אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פולק ואח' נ' שלמה

פולק ואח' נ' שלמה

תאריך פרסום : 11/10/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
2130-10
05/10/2010
בפני השופט:
אברהם רובין

- נגד -
התובע:
1. דוד פולק
2. יהודית פולק

הנתבע:
יהושע שלמה
פסק-דין

פסק דין

התובע טוען כי הנתבע, נהג אוטובוס, תקף אותו במהלך נסיעה ומכאן תביעתו לתשלום פיצויים בסך של 50,000 ₪.

זוהי גרסת התובע לאירועים;

התובע עלה עם אשתו, בתו התינוקת ועגלת תינוק מהדלת האחורית לאוטובוס שבו נהג הנתבע. כוונת התובע הייתה לנסוע שתי תחנות. האוטובוס היה עמוס נוסעים. הנתבע דרש ברמקול מהתובע לקפל את העגלה, אך התובע לא הצליח לקפלה בשל הדוחק ובשל מהירות נסיעתו של הנתבע. הנתבע גם דרש מהתובע לגשת אליו ולהראות לו את כרטיס החופשי חודשי של אשתו, אך התובע לא הצליח להגיע אליו בשל הדוחק. ביני לביני הגיע זמנם של התובע ומשפחתו לרדת במחוז חפצם, ברם הנתבע לא עצר להם בתחנה המבוקשת אלא בתחנה אחת מאוחרת יותר. התובע טוען שבכך ניסה הנתבע להענישו. על כן, ניגש התובע לנתבע וביקש את פרטיו האישיים. הנתבע סירב וכשעמד התובע על בקשתו קם הנתבע ממקומו, תפס את התובע בצווארו, הוריד אותו בכוח מהאוטובוס והפליא בתובע את מכותיו.

וזוהי גרסת הנתבע לאירועים;

הנתבע טוען כי התובע שילם רק עבור עצמו במזומן וסירב לשלם עבור אשתו בטענה שיש לה כרטיס חופשי חודשי. הנתבע ביקש מהתובע להציג לו את הכרטיס של אשתו והתובע השיב לו – "תמתין". הנתבע ביקש מהתובע לקפל את העגלה והנתבע לא נענה לבקשה. התובע גם לא הציג לנתבע את הכרטיס של אשתו. בינתיים התובע צלצל בפעמון והנתבע עצר לו בתחנה הקרובה. התובע שאל את הנתבע מדוע לא עצר לו בתחנה הקודמת, והנתבע השיב שהוא לא צלצל. התובע ביקש את פרטיו של הנתבע, והנתבע השיב לו "רד מהאוטובוס" והוסיף שהתובע יכול לרשום את פרטי האוטובוס. בשלב זה החל התובע לעשות מהומות ואז, לדברי הנתבע:

"אמרתי לו לרדת מהאוטובוס. הוא התחיל לצעוק. ירדתי מהכיסא, הורדתי אותו, לא הרבצתי לו"

בהמשך עדותו נשאל הנתבע כיצד הוריד את התובע מהאוטובוס, ולכך הוא השיב:

"תפסתי אותו מהחולצה וביקשתי שירד הוא התחיל לעשות מהומות"

הנתבע העיד כי בזמן הירידה מהאוטובוס התובע ואשתו השתוללו וצעקו, ולמשמע הצעקות הגיעו נערים אשר זרקו אבנים על האוטובוס, דבר שאילץ את הנתבע להמשיך מיד בנסיעה בלי להמתין למשטרה.

לא שוכנעתי כי הנתבע הפליא בתובע את מכותיו כפי שנטען בכתב התביעה, שכן אין עד אובייקטיבי שיכול לתמוך בגרסת התובע. כמו כן, התובע פנה לטיפול רפואי רק יום לאחר האירוע, ובאישור הרפואי שצורף לכתב התביעה אין ממצאים היכולים לתמוך בטענה שהתובע הוכה "מכות רצח" כלשונו, לרבות בעיטות וסטירות בכל חלקי הגוף. כך, אין במסמך הרפואי שום ממצא של שטף דם שלא לדבר על חתכים שפשופים או שריטות.

לא שוכנעתי שהנתבע ניסה להעניש את התובע בכך שלא נתן לו לרדת במחוז חפצו. הטעם לכך נעוץ בעובדה שהאוטובוס היה מלא לחלוטין והתובע עמד מאחור, כך שאם הנתבע היה שומע צלצול הוא לא היה יכול לדעת שדווקא התובע הוא זה שצלצל ושהוא היחיד שמבקש לרדת בתחנה האמורה.

חרף זאת, מעדות הנתבע עצמו עולה כי הוא לא נהג כשורה בכך שהוריד בכוח את התובע מן האוטובוס. כאמור, התעורר ויכוח בין התובע לנתבע על רקע טענתו של התובע שהנתבע דילג במכוון על תחנת היעד שלו. הנתבע סירב לתת את פרטיו לתובע למרות שכנותן שירות ציבורי היה עליו לתת את פרטיו. חמור מכך, כאשר התובע סירב לרדת מהאוטובוס הנתבע לא פעל לפי נהלי חברת אגד המחייבים להזמין במקרה כזה משטרה, אלא הוא השתמש בכוח כדי להוריד את התובע מהאוטובוס. שימוש זה בכוח איננו ראוי והוא חורג מסמכויותיו של נהג אוטובוס.

הנתבע טען בכתב ההגנה (סעיף 4(ד)), כי התובע אחז בידו ועל כן הנתבע היה רשאי להפעיל כוח נגדי. טענה זו איננה משכנעת, כיוון שכאשר הנתבע התבקש לתאר את האירוע באולם המשפט הוא לא חזר על הטענה שהתובע אחז בידו.

הנתבע טוען שהוא לא היה יכול להמתין למשטרה כיוון שהאוטובוס נרגם באבנים. טענה זו אינה מעלה ואינה מורידה לאחר ששוכנעתי כי קודם לרגימת האוטובוס הפעיל הנתבע, שלא כדין, כוח כנגד התובע.

אשר לנזק;

אין לפניי ראיות, רפואיות או אחרת אשר ילמדו על כך שנגרם לתובע נזק מעבר לנזק לא ממוני. כפי שציינתי לעיל לא שוכנעתי כי הנתבע היכה את התובע מכות רצח. עם זאת, אין ספק שלתובע נגרמה עגמת נפש כתוצאה מכך שהופעל נגדו כוח לשם הורדתו מהאוטובוס. מעצם טיבם של הדברים מדובר בעגמת נפש מוגבלת בעוצמתה ובהיקפה. בנסיבות העניין כאשר גם התנהגות התובע תרמה לויכוח אינני סבור שיש מקום לפסוק פיצויים עונשיים.

לאר כל האמור אני פוסק כי על הנתבע לשלם לתובע סך של 2,500 ₪ נכון להיום בצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"א, 05 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ