אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פוסטי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

פוסטי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

תאריך פרסום : 15/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
20597-07
08/02/2010
בפני השופט:
ארנה לוי

- נגד -
התובע:
מרדכי פוסטי
הנתבע:
הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "החוק"). התובע, יליד 1927, נפגע כהולך רגל על ידי אוטובוס ביום 31.8.05. אין מחלוקת על חבות הנתבעת, מבטחת השימוש באוטובוס שפגע בתובע, לפצותו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בארוע. המחלוקת היא בשאלת גובה הנזק.

התובע פונה לחדר המיון במרכז הרפואי ת"א שם התלונן על כאבים בצוואר, בשורש כף היד הימנית, ירך ימין, כתף ימין וגב תחתון. בצילומי שורש כף יד ימין הודגם שבר ללא תזוזה של radial styloid ושורש כף היד קובע בגבס. לאחר כשלושה שבועות הוסר הגבס והתובע עבר טיפולי פיזיותרפיה. לצורך הערכת פגיעתו של התובע בתאונה הסכימו הצדדים על מינוי מומחה בתחום האורטופדי, ד"ר לוינקופף. ד"ר לוינקוף בדק את התובע ביום 21.10.07 וערך את חוות דעתו ביום 14.4.08. בבדיקתו מצא הגבלה קלה בתנועת עמוד השדרה הצווארי, כאשר בדיקת CT הדגימה שינויים ניווניים בלבד. בבדיקת כתף ימין נמצאה הגבלה בקצה טווח התנועה בשתי תנועות. בדיקת אולטרסאונד של כתף ימין הדגימה קרע מלא של גיד הסופרה ספינטוס, כאשר צויין כי כבר בשנת 2002 סבל התובע מקרע חלקי של גיד זה לאחר שנפל ונחבל בכתף ימין. ד"ר לוינקופף קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור 6.5% בגין פגיעתו בעמוד השדרה הצווארי, לפי סעיף 37(5) א' חלקי לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי") וכן נכות בשיער 2.5% מתוך 5% נכות הקיימת לתובע בגין הפגיעה בכתף ימין. סך הנכות הרפואית של התובע בגין התאונה עומדת על 8.838%.

ובאשר לנזקיו של התובע עקב התאונה. התובע, כבן 83 כיום, טוען כי יש לו קיוסק בתל - אביב, אותו הוא שוכר בדמי מפתח ובו עבד לפני התאונה ובו הוא ממשיך לעבוד גם לאחר התאונה. התובע טוען כי כיום הוא לא מרוויח דבר מהקיוסק אבל הוא מגיע לקיוסק כי "יש לי אישה חולה בבית, אני חייב לצאת החוצה, אני לא יכול להיות בבית. אשתי לא רואה בכלל, אני מוכר בקיוסק, אני לא מרוויח כמעט כלום. אני יושב שם כדי לא להיות בבית". הוא טען כי לפני התאונה עבד שעות ארוכות יותר אך אינו יודע כמה הרוויח. הוא אינו משלם מס הכנסה ואין לו רואה חשבון או יועץ מס או מנהל חשבונות. הוא ציין כי התאונה הייתה כאשר הלך לקנות לעצמו כריך במהלך יום עבודתו. עוד העיד מטעם התובע בנו, מר פוסטי צבי. הוא העיד כי הוא טיפל בנושא הדיווחים לרשויות עבור הוריו כל השנים. הוא העיד כי לפני התאונה אביו עבד בין שמונה לעשר שעות והכנסתו הממוצעת עמדה על 5000-6000 ₪ בחודשי הקיץ ובחודשי החורף פחות. הוא ציין כי הוא טיפל בהגשת דיווחים לרשויות לגבי הכנסותיו של אביו אך אין בידיו העתקי מסמכים שהגיש והוא גם לא הצליח להשיג העתקי מסמכים ממס הכנסה. אמו מוכרת כסיעודית על ידי המוסד לביטוח לאומי ומקבלת עזרה בבית במהלך כל ימות השבוע. עוד ציין כי לאביו יש בעיות שונות כמו בעיות של "זמנים והבנה" המחייבות כעת מינוי אפוטרופוס עבורו. המסמך היחיד שהוצג הוא דו"ח שומה לשנת 2006, השנה שלאחר התאונה, בה דווח על ידי התובע כי הכנסותיו כמוכר עיתונים הן 18,000 ₪ בשנה. עוד הוצגה תעודת עובד ציבור מהמוסד לביטוח לאומי ממנה עולה כי התובע מוכר כבעל נכות כללית משנת 1983 בגין בעיות שמיעה, ראיה ולב בשיעור כולל של כ 53%.

ב"כ התובע טוען בסיכומיו כי יש לפצות את התובע בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד, זאת למרות שלא הוצגו נתונים על השתכרותו. נטען כי יש להשוות מצבו למי שעבד בעבודות לא מדווחות אך עדיין זכאי לפיצוי בגין הפסדי השתכרות. עוד טוען ב"כ התובע כי ניתן להגיע למסקנה כי התובע עבד והשתכר מכך שהתקיים ללא עזרה וסיוע חיצוני ופרנס את עצמו ואת אשתו. ב"כ הנתבעת טוענת בסיכומיה כי מדובר בתאונת עבודה ובכל מקרה יש לבצע ניכוי רעיוני. נטען כי לא יעלה על הדעת כי מי שטוען שעבד והשתכר, לא יוכל להמציא ולו מסמך אחד על רווח כלשהו. עוד נטען כי בנו של התובע טען כי היו מסמכים שהוגשו למס הכנסה, ומשלא הוצגו מסמכים אלו, קיימת חזקה כי אי הבאת הראיה פועלת כנגד גרסת התובע.

לאחר שמיעת העדויות וטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח השתכרות כלשהי לפני התאונה והפסדי שכר בעקבותיה ולכן אינו זכאי לפיצוי כלשהו על הפסדי שכר לעבר ולעתיד. אם היה התובע משתכר סכומים כלשהם מהקיוסק, כנטען, חזקה עליו שהיה מצליח להמציא ראיות כלשהן לתמיכה בכך. התובע לא הציג כל דיווחים לרשויות, לא למס הכנסה, לא למע"מ ולא לביטוח הלאומי, למרות שבנו טען כי הוגשו דיווחים כאלו. הוא לא הציג מסמכים על רכישות מספקים, סרטי קופה, עדויות לקוחות או בעלי עסקים סמוכים או עדות בעל הנכס ממנו הוא שוכר את הקיוסק. בדל של ראיה לגבי הכנסות לא הוצג. בנסיבות אלו, לא ניתן לתת אמון כלשהו בגרסה על פי התובע השתכר סכומים כלשהם לפני התאונה וכי נגרמו לו הפסדי השתכרות כלשהם. צודק ב"כ התובע בטענתו כי קיימים מקרים בהם הנפגע בתאונה לא דיווח על הכנסותיו לרשויות ובכל זאת לעיתים נפסקים לו פיצויים על הפסדי השתכרות, אך מדובר במקרים בהם הנפגע עומד בנטל, אשר הוא נטל מוגבר באותן נסיבות, להוכיח את השתכרותו ומביא ראיות משכנעות לגבי השתכרותו ולגבי הפסדיו. אין בין מקרים אלו ובין המקרה שבפנינו, מקום בו לא הובאה כל ראיה, דבר. יתכן והתובע אכן מפעיל או שוהה בקיוסק, אך גם אם כך, המסקנה המסתברת היא כי הוא נוהג להגיע לקיוסק למספר שעות ביום רק כדי לא להיות בביתו, כפי שהעיד, כאשר אין לו כל הכנסות מאותו הקיוסק או לחילופין, מדובר בהכנסות זעומות לגביהן לא חל כל שינוי בין המצב שהיה לפני התאונה ובין המצב שאחריה. יש לזכור כי התובע כיום כבן 83, סובל מבעיות בריאותיות שונות, לרבות בתחום הנפשי, כך מהעדויות, ללא קשר לתאונה. עצם העובדה שלאדם יש הוצאות מחייה אינה מלמדת על כך שיש לו גם הכנסות שהרי יש לזכור כי שני בני הזוג מקבלים קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי ולא הובא כל מידע על מצבם הכספי הכולל ועל מקורות הכנסה אחרים. ניתן לסכם ולקבוע כי לא הוכח כי התאונה גרמה לתובע הפסדי השתכרות כלשהם.

התובע עותר לפיצוי בגין עזרת הזולת. לא הוצגו קבלות כלשהן. צודקת הנתבעת בטענותיה כי בבית התובע קיימת עזרה יום יומית מהמוסד לביטוח לאומי וכמו כן לתובע בעיות אחרות שאינן קשורות לתאונה, אשר גם הן מחייבות או תחייבנה עזרה עבורו. בנסיבות אלו, אעמיד את סכום ההוצאות לעבר ולעתיד לו זכאי התובע, על סכום כולל של 1000 ₪ נכון להיום.

בגין כאב וסבל, בהתחשב בטיב הפגיעה וגילו של התובע, אעמיד את סכום הפיצוי נכון להיום על 9500₪.

ובאשר לטענת הניכוי הרעיוני. שאלת היות התאונה תאונת עבודה, במיוחד כאשר טענת התובע בדבר עבודתו והשתכרותו לא התקבלה, לא הובררה עד תומה. מעבר לכך, התובע, כך נראה, לא היה מדווח כעובד במוסד לביטוח לאומי והנתבעת אינה חשופה לתביעת שיבוב כלשהי. גם לא הובאו ראיות בדבר גובה הניכוי הרעיוני הנטען ואיני רואה מקום, בהעדר ראיות ברורות בנושא זה, להורות על ניכוי רעיוני.

התובע זכאי, אם כן, לפיצויים בסך 10,500 ₪. לסכום זה יתווסף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ ואגרה. הסכום ישולם לידי ב"כ התובע בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין אצל ב"כ הנתבעת.

ניתן היום, כ"ד שבט תש"ע, 08 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ