אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פטאי ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'

פטאי ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'

תאריך פרסום : 26/08/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
500-12-09
20/08/2013
בפני השופט:
נסרין עדוי

- נגד -
התובע:
1. מנשה-אוריאל פטאי
2. עינת פטאי

הנתבע:
1. מינהל מקרקעי ישראל
2. השמאי הממשלתי
3. מדינת ישראל

פסק-דין

פסק דין

תביעת התובעים כנגד הנתבעים להשבת דמי היתר ששולמו על ידי התובעים בגין תוספת בניה שביצעו.

במרכז טענות התובעים עומדות שתי טענות חלופיות: האחת, כי דמי ההיתר נגבו מהם שלא כדין ובניגוד להסכם החכירה ההיסטורי הנוגע למקרקעין נשוא התביעה. השנייה, כי הסכום שנגבה מהם בגין דמי ההיתר עלה בהרבה על דמי ההיתר המתחייבים בנסיבות.

התובעים הינם בעלי זכויות חכירה בדירה ברח' הגדוד העברי 15, קריית חיים - חיפה, הידועה כגוש 11575 חלקה 86 תת חלקה 2 (להלן: "הדירה"). זכויות אלו נרכשו על ידם בשנת 1999, ממטילדה וחנן שניידר (להלן: "שניידר") ואילו, חוזה החכירה בין התובעים לבין ממ"י נחתם ביום 24.8.06 (ראו: החוזה השלישי בנספח 4 למוצג ת/1). קיבולת הבניה על פי חוזה זה הייתה 108 מ"ר (בחוזה נרשם בטעות 88.7 מ"ר, אך ממ"י תיקן טעות זו – ראו: נספח ד' למוצג נ/3), כאשר ניתן לקבל את הסכמת המינהל לשינוי קיבולת הבניה או לבנייה נוספת, בין היתר, תמורת תשלום דמי היתר (ראו: סעיף 9 לחוזה החכירה עם שניידר, חוזה שתנאיו בעלי תחולה גם בחוזה התובעים מול המינהל וזאת בהתאם להוראות פרק המבוא בחוזה התובעים מול המינהל).

על פי ההסכם שנחתם בין שניידר לתובעים (מוצג נ/1), התובעים רכשו דירת מגורים בת ארבעה חדרים, מטבח ושירותים בקומה ראשונה, הנמצאת בכתובת שלעיל והמזוהה כגוש 11575 חלקה 86/2 + מחסן המזוהה כגוש 11575 חלקה 86/9 (ראו: הגדרת "הדירה" במוצג נ/1).

שטח הדירה שנרכשה על ידי התובעים משניידר היה 88.70 מ"ר. היחידה הנוספת שנבנתה על ידי התובעים הייתה בשטח של כ- 97.66 מ"ר, כאשר המינהל חייב את התובעים לשלם דמי היתר בגין מלוא שטח היחידה הנוספת שנבנתה, וזאת, לטענת המינהל, בהתאם לנוהל 36.22 אשר פורסם ביום 13.1.02 (ראו: נספחים ד' ו- ט' למוצג נ/3). ודוק: מדובר ביחידת דיור שנבנתה בקומה שלישית (מעל קומת הקרקע שהוגדרה כתת חלקה 86/1 ומעל הקומה הראשונה שהוגדרה כתת חלקה 86/2 כפי שיפורט בהמשך). אותה יחידה קיבלה סימון נפרד; תת חלקה 86/11.

להשלמת התמונה אציין, כי תוספת הבנייה שנתבקשה על ידי התובעים (בהתאם לתוכנית הבנייה מחודש דצמבר 2002 ולתוכנית עם השינויים מחודש יוני 2003) מתוארת, על פי חוות דעת השמאים, לקמן: תוספת יחידת דיור דו-מפלסית בקומות 3 ו- 4 מעל הבניין שבחלקו הקדמי של המגרש (היינו, מעל היחידות 82/1 ו- 86/2), בשטחים שלהלן: שטח עיקרי 71.41 מ"ר, ממ"ד 7.5 מ"ר ועליית גג 18.75 מ"ר. 

כאמור לעיל, התובעים מלינים כנגד חיובם בדמי היתר בכלל ולחילופין, כנגד גובה הסכום שנקבע על ידי המינהל. 

דיון והכרעה

אקדים ואציין, כי לאחר שבחנתי את מכלול הראיות בתיק, ועל יסוד התרשמותי והערכת מכלול נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות, כפי שיפורט לקמן.

עצם החיוב בדמי היתר:

לחוזה החכירה שמכוחו נרכשו זכויות התובעים דנא, קדמו שני חוזי חכירה לקמן, והרלבנטיים לדירה נשוא התביעה:

הראשון - חוזה חכירה מיום 28.12.1932 (ראו: נספח 4 למוצג ת/1 ונספח א' למוצג נ/3 ): חוזה זה נחתם בין מרדכי לנדסברג לבין חברת גב ים לקרקעות בע"מ, אשר הייתה הבעלים של הקרקע לפני קק"ל (להלן: "חוזה החכירה הראשון"). על פי חוזה זה, לנדסברג רכש מלוא זכויות החכירה בכל שטח המגרש הידוע כגוש 11575, חלקה 86 (להלן: "המגרש").

בעקבות כריתת חוזה החכירה הראשון, לנדסברג בנה יחידת מגורים בשטח 77.9 מ"ר בקומת קרקע בחלק הקדמי במגרש. יחידה זו סומנה כתת חלקה 86/1, ולמותר לציין, כי בגינה נחתמו חוזי חכירה נפרדים ומאוחרים יותר (ראו: סעיפים 7 עד 10 למוצג נ/3 שלא נסתרו על ידי התובעים). בשלב מאוחר יותר (בשנת 1970), לנדסברג העביר את זכויותיו בחלק האחורי במגרש לקבלן בשם פרידמן. הסכם הפיתוח נחתם עם פרידמן בשנת 1977. פרידמן הקים בחלקו האחורי של המגרש מבנה בן שש יחידות. פרידמן אף בנה יחידה נוספת מעל היחידה שבקומת הקרקע שבחלק הקדמי של המגרש. יחידה זו הייתה בשטח 88.7 מ"ר וסומנה כתת חלקה 86/2 (זוהי היחידה שנרכשה על ידי התובעים). בנוסף, בחלקו הקדמי של המגרש הוקם מחסן שסומן כתת חלקה או יחידה 86/9.

השני - חוזה חכירה משנת 1999 (ראו: נספח ב' למוצג נ/3 ונספח 4 (1) למוצג ת/1): בשנת 1990 נמכרו זכויות החכירה של לנדסברג ביחידות 86/2 ו- 86/9 למטילדה וחנן שניידר. חוזה החכירה בין שניידר לממ"י נחתם בשנת 1999. קיבולת הבנייה על פי חוזה זה, הוגבלה ל- 108 מ"ר.

למותר לציין, כי חוזה החכירה הראשון (שמיום 28.12.1932) היה אמור להתחדש ביום 27.12.1981 (עם תום 49 שנות החכירה הראשונות) לתקופה של 49 שנים נוספות. בפועל, לא נחתם חוזה חידוש. חוזה החכירה השני שנחתם היה בשנת 1999, כאמור לעיל. 

לית מאן דפליג, כי זכויות החכירה נשוא חוזה החכירה השלישי (החוזה שנחתם בין התובעים לבין ממ"י) הינן זכויות החכירה נשוא חוזה החכירה השני  (חוזה שניידר). התובע 1 (להלן: "התובע") אישר זאת במהלך חקירתו הנגדית (ראו: עמ' 6 לפרוטוקול ש' 22-29).

לא נעלמה מעיניי טענת התובעים, לפיה החתמת שניידר על החוזה השני המגביל את קיבולת הבנייה נעשתה בחטף וכי המדובר בחוזה מקפח. ברם, טענה זו נטענה בעלמא ולא הוכחה כלל וכלל. טענת התובעים, לפיה לשניידר לא היה כל עניין באשר לקיבולת הבנייה על הסכם החכירה השני משמכרו זכויותיהם ישירות לתובעים, נותרה אף היא בגדר טענה בעלמא וללא כל ביסוס.

ודוק: התובעים לא ביקשו לבטל את החוזה שנחתם בינם לבין המינהל ולא הודיעו למינהל על ביטולו (ראו: עדותו של התובע בעמ' 7 לפרוטוקול ש' 10-13, ש' 18-19 ו- 33, ועמ' 8 ש' 1). לא זו אף זו: זכויות שניידר על פי חוזה החכירה השני הן אלו שעמדו בבסיס קביעת התמורה ששולמה על ידי התובעים. ברם, התובעים מתעלמים מנתון זה.

זאת ועוד, לאחר החוזה ההיסטורי נחתמו מספר חוזי חכירה הנוגעים ליחידות השונות במגרש. חוזי החכירה המאוחרים הגבילו את תקרת קיבולת הבנייה ביחידות השונות. למעשה, לאחר חוזה החכירה ההיסטורי שהתייחס למגרש בכללותו, נחתמו חוזי חכירה חדשים המתייחסים ליחידות השונות במגרש, בין היתר, חוזה החכירה עם שניידר המתייחס ליחידה 86/2, חוזה החכירה עם משפחת לוי המתייחס ליחידה 86/1 וחוזי החכירה עם התובעים המתייחסים ליחידות 86/2 ו- 86/11.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ