אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פורמן נ' מדינת ישראל

פורמן נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 27/07/2010 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
18377-07-10
27/07/2010
בפני השופט:
דניה קרת-מאיר

- נגד -
התובע:
אוהד פורמן
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

1.מהות הבקשה

הערר שבפניי הינו ערר על החלטת בימ"ש שלום (כב' השופט דרויאן), בה דחה ביהמ"ש את בקשת העורר לביטול מלא של מעצר בית ולהסרת הפיקוח והאיזוק האלקטרוני. תחת זאת, הקל בתנאי השחרור של העורר, כך שיהיה נתון תחת פיקוח מלווה בשעות בהן הותרה יציאתו, 06:30 – 23:00, והוא ישהה במעצר בית ובפיקוח אלקטרוני ביתר שעות היממה.

כנגד העורר ונאשם אחר הוגש כתב אישום, המייחס להם עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות. ביום 5/11/09 הורה בימ"ש קמא על מעצר העורר עד תום הליכי המשפט נגדו. ביום 30/11/09 הורה ביהמ"ש המחוזי, במסגרת ערר מעצר עד תום ההליכים, על שחרור העורר בערובה ובתנאי מעצר בית מלא, תחת איזוק אלקטרוני ובפיקוח לסירוגין של סבתו, אביו ואמו.

ביום 15/3/10 שינה בימ"ש קמא את תנאי השחרור והתיר לעורר לצאת ממעצר הבית בימים מסויימים, בין השעות 09:00 עד 13:00 בליווי מפקח לטיפול ב"קרבה בטוחה". ביום 10/5/10 שינה בימ"ש קמא את תנאי שחרורו של הנאשם הנוסף, באופן שבוטלו התנאים המגבילים את חירותו, למעט איסור כניסה לתל אביב, כאשר יתר התנאים המגבילים נותרו.

העורר הגיש בקשה לעיון חוזר בעניינו, כך שיבוטל מעצר הבית בו הוא נתון, ליווי המפקחים והאיזוק האלקטרוני. ביהמ"ש קבע את הבקשה לדיון והורה לשירות המבחן להגיש תסקיר משלים.

העורר ציין בערר כי משפטו נקבע לשמיעת ראיות לנובמבר 2010 ועד למתן הכרעת הדין יחלפו חודשים ארוכים. העורר מקיים את תנאי השחרור ללא דופי. למרות זאת, קבע בימ"ש קמא את הקביעות אשר פורטו לעיל.

העורר טען כי טעה ביהמ"ש כאשר לא השווה את תנאי שחרורו לתנאי השחרור של הנאשם הנוסף. אמנם, הנאשם הנוסף נעדר עבר פלילי ולחובתו של העורר הרשעה אחת. אך לאור חלוף הזמן הרב ולאור העובדה כי העורר מקיים את תנאי השחרור, יש לבטל את תנאי השחרור המגבילים. עוד נאמר כי ביהמ"ש טעה כאשר לא אימץ את המלצת שירות המבחן ולא נתן משקל ראוי לתסקיר, המלמד על כך שהעורר מעוניין לערוך שינוי בחייו והתנהגותו.

2.טיעוני הצדדים

במסגרת הדיון שבפניי חזר ב"כ העורר על נימוקי הערר והתמקד בטענת האבחנה שבין שני הנאשמים. לדבריו, האבחנה שעשה ביהמ"ש בין שני הנאשמים מרחיקת לכת. לנושא של העבירה הקודמת בעניינו של העורר יהיה משקל, אם וכאשר ירשיע ביהמ"ש את העורר בדין. העורר שיתף פעולה עם שירות המבחן, לא הפר את תנאי שחרורו, הוכיח שניתן לסמוך עליו ובתסקיר המשלים המליץ שירות המבחן להסיר מעל העורר את מעצר הבית ואת התנאים המגבילים. גם אם סבר ביהמ"ש כי יש לבצע אבחנה כלשהי הנובעת מהעובדה כי לאחד מהנאשמים קיימת עבירה מאותו סוג והדבר מעיד על מסוכנות, עדיין, אין צורך באיזוק במעצר הבית הלילי ובפיקוח הצמוד בשעות היום. גם אם יש צורך במעצר בית לילי, עדיין אין מקום למערכת המסורבלת של האיזוק האלקטרוני. באשר לפיקוח הצמוד במשך כל שעות היממה, העורר מנסה למצוא עבודה ולקדם את ענייניו ויש הכבדה בדרישה כי אדם נוסף יתלווה אליו כל היום. ב"כ העורר ציין, כי הם מסכימים שהעורר יישאר במעצר בית לילי וב"כ המשיבה מסכים שאם העורר נמצא במעצר בית לילי, הרי שהעניין של האיזוק מיותר. נשאר, אם כן, עניין הפיקוח ולדרישה זו אין מקום.

ב"כ המשיבה ציין כי יש שוני מהותי בין העורר לבין הנאשם הנוסף. מדובר בהרשעה קודמת באותה עבירה בדיוק המיוחסת לו על פי כתב האישום הנוכחי. עבירה זו נדונה בביהמ"ש המחוזי. העורר נדון לריצוי מאסר ממושך ושוחרר ממאסר רק במרץ 09'. העבירה המיוחסת לו כעת בוצעה באוגוסט 09', חודשים ספורים לאחר מכן. הנאשם השני עובד כרגע ואילו העורר, אשר שוחרר לשם יציאה לחיפוש עבודה, לא מצא עבודה ומבקש לשנות את כל התנאים. שירות המבחן מדבר על רצון לערוך שינוי ועל קושי להתמודד עם הרגשות וחשש לעמוד בתנאים במשך תקופה ממושכת. דברים אלה מעידים על חוסר רצינות.

לגבי המסוכנות, לא ברור מדוע בוצעה העבירה. יש צורך להגן על הציבור. בימ"ש קמא כבר הלך כברת דרך לקראת העורר ואין כל טעות בהחלטה הנוכחית.

ב"כ העורר ציין, כי בהחלטה אשר ניתנה ביום 15/3/10 לא שוחרר העורר בין השעות 09:00 עד 13:00 לצורך חיפוש עבודה. באשר לנאשם השני, נאמר כי הוא יוכל לצאת לעבודה או לכל צורך אחר. ב"כ העורר ציין פעם נוספת את האפליה אשר בוצעה בין שני הנאשמים.

3.החלטה

כנגד העורר הוגש, יחד עם נאשם אחר, כתב אישום כאשר הוראת החיקוק המיוחסות להם היא פציעה בנסיבות מחמירות. העובדות אשר יוחסו לנאשמים הן כי תקפו, תוך שימוש בחפץ חד, את המתלונן ודקרו אותו באמצעות החפץ החד בשפה ובסנטר. בהמשך לכך, היכו אותו במכות אגרוף בראשו ובכל חלקי גופו. המתלונן פונה לבי"ח וקיבל טיפול בהתאם. בהחלטתו של כב' השופט דרויאן מיום 5/11/09, היפנה ביהמ"ש להחלטתו הקודמת, בה תיאר את מעשה העבירה ונסיבותיה. ביהמ"ש ציין את התקיפה האכזרית והדגיש את העובדה כי לא מדובר בקטטה אשר התפתחה בין צעירים חמומי מוח או שתויים או באירוע אקראי. מדובר באירוע שסיבתו לוטה במסתורין עד היום, אשר מעורר חשד כבר וחשש באשר להיקף מעורבותו של העורר בפעילות פלילית אלימה.

באותה החלטה מיום 5/11/09 סקר ביהמ"ש את תסקירי שירות המבחן וקבע כי לטעמו לא התמודד שירות המבחן עם נסיבות המקרה, כאשר שירות המבחן חוזר ומדבר על מסוכנות רבה הנובעת מאפיון התנהגות העורר כאימפולסיבי. אולם, במקרה הנוכחי לא מדובר על תקיפה אימפולסיבית אלא על תכנון והידברות מוקדמת, תוך וידוי זהותו של הקורבן. לדברי ביהמ"ש, הלך שירות המבחן שבי אחרי הקונספט של מעשה תקיפה אימפולסיבי, ונתן משקל גדול מדי לעצם העובדה שהעורר עמד, כביכול, בתנאי מעצר בית שהוטלו עליו בעבר לתקופה ארוכה. באותה החלטה לא קיבל ביהמ"ש את הערכת שירות המבחן כי יש לעורר יכולת לעמוד בתנאים מגבילים, שכן סבר שהערכה זו עומדת בסתירה חמורה לאופי האימפולסיבי והאלים של העורר. לאור זאת, הורה באותה החלטה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

ביהמ"ש המחוזי קבע ביום 30/11/09 כי ניתן לאיין את מסוכנותו של העורר בתנאי שחרור שונים ובין היתר מעצר בית, איזוק אלקטרוני ופיקוח מעצר במשך 6 חודשים.

לאחר מכן שונו תנאים אלה וניתנה לעורר אפשרות ליציאה מהבית בליווי פיקוח.

בהחלטה נשוא הערר, התייחס בימ"ש קמא לבקשתו של העורר לעיון חוזר, כך שיבוטל מעצר הבית וכן ליווי המפקחים והאיזוק האלקטרוני.

ביהמ"ש חזר והדגיש כי העורר, יחד עם הנאשם הנוסף, תקפו באכזריות את המתלונן, דקרו אותו בחפץ חד ונגרמו לו שבר בשן וחבלות. שורש האירוע איננו ברור ונראה כי מדובר בתקיפה מתוכננת ולא בהתלקחות בין צעירים חמומי מוח. ביהמ"ש ציין כי אין עניינו של העורר דומה לעניינו של הנאשם הנוסף, שכן לחובת העורר הרשעה קודמת בעבירה של תקיפה אשר גרמה חבלה כאשר העבריין מזויין והוא ריצה, כאמור, עונש מאסר, על אף גילו הצעיר, ממנו השתחרר במרץ 09'. ביהמ"ש סבר כי לא ניתן לקבל את המלצת שירות המבחן ולהסיר את הפיקוח מהעורר אשר חרף גילו הצעיר, הסתבך כבר פעמיים בעבירות שגרמו נזקים משמעותיים לזולת. לדברי ביהמ"ש, שירות המבחן לא לקח בחשבון את אינטרס הציבור עליו הופקד ביהמ"ש. לאור זאת, הקל על העורר בדרך שאפשרה את יציאתו ממעצר הבית בכל יום מימות השבוע בליווי מלווה, כאשר קבע כי מעבר לכך לא ניתן להקל בשלב זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ