יותר מ-12 חודשים לפני מועד התאונה, עדיין יש תוקף לכיסוי הביטוחי אצל מנורה, מאחר שהסיבה לפקיעה היא טכנית או פורמלית (אי חידוש, אי תשלום אגרה) ולא מהותית. לפי פלט משרד הרישוי, הרשיון חודש ביום 28.10.03 ע"י תשלום האגרה, ואין אינדיקציה לכך שהתובעת נדרשה לעבור בדיקות רפואיות או בחינות נהיגה (מכל מקום, היא אינה רשומה בפלט "המכון הרפואי לבטיחות בדרכים" כמי שנדרשה ע"י רשות הרישוי לעבור בדיקות כתנאי לחידוש רשיונה). מכאן, שהתובעת לא היוותה סיכון בטיחותי לדעת רשות הרישוי, ורשיונה חודש. מאחר שסעיף 7(3) לחוק הפלת"ד שולל את הזכאות לפיצוי ממי שנהג כשאין לו רשיון לנהוג ברכב, למעט מי שרשיונו פקע מחמת אי תשלום אגרה, הרי שמתקיים עקרון ייחוד העילה לפי חוק הפלת"ד, והתובעת אינה זכאית לפיצויים מאייל ומהכשרה.

לטענת אייל והכשרה, הפסיקה קבעה כי יש לפרש את חוק הפלת"ד, שהינו חוק סוציאלי, לפי תכליתו. על כן, נפסק כי יש לעשות מאמץ פרשני ולא לשלול את הזכות לפיצויים ממבוטחים רק בשל ליקויים שנפלו באופן נהיגתם או בכשירותם, ביחס לסוג הרשיון שבידיהם ולתנאיו, וזאת כל עוד התנהגותם אינה עומדת בסתירה בולטת לתקנת הציבור (ע"א 5631/94 לביא נ' סהר, פ"ד מט(5) 850; דנ"א 10017/02 קרנית נ' מגדל, פ"ד נח(5) 639). כך, מקרים בהם נהג שרשיונו היה מותנה בקיום הגה כח ברכב, או מי שרשיונו הוגבל להסעת עד 8 נוסעים, או שנהיגתו היתה כפופה ע"פ התקנות לנסיעה עם מלווה, לא נחשב כמי ש"נהג ללא רשיון נהיגה" לצורך סעיף 7(3) לחוק הפלת"ד (ראו: דנ"א 10017/02 הנ"ל; דנ"א 6971/03 מנורה נ' לוי, פ"ד נ(5) 639; ע"א 8183/01 ספיאשוילי נ' מנורה, פ"ד נח(6) 106). לפי הפסיקה, הן פרשנות החוק והן פרשנות הפוליסה צריכה להעשות מתוך מאמץ לתת תוקף לתכליתו הסוציאלית של החוק ולא להותיר נפגעי תאונות דרכים ללא פיצוי, כל עוד התנהגותם אינה פוגעת בתקנת הציבור.

דיון

לפי סעיף 7(3) לחוק הפלת"ד, אין לשלול פיצוי מנהג שרשיונו לא בתוקף, כל עוד סיבת פקיעתו הינה "טכנית-פורמלית", כגון אי תשלום אגרה. השאלה, האם לאחר שחלפה תקופה של יותר משנה מאז הפקיעה, ניתן עדיין לומר כי הרשיון אינו בתוקף מסיבה טכנית גרידא, אינה ניתנת למענה חד משמעי, שהרי תקנות התעבורה רואות בפקיעה של מעל שנה משום "פקיעה מהותית" המחייבת את הנהג להגיש בקשה ולבצע בדיקות, כמי שמבקש את הרשיון מלכתחילה. השאלה, אם פוסט-פקטו מצאה רשות הרישוי צורך לחייב את הנהג הספציפי לעבור בחינות נהיגה חוזרות או בדיקות רפואיות לצורך חידוש הרשיון, אינה גורעת מסמכותה הא-פריורית של הרשות לדרוש ממגיש הבקשה לבצע בחינות ובדיקות. הדבר מלמד, כי מחוקק המשנה רואה בעצם חלוף הזמן של יותר משנה מאז פקיעת תוקף הרשיון, משום גורם סיכון המשנה את מעמדו הסטטוטורי של בעל הרשיון. לתקנה זו יש הגיון ותכלית, שהרי יש לראות את כל קשת המקרים, לרבות מקרים בהם הרשיון פקע לפני שנים רבות ובעליו, מסיבות כאלה או אחרות, אינו נוהג בפועל. ברי, כי במקרים כאלה יש הצדקה לדרישת העמידה בכל הבדיקות הרפואיות ובחינות הכשירות, כמו היה מבקש החידוש מי שמבקש רשיון נהיגה מלכתחילה. מחוקק המשנה הוא שקבע את "קו הגבול" של מעל שנה מאז הפקיעה, כמבחין בין פקיעה "טכנית" לפקיעה "מהותית", ואין מקום כי בית המשפט יסטה מהוראת התקנות ויקבע קו גבול אחר לעניין תחולת חוק הפלת"ד.

הפוליסה עולה בקנה אחד עם הוראות התקנות, בכך שהיא מתנה את הכיסוי הביטוחי, במקרה של פקיעת הרשיון, בכך שהעדר התוקף נותר "טכני", וטרם חלפה תקופה של שנה מיום הפקיעה, שאז נכנסת תקנה 172א לפעולה והופכת את העדר התוקף ל"מהותי".

עם זאת, ניתן להשאיר שאלה זו בצריך עיון, מאחר שהתובעת אינה עומדת בדרישת סעיף 7(5) לחוק, היינו: גם אם זכאותה לפיצוי אינה נשללת לפי סעיף 7(3), הרי שהיא נשללת לפי סעיף 7(5) לחוק, מאחר שאין לה כיסוי ביטוחי לפי הפוליסה.

בעניין זה, לשונה של הפוליסה הינה ברורה וחד משמעית, ואין כל אפשרות ל"פרשנות תכליתית" שתמחק תנאי ברור וחד משמעי מתוך תנאי הפוליסה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ