אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פומרנץ נ' גרמה ואח'

פומרנץ נ' גרמה ואח'

תאריך פרסום : 27/01/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
4103-09
04/01/2010
בפני השופט:
שאול מנהיים

- נגד -
התובע:
1. ציון גרמה
2. ישי גרמה

הנתבע:
סגולה פומרנץ

החלטה

בפניי בקשה להורות על העברת התביעה, שבה מבוקש פירוק שיתוף במקרקעין, לבית משפט לענייני משפחה.

מבוא ועיקרי טענות הצדדים

התובעת והנתבעים הינם אחים אשר נרשמו בלשכת רישום המקרקעין כבעלי זכויות חכירה בחלקים שווים במקרקעין הנמצאים בתל מונד, מכח היותם יורשי עיזבון אמם המנוחה.

ביום 16.9.09 הגישה המשיבה (התובעת) לבית משפט זה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין נשוא התביעה. המבקשים עותרים כאמור להעביר את התביעה לבית משפט לענייני משפחה מאחר ולטענתם מדובר בסכסוך הנושא אופי משפחתי שעניינו בירושה שירשו הצדדים לתובענה מאמם המנוחה, אשר המקרקעין נשוא התובענה מהווים חלק מנכסי העיזבון שירשו מאמם. בעניין זה המבקשים הוסיפו כי "סכסוך הירושה תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת תביעה", וכי הצדדים חלוקים כיצד יש לחלק את המקרקעין ביניהם. לפיכך טוענים המבקשים כי הסמכות העניינית לדון בתובענה מסורה לבית משפט לענייני משפחה מכח האמור בס' 1 (6) (ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995.

המשיבה טוענת כי עילת התביעה נובעת מהשיתוף של הצדדים בזכויות החכירה במקרקעין ולא מאופיו המשפחתי של הסכסוך. לטענת המשיבה, די בכך שהמשיבה והמבקשים בעלי קניין משותף באותם מקרקעין כדי להקים בידה את הזכות לדרוש את פירוק השיתוף במקרקעין מכח ס' 37 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. בנוסף טוענת המשיבה כי עם רישום המקרקעין על שמם של המשיבה והמבקשים מכח צו הירושה של אמם, עברו המקרקעין לבעלותם של הנ"ל והמקרקעין יצאו מגדר היותם "נכסי העיזבון". בנסיבות אלה אין תחולה לחוק הירושה אלא לחוק המקרקעין, ולפיכך תביעתה של המשיבה לפירוק השיתוף במקרקעין הוגשה לבית המשפט השלום והוא המוסמך לדון בה.

דיון

ס' 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה (להלן "החוק") מגדיר את המקרים הבאים בגדרם של "ענייני משפחה", אשר הסמכות לדון בהם מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. במקרה שבפניי, המבקשים טוענים כאמור לתחולתו של ס' 1 (6)(ה) לחוק שזהו לשונו:

1.בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה:

...

(6)תובענה לפי חוקים אלה:

....

(ה)חוק הירושה, תשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו;

ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, בית משפט העליון ניתח את מאפייניה של תובענה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה אשר הסמכות לדון בה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה על פי האמור בס' 1(2) לחוק. בפרשת חבס לעיל נקבע כי אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה הינה כי הסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה ומשמעותית לגיבושה של עילת התביעה. בנוסף נקבע כי יש לאתר את גורמי הסכסוך השונים תוך בחינת השאלה האם לגורמים המשפחתיים היתה השפעה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה. הבקשה שבפניי אינה מבוססת על סעיף 1(2) לחוק, אולם ניתן להקיש ממנו לעניינו ולומר כי כדי לבחון אם עילת התביעה הינה סכסוך בקשר לירושה, יש לבחון האם סכסוך הירושה תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה, ולצד זה יש לבחון האם לגורמים המשפחתיים המעורבים היתה השפעה נכבדה להיווצרותה של עילת התביעה. בע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו (6) 295, נקבע כי ההכרעה בשאלת הסמכות הינה שאלה עובדתית: "מלאכת סיווג עניין כמצוי בסמכות בית-משפט רגיל או בית-משפט לענייני משפחה מצריכה, על-פי טיבה, בירור נתונים עובדתיים בעלי אופי אובייקטיבי וסובייקטיבי. יש לבחון נתונים אובייקטיביים העומדים ברקע הסכסוך. בצד הנתונים האובייקטיביים ישנה חשיבות גם לפן הסובייקטיבי הבוחן את התייחסות הצדדים עצמם לסכסוך שביניהם: איך הם עצמם משקיפים על המחלוקת ביניהם – אם כסכסוך בעל אופי משפחתי או כמחלוקת שעיקרה אזרחי, אשר פתרונה אמור להימצא במסגרת הכרעה אזרחית רגילה. הדגשים שהצדדים עצמם מניחים על אופי היריבות ביניהם חשובים במלאכת איתור היסוד הדומיננטי במחלוקת לצורך סיווגו של הנושא לסמכות העניינית של הערכאה המתאימה" (שם, בע' 308).

טענת המבקשים לפיה הסמכות לדון בתובענה שבפניי מסורה לבית משפט לענייני משפחה נטענה באופן כללי, ללא כל פירוט עובדתי. המבקשים טענו בבקשתם כי "סכסוך הירושה תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה, ועל כן על התביעה לידון (כך במקור – ש.מ.!) בבית המשפט לענייני משפחה" (ר' ס' 7 לבקשה). המבקשים הוסיפו כי מאחר והמקרקעין נשוא התביעה הינם חלק מהעיזבון שהצדדים חלוקים ביניהם כיצד יש לחלקו, הרי שהסכסוך תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת תביעה (ר' ס' 8 לבקשה). לא רק שהטענות לעיל לא זכו לפירוט עובדתי כלשהו שיתאר כיצד הסכסוך בדבר חלוקת העיזבון תרם תרומה משמעותית (כנטען) לגיבושה של עילת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, אלא שהבקשה אף אינה נתמכה בתצהיר המאמת את העובדות שנטענו בבקשה עצמה.

די בטעם זה לבדו כדי לדחות את הבקשה, אולם מצאתי כי גם לגופו של עניין ובניגוד לטענת המבקשים, ס' 1 (6) (ה) לחוק אינו חל בנסיבות המקרה שבפניי.

ס' 1 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". משמעותו של ס' 1 לחוק הירושה הינה כי במות אדם נופלים באופן מיידי נכסי העיזבון לידי יורשיו, בין אם הם יורשים על פי דין ובין אם מכח צוואה. המלומד פרופ' מיכאל קורינאלדי כותב בספרו "דיני ירושה - ירושות, צוואות ועזבונות" (התשס"ח-2008) בע' 23-28, כי מקובל לומר שהליך ההורשה הוא דו שלבי. הנפילה המיידית של העיזבון ליורשים אינה יוצרת בעלות קונקרטית בנכסים. הבעלות הקונקרטית בנכסי העיזבון נעשית בשלב מאוחר יותר - בשלב חלוקת העיזבון. עד לשלב האחרון יש לעבור הליך של סילוק חובות העיזבון ומזונות מן העיזבון וכן הליך של חלוקת העיזבון בין היורשים. מכאן, השלב הראשון של הליכי הירושה היא הנפילה המיידית של נכסי העיזבון ליורשים עם פטירת המוריש, והשלב השני הינו סיום הליכי הירושה בחלוקת נכסי העיזבון. פרופ' קורינאלדי מוסיף בספרו לעיל בע' 26 כי בהתאם לפרקטיקה הנוהגת, ההליך הדו שלבי הנוגע לנכסי מקרקעין של עיזבון הרשומים בלשכת רישום המקרקעין משתכלל עם מתן צו קיום הצוואה או צו הירושה אף בטרם החלוקה הכללית של נכסי העיזבון. לדבריו של הכותב, היורשים זכאים לרישום חלקם היחסי בנכסי המקרקעין ללא צורך בהסכם בין היורשים או בצו נוסף לחלוקה של בית משפט מוסמך. בענייננו, עם רישומם של הצדדים לתביעה נשוא בקשה זו כבעלי הזכויות במקרקעין נשוא התובענה בפנקסי רישום המקרקעין תם הליך חלוקת העיזבון. מרגע הרישום, המקרקעין נשוא התובענה הפכו להיות בבעלותם של הצדדים לתובענה שבפניי והם אינם מהווים עוד חלק מנכסי העיזבון שהצדדים ירשו. אין זה מתקבל על הדעת כי הסמכות להכריע בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין תיקבע לפי המקור ההיסטורי של הזכויות במקרקעין, כך שאם הצדדים נעשו בעלים מכח ירושה אזי לעולם ועד תידון התביעה לפירוק השיתוף בבית המשפט לענייני משפחה, ואילו אם זכויות הצדדים במקרקעין באו לידיהם בדרך אחרת יידון העניין בבית משפט השלום. לפיכך ככל ששורר בין הצדדים סכסוך כלשהו הרי שהוא אינו חוסה תחת ד' אמותיו של ס' 1 (6)(ה) לחוק בית משפט לענייני משפחה, עליו ביססו המבקשים את בקשתם זו.

משמצאתי כי דין הבקשה להעברת התביעה שבפניי לבית המשפט לענייני משפחה להידחות, הרי שתביעתה של המשיבה לפירוק השיתוף במקרקעין הוגשה לבית משפט זה כדין, בהיותו בית המשפט המוסמך לדון בתביעות לפירוק שיתוף במקרקעין.

התוצאה הינה כי הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות שכר טרחת ב"כ המשיבה בסך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

ניתנה היום, י"ח טבת תש"ע, 04 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ