אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פולק ואח' נ' דו י דוב ואח' 27 מרץ 2011

פולק ואח' נ' דו י דוב ואח' 27 מרץ 2011

תאריך פרסום : 27/03/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום הרצליה
4999-09-08,15271-11-08
27/03/2011
בפני השופט:
צבי דותן

- נגד -
התובע:
1. אפרים פולק
2. מרים לאה מושקוביץ

הנתבע:
1. אבי דו י דוב
2. חברת בניטל ייזום והשקעות בבנין בע"מ

פסק-דין

פסק דין

1.בשנת 1992 רכש התובע 1 (להלן: "התובע"), מאדם בשם אברהם הירשפלד, מגרש ובית צמוד קרקע, בגבעת שמואל, וזאת במטרה לשפץ את הבית ולתיתו במתנה לבתו, היא התובעת 2.

2.בספטמבר 2005 מכר התובע את המגרש והבית לחברת ט.י.מ. השקעות 2005 בע"מ תמורת סך בשקלים השווה ל-340,000 דולר, אולם עיסקה זו בוטלה ולא יצאה אל הפועל. ט.י.מ. השקעות היא חברה בשליטתו של מר טל הלל, ומנהלת החברה היא אחותו, ארנה הלל.

3.ביום 5.5.06 חתם התובע על הסכם קומבינציה, ביחס לנכס הנ"ל, עם הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"). לפי ההסכם, התובע מוכר לנתבעת 66% מזכויותיו בנכס, ובידי התובע נותרים 34% מהנכס. הנתבעת תבנה על המגרש בנין מגורים בן 3 קומות ובו 4 דירות מגורים. התמורה שהנתבעת התחייבה לתת לתובע היא דירת מגורים אחת בבנין (דירת פנטהאוז, בקומה ב', בת 4 חדרים, בשטח של כ-120 מ"ר, בתוספת שטח המרפסות), ובנוסף לכך – תשלום סכום כסף בסכום בשקלים השווה ל-100,000 דולר.

הנתבע 1 רשום כבעל כל המניות בחברה הנתבעת, וכן כמנהלה היחיד. לטענתו, המניות מוחזקות על ידו הנאמנות, והבעלים האמיתי של החברה הוא טל הלל. הוצגו מסמכים המצביעים על כך שמניותיו של הנתבע 1 מוחזקות בנאמנות לטובת ארנה הלל ובנימין דוידוב. הנתבע 1 הציג עצמו בפני התובע כמי שישמש בא כוחם הנאמן של שני הצדדים לעיסקה, כלומר הוא שימש (גם) כעורך דינו של התובע בעיסקה זו, והתובע נתן בו אמון מלא.

4.בתקופה 26.6.06 – 1.7.07 ריצה התובע עונש מאסר בכלא מעשיהו, בגין עבירות מס. ביום 8.5.07, עת היה בחופשה מהכלא, הוזעק התובע על ידי הנתבע 1 להגיע בדחיפות למשרדי רשם המקרקעין על מנת לחתום על מסמכים נחוצים לצורך רישום הערות אזהרה לטובת רוכשי הדירות בבנין, שכן, הקונים מסרבים להעביר לו כספים נוספים, כל עוד לא נרשמו הערות אזהרה לטובתם. התובע הגיע למשרדי רשם המקרקעין בסביבות השעה 12:00 בצהריים, כאשר שעת הסגירה היא 12:30, ואז, תחת לחץ, טרם הסגירה, ובחופזה רבה, החתים אותו הנתבע 1 על מסמכים שונים. תחת כל טופס הסכמה לרישום הערת אזהרה, עליו חתם התובע עבור כל אחד מרוכשי הדירות, היו מסמכים נוספים, ביניהם העתק מההסכם עם כל רוכש, וגם עליו נדרש התובע לחתום. התובע מציין כי רבים מהמסמכים עליהם החתים אותו הנתבע 1, הוא (התובע) לא זכה לעיין בהם, שכן, הנתבע 1 (שהתובע נתן בו את אמונו) דפדף עבורו בניירות, הצביע לתובע היכן לחתום, והתובע חתם, וכך המשיך הלאה. "הוציא את הדפים, דפדף ואני חתמתי, הוא דפדף ואני חתמתי" (פרו' עמ' 54). ככל הנראה (בסבירות גבוהה ביותר) במעמד זה החתים אותו הנתבע 1, ללא ידיעתו, על הסכם קומבינציה, הנושא תאריך פיקטיבי, 5.11.06, והשונה במספר עניינים מהותיים מההסכם המקורי. יצוין כי בסיכומי התשובה של התובע (סע' 16, 17) ישנה הודאת בעל דין של התובע, כי ידע על עצם חתימתו על הסכם נוסף, וכי מה שלא ידע, ולא הובא לידיעתו, הם השינויים המהותיים שהוכנסו בהסכם הנוסף, בהשוואה להסכם המקורי. השוני המהותי העיקרי הוא, שבהסכם המקורי, התמורה לתובע היא דירת פנטהאוז בת 4 חדרים, ובנוסף, סך של 100,000 דולר במזומן, ואילו בהסכם השני – שהתובע קורא לו "פיקטיבי" – התמורה לתובע היא רק דירת פנטהאוז בת 4 חדרים. התשלום של 100,000 דולר נעלם ואיננו, בהסכם זה.

5.התובע הגיש אפוא תביעה זו לחייב את הנתבעים לשלם לו את הסך 100,000 דולר הללו המגיעים לו לטענתו עפ"י ההסכם. לשיטתו, רק הסכם מחייב אחד נכרת מעולם בין הצדדים, הוא ההסכם מיום 5.5.06, ועל פי הסכם זה זכאי הוא לתשלום סך 100,000 דולר, שאין מחלוקת כי לא שולם. לשיטתו, ההסכם השני, הנושא תאריך 5.11.06, הוא הסכם פיקטיבי, עליו החתים אותו הנתבע 1 במרמה, בהטעיה, בחוסר תום לב, מבלי שהתובע היה בכלל ער לכך שהוא חותם על הסכם שונה, הכולל שינויים מהותיים לעומת ההסכם המקורי.

עד כאן – גירסת התובע, ביחס לחלק זה של התביעה. התביעה כוללת גם עניינים נוספים, אולם אותם אפרט בנפרד, בהמשך.

6.גירסת הנתבעים היא, כי על פי הסכם הקומבינציה מיום 5.5.06 היה אמור התובע לקבל דירה בת שלשה חדרים בבנין שייבנה על המגרש, וכן תמורה נוספת במזומן, בסך של 100,000 דולר. אולם, ימים ספורים לאחר חתימת ההסכם הנ"ל, הודיע התובע כי אשתו ובני משפחתו זעמו עליו, בגלל תנאי ההסכם (דירת 3 חדרים), וזאת לאור התחייבותו, בנדוניה של בתו, להעמיד לזוג הצעיר דירה מפוארת. לכן, על מנת להשביע רצונם של בני משפחתו, ביקש התובע להמיר הדירה של שלושה חדרים, לה היה זכאי לפי ההסכם הראשון, לדירת פנטהאוז יוקרתית. ואכן, הצדדים הגיעו להסכמה לפיה, במקום דירת שלושה חדרים, וכן 100,000 דולר במזומן, יקבל התובע דירת פנטהאוז, בת ארבעה חדרים, אך ללא תמורה כספית מעבר לכך. בהתאם לכך, הורה טל הלל לנתבע 1 להכין את הסכם הקומבינציה השני, והתובע חתם על הסכם זה, במשרדו של הנתבע 1, ביום 5.11.06 או בסמוך לכך, והכל ביודעין ובהסכמה מלאה, וללא כל הטעיה או אי הבנה.

עד כאן – גירסת הנתבעים, ביחס לחלק זה של התביעה.

א.הדרישה לתשלום 100,000$, מכח סע' 4.6 להסכם – דיון והכרעה

7.במחלוקת זו שבין הצדדים, אני מבכר את גירסת התובע, וזאת מהנימוקים המפורטים בפיסקאות 7 – 25 להלן.

עדותו של התובע בעניין זה היתה מהימנה, ולא נסתרה בכל דרך. הוא תיאר, בתצהירו ובעדותו בבית המשפט, כיצד הוזעק ע"י עורך דינו בעיסקה, הוא הנתבע 1, שבו נתן אמון מלא, לחתום על מסמכים שונים בלשכת רישום המקרקעין, וכיצד עשה זאת בחופזה, בלחץ של זמן (השעה היתה 12:00 בצהריים, ומשרדי הטאבו נסגרים בשעה 12:30), בלא שקרא את המסמכים (ובלא שהיה לו צורך לקראם, שכן עורך דינו הוא המחתים אותו עליהם), ורק בדיעבד הוברר לו, להוותו, כי הוחתם על הסכם שתנאיו גרועים מהותית בהשוואה להסכם המקורי, בלא שידע על כך ובלא שהתכוון או הסכים לכך.

8.התובע גם הבהיר מספר פעמים בעדותו מדוע המרכיב של קבלת סך 100,000 דולר במזומן היה קריטי בעבורו, באופן שלא היה כלל מתקשר בעיסקה, ללא מרכיב זה. הוא הסביר שהיו תשלומי הוצאות ומיסים, בסכומים גבוהים (לרבות מס שבח בגין עיסקת רכישת המגרש מהירשפלד), שהיה על התובע לשלמם, אך ידו לא היתה משגת לכך, והסכום של 100,000 דולר שנקבע בעיסקה יועד ברובו לכיסוי מיסים אלה (פרו' עמ' 36, ש' 26 עד עמ' 37 ש' 2; עמ' 50 ש' 29-28; עמ' 52 ש' 12-11. ואגב, גם טל הלל העיד כי אכן, הסך 100,000 דולר היה מיועד לכיסוי הוצאות ומיסים שונים החלים על התובע: פרו' עמ' 105 ש' 24-21). על כן , לאור החשיבות שראה התובע במרכיב זה שבעיסקה, אין זה מתקבל על הדעת שהסכים (כטענת הנתבעים) לוותר על מרכיב זה.

9.גירסתם של הנתבע 1 ושל מר טל הלל היא, כאמור לעיל, שהתובע הוא שביקש להחליף את התמורה, כפי שנקבעה בהסכם, וזאת משום שאשתו ובני משפחתו זעמו על תנאי ההסכם (דירת 3 חדרים), לאור התחייבותו של התובע, בנדוניה של בתו, להעמיד לזוג הצעיר דירה גדולה ומפוארת. להוכחת טענתם זו זימנו הנתבעים לעדות מטעמם את אשתו ואת בתו של התובע. אך מעדותן של האשה והבת לא עולה כלל ועיקר שהן כעסו על התובע בגלל תנאי העיסקה, או שהתובע ביקש - בגלל כעסן – לשנות את תנאי העיסקה. להיפך, עולה מעדותן כי הן כלל אינן יודעות מה זו עיסקת קומבינציה, לא קראו את הסכם הקומבינציה, לא נטלו כל חלק במו"מ, ואין הן מתמצאות כלל בעיסקה (עמ' 23, ש' 23-13; עמ' 25 ש' 28 עד עמ' 26 ש' 7). יתירה מזו, הגירסה כאילו אשתו של התובע כעסה עליו בגלל תנאי העיסקה, אינה מתיישבת לדבריה עם אורח חייה כאשה חרדית, המעידה על עצמה כי היא סומכת על בעלה, ויש לה מלוא האמון בו, הוא יודע מה טוב ומה נכון, והיא לא מתערבת (עמ' 21 ש' 27-25). הנה כי כן, גירסת הנתבעים, שהיא ההסבר (היחיד) שלהם מדוע בא התובע וביקש (לטענתם) לשנות את תנאי העיסקה, קרסה והתמוטטה, ולא בכדי לא חזרו עליה הנתבעים בסיכומיהם.

10.החולשה העיקרית בגירסת הנתבעים, לפיה ההסכם הראשון קבע שהתמורה לתובע היא דירת 3 חדרים, היא בכך שאין בידי הנתבעים כל הסכם או נספח להסכם שבו נקבעה תמורה של דירת 3 חדרים. מסמך כזה פשוט אינו קיים. להיפך, ההסכם הוצג והוגש כראיה, זהו ההסכם מיום 5.5.06, ובהסכם נקבע מפורשות, ש"יחידת המוכר" היא דירת 4 חדרים. לא 3 חדרים. טענת הנתבעים כי "לכתחילה" הוסכם על דירת 3 חדרים היא טענה הנוגדת מסמך בכתב, שכן ההסכם שנחתם "לכתחילה" הוא הוא ההסכם מיום 5.5.06, ובו, כאמור, הוסכם ונכתב: דירת 4 חדרים. העדרו של מסמך על דירת 3 חדרים איננו רק ענין ראייתי, אלא העדרו של מסמך, לגבי עיסקת מקרקעין, שולל קיומה של עיסקה. הנתבעים לא הציגו שום מסמך, וגם לא כל ראיה אחרת, להוכחת טענתם כי לכתחילה סוכם על 3 חדרים.

11.אין בפי הנתבעים שום הסבר מתקבל על הדעת להעדרו של מסמך בדבר עיסקת 3 חדרים. בתצהירו (סעיף 5) טען הנתבע 1 כי נספח התמורה הראשון (שבו לטענתו נקבע: דירת 3 חדרים) "אינו מצוי בידו ככל הנראה מחמת שינוי נספח התמורה זמן קצר לאחר שנחתם ההסכם הראשון", אך בחקירתו העלה לפתע גירסה "מעניינת יותר" והיא, שהתובע גנב לו את המסמך הזה ממשרדו, אך מיהר מיד לומר כי אינו יכול להוכיח זאת, וזה רק "ברמה של סברה שלי, וזהו" (עמ' 73 ש' 16 עד עמ' 74 ש' 4). טענה זו מופרכת, כמובן, שהרי (א) כיצד ייתכן שטענה כל כך חשובה ומרכזית – העשויה לתת (גם אם בדוחק) הסבר להעדרו של המסמך המרכזי בתובענה זו – נכבשה ולא הועלתה על ידי הנתבעים מעולם, אלא, לראשונה, בחקירה הנגדית? (ב) אם אמנם "נגנב" המסמך, כנטען, מדוע לא הגישו הנתבעים תלונה במשטרה? (ג) וגם אם נגנב, כיצד ייתכן שאין ברשות הנתבעים שום העתק? וכאשר נשאל טל הלל היכן המסמך, המדבר על דירת 3 חדרים, מתברר כי הוא אינו יודע ואינו זוכר היכן המסמך, אך אינו חוזר על טענת ה"גניבה", ומאידך, גם אינו נותן כל גירסה עובדתית אחרת היכן המסמך (עמ' 106 ש' 19-12).

12.העדרו של מסמך/הסכם/נספח להסכם, התומך בטענת הנתבעים לפיה לכתחילה הוסכם עם התובע על דירת 3 חדרים, ממוטט את גירסת הנתבעים כליל. לא היתה מעולם הסכמה בין הצדדים על דירת 3 חדרים. ההסכמה היתה מלכתחילה על דירת 4 חדרים, והא ראיה, שכך מופיע, במפורש, בהסכם "הראשון". הן בהסכם הראשון, מיום 5.5.06, והן בהסכם השני, מיום 5.11.06, נקבע (בגוף ההסכם, ובנספח התמורה) כי התמורה לתובע היא דירת 4 חדרים. אלא שבהסכם "הראשון" נקבע, בנוסף לכך, תשלום של 100,000 דולר לתובע. תשלום זה "נעלם" בהסכם "השני". אין כל הגיון שהתובע יסכים להמיר הסכם שלפיו הוא מקבל דירת 4 חדרים + 100,000 דולר בהסכם שלפיו הוא מקבל דירת 4 חדרים ותו לא.

13.הנתבעים טוענים כי ימים ספורים לאחר חתימת ההסכם מיום 5.5.06, כבר אז ביקש התובע להחליף את התמורה, כפי שנקבעה בהסכם, והצדדים אכן הגיעו להסכמה על ביטול ההסכם והמרתו בהסכם אחר (פרו' עמ' 70 ש' 18-7). הנתבע 1 הבהיר כי זה קרה ימים ספורים לאחר חתימת ההסכם, והכוונה לכל היותר לטווח של שבוע ממועד החתימה (פרו' ע' 70 ש' 23-17), כלומר בסביבות 12.5.06.

נשאלת השאלה: אם נכון הדבר שבסביבות יום 12.5.06 כבר היה ידוע שההסכם מבוטל, ובמקומו יבוא הסכם אחר (כטענת הנתבעים), כיצד ניתן להסביר את העובדה שכחודש ימים לאחר מועד הביטול, קרי, ביום 13.6.06, חתם עו"ד החברה על אישור של פרוטוקול ישיבת דירקטוריון נספח ב.8.2 לתצהיר ע"ר של התובע 1 שבה הוחלט לאשר את העיסקה, ובהחלטה זו צוין כי התובע יקבל דירה וכן סך של 100,000 דולר, כאמור בהסכם מיום 5.5.06? הרי, לשיטת הנתבעים, בתאריך זה (13.6.06), ההסכם הנ"ל כבר היה בטל ומבוטל (עמ' 70 ש' 18-14).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ