אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פולדיאן ואח' נ' מוסך סייהטסו יפו ואח'

פולדיאן ואח' נ' מוסך סייהטסו יפו ואח'

תאריך פרסום : 29/09/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
36045-02-11
25/09/2011
בפני השופט:
לימור ביבי-ממן

- נגד -
התובע:
1. ספירה פולדיאן
2. אבי פלד

הנתבע:
1. מוסך סייהטסו יפו
2. מר יוסף מלמד
3. י.א.מ. שרותי רכב בע"מ

החלטה

בפני בקשה משולבת – לביטול החלטה אשר ניתנה במסגרת פרוטוקול הדיון מיום 18/9/11, לפסילת מותב זה ולקביעת מועד לדיון דחוף. לאחר שעיינתי בבקשה להלן החלטותי הנוגעות לכל אחד מן הרכיבים בה:

1. ראשית באשר לטענותיו של התובע בדבר פסלות מותב זה הרי שלא מצאתי ממש בטענות.

סעיף 77(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984 קובע :

" בעל דין רשאי לבקש ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

אותו "חשש ממשי למשוא פנים" אומץ על-ידי כבוד השופט חשין בבג"צ 174/54 שימל נ' רשות מוסמכת לצורך הסדר תפיסת מקרקעים ואח' ( פדי ט' 459 [1], בעמ' .(461מבחן זה פורש על-ידי הנשיא אגרנט "כאפשרות ממשית" להבדיל מ"חשש סביר" בלבד (ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל, פדי כט (2), 375). משמעותו של מבחן זה היא:ו

"...שמן הנסיבות החיצוניות הכרחי להתרשם שקיימת אפשרות מאד מסתברת, שאכן נבצר מהשופט לשפוט את דינם של בעלי-הדין באובייקטיביות הדרושה".

הנשיא שמגר, בסוקרו את הפסיקה במאמרו "על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע" גבורות לשמעון אגרנט (גרפ-פרס, תשמ"ז) 87, מסכם כי ההתרשמות הנובעת בעניין זה אינה ההתרשמות הסובייקטיבית של בעל הדין, אלא ההערכה האובייקטיבית של בית המשפט:נ

"אמנם יש חשיבות שהצדק לא רק ייעשה אלא כי גם ייראה שנעשה, אך אמת-המידה לצורך הנושא שלפנינו איננה צומחת מן השאיפה למראית פני הצדק. השאיפה לכך שהצדק ייראה, אכן צריכה להביא את השופט להקפדה על כללי הדיון וההתנהגות שנועדו להבטיח שלא ייפגע האמון בתקינות פעולתה של המערכת השיפוטית.... אולם הכלל בדבר 'האפשרות הממשית', אינו בנוי על מראית פני הדברים בעיני בעלי הדין או הציבור אלא על הערכה אוביקטיבית של בית-המשפט, לגבי יכולתו של השופט לדון בענין ללא משוא פנים" (שם, בעמ' 105-106).

במקרה בפני התובע לא טוען כל טענה בדבר משוא פנים של מותב זה אלא מבסס טענתו הנוגעת לפסלות על חוסר שביעות רצונו מהחלטותיו השיפוטיות של בית המשפט. בכלל זה טוען התובע כי הגיש בבוקרו של הדיון עיקרי טיעון לבית המשפט. בהקשר זה נאמר לתובע במעמד הדיון כי לאור הגשת עקרי הטיעון בבוקר הדיון ובאופן אשר טרם נסרקו לתיק עד למועד הדיון ברי כי לא היה בידי בית המשפט לעיין בהם טרם מועד הדיון. יחד עם זאת, הובהר לתובע מפורשות כי הוא רשאי להביא את טיעוניו בפני בית המשפט כפי שאמנם התאפשר לו – ארוכות- במסגרת הדיון. במאמר מוסגר אציין כי התובע מלין על כך שמותב זה לא הבין מהו המינוח: "הודאה והדחה"- לענין זה אתייחס להלן במסגרת סעיף 2 להחלטתי זו.

אינני סבורה כי חוסר שביעות רצון מהחלטות שיפוטיות אשר אינו מבוסס על משוא פנים, מהווה טענת פסלות. אציין כי גם לגופם של דברים אינני סבורה כי נפל פגם בהחלטה מהחלטותי אשר ניתנו בשיקול דעת ויש בהן משום התייחסות לגופן לטענותיו של התובע. בנסיבות אלו, הרי שלא מצאתי כי התובע הוכיח עילת פסלות ומשכך, הבקשה נדחית.

התובע רשאי לערער על החלטתי בדבר פסלותי בהתאם לדין. התובע יודיע לבית המשפט האם בכוונתו לערער על החלטתי זו שאז יעוכב המשך ההליכים בפני.

2.הבקשה לביטול ההחלטה בדבר הגשת חוות דעת מומחה על ידי כל אחד מן הצדדים – בהקשר לכך, הרי שבמסגרת החלטתי מיום 18/9/11, הסברתי באופן מפורט את העומד בבסיס ההחלטה ובכלל זה, חובתו של התובע להוכיח תביעתו וכן, היות טענותיו טענות שבמומחיות אשר משכך, נדרשות הוכחה באמצעות חוות דעת מומחה.

בהקשר זה, בהתאם לדין, על התובע להביא ראיותיו תחילה ומשכך, נקבע כי התובע יגיש חוות דעת ראשון ולאחר מכן, תוגש חוות דעת מטעם הנתבעים. אציין כי אין בכך, משום יצירת עדיפות שלא כדין- ההפך הוא הנכון, זו דרך הבאת הראיות הקבועה בדין.

באשר לטענתו של התובע ולפיה טענותיהם של הנתבעים מהווה :"הודאה והדחה", הרי שהתובע נתפס לכלל טעות- בית המשפט מבין כמובן הביטוי ואולם, התובע נשאל מדוע הוא סבור כי בנסיבות העומדות בפני בית המשפט בתיק זה, מדובר בטענה של הודאה והדחה. בהקשר זה , התובע נשאל מדוע הוא סבור שקיימת :"הודאה והדחה" הואיל ועיון בכתבי הטענות מעלה כי הנתבעים לא הודו באף לא אחת מטענות התובע – משלא הודו הנתבעים בטענות כיצד מועבר הנטל על כתפיהם להוכיח את טענות ההדחה כביכול?!

ידגש- ככל שהתובע סבור כי מדובר בטענת הודאה והדחה המעבירה את נטל השכנוע, כמו גם נטל הבאת הראיות מהתובע אל הנתבעים- הרי שעליו לפרט את העומד בבסיסה ולא די בהפרחת הטענה אל האוויר בבחינת סיסמא – אלא שיש לבססה.

במאמר מוסגר אציין כי לו עסקינן בהודאות הרי שעיון במכתבים אשר הועברו על ידי התובע כמו גם על התנהלותו מעלה כי לכאורה התובע הודה בזכאות הנתבעים לתשלום השני – הוא התשלום שבגינו עוכב בסיכומו של דבר הרכב - הואיל וציין במכתבו מיום 3/11/10 כי גם על התיקון השני "הסכים לשלם בדלית ברירה".

ככל שהתובע אינו מעונין להביא חוות דעת מומחה מטעמו הרי שהתובע רשאי שלא לעשות כן. לענין זה, התובע נוטל כמובן הסיכון שלו תדחה טענתו בדבר :"הודאה והדחה" ובאם יוותר הנטל להוכחת הטענות המקצועיות על כתפיו – הרי שיתכן שיהא בכך בכדי להוביל לדחיית תביעתו מפאת העדר הוכחה מספיקה.

התובע מוסיף ומציין כי פנה למספר שמאים אשר אמרו לו שאין מקום לעריכת חוות דעת שמאית ויודגש- בית המשפט לא הנחה את התובע לקבל חוות דעת שמאית אלא חוות דעת מומחה ובהקשר זה יתכן אמנם כי המומחה הנכון הינו מהנדס רכב ולא שמאי . אציין בהקשר זה כי גם הצעת בית המשפט ולפיה ימונה מומחה מוסכם מכריע היתה למינוי מהנדס רכב ולא שמאי.

טענתו של התובע ולפיה יש לחייב את הנתבעים לבוררות בפני איגוד המוסכים וכן, ההשוואה בין מוסד זה לבין לשכת עורכי הדין אין בה ממש. כך, ראשית לשכת עורכי הדין הינה גילדה מקצועית המאגדת מכח חוק את כלל עורכי הדין במדינת ישראל. בהקשר זה כידוע בהתאם לחוק, תנאי לעיסוק במקצוע הינו חברות בלשכת עורכי הדין. באשר לסמכות הבוררות המוקנית למוסד הרי שלא ניתן לחייב עורך דין לבוררות בפני לשכת עורכי הדין בכל נושא ויחד עם זאת, הלשכה מפעילה מוסדות- בינהם מוסדות בעלי סמכות שיפוטית אשר יש להן סמכות לדון בטענות העולות כנגד עורכי דין בנושאים שונים ולהכריע בהם. בניגוד ללשכת עורכי הידן, איגוד המוסכים אינו איגוד אשר חברות בו הינה חובה לכלל בעלי המוסכים , כמו כן, אין לאיגוד סמכויות שיפוטיות כלשהן מכח החוק . בהקשר זה, טענות נציג הנתבעת ובהתאם להן היא מתנגדת למינויו כבורר מכריע וזאת, משום שהנתבעת אינה חברה באיגוד המוסכים ומשכך, לאור ניסיון העבר, קיים חשש להטיית ההליך כנגדה- יש בהן ממש ובנסיבות אלו ברי כי לא ניתן לחייבה לבוררות מוסכמת מכרעת בפני האיגוד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ