אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פוזנר נ' חברת החשמל לישראל בעמ

פוזנר נ' חברת החשמל לישראל בעמ

תאריך פרסום : 14/10/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
53263-06-11
10/10/2011
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
עו"ד עקיבא פוזנר
הנתבע:
1. חברת החשמל לישראל בעמ
2. היועץ המשפטי לממשלה

החלטה

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בה חויב המבקש בגין הגשת תביעה על סך 6,582,221 ₪. הבקשה מוגשת במסגרת תביעה אותה הגיש המבקש, המשמש כנאמן בתיק פשיטת הרגל של החייב שרון מפעי (להלן: "החייב") בשם החייב ובשם חברת ברק מילניום (להלן: "החברה") בה היה החייב בעל המניות היחיד נגד המשיבה 1 – חברת החשמל לישראל בע"מ בגין נזקי שריפה שאירעה במפעל החברה ביום 1.11.2007.

על פי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "התקנות") על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים בסיסיים: ראשית, עליו להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה, ושנית, כי קיימת עילה להליך בגינו מבוקש הפטור מתשלום האגרה.

המבקש, אשר הוסמך על ידי בית המשפט של פש"ר לתבוע בשם החייב ובשם החברה, טוען כי אין אין באפשרותם לשאת בתשלום האגרה הנדרשת. לטענתו, לחברה אין הכנסות או חשבון בנק פעיל והיא אינה מנהלת פעילות עסקית מיום 1.11.2007 בו אירעה השריפה. המבקש טוען כי החברה איבדה את כל נכסיה, שקועה בחובות רבים ונתבעת לצד החייב כמעט בכל תביעת חוב שהוגשה נגדו. לטענת המבקש, החייב עצמו חסר רכוש או נכסים, איו ברשותו חשבון בנק והוא מפרנס את אשתו חסרת כושר ההשתכרות ואת שלושת ילדיו מאיסוף ברזל ומעזרה כספית מועטה מאוד מצד בני משפחתו. המבקש מוסיף כי עצם הכרזתו של החייב פושט רגל מהווה על פי תקנה 14 (ד) (3) לתקנות ראייה לכאורה לחוסר יכולתו הכלכלית ומציין כי המבקש משלם מידי חודש בהתאם למצבו הכלכלי סך של 200 ש"ח לקופת הכינוס.

המשיבות מתנגדות לבקשה. המשיבה 2 טוענת כי ההחלטה בדבר הכרזתו של החייב פושט רגל מהווה ראייה לכאורה בלבד לחוסר יכולתו הכלכלית ואין בכך כדי לפטור אותו מלמסור פירוט מלא אודות מצבו הכלכלי. המשיבה 2 מפנה לכך שלבקשה לא צורפו מסמכים התומכים בטענות החייב אודות מצבו הכלכלי וכי החייב בחר לטעון טענותיו בכלליות מבלי לכלול בה מידע מלא ומפורט אודות מקורות הכנסתו, תדפיס מחשבונו בבנק, תדפיס הוצאות אחזקת ביתו לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה ואישורים לגבי העדר כושר ההשתכרות הנטען של אשתו. המשיבה 2 אף טוענת כי חרף טענת המבקש כי נותר חסר כל בעקבות השריפה, אושרה למבקש הלוואה ביום 29.11.2007 ואף סולקה בתאריך 14.6.2009. כמו כן, אף לגבי החברה נמנע המבקש מלהציג נתונים כלכליים ולא צירף לבקשה ולו מסמך אחד אודות מצבה הכלכלי. המבקש אומנם טוען כי השריפה שאירעה במפעל החברה כילתה כל תיעוד שהיה קיים לגבי נכסי החברה, נתוני המכירות והשיווק ואף את ספרי הנהלת החשבונות, אך לטענת המשיבה 1 ניתן היה למצוא מסמכים מסוג זה גם אצל צדדים חיצוניים לתאגיד ולא ניתן לפטור המבקש מתשלום האגרה בלי שהביא כל ראייה למצבה הפיננסי הנטען על ידו. זאת ועוד, על פי המשיבה 2, חרף הנטען על ידי המבקש בדבר העדרם של ספרי הנהלת חשבונות ותיעוד אודות השיווק, בנספח 5 לכתב התביעה מוגש דו"ח חשבונאי מיום 4.12.2007 המאוחר למועד השריפה בו צוין כי חישוב המלאי והרווח נעשה על פי ספרי העסק. וכיצד ייתכן הדבר אם אלו אבדו בשריפה ? זאת ועוד, המשיבה 1 מפנה לעובדה כי בנספח 1 לתצהיר התומך בבקשה מצוין כי החברה פעלה להוספת שיעבוד על נכסיה/זכויותיה ביום 29.11.2007, קרי, קרוב לחודש ימים לאחר אירוע השריפה. שיעבוד זה סולק ביום 14.6.2009 כשנתיים וחצי לאחר השריפה, מה שמעלה תהיות לגבי הצהרת המבקש כי החברה אינה פעילה מיום השריפה. בנוסף, המשיבה 2 מפנה לכתב התביעה בו תובע המבקש פיצוי על הפסד רווח עתידי של שניים וחצי מיליוני שקלים לשלושים החודשים הבאים. דהיינו, התובעים טוענים כי רווחיהם החודשיים טרם השריפה הסתכמו בסך של 83,333 ₪. המשיבה 2 מעלה תהייה לאן נעלמו רווחי החברה הגבוהים שנצברו עם השנים.

משום מה, המבקש נמנע מלהשיב לטענות המשיבות ולכן לאור טענות המשיבות שלא נסתרו, לא הוכח כי התובעים אכן חסרי יכולת כלכלית לשלם האגרה.

ללא הנחת תשתית ראייתית מספקת בדבר העדר יכולתו הכלכלית של התובעים, דין הבקשה להידחות אף בלי להידרש לשאלת קיומה של עילת תביעה (ראה: ע"א 254/07 לפיד נ' סמואל, תק-על 2005(4) 3116 (2005)).

יחד עם זאת, ניתנת לתובעים האפשרות לשלם את המחצית הראשונה של האגרה בארבעה תשלומים חודשיים, החל מיום 10.11.2011, שאם לא כן – תימחק התביעה.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ב, 10 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, שופט

רשם ביהמ"ש המחוזי

תל אביב-יפו

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ