אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פומיס ישראל בע"מ ואח' נ' שיפיניג 3001 בע"מ ואח'

פומיס ישראל בע"מ ואח' נ' שיפיניג 3001 בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 03/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
37986-10-11
26/05/2013
בפני השופט:
מרדכי בן-חיים

- נגד -
התובע:
אינטר גלובל שיפיניג 3001 בע"מ
הנתבע:
MYLAKI SHIPPING AGENCY LTD

החלטה

הנתבעת 1 ושולחת ההודעה לצד ג' (להלן: "המבקשת") הגישה בקשה במעמד צד אחד להטלת עיקול זמני בהתאם לפסק הדין המותנה שניתן ביום 9.5.13 בהעדר הגנה כנגד הצד השלישי מס' 1 מילאקי (להלן: "המשיב") על כל סכום שייפסק כנגד הנתבעת 1 היה ותחוייב בתביעה העיקרית. (להלן: "פסק הדין המותנה").

המבקשת נסמכת בבקשתה על תקנה 363(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 שקובעת כדלקמן:"בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני להבטחת ביצוע פסק דין בעת מתן פסק הדין או בתכוף לאחריו, ואין צורך, לשם כך, בהמצאת התחייבות או במתן ערובה לפי תקנות 364 ו-356(ב). הבקשה לסעד הזמני יכול שתהיה בעל פה".

לטענת המבקשת, בין התובעת (פומיס ישראל בע"מ ) לבין מילאקי התקיימו ומתקיימים קשרי עבודה, שכן מילאקי משמשת כסוכן נמל באי Yali, יוון, בקשר עם משלוחים של פומיס הנשלחים באופן תדיר מהאי הנ"ל עבור התובעת לנמלי ישראל.
בשל קשרי עבודה אלו, לטענת המבקשת, מתעורר חשש כבד ואמיתי כי מילאקי תפעל לסכל את ביצוע פסק הדין בתחומי המדינה.

למיטב ידיעת המבקשת, כך טוענת בבקשתה, לעיתים קרובות מועברים תשלומים מפומיס ישראל בע"מ, התובעת, לידי מילאקי באמצעות הסוכנים קמור שירותי ספנות בע"מ ודינמיק שירותי ספנות (דשס) בע"מ.

מכאן , לדידה של המבקשת, מתעורר צורך דחוף להבטיח את ביצוע פסק הדין החלקי מיום 9.5.13 בעתיד.

תקנה 363 (ב) קובעת, כי בית המשפט ישקול את הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני ואם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד ראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

נקבע בפסיקה:
"עסקינן בעיקול על סך של 35,701,435 ₪ שהוטל לפי תקנה 363(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, קרי, עיקול שנועד להבטחת ביצועו של פסק דין, שמוטל בתכוף לאחר מתן פסק הדין. עיקול כזה, מעצם טיבו, נועד לאפשר לבעל דין שזכה בתביעתו, לגשר על פער הזמנים שבין מתן פסק הדין לטובתו ועד אשר ניתן יהיה לפתוח תיק הוצאה לפועל נגד הצד שכנגד.
עוד אציין כי כאשר עסקינן בעיקול לפי
תקנה 363(ב), כמו במקרה דנן, אין צורך לשקול את מאזן הנוחות ושאלת ההכבדה, שהרי מדובר בסעד שניתן לאחר מתן פסק דין, קרי, לאחר שערכאה שיפוטית כבר הכירה בזכויותיו של התובע, ולא בעיקול זמני שניתן עוד בטרם התבררו טענות הצדדים." . (הפב (ת"א) 5336-07-10 צ'רלטון בע"מ נגד ההתאחדות לכדורגל בישראל)

"התקנה באה לגשר על פער הזמן שבין מתן פסק הדין ובין פתיחת ההליכים בלשכת ההוצל"פ והיא מאפשרת לבית המשפט להבטיח ביצועו של פסק הדין שנתן, שלא יבריח הנתבע רכוש עד שיהא סיפק בידי התובע לפנות למשרד ההוצל"פ." (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), ע' 599).

ראו גם ע"א 890/05 עוזי משה נ' שרב השקעות בע"מ (2005) (פורסם באתר משפטי):

"דומה כי תכלית הוראה זו היא למנוע הברחת נכסים על ידי החייב בפרק הזמן העשוי לחלוף ממועד מתן פסק-הדין ועד מועד פתיחת תיק הוצל"פ לביצועו של פסק-הדין. פרק הזמן של "בתכוף לאחריו" נועד לאפשר למבקש שהות מספקת לפתוח תיק הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין."

מצאתי כי תכלית זו הינה רלבנטית גם לגבי פס"ד מותנה שכן בהעדר עיקול יוכל הצד השלישי לסכל את יכולתה של המבקשת לגבות מן הצד השלישי את המגיע לה היה ותביעת התובעת כנגד הנתבעת תתקבל.

בקשה זו, כאמור מוגשת במעמד צד אחד - עיינתי שוב בבקשה ומצאתי שיש להיענות לה.

אני מטיל עיקול זמני על כל הכספים ו/או הזכויות המגיעים למילאקי ו/או אלה שיגיעו למילאקי מפומיס ישראל בע"מ ו/או קמור שירותי ספנות בע"מ ו/או דינמיק שירותי ספנות (דשס) בע"מ המצויים ו/או אשר יהיו מצויים בידי הנ"ל וזאת עד לסך של 504,804 ₪ (סכום התביעה העיקרית בצירוף הוצאות שנפסקו בפסק הדין מיום 9.5.13)

עם זאת, חרף ההקלה המצויה בסעיף 363 (ב) במובן זה שאין המבקש נדרש להמציא ערובה או התחייבות כתנאי למתן הסעד, הואיל והמדובר בפסק-דין מותנה שניתן טרם בירור התביעה העיקרית מצאתי לנכון להתנות את מתן צו העיקול בהפקדת הבטוחות כדלקמן, ע"י המבקשת:

1. התחייבות עצמית של המבקשת ע"ס 100,000 ₪.

2. הפקדת סך 30,000 ₪ בגזברות בית המשפט במזומן או כערבות בנקאית אוטונומית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ