אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פוקס נ' רשות שדות התעופה ואח'

פוקס נ' רשות שדות התעופה ואח'

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
8053-10-12
30/04/2013
בפני השופט:
ניר נחשון

- נגד -
התובע:
אלישבע פוקס
הנתבע:
1. רשות שדות התעופה
2. אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ

פסק-דין

1.עניינה של התביעה שלפני הינו כספי- נזיקי בגין עוגמת נפש שנגרמה לתובעת עת ביקשה לעלות על טיסת אל-על 367-LY בשדה התעופה בן גוריון ביום 30/8/12,זאת, בעקבות עיכוב בטיסה שנגרם בעטיים של עיצומים עליהם הכריזו עובדי שדות התעופה.

2.לטענת התובעת, כעולה מכתב התביעה, בתאריך 29.8.2012 רכש בעלה של התובעת כרטיס טיסה לבודפשט לטיסת אל-על LY367 (להלן: "הטיסה"), אשר תוכננה להמריא בתאריך 30.8.2012 בשעה 19:00. בצהרי יום 30.8.2012 נקטו עובדי נתבעת 1 עיצומים אשר נמשכה במשך שעות רבות, ולבסוף הטיסה המריאה בשעה 22:44 באותו היום.

3.לטענת התובעת, העיצומים שניהלו עובדי הנתבעת 1 גרמו לה, לבעלה וכן לעשרות רבות של נוסעים נוספים להמתין בעמידה במשך שלוש וחצי שעות. נתבעת 2 ועובדיה לא טרחו לדאוג לרווחתם של הנוסעים ולא נתנו להם סיוע כמתחייב בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה").

4.כעת עותרת התובעת לחיוב הנתבעות בסך 6,500 ₪ הכולל: 3,000 ₪ בגין פגיעה בחרות ובכבוד התובעת, 3,000 ₪ בעבור אי עמידה של נתבעת 2 בדרישות חוק שירותי תעופה (פיצוי ללא הוכחת נזק), 500 ₪ הוצאות משפט.

5.כלפי הנתבעת 1 טוענת התובעת, כי לא טרחה לעדכן את המידע על הצגים האלקטרוניים בשדה התעופה בעניין העיכוב בזמן ההמראה, ועל הצגים הופיע מידע שגוי לפיו, הטיסה ממריאה במועד המתוכנן. בהתאם לכך ביצעה התובעת בדיקת הכבודה, מסרה את המזוודות בדלפק הרישום (גם בשלב זה הפקידה בדלפק לא מסרה כל מידע לגבי כל עיכוב בזמן הטיסה), ובהתקרב מועד הטיסה המתוכנן, נפרדה התובעת מבן זוגה, השלימה את הבדיקות הביטחוניות ואת ביקורת הדרכונים. מרגע זה, לטענת התובעת, הנוסע הינו "שבוי" של נתבעת 1, תלוי בחסדיה, אין באפשרותו לחזור לאחור, אין באפשרותו לעזוב את אולם הנוסעים, גם האפשרות לרכוש מזון ומשקאות נשלטת על ידי נתבעת 1. בהתקרב מועד הטיסה המתוכנן ומשהופיע על הצג האלקטרוני של לוח הטיסות כי מתחילה העלייה למטוס פנתה התובעת יחד עם הנוסעים לשער היציאה הממוקם באזור קטן ונפרד בחלקו התחתון של טרמינל היוצאים (להלן: "שער היציאה"). במהלך זמן ההמתנה, הצטופפו באזור שער היציאה עשרות רבות של נוסעים, הצפיפות הפכה להיות בלתי נסבלת. התובעת מפטירה, כי אינה חולקת על זכותם של עובדי נתבעת 1 לנקוט בשביתה ובעיצומים, אולם לשיטתה, אין בכך בכדי להקנות להם זכות לנהוג בה כרצונם תוך פגיעה בחירותה ובכבודה של התובעת, אין זכות השביתה פוטרת את הארגון השובת מלהימנע מפגיעה, שלא לצורך, בחירותם ובכבודם של הנזקקים לשירותיהם.

6. כלפי הנתבעת 2 טענה התובעת, כי עובדי הנתבעת 2 שנכחו בשער היציאה לא הציעו לנוסעים הממתינים מזון ומשקאות למעט 12 בקבוקי מים אשר הוגשו לאחר כשעתיים וחצי של המתנה שלא הספיקו לנוסעים הרבים, חלוקת בקבוקי המים נעשתה לאחר צעקות שהחלו להישמע במקום, ובכך לשיטתה, הפרה הנתבעת חוק שירותי תעופה.

7. לטענת הנתבעת 1, כפי שעולה מכתב הגנתה, עובדי הנתבעת 1 נקטו בעיצומים ביום 30.8.2012 בשעה 14:30 לערך, באופן פתאומי וללא כל הודעה מוקדמת, העיצומים נמשכו עד השעה 19:00, לנתבעת 1 לא הייתה כל שליטה על נקיטתם של העיצומים. נתבעת 1 פעלה להחזרת העבודה לסדרה, הכינה בקשה לבית הדין האזורי לעבודה להורות לוועד העובדים להפסקה מידית של העיצומים ולחזרה לעבודה מלאה ותקינה, לבסוף העיצומים הסתיימו בשעה 19:00. עוד הוסיפה הנתבעת 1 , כי עיצומים או שביתה מוכרים כזכות יסוד (זכות על) של עובדים במקום עבודה. מיד עם היוודע להנהלת נתבעת 1 על העיצומים (בשעה 14:30), דאגה הנתבעת 1 לפתוח חדר מצב, פרסמה הודעה, כי החל מהשעה 15:55 יופסק הליך של עליה למטוס, מחלקת המודיעין של שדה התעופה הודיעה על העיצומים באולמות הטרמינל השונים באמצעות מערכת הכריזה. הנתבעת 1 טוענת לסילוק התביעה על הסף משום שכתב התביעה אינו מראה עילת תביעה נגדה. לשיטתה, התובעת לא הצביעה על כל חובה או רשלנות של הנתבעת במילוי חובותיה כלפיה.

8.הנתבעת 2 מציינת בכתב הגנתה, כי במהלך ההמתנה לתום העיצומים והמראת הטיסה חולקו מים לנוסעים. על הטיסה חל חוק שירותי תעופה ובהתאם לסעיף 6(ה)(2) לחוק במקרה של שביתה אין המוביל חייב בפיצוי כלפי הנוסעים. גם אילו לא בשביתה עסקינן, מדובר בעיכוב של פחות מחמש שעות שאין הנתבעת 2 חייבת בפיצוי כספי כלשהו (סעיף 3(א)(1)(א) לחוק ) אלא רק במזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה. לשיטתה, שביתה מהווה נסיבות של סיכול חוזה, שכן בעת כריתת החוזה עם התובעת, אין ספק שהנתבעת לא ידעה ולא היה עליה לדעת על נסיבות השביתה, על כן, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים [סעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970].

9.דיון:

המסגרת הנורמטיבית:

9.1זכות השביתה והאיזונים הנדרשים: על חירות השביתה ומעמדה האיתן בשיטתנו המשפטית אין צורך להכביר מילים. כבר נפסק לא אחת, כי אין עוד מקום לפקפק במעמדה הרם והמוגן, וכי יש לראות בה לפחות מסורת מקודשת, עד כדי כך שאין מתירים להרהר אחריה. (בג"צ 1074/93 בזק בע"מ ואח' נ' ההסתדרות הכללית ואח', פ"ד מט(2) 485). בפסק הדין חברת החשמל (עס"ק 23/07 חברת החשמל - ההסתדרות הכללית החדשה, [פורסם בנבו], ניתן ביום 10.10.2007) נאמר כך:

"חירות השביתה הינה זכות חוקתית המעוגנת בחקיקה ובפסיקה הישראלית מאז ימיה הראשונים של המדינה. אמר על כך כב' השופט דב לוין בפסק דין בזק: 'הנה כי כן במוקד דיוננו חירות השביתה העומדת ברמת זכות חוקתית המעוגנת היטב במשפט הישראלי על ענפיו השונים – מעמד שמתחזק והולך עם הזמן…'.

9.2אף על פי כן, ולמרות מעמדה הרם של זכות העובדים לשבות, חירות השביתה, ככל חירות או זכות אחרת, אינה מוחלטת אלא יחסית, ויש לאזנה עם זכויות, שיקולים ואינטרסים אחרים, ובהם נזקו של המעביד ושל צדדים שלישיים, והפגיעה בזכויותיהם (ס"ק 20/07 מרכז השלטון המקומי ואח' – ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, ניתן ביום 4.12.07). וכך נפסק לעניין זה:

"אשר לאיזון בין חירות השביתה לזכויות אחרות -זוהי שאלת היחס בין האמצעים שננקטו בפועל על ידי המשיבים במסגרת מימוש חירותם לשבות לבין עילת השביתה והסכסוך, אפשרויות פתרון הסכסוך ונזקם של המעביד והצדדים השלישיים והפגיעה בזכויותיהם" (עס"ק 11/99 המוסד לביטוח לאומי - הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח', פד"ע לד 470).

9.3איזונים ומידתיות - בבואו לשקול האם יש מקום להטיל מגבלות על חירות השביתה יידרש בית הדין, בין השאר לבחינת עילת השביתה, התנהלות הצדדים במשא ומתן ותום ליבם, לשלב בו מצוי המשא ומתן ולהשלכת מתן או אי מתן הצווים על קידומו. כן תישקל חומרת הנזק המצטבר הנגרם מן השביתה ואוכלוסיית הניזוקים הימנה; האם נגרם נזק בלתי סביר ובלתי הדיר למעסיק, לצדדים שלישיים ולציבור; ומשך השביתה. בצד האמור יבחן בית הדין, האם בידי המעסיק אמצעים להתמודד עם השביתה והאם הוא עשה שימוש באותם אמצעים או חלקם, טרם הבאת הסכסוך לפיתחו של בית הדין בבקשה למתן צווי מניעה. על דרך ההיקש ניתן לתמוך את הדברים מהנפסק בעניין בנק דיסקונט (עס"ק 1013/04 בנק דיסקונט בע"מ - ההסתדרות הכללית החדשה, ניתן ביום 26.9.2004) בכל הנוגע לבחינת האמצעים האפשריים העומדים לארגון העובדים. באותו עניין קבענו כך (בסעיף 10):"כל שביתה גורמת נזק למעסיק ולעתים גם לציבור או לחלקים ממנו. יחד עם זאת, במערכת יחסי העבודה השוררת במשק כיום שביתה הנה כלי לגיטימי. השביתה הנה אמצעי "אלים" אולם, במצב הדברים כפי שהוא היום אין בידי ארגון העובדים כלי חלופי שיסיע בידו לקדם את מטרותיו אל מול המעסיק".

10. במקרה דנן, ביחס לנתבעת 2, סבורני, כי אין אנו נדרשים להיכנס לנעליו של בית הדין בבחינת חוקיות העיצומים והשביתה, שכן הנני סבור ששאלה זו אינה עומדת על הפרק. יש, איפוא, לבחון את המקרה בעיני חוק שירותי תעופה ובאופן ספציפי בהתאם לאמור בסעיף 7(א) לחוק (טיסה שהמריאה באיחור) לפיו: נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של שעתיים לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן מזון ומשקאות ושירותי תקשורת.

11.לאחר ששמעתי את טענות ועדויות הצדדים, עמדתי על נסיבות קרות המקרה ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה: ובמה דברים אמורים:

אין חולק, כי טיסת אל-על 367LY, שבאמצעותה היו אמורה התובעת לטוס לבודפשט ביום 30.8.2012 בשעה 19:00 יצאה באיחור של כ- 3.5 שעות, עקב עיצומים ושביתה שנקטו עובדי נתבעת 1 עליה נודע ככל הנראה לנתבעת 1 בצהרי יום ההמראה. כן, אין חולק, כי מהראיות שצירפה הנתבעת 1 עולה, כי פנתה בזמן סביר ומידי לבית הדין להפסקת העיצומים שנקטו בהם עובדיה, ואכן העיצומים הסתיימו באותו יום בשעה 19:00 בערב. עם זאת עולה השאלה, האם עמדו הנתבעות במוטל עליהם כלפי הנוסעים משנודע להם על העיצומים ובמיוחד מאותו פרק זמן של העברת הנוסעים לשער היציאה וזמן ההמתנה שנערך מעל ל- 4 שעות. מהעדויות שבאו לפני עולה, כי הנתבעת 1 לא פעלה בהתאם לסעיף זה בחוק, מסקנה זו אינה משתנה גם אם הייתי מקבל טענת הנתבעת 1 ,כי חילקה לנוסעים 15 ליטר מים, מאחר ומדובר בפרק זמן ארוך של מעל לארבע שעות, וכן מדובר במספר רב של נוסעים, כך שכמות זו אינה מספקת ומהווה לעג לרש. על כן, הנתבעת 1 לדידי לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בעמידה בדרישות חוק שירותי תעופה.

באשר לאחריותה של הנתבעת 1, סבורני, כי כלפי הנוסעים שהינם צד שלישי, אין נפקא מינה לטענה, כי עובדיה החלו בעיצומים. מפניית הנתבעת 1 לבית הדין לעבודה שצורפה כנספח ב' לכתב ההגנה, עולה, כי לשיטתה עסקינן בעיצומים בלתי חוקיים בכך שננקטו בלא שקדמה להם הכרזה על סכסך עבודה ומבלי שנמסרה על ידי הוועד הכללי התעופתי התראה מסודרת בכתב בדבר כוונה לנקוט בעיצומים. משכך, ספק בעיני האם הגנת השביתה חלה במקרה בו העיצומים אינה חוקיים. הנתבעת 1 נמנעה מלצרף את החלטת בית הדין לבקשה ומשכך, לא ברור מה היה מעמדה החוקי של השבתה זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ