אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פטאפטה מחמוד נ' אגף המכס והמעמ אשדוד

פטאפטה מחמוד נ' אגף המכס והמעמ אשדוד

תאריך פרסום : 20/05/2010 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית המשפט המחוזי באר שבע
1533-09,1542-09
17/05/2010
בפני השופט:
יוסף אלון

- נגד -
התובע:
פטאפטה מחמוד ע"י ב"כ עוה"ד תמיר סולומון
הנתבע:
אגף המכס והמע " מ אשדוד ע"י ב"כ עוה"ד ירון פנש

החלטה

1. בפני בקשת מנהל מע"מ, המשיב בשני ערעורים מאוחדים אלה, להתנות הליכי הערעורים בחיוב המערערים בהפקדת סכום להבטחת הוצאות המשיב אם יפסקו כאלה בסופם של ההליכים. המערערת בע.ש. 1542/09 הינה חברה בבעלות ובשליטת המערער בע.ש. 1533/09. לאור זאת מתבססת הבקשה ביחס למערערת על הוראת סעיף 353 א' לחוק החברות וביחס למערער על הוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי.

לטענת המשיב המערערת חייבת לו סכום העולה כדי 6.5 מליון ₪ בגין שומת תשומות שהוצאה לה בעבר ואשר ערעורה עליו נדחה בבימ"ש זה ב- 20.7.07 וערעור שהגישה על כך לביהמ"ש העליון נדחה אף הוא. לטענתה די בכך להוכיח כי הסיכוי שהמערערים ישלמו בסופו של יום למשיב הוצאות הערעורים דנן – אם יידחו – הינו אפסי.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המערערים, על נספחיהן, החלטתי לדחות הבקשה. בהחלטות שניתנו של ידי בבש"א 2117/06 ובעמ"ה 578/04 (שתיהן מיום 11.5.06) הבעתי עמדתי ולפיה זכות הערעור של נישום, או עוסק, על שומת מס – מהווה את מיצוי זכותו "המנהלית" של הנישום, או העוסק, בהליך בירור השומה שהוצאה נגדו.

התנייתה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות כמוה במקרים רבים כשלילת זכותו של הנישום למיצוי הליך הבירור של שומתו.

נימוקיי לעמדתי זו פורטו בהחלטות הנ"ל – ולא אשוב ואפרט.

ייתכנו אולי נסיבות חריגות בהן תהיה על אף זאת הצדקה לסטות מכלל זה, אולם לא מצאתי לעשות כן בענין דנן.

זאת בעיקר מחמת העובדה שחלק הארי של שומות וחיובי המערערים בערעורים דנן – הינן בהחלטות המשיב להטלת כפל סכומי מס (עסקאות אצל המערער ותשומות אצל המערערת) עפ"י הוראת סעיף 50 לחוק מע"מ.

קביעות אלה נושאות בחובן אלמנטים של מעין "ענישה פיסקלית" שהמחוקק הסמיך את המשיב להטילה בהתקיים הנסיבות הראויות לכך. החלטותיו אלה של המשיב אינן ברות השגה (כקבוע לענין שומות) וזכות הערעור לביהמ"ש המחוזי הינה הדרך הראשונה והיחידה לתקיפתן.

בהינתן זאת ובהינתן שאר הנימוקים שבהחלטתי הנ"ל בבש"א 2117/06 ובעמ"ה 578/04 – איני מוצא הצדקה להתנות זכות המערערים לערער על אותן החלטות של המשיב בהפקדת ערובה לתשלום ההוצאות – אם יידחו הערעורים.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

בנסיבות הענין – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' סיון תש"ע, 17 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ