אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פטרוס אוויאשן 1979 בע"מ נ' א. מ. י. ת. יועצי תעופה בע"מ

פטרוס אוויאשן 1979 בע"מ נ' א. מ. י. ת. יועצי תעופה בע"מ

תאריך פרסום : 16/03/2010 | גרסת הדפסה
הפ"ב
בית המשפט המחוזי מרכז
16326-01-10
11/03/2010
בפני השופט:
ורדה פלאוט

- נגד -
התובע:
א. מ. י. ת. יועצי תעופה בע"מ
הנתבע:
פטרוס אוויאשן 1979 בע"מ

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות.

על פי סעיף 27(א) לחוק הבוררות תשכ"ח- 1968:-

"לא יזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק... הארכת מועד אפשרית מטעמים מיוחדים שירשמו בלבד"

תקנה 10 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, תשכ"ט-1968, קובעת:

"המשיב רשאי להתנגד לאישור פסק בוררות בדרך בקשה לביטולו, תוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה האמורה בתקנה 8, ובלבד שלא יאחר מן המועד הקבוע בסעיף 27 לחוק; לא התנגד כאמור, יאשר בית המשפט או הרשם את הפסק ואין צורך לשמוע את בעלי הדין".

פסק הבורר נשוא הבקשה שבפני ניתן ביום 04.11.09 ותוקן ביום 12.11.09. לטענת המבקשת היא קיבלה כדין את פסק הבורר רק ביום 14.11.09. הבקשה אשר בפני הוגשה ביום 31.01.10, היינו מיום קבלת פסק הבורר ועד ליום הגשת הבקשה שבפני חלפו 78 יום, ומכאן שמדובר באיחור בן 33 ימים.

הטעם לאיחור לטענת המבקשת הוא כדלקמן: מיד בסמוך לקבלת פסק הבורר, פנתה המבקשת לעו"ד שלמה ורטהיים, אשר הסכים לייצגה בנקיטת הליכים משפטיים כנגד פסק הבורר, שכרו אף שולם וצורף אישור ההפקדה בחשבון עוה"ד. ואולם, ביום 15.01.10 נודע למבקשת באופן בלתי צפוי, ובאמצעות ב"כ המשיבה, כי עו"ד ורטהיים חדל מלייצגה. עוד באותו היום, 15.01.10, פנתה המבקשת לב"כ הנוכחי והסמיכה אותו לייצג אותה בהליכים שבפני. לעניין זה צורף ייפוי כח ופרוטוקול החברה המאשר את מינוי ב"כ הנוכחי של המבקשת. בנסיבות אלה, ולנוכח המועד בו נכנס ב"כ הנוכחי של המבקשת לעובי הקורה, מתבקשת, כאמור, הארכת המועד.

בבקשה לא נאמר דבר לעניין סיכויי ההליך העיקרי המתבקש (ביטול פסק הבוררות).

המשיבה מתנגדת לבקשה.

דיון-

ההלכה היא כי הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות תתאפשר רק במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שירשמו.

ברע"א 4707/06 טנא סוכנות לביטוח בע"מ נ' אחים לבקוביץ ואח' (מיום 06.01.10, פורסם בנבו), נקבע ע"י כב' השופטת פרוקצ'יה:

"שילובן של הוראות אלה מביא למסקנות הבאות: בקשה לאישורו של פסק בורר אינה מוסדרת בחוק מבחינת מועדי הגשתה. אישור הפסק אינו תנאי לתוקפו של הפסק ולהיותו מעשה בית דין כלפי בעלי הדין (סעיף 21 לחוק). אישורו של פסק בוררות נדרש בדרך כלל לצורך השוואת מעמדו לפסק של בית משפט, בין היתר, לצורך הוצאתו לפועל (סעיף 23(א) לחוק). לעומת זאת הגשת בקשה לביטול פסק בורר, שפניה לביטול הליך הבוררות, נתונה להגבלת זמן על פי החוק, ואינה יכולה להיות מוגשת בחלוף למעלה מ-45 יום ממועד מתן הפסק (או מסירתו), אלא אם ישנם טעמים מיוחדים המצדיקים איחור בהגשת הבקשה. הטעם בקיום הגבלת הזמן להגשת בקשת הביטול נהיר על פניו: לקדם את הוודאות והיציבות המשפטית באשר למעמדו ותוקפו של פסק הבוררות, ולמנוע הותרת סימן שאלה בענין זה במשך תקופה ארוכה. הותרת האפשרות לנקוט בהליך ביטול הפסק ללא הגבלת זמן היתה עלולה להביא למצב של אי וודאות משפטית ומכאן החשיבות שבקיום דיון בבקשה לביטול תוך פרק זמן מוגדר, בסמוך לאחר מתן הפסק (ענין דקל, שם, פסקה 17).

...תקנה 10 לתקנות קובעת כי מקום שהוגשה בקשה לאישור הפסק, רשאי הצד שכנגד להתנגד לאישור באמצעות הגשת בקשה לביטולו בתוך 15 יום מיום קבלת ההודעה על בקשת האישור, ובלבד שמועד הגשת בקשת הביטול לא יחצה את מסגרת 45 הימים ממועד מתן פסק הבורר או מסירתו, שהוקצו לצורך הגשת הבקשה בסעיף 27(א) לחוק, אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים לאיחור. בעל דין שאינו יוזם בקשה לביטול פסק בורר בתוך 45 יום כאמור, יחמיץ את ההזדמנות לקיים הליך כזה ביוזמתו הוא, ואף להתנגד, בדרך של הגשת בקשת ביטול, לבקשה לאישור הפסק על ידי הצד שכנגד, אם זו הוגשה לאחר חלוף 45 יום מיום מתן הפסק (או מיום מסירתו, לפי הענין). לפיכך, על המבקשים בענייננו חלה מגבלת 45 הימים להגשת בקשת ביטול הפסק, שתחילת מניינם ביום מתן הפסק בידי הבורר בנוכחות בעלי הדין". (ההדגשה שלי ו.פ).

ברע"א 10753/05 חסן נ' בן חמו (מיום 05.04.07, פורסם בנבו), נקבע ע"י כב' השופטת פרוקצ'יה:

"למעלה מן הצורך יצוין כי אף עיון בטעמי הבקשה לביטול פסק הבורר גופם, מגלה כי סיכוייהם להתקבל גם אילו הותרה הבקשה אינם טובים. טענות המבקש בבקשה זו, אף אם עטופות הן באיצטלה של פגיעה בתקנת הציבור, חוסר סמכות או טעות בחישוב, נושאות אופי של טענות ערעוריות באופיין, והן אינן מתאימות להליך בקורת שיפוטי על פסק בורר, על פי המסגרת שהותוותה לכך בדין".

בבש"א 407/10 ד"ר אילנה דיין ואח' נ' רס"ן ר, נקבע:

"בהקשר זה יש לזכור כי חילופי ייצוג כשלעצמם אינם מצדיקים הארכת מועד... חילופי יצוג אינם בבחינת נסיבה חיצונית שאינה בשליטת בעל הדין, המצדיקה פגיעה בזכויות הדיוניות של בעל הדין שכנגד".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ