אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פוקס נ' עיריית תל-אביב

פוקס נ' עיריית תל-אביב

תאריך פרסום : 08/03/2010 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב – יפו
2129-08
04/03/2010
בפני השופט:
שרה ברוש

- נגד -
התובע:
עמיקם פוקס
הנתבע:
עיריית תל-אביב
פסק-דין

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בת"א-יפו (השופטת נעה גרוסמן) מיום 22/9/2008 בערעור על החלטת מנהל אגף המים, הביוב והתיעול אצל המשיבה.

השאלה אותה הציג בית משפט קמא בפניו לצורך הכרעתו בערעור היתה אם צדקה המשיבה כאשר חייבה את המבקש באופן רטרואקטיבי בחיובי מים על יסוד ממצאי בדיקה של בודק עירוני אשר מצא כי קיימים ליקויים באופן חיבור דירותיו של המבקש לרשת המים, אשר חובר על ידי המבקש עצמו באופן מאולתר.

בפני בית משפט קמא טען המבקש, כי החיבור המאולתר שחיבר את דירותיו לרשת המים, שיקף נכונה את צריכת המים במועדים הרלבנטיים. המשיבה טענה, על יסוד בדיקות של בודק מטעמה, כי החיבור גרם במישרין לאי דיוקים ברישום תצרוכת המים האמיתית של המבקש, והחיבור שיצר גרם לכך שהחלק הארי של צריכת המים בדירותיו בתקופה הרלבנטית, התגלגל על שכם דיירי הבית המשותף אשר יזמו את הבדיקה שנערכה על ידי מודד מטעם המשיבה. בדיקה נוספת שנערכה על ידי המודד לבקשת המבקש, העלתה תוצאות זהות.

בית משפט קמא קבע כי הנטל להוכיח כי החיבור המאולתר שיקף נכונה את צריכת המים, מוטל על המבקש, וזאת מכוח חזקת התקינות המוחלת על רשות ציבורית.

בית משפט קמא העדיף את תוצאות חוות דעתו של המודד על פני טענותיו של המבקש שלא הציג חוות דעת מקצועית של מודד מטעמו, ובנסיבות אלה, כך קבע בימ"ש קמא, טענותיו של המבקש אינן יכולות לעמוד הואיל ולא היה להן כל ביסוס והן לא הוכחו כלל.

עוד התייחס בימ"ש קמא לכך כי המבקש סירב במועד הרלבנטי לאפשר למשיבה לבצע חיבור אחר של דירותיו לרשת המים, דבר שהיה בו לשקף את הצריכה הנכונה, אך עשה כן לאחר שיצא מהנכס והתנאים השתנו באופן שלא יכלו עוד להוות אינדיקאציה לצריכת המים בעבר.

בית משפט קמא דחה בשאט נפש את טענת המבקש, כי אין לה למשיבה להלין על המבקש, שכן יתר דיירי הבית שילמו בעד המים אותם צרך המבקש בתקופה הרלבנטית, ולמשיבה לא נגרם כל חסרון כיס בקשר לכך. צדק בית משפט קמא בקובעו כי טענה זו "מקוממת כל אזרח שומר חוק באשר הוא".

בית משפט קמא הסתמך על קביעתם של שני בודקים מקצועיים שאיששו את טענות יתר הדיירים בבניין שהלינו על חיובים מופרזים בגין צריכה משותפת ומצאו חוסר התאמות במוני המים של דירות המבקש באופן שהדיירים היו הם שנשאו בתשלום עבור צריכתו-הוא, וקבע כי בנסיבות כאלה רשאית היתה המשיבה להתאים את חשבונותיה לאחר בדיקות המומחים ולהשית על המערער חיוב רטרואקטיבי, ובדין קבע כך.

בית משפט קמא דחה, בצדק ובדין, את טענותיו של המבקש שהתרעם על זיכוי הדיירים באופן רטרואקטיבי בסכומים בהם חוייב רטרואקטיבית המבקש לאחר הבדיקה שהוכיחה כי הוא היה זה שצרך את המים.

השופטת קמא קבעה כי המבקש לא הוכיח את טענותיו כלפי המשיבה, לא עמד בנטל ההוכחה של טענתו כי צריכת המים שנרשמה במונה בשעתו היתה נכונה ולא מזויפת; חוות הדעת של שני מומחים לא נסתרו על ידי חוות דעת של מומחה מטעם המבקש, מה גם שהמבקש לא פעל לשינוי המצב אלא רק לאחר שעזב את הדירות. לפיכך, היתה המשיבה רשאית לחייב את המבקש באומדן צריכה, וזאת על פי סעיף 9(א) לתקנות המים (תעריפים למים ברשויות מקומיות) תשנ"ד-1994.

לאור כל אלה, דחה בית משפט קמא את הערעור.

בבקשת רשות הערעור שבפני, טוען המבקש כי בית משפט קמא טעה בהטילו את נטל ההוכחה עליו, כי העדיף את חוות הדעת שהגישה המשיבה על פני מסמכים שהגיש לבית משפט, בהם מפורטים נסיבות צריכת המים המינימאלית של המבקש לטענתו, והמפרטים את הנסיבות לעודפי צריכת המים ע"י הדיירים כולם.

בדיון שהתקיים בפני הוסיף וטען המבקש, כי כל פעולותיה של המשיבה הן פרי סכסוך בינו לבין אשתו בנפרד ובין בעל הבית אשר ניסה לנקום בהם והתלונן בפני המשיבה אשר הסירה מונה אחד. עוד טען כי בפני בית משפט קמא לא העיד כלל מומחה ובית משפט קמא ביסס את חוות הדעת מבלי שהעידו אנשי המקצוע בפניו.

דין הבר"ע להידחות.

כל טענות המבקש מתייחסות לקביעות עובדתיות של בית משפט קמא ואין בית משפט שלערעור מתערב בכגון אלה.

בית משפט קמא בחן את המסמכים, את הראיות והטענות שהובאו בפניו, קבע, ובדין קבע, כי הנטל מוטל על המבקש וכי המבקש לא עמד בנטל זה, בעוד שהמשיבה הסתמכה על בדיקות צריכת מים שעשו מומחים מטעמה. משום כך, רשאית היתה המשיבה לחייבו על פי אומדן כפי שנהגה. אין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא.

זאת ואף זאת: המבקש העלה בבר"ע טענות עובדתיות שונות שלא הועלו כלל בפני בית משפט קמא. בית משפט שלערעור, בהעבירו את פסק דינו של בית משפט קמא תחת שבט ביקורתו, בוחן את קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא על יסוד חומר הראיות שבא בפניו. הא ותו לא. ועל כן לא ניתן כלל להתייחס לטענות ולראיות אלה שצורפו שלא כדין לבר"ע.

אשר על כן, אני דוחה את הבר"ע ומחייבת את המבקש בתשלום הוצאות הבר"ע ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ח אדר תש"ע, 04 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ