אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פויזנר נ' המועצה המקומית זיכרון יעקב ואח'

פויזנר נ' המועצה המקומית זיכרון יעקב ואח'

תאריך פרסום : 07/11/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
21467-02
06/11/2010
בפני השופט:
נסרין עדוי

- נגד -
התובע:
יוסף פויזנר
הנתבע:
1. המועצה המקומית זיכרון יעקב
2. הועדה המקומית לתכנון ובנייה "שומרון"

החלטה

בפניי בקשה על פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט (להלן: "פקודת הבזיון") במסגרתה טוען המבקש כי המשיבים הפרו צו עשה שניתן במסגרת פסק הדין שניתן ביום 27.5.08, לפיו חוייבו המשיבות 1 ו- 4 (שהינן הנתבעות 1 ו- 5 בתיק העיקרי) כדלקמן:

"אני מחייב את הנתבעות 1 ו – 5 לבצע את העבודה המפורטת בחוות דעתו של ד"ר קלי ומסומנת כחלופה מס' 1, היינו הנחת קו צינור חדש ברחוב התפוח, וזאת על מנת לפתור את בעיית ההצפה בחלקתו של התובע. העבודה תושלם תוך 18 חודשים מהיום ואולם באם תוגש בקשה להארכת פרק הזמן האמור, מתוך נימוקים עניינים וכבדי משקל, אהיה נכון לשקול הארכת המועד לביצוע חלק זה של פסק הדין". (להלן: "הצו").

המבקש טוען, כי חרף הזמן הרב שחלף המשיבים ממשיכים להפר את הצו השיפוטי נשוא פסק הדין כאשר טרם הוסדר הניקוז במקרקעין של המבקש וטרם החלו העבודות, הכל בניגוד לפסק הדין. לטענתו, אי קיום פסק הדין ממשיך לחשוף את מטעיו להצפות חוזרות ונשנות וקיים חשש כי גשמים עזים יותר יגרמו להרס חמור ולפגיעה בפרנסתו.

מנגד, המשיבים טוענים, כי פסק הדין אינו ניתן לביצוע חרף ניסיונותיהם הכנים לקיימו, וזאת מכיוון שהמומחה מטעם בית משפט, אשר על סמך חוות דעתו ניתן פסק הדין, שגה בחוות דעתו והציג בפני בית המשפט והצדדים מצב עובדתי לא נכון. לטענתם, החלופה בה בחר בית המשפט, מתוך אחת החלופות שהוצעו על ידי המומחה מטעם בית המשפט לפתרון בעיית הניקוז, מחייבת הסגת גבול בחלקה של צד שלישי, היא חברת תעשיות אבן וסיד בע"מ (להלן: "אבן וסיד"), והפקעת חלק מאותה חלקה. לצורך זה, על המשיבים להגיש בקשה לשינוי תב"ע בוועדה מחוזית אשר סיכוייה להתקבל אפסיים. כלזאת, כאשר המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו, כי חלופה זו אינה כרוכה בהפקעה ובמעבר בחלקות של צדדים שלישיים. כאמור לעיל, בדיעבד התברר כי החלופה שנקבעה בפסק הדין מחייבת מעבר בחלקה של צד שלישי והפקעה באותה חלקה.

בנסיבות אלו, לטענת המשיבים, פסק הדין בלתי ישים ואינו ניתן לאכיפה במסגרת הליכי בזיון ולפיכך, יש לדחות הבקשה.

המשיבים העלו בתגובתם טענות שונות הן כנגד פסק הדין אשר בוצע בחלקו (המשיבים שילמו למבקש סך של 115,000 ₪ כפי שנקבע בפסק הדין) והן כנגד הבקשה על-פי פקודת בזיון בית המשפט.

המשיבים טוענים, כי פסק הדין שניתן על סמך חוות דעתו של המומחה ניתן בטעות, שכן המומחה השמיט שתי עובדות מהותיות: האחת - תוואי צינור הניקוז עובר בחלקה המצויה בבעלות פרטית, והשנייה - צינור הניקוז אף מסתיים בחלקה שבבעלות פרטית ושאינה בבעלות המועצה, ומביא לשפיכת מי הניקוז בחלקה זו. בכך, טוענים המשיבים, שגה מומחה בית משפט שגיאה מהותית והטעה שלא במתכוון את הצדדים ואת בית המשפט.

אין בידי לקבל את טענות המשיבים כנגד פסק הדין. הלכה פסוקה היא, כי פסק דין, אף אם מוטעה הוא, מחייב את בעלי הדין לציית לו ולפעול על פיו כל עוד לא שונה באחת הדרכים הקבועות לכך בחוק. (ראו: בג"צ 488/88 דואר נ' דואר, פ"ד מב(4), 453, 456). המדובר בפסק דין חלוט ובית המשפט אינו רשאי להידרש פעם נוספת לנושא ההתדיינות.

יחד עם זאת, יש לבחון שמא יש ממש בטענות המשיבים בדבר אי יכולתם לקיים פסק הדין, הרי כלל בידינו הוא, כי הליכים על-פי פקודת בזיון בית-המשפט לא נועדו להעניש את הממרה, אלא להביא לידי ביצוע פסק הדין (ראו למשל ע"פ 519/82, ידידה גרינברג נ' מ"י, פד"י ל"ז(2), עמ' 187), וחוסר אפשרות למלא אחר פסק הדין מהווה הגנה טובה בהליכים על-פי פקודת בזיון בית משפט (ראו ע"פ 221/88 אלי ועירית פנחסי נ' אורלי ומורדכי חזקי פד"י מ"ב(2) עמ' 722).

טענתם של המשיבים נבחנה על ידי בית המשפט (ראו החלטתו של כב' השופט א. טובי) מיום 19.11.09, לפיה, נדחתה בקשת המשיבים מיום 1.10.09 להארכת המועד לביצוע פסק הדין ולמתן הוראות. בקשתם של המשיבים התבססה על אותם נימוקים שהמשיבים מעלים כעת בתגובתם לבקשה לביזיון בית משפט. בהחלטתו מיום 19.11.09, בית המשפט קבע, כי המשיבים לא הצביעו על נקיטת צעדים ממשיים ורציניים בניסיון לעמוד בלוח הזמנים שנקבע על ידי בית המשפט. נראה כי מאז החלטה זו לא השתנה דבר והמשיבים ממשיכים לשבת בחיבוק ידיים. הפעולות היחידות שנעשו מצד המשיבים הן פנייה בכתב לאבן וסיד המבקשת את הסכמתה להעברת מובילי מים סגורים ופתוחים בחלקתה (פנייה שנענתה בשלילה) וקבלת חוות דעת של מומחה מטעמם אשר קבע כי הפתרון האפשרי למלא אחר החלטת בית המשפט, הינו הכנת תוכנית בניין עיר ליעוד רצועת קרקע לצרכי ניקוז ועם אישורה להפקיע רצועת הקרקע הנ"ל. אלא מאי? המשיבים לא עשו זאת. לאחר דחיית בקשת המשיבים להארכת המועד לביצוע פסק הדין, בקשה שנדחתה כמפורט לעיל, ניתנו למשיבים, בהסכמת המבקש, מספר אורכות ליישום הצו נשוא פסק הדין ובמקביל, אף ניהלו הצדדים מו"מ ממושך בניסיון להגיע לפתרון אחר שיהא מקובל על שני הצדדים. פתרון מעין זה לא נמצא, והצו נשוא פסק הדין המשיך להיות מופר ביודעין. ככל הנראה המשיבים ימשיכו להמרותו אף בעתיד, והכל מבלי להצביע על נימוק מוצדק לכך. המשיבים טענו, כי פסק הדין בלתי ישים. טענה זו הינה טענה בעלמא ומנותקת מהמציאות. פסק הדין ישים, אם כי ליישומו יש לנקוט בהליכים, לרבות הליכי שינוי תב"ע בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

דומה, כי אם הופר הצו נשוא פסק הדין בעבר, והמשיבים לא פנו לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לצורך קיום פסק הדין, ולא עשו כל שאל ידם לפתור את בעיית הניקוז בחלקתו של המבקש, ולא טרחו למלא אחר פסק הדין שניתן בהסכמת כל הצדדים, הרי פסק הדין ניתן להמריה על-ידי המשיבים בעתיד.

שוכנעתי כי התנהלותם של המשיבים עליה עמדתי לעיל, איננה תקינה ומהווה הפרה של פסק הדין. על כן, ולאור הנימוקים לעיל, דין הבקשה להתקבל.

כאמור, נוכח התנהגותם של המשיבים בעבר, קיים חשש סביר כי פסק הדין לא יקוים בעתיד אף שניתן לקיימו, ולפיכך אני קובעת כי יש מקום להפעלת הליכי הביזיון בענייננו לשם אכיפת הציות לפסק הדין מהיום ולהבא. בנסיבות אלו, קמה סמכותו של בית-המשפט, על-פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית-המשפט, לכוף על המשיבים לציית לצו על-ידי מאסר או קנס. סמכות זו אינה סמכות שבחובה, אלא סמכות שבשיקול דעת. השימוש בשיקול הדעת חייב להיעשות במסגרת המטרות שלשמן הוענקה הסמכות. מטרות אלה אינן כוללות בחובן תביעת עלבונו של בית-המשפט על שצו מצויו הומרה, או הענשתו של הממרה בשל התנהגותו בעבר או פיצוי הנפגע על הנזק שהמריית פסק הדין בעבר גרמה לו. המטרה העיקרית העומדת ביסוד הסמכות הקבועה בסעיף 6 היא לגרום לכך, כי ביחסים האזרחיים שבין הנפגע לבין הממרה יזכה הנפגע בעתיד לביצוע הצו/פסק הדין שניתן לטובתו. הסמכות האמורה מיועדת אפוא לטובתו של הנפגע באשר היא באה לסייע לו בביצוע הצו בו הוא זכה. שיקול הדעת השיפוטי חייב להיות מכוון להשגתה של מטרה זו. (ראו לעניין זה ע"א 228/63 רפאל עזוז נגד יוסף עזר, פ"ד יז (4), 2541, וכן ספרו של משה קשת "בזיון בית משפט, דיני אכיפת צווים שיפוטיים", הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תשס"ב- 2002, עמ' 126- 159).

בנידון דידן, שוכנעתי כי הנסיבות מצדיקות הטלת קנס על אתר בגין הפרת הצו. לעניין זה נודעת חשיבות לשאלה מה היה היסוד הנפשי של המשיבים בביצוע פעולת הפרה, כאשר דומה כי לכל הפחות ההפרה נבעה בעיקרה מאדישות למצב המבקש. נקבע, כי די במודעות להפרה על מנת להוכיח בזיון בית משפט ואין צורך להוכיח כוונה שלא לציית לצו, רשלנות או חוסר תום לב מצד המפר.

קביעת סכום הקנס צריכה להיעשות על רקע מטרותיו של סעיף 6 לפקודת בזיון בית-המשפט. כאמור, המטרה אינה ענישה אלא כפייה. סכום נמוך מדי לא יגשים את מטרת הכפייה ואילו סכום גבוה מדי יהיה בו יסוד עונשי, והוא עשוי אף להחטיא את מטרת הכפייה.

אמנם, המשיבים 2 ו- 3 לא היו בעלי דין שנגדם כוון הצו נשוא פסק הדין. יחד עם זאת, ניתן לנקוט בסנקציות כנגדם באופן אישי, וזאת על מנת להביא את המשיבות 1 ו- 4 שנגדן כוון הצו, לידי קיום הצו. (ראו לעניין זה ספרו של משה קשת "בזיון בית משפט, דיני אכיפת צווים שיפוטיים", הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תשס"ב- 2002, עמ' 299).

למותר לציין, כי הצו נשוא פסק הדין, אינו על פי טיבו כזה, שמשהופר שוב אין הוא בר תיקון. על כן, אין בידי להיעתר לבקשת המבקש באשר להטלת סנקציה של מאסר כלשהו.

לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את המשיבים יחד ולחוד, לשלם קנס בסך של 500 ₪ בגין כל יום אשר בו לא יתבצע פסק הדין וזאת החל מהיום.

התנהגות המשיבות ו- 4 אילצה את המבקש להמשיך ולנהל הליכים משפטיים כנגדם חרף קיומו של פסק דין לטובתו. הדבר הסב למבקש הוצאות לא מעטות בנסיונותיו להביא לאכיפת פסק הדין. על כן, הנני מחייבת את המשיבות ו- 4 יחד ולחוד, לשלם למבקש הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ