אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פחימט נ' גורדון ואח'

פחימט נ' גורדון ואח'

תאריך פרסום : 31/12/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
10202-07-10
29/12/2010
בפני השופט:
עירית הוד

- נגד -
התובע:
עו"ד אולגה גורדון
הנתבע:
1. אהרון פחימ ה
2. עיריית נצרת עילית

החלטה

המבקשת, עורכת דין במקצועה, הגישה בקשה להכרה בחסינות ולסילוק התובענה אשר הוגשה נגדה על הסף. הבקשה הוגשה בהתאם לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), תשס"ו- 2006 ותקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.

החלטה זו ניתנת בהמשך להחלטה מיום 29.11.10 במסגרתה נקבע, כי על עיריית נצרת עילית, מעבידתה של המבקשת, להמציא עמדתה לבקשה. בתגובתה טענה עיריית נצרת עילית, כי דין הבקשה להתקבל. עיריית נצרת עילית ציינה, כי בהתאם להוראות החוק מקום בו מוגשת תביעה נגד עובד ציבור רשאים העובד או הרשות להגיש בקשה לבית המשפט בכדי שיכריע בשאלה האם מתקיימים תנאי החסינות. לטענתה, בקשה כאמור מוגשת לאחר אישורו של היועץ המשפטי של הרשות. עיריית נצרת עילית טוענת, כי במקרה בו עסקינן המבקשת הינה היועצת המשפטית של הרשות וקיימת לקונה בחוק באשר לשאלה מה עושים במצב דברים כאמור. עיריית נצרת עילית ציינה, כי בנסיבות אלו פנה בא כוחה ללשכת היועץ המשפטי למשרד הפנים שם נקבע, כי מאחר ובא כוחה של עיריית נצרת עילית עובד בכפיפות למבקשת הרי שהסוגיה לא תבחן על ידו, כי אם על ידי יועץ משפטי של רשות אחרת. בנסיבות אלו, הועברה הסוגיה לבחינתו של עו"ד רשף, יועצה המשפטי של עיריית חיפה. עיריית נצרת עילית צירפה חוות דעתו של עו"ד רשף.

במסגרת חוות דעתו טען עו"ד רשף, כי סעיף 7א'(א) לפקודת הנזיקין מקנה לעובד רשות מקומית חסינות ביחס לכל מעשה אשר נעשה בעת מילוי תפקידו השלטוני. הסייג לחסינות קובע, כי מעשה שנעשה ביודעין ומתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו לא יחסה תחת החסינות. לטענתו, הכוונה הינה לנזק שלא כדיו במובחן מנזק חוקי לכאורה, ביחס לפעולה שלטונית הכרוכה מטבעה בגרימת נזק.

עו"ד רשף טען, בשם עיריית נצרת עילית, כי הוא סבור שהמבקשת זכאית לחסינות הקבועה בחוק, שכן אין בכתב התביעה טענה עובדתית אשר יכולה להקים עילה אישית נגד המבקשת ובוודאי שלא עילה לכוונת נזק שלא כדין. לטענתו, כתב התביעה מתאר התנהלות שגרתית של הרשות והקשר הנטען של המבקשת היה בגדר תפקידה כבאת כוח ומודיעת העמדות של הרשות. לטענתו, לא די באמירה הסתמית המופיעה בסעיף 18 לכתב התביעה ויש צורך בטענות עובדתיות ובהוכחתן. עוד" רשף טען, כי טענות המשיב המופיעות בתגובתו לבקשת החסינות נטענות באופן כללי כלפי העירייה ואין בהן כדי ללמד על הכוונה המיוחדת הדרושה לצורך שלילת החסינות. עו"ד רשף מוסיף וטוען, כי טענת המשיב לפיה המבקשת הורתה על לקיחת ו/או השמדת חפציו אינה מופיעה בכתב התביעה ואינה עולה בקנה אחד עם האמור בכתב התביעה. לטענתו, אף אם המבקשת הייתה מייעצת לתפוס את עגלתו של המשיב הרי שהיא הייתה זכאית לחסינות, אלא אם היה מוכח, כי ידעה שהדבר אינו חוקי ועשתה כן בכוונה לגרום למשיב נזק שלא כדין.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה ובהמשך להחלטתי מיום 29.11.10, במסגרתה פורטו טענות המבקשת והמשיב, מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט.

הפעולות המיוחסות למבקשת במסגרת כתב התביעה נעשו במסגרת עבודתה הרגילה כיועצת המשפטית של עיריית נצרת עילית. טענת המשיב, לפיה המבקשת עוולה נגדו ביודעין ומתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימת הנזק, נטענה בעלמא. טענה זו נטענה באופן כללי והיא אינה נתמכת בראייה כלשהי. המבקש לא טען ולא הוכיח, כי היה למבקשת עניין אישי בגינו היא חפצה, כי ייגרם לו נזק או הייתה אדישה לגרימתו.

כפי שציינתי בהחלטתי מיום 29.11.10, לא די בטענת המשיב לפיה המבקשת עוולה נגדו ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות לגרימת נזק. על המשיב להצביע על בסיס ראייתי התומך בטענתו האמורה. שאם לא כן, הרי שיש בכך כדי לעקר מתוכן את הוראת החוק לפיה תינתן לעובד ציבור חסינות אלא אם פעל בכוונה לגרום לנזק או מתוך אדישות לגרימת נזק. זאת לאור העובדה שמטרתה של החסינות הניתנת לעובדי ציבור הינה שהעובד יהיה חסין מפני עצם ניהול התובענה. על כן, כבר בשלב זה יש להוכיח, כי במקרה בו עסקינן אין מקום ליתן את החסינות ואין מקום להשאיר את ההכרעה בשאלה לשלב מאוחר יותר בניהול התובענה. כבר בשלב זה על המשיב להצביע על בסיס ראייתי לפיו אין תחולה לחסינות של עובד הציבור. כמפורט לעיל, לא עלה בידי המשיב להצביע על בסיס ראייתי כאמור.

כאמור, התרשמתי, כי עסקינן בפעולות אשר נעשו על ידי המבקשת במסגרת עבודתה וללא כוונה לגרום למבקש לנזק בלתי חוקי. בנסיבות אלו, עסקינן במעשים החוסים תחת החסינות המסורה לעובד רשות ציבורית.

לאור האמור לעיל, אני מורה על סילוק התובענה אשר הוגשה נגד המבקשת. מחייבת את המשיב לשלם למבקשת הוצאות משפט בסך 1,500 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"א, 29 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ