אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פופלין נ' בולישם ואח'

פופלין נ' בולישם ואח'

תאריך פרסום : 12/06/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
21919-04-14
08/06/2014
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
סודי פופלין
הנתבע:
1. גבריאל בולישם
2. אמבולנט בע"מ

החלטה

העניין שבפני, בקשת התובע להטלת עיקולים זמניים על נכסי הנתבעת 2 בכל הנוגע להפרת התחייבויותיהם מכח הסכם שכירות הנוגע לבית מגורים המצוי ברח' גרינבוים בחיפה.

על פי המתואר בכתב התביעה ובבקשה להטלת עיקולים זמניים, הנכס הושכר לנתבע 1 מחודש ינואר 2010 ועד לסוף חודש ינואר 2014, ללא הארכתו; התובענה הוגשה כשלושה חודשים לאחר שפג הסכם השכירות, כאשר החזקה בנכס לא הוחזרה לידי התובע-המשכיר, וכאשר לטענתו נותרה יתרת חוב ניכרת בגין התחייבויות השוכר מכח הסכם השכירות, וכן נתבע סכום נוסף בגין האיחור בפינוי המשוער של הנכס;

לאור המועד המשוער של הפינוי, העמיד התובע את תביעתו ע"ס 273,757 ₪; ייאמר כי על פי הודעת הנתבעים, החזקה בנכס הוחזרה ביום 5.5.2014, כאשר התובע טען שהנכס לא פונה עד תום, ובהקשר זה נתקיימה פגישה בנכס ביום 14.5.2014, כך שבשלב זה נערך תחשיב חוב המעמיד את יתרת החוב ע"ס 183,877 ₪ בלבד (בכל הנוגע לדמי שכירות ופיצוי מוסכם) בצירוף דמי ביטוח בסך 14,111 ₪. יוצא כי תביעת התובע העדכנית (בהתעלם מהבקשה לפיצול סעדים) עומדת על סך של כ- 200,000 ₪.

בכל הנוגע לבקשה להטלת עיקולים, פנה התובע וטען כי לאור החשש הממשי המגיע למידה ניכרת של וודאות כי יקשה עליו לאכוף את פסק הדין אם וכאשר יינתן, מבוקש כי יוטלו עיקולים על זכויות הנתבעים אצל מספר מחזיקים; ביום 10.4.2014 החלטתי כי אין הצדקה להעניק את הסעד המבוקש במעמד צד אחד, אלא מן הראוי לקיים דיון במעמד הצדדים בטרם מתן החלטה בבקשה להטלת העיקולים. ביום 29.4.2014 נתקיים בפני דיון במעמד הצדדים: התובע מצד אחד, ומר ג'ניה גרויסברג מטעם הנתבעת 2 (מנהלה).

הנתבעת 2 העלתה טענותיה וטענה שיש לדחות הבקשה להטלת העיקולים, בשל היעדר עילת תביעה טובה כנגדה, חוסר תום לב ואי גילוי מלא מצד התובע שהינו העותר לסעד, מאזן הנוחות הנוטה בצורה ברורה לזכות הנתבעת 2, והיעדר חשש להברחת נכסים או הכבדה על ביצוע פסק הדין.

בסיום הדיון אשר נתקיים בפני, הצעתי לצדדים לשקול העמדתה של בטוחה ראויה אחרת, בדרך של שיעבוד נכסים אחרים בהיקף כספי הממצה את מרבית הסכום אשר נתבע; זאת לאחר שהבעתי עמדתי כי לכאורה, לאור הנתונים אשר הוצגו בפני, מן הראוי לפעול ולהבטיח את ביצועו של פסק הדין, אם וכאשר יינתן; לאחר חלוף התקופה המוצעת, לא הודיעו על הצדדים כי הגיעו לכלל הסכמה בדבר גובה ושווי הבטוחה אשר תועמד, ואין מנוס מתן החלטה בשאלת הטלת העיקולים.

לאחר בחינת טענות הצדדים והנתונים הרבים אשר הוצגו בפני, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה, ולהורות על הטלת העיקולים אצל המחזיקים כמפורט בבקשה מס' 1, עד לסך של 150,000 ₪ ואפרט טעמי בתמציתיות.

השיקולים העיקריים הרלוונטיים לדיון בבקשה הם שאלת קיום עילת התובענה וקיום זכות לכאורה, יסוד ההכבדה ומאזן הנוחות, ושיקולים שביושר ובצדק (ר' רע"א 8415/07 חברת אנ.די.סי. יצרני תכשיטים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-על 2007(4)1369; רע"א 706/09 קופת חולים מאוחדת נ' המרכז הכירורגי ירושלים, תק-על 2009(1)4840).

בשלב זה של הסעד הזמני, אין בית המשפט נזקק להכרעה בזכויות הצדדים, ולפיכך אין מקום כי בית המשפט יערוך ניתוח מקיף של הראיות ואין הוא חייב לבדוק את מכלול הראיות כאילו עמד להכריע בעניין סופית (ר' ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פד"י ל"ח (4)105, 109-108).

אחד מן התנאים היסודיים הנדרשים ממבקש הסעד הזמני, הוא קיומה של זכות לכאורה. המבקש נדרש לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה". בשלב זה אין צורך לפסוק באופן סופי בדבר צדקתו של מי מהצדדים, וההערכה היא לכאורית בלבד, על בסיס החומר המונח בפני בית המשפט, ולכן מובן כי ייתכן שבסיום הדיון בהליך העיקרי יגיע בית המשפט לתוצאה שונה מזו המקדמית-לכאורית.

באשר לתנאי השני, מאזן הנוחות, בית המשפט נדרש לבחון את הנזקים שייגרמו לכל אחד מהצדדים כתוצאה מהענקתו או אי-הענקתו של הסעד המבוקש (ובמקרה דנן, ביטול צו העיקול או הותרתו על כנו). כן על בית המשפט לבחון את הנזקים שעלולים להיגרם לצדדים שלישיים. (ר' למשל רע"א 10277/08 גסטטנרטק בע"מ נ' האוניברסיטה העברית, תק-על 2009(1)4721). ואחרון, מן הראוי לשקול שיקולים שביושר.

בכל הנוגע לקיומה של עילת תביעה וראיות מהימנות לכאורה, אין ספק כי עילת תביעה כנגד הנתבע 1 קיימת מכח הסכם השכירות; בכל הנוגע לנתבעת מס' 2, הרי שהתובע אוחז בשלוש המחאות אשר נמסרו לידיו עשויות בידי הנתבעת 2, אשר גם העבירה חלק מהתשלומים אשר כן בוצעו מכח הסכם השכירות, והייתה רשומה בעיריית חיפה כמחזיקה של הנכס המושכר; די בחלק מכל הללו כדי להקים עילת תביעה אפשרית כנגד הנתבעת 2;

בכל הנוגע לשאלת ההכבדה ומאזן הנוחות, מן הנתונים אשר נשמעו במסגרת חקירת מר גרויסברג, המצהיר מטעם הנתבעת 2, עולה כי בעל המניות והמנהל של הנתבעת 2 הינו אביו של המצהיר, בעוד המצהיר ומשפחתו מתגוררים בנכס, כאשר הסכם השכירות אינו רשום על שמם כלל, ומול המצהיר שהינו הדייר בנכס, מתנהל הליך של פשיטת רגל לדבריו (עמ' 7 לפרוטוקול שורה 11); המצהיר טען כי הוא מנהל הנתבעת 2, ולאחר מכן ציין כי הוא המנהל התפעולי בלבד של החברה שאינו דירקטור רשום;

ריבוי סימני השאלה בהקשר זה, מטה את הכף לזכות התובע דווקא, הן בנושא של שיקולי היושר והן בנושא של ההכבדה על ביצוע פסק דין; המצהיר המצוי בהליכי פש"ר, משמש כמנהל בפועל של הנתבעת 2, בשם אביו אשר אינו מצוי בישראל כלל, ומתגורר בנכס מכח הסכם שכירות אשר נכרת על ידי צד ג' שלא מסר עמדתו כלל (בן משפחת אשתו של המצהיר), כאשר החיובים על פי הסכם השכירות משולמים על ידי הנתבעת 2 והמחאות המשמשות לביטחון נמסרו על ידה. די בכך כדי להקים חשש ממשי בפני הכבדה על ביצוע פסק הדין, שכן ההתקשרות החוזית והקיום החוזי מצד הנתבעים (והמצהיר מטעמם) הינם פתלתלים עד כדי כך שנוצר חשש מפני הכבדה.

יכולה הייתה הנתבעת 2 להביא פרטים ונתונים על איתנותה הכספית, ולסתור הטענה כי יקשה לקיים את פסק הדין, ומשנמנעה מהצגת כל נתון בהקשר זה, לא נסתרה האמירה כי אותו חשש מפני הכבדה, מוקם גם מוקם.

אוסיף על האמור, בתמצית, כי גם שיקולי היושר, מצביעים על הצדקה להטלת העיקולים הזמניים, שכן המצהיר (אשר טען בתחילה כי הינו מנהל הנתבעת 2 ואח"כ שינה גרסתו והפך למנהל תפעול בלבד) אישר שדמי השכירות משולמים בדרך של ניכוי ממשכורתו, ואף לא ידע כיצד הנתבעת 2 נרשמה כמחזיקה בנכס בספרי עירית חיפה; לא ראיתי בדברי התובע משום חוסר יושר בולט המצדיק לשלול זכותו לבקש הסעד, בעוד שהמצהיר מטעם הנתבעת, אשר מעמדו נותר בלתי מוסבר, פיזר ערפל רב על מכלול הנתונים, כמו הסיבה בעטיה הוא אינו השוכר, אינו המחזיק הרשום בספרי הרשות המקומית, אינו מבצע התשלום ישירות, אולם הוא מתגורר בנכס המושכר עם בני משפחתו;

צירופם של כל אלה מצדיק היעתרות לבקשה, אם כי מצאתי לנכון להיעתר לה בחלקה, בשל מאזן הנוחות (קרי, לנסות ולצמצם במידת האפשר הפגיעה הנתבעת 2 מכח הטלת העיקולים, תוך איזון מול הבטחת ביצוע פסק הדין).

לאור מהות הטענות, והאפשרות שישנה כפילות בסעדים הנתבעים (דמי שימוש לתקופה שלאחר תום התקופה החוזית המוסכמת, יחד עם פיצוי מוסכם בגין איחור בהחזרת המושכר לאחר תום התקופה החוזית המוסכמת) מצאתי לנכון להגביל את הסכום המעוקל לסך של 150,000 ₪.

המזכירות תפיק הודעה מתאימה למחזיקים 1-4 כאמור בבקשה מס' 1 , ותמסור העתקם לב"כ התובע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ