אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פוזננסקי נ' almond investments luxembourg s.a.r.l ואח'

פוזננסקי נ' almond investments luxembourg s.a.r.l ואח'

תאריך פרסום : 24/03/2013 | גרסת הדפסה
הפ"ב
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
32154-09-12
17/03/2013
בפני השופט:
אסתר נחליאלי חיאט

- נגד -
התובע:
אברהם פוזננסקי
הנתבע:
1. Almond Investments Luxembourg S.A.R.L
2. דניאל יוסף טורצקי
3. אדווין כהן
4. סובריין נכסים בע"מ

פסק-דין

פסק דין

1.המבקש עותר לכרוך לגדר הליך בוררות אחד את הסכסוכים והמחלוקות שיש לו עם המשיבים בעניינים שונים, וכלשונו: להורות "על מינוי בורר שהוא רב הבקי גם בדיני ישראל, אשר יפסוק במחלוקות שנתגלעו בין המבקש לבין המשיבים" גם אם מדובר במחלוקות שמעורבים בהם אחרים שאינם קשורים לתניית הבוררות בהסכם עליו חתום המבקש, כך מבקש לכרוך עילות שונות החורגות מתחולת ההסכם שבו הוסכם על תניית הבוררות.

באופן מעשי התוצאה המבוקשת על ידי המבקש היא לעכב, באופן עקיף, את כל ההליכים האחרים הננקטים נגד המבקש בגלל תניית בוררות בהסכם ספציפי, הגם שתנייה זו כלל אינה מחייבת את הצדדים האחרים בהליכים האחרים.

2. את העתירה למינוי הבורר מבסס המבקש על הסכם בעלי מניות מיום 10.4.2008 שנחתם בין המבקש, אברהם פוזננסקי וחברתSovereign Assets LLC , חברה פרטית שנוסדה בהתאם לחוקי מדינתDelaware שבארה"ב, וכתובתה במדינת ניו-יורק, לבין המשיבה 1, חברתAlmond Investments Luxembourg S.A R.L חברה פרטית, שנוסדה בהתאם לחוקי לוקסמבורג (להלן: "אלמונד") (ההסכם להלן יקרא: "הסכם בעלי המניות" - נספח 1 לבקשה).

הסכם בעלי המניות מאזכר את ההסכם לרכישת מניות, שנחתם בסמוך לחתימת הסכם בעלי המניות, ובמסגרתו רכשה אלמונד 37.63% מהון המניות המונפק של המשיבה 4, Sovereign Assets Ltd. (להלן: "סובריין"), חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב, ואשר ב- 70.36% מהון מניותיה המונפק החזיקו המבקש ו- Sovereign Assets LLC (להלן: "הסכם רכישת המניות" – נספח 2 לבקשה).

מהסכם בעלי המניות עולה כי לאחר שנרכשו המניות בהתאם להסכם רכישת המניות מחזיקים הצדדים להסכם בעלי המניות (המבקש,Sovereign Assets LLC והמשיבה 1) בכ – 70% מהון המניות המונפק של סובריין והסכם זה בא להסדיר את מערכת היחסים המשפטית ביניהם כבעלי השליטה בסובריין.

טענות המבקש

3.לטענת המבקש יש למנות בורר על פי הסכמות הצדדים בסעיף 7.8 להסכם בעלי המניות; כך לשון הסעיף:

"In the event of any dispute with respect to the interpretation of this Agreement or with respect to the dead – lock resulting from the veto provisions of section 5.2 herein, the parties hereto shall submit the dispute to arbitration by a mutually agreeable Rav whose decision shall be binding upon the parties."

4.המשיבים בתובענה דנא הם אלמונד, בעלי השליטה באלמונד (לפי הנטען בבקשה) ה"ה דני טורצקי ואדווין כהן (להלן: "המשיבים 2 ו-3") וסובריין.

המבקש פנה לבית המשפט בעתירה למינוי בורר "לאור סכסוך שנתגלע בין אלמונד למבקש" ובעקבותיו אלמונד ובעלי מניותיה נקטו, לפי הנטען, ב"פעולות שלא כדין" כדי "לדחוק את רגליו של המבקש מהחברה (סובריין – א.נ.ח) בניגוד להסכם בעלי המניות". לטענתו קיבל דירקטוריון סובריין החלטות חד צדדיות, לרבות החלטה להגיש תביעה נגד המבקש תוך נסיון "לעקוף את סעיף הבוררות המחייב"; התביעה שהגישה סובריין מתנהלת ביחידה הכלכלית בבית משפט זה בפני כבוד השופטת רות רונן (להלן: "ת.א. 34740-05-12").

המבקש טוען כי המהלכים של אלמונד ושל בעלי מניותיה התאפשרו לאחר שהרכב הדירקטוריון של סובריין הוחלף שלא כדין בלי שנתנה לו אפשרות להביע דעתו בענין זה. לטענתו נקטו אלמונד ובעלי מניותיה בצעדים שנועדו לדחוק את רגליו מסובריין בהתאם לסעיף 6.2 להסכם בעלי המניות, לאחר שפקע הסכם בעלי המניות באופן "אוטומטי" משירד שיעור אחזקות המבקש אל מתחת ל-10% מהון המניות המונפק; וזו לשון הסעיף:

"This Agreement will terminate automatically where one ot the parties (together with its Permitted Transferees) holds less than 10% of the issued and outstanding share capital of the Company (not taking in to account any joint beneficial ownership calculations resulting from the existence of this Agreement)."

לטענת המבקש, אלמונד ובעלי מניותיה פעלו על בסיס ההנחה (המוטעית לטעם המבקש) כי אחזקותיו בסובריין "ירדו מתחת לרף 10%" לאחר שמניותיו בסובריין ששמשו כבטוחה לביצוע הסכם הלוואה שנחתם בינו לבין אלמונד, חולטו עקב אי עמידה בפרעון ההלוואה שנטל מאלמונד (להלן: "הסכם ההלוואה"), אלא שהחילוט בוצע שלא כדין מאחר שלטענת המבקש הוא לא הפר את הסכם ההלוואה שכן מועד פרעון ההלוואה הוארך עד שנת 2017 וטרם הגיע מועד קיום ההסכם ולא קמה לאלמונד זכות לחלט את מניותיו בסובריין ו"חילוט מניות המבקש על ידי אלמונד הוא חסר יסוד ועל כן – בטל וממילא שיעור אחזקותיו של המבקש הינו הרבה מעל 10% ממניות החברה".

בצד זה אף טען המבקש כי לאלמונד לא ניתנה "זכות אוטומטית" לחלט מניות מאחר שבהתאם להסכם ההלוואה נרשם משכון על המניות וחילוטן ע"י הנושה נוגד את הוראות חוק המשכון, תשכ"ז-1967 האוסר מימוש עצמי של משכון "למעט בשני חריגים אשר אינם רלוונטיים לענייננו"; והוסיף המבקש וטען כי רכש מניות סובריין מצד ג' בטרם חולטו המניות, והוא החזיק "בשיעור המותיר אותו בכל מקרה מעל 10% מאחזקות מניות החברה".

למבקש גם טענות כי נעשה דילול בפועל של אחזקותיו במניות סובריין, כי לא אפשרו לו לממש את זכות הסירוב הראשונה; כך טען כי אלמונד מכרה 4.2 מליון מניות סובריין לצד ג' לאחר ש"קיבלה החלטה בדבר דילול מניות החברה (סובריין– א.נ.ח) ביום 23.1.12... תוך הפרה יסודית וברורה של זכות הסירוב הראשונה הנתונה למבקש במסגרת הסכם בעלי המניות", אותה היה מממש אילו הוצע לו לרכוש את המניות עובר למכירתן לצד ג'.

טענות המבקש בתובענה היו עמומות וכלליות ואולם בקליפת אגוז נראה כי טענות אלה הן למעשה בקשה להרחיב את תחולת סעיף הבוררות על מחלוקות אחרות ועל צדדים נוספים החורגים מהצדדים להסכם בעלי המניות, כך שלמעשה ידונו ההליך נשוא הסכם ההלוואה, ההליך בו נקטה סובריין נגד המבקש (בגין פעולותיו כדירקטור) וכן הליך נוסף המתנהל בבית המשפט בניו יורק - במסגרת הבוררות וזאת מאחר "שלסכסוך האמור בין בעלי המניות השלכות מרחיקות לכת וסיכונים שונים הנוגעים הן למבקש והן לחברה עצמה".

כך ציין כי אלמונד ובעלי מניותיה נוקטים בפעולות חד צדדיות שנועדו לנשלו מכל מעמד או השפעה בסובריין ו"נוקטים במדיניות של מידור והסתרת מידע" ומבקשים להבריח כספים מ"חברת הבת ומהנכס בארה"ב לחברת האם, באופן העלול לפגוע פגיעה חמורה בנכסי החברה...", ומשכך עתר לצרף את סובריין להליך הבוררות "נוכח העובדה, שהמחלוקת כולה, ובכלל זה התביעה בבית המשפט, אינה מחלוקת בין המבקש לחברה, אלא מחלוקת בין בעלי המניות, בה החברה אינה אלא כלי שרת בידי אלמונד". לטענת המבקש, יש לפרש את שטר הבוררות בהרחבה, ולהחילו על משיבים 2, 3 בהיותם בעלי השליטה באלמונד ומשכך "בעלי קרבת עניין מובהקת למחלוקת נשוא הבוררות".

לגדר הבוררות מבקש המבקש להוסיף גם את ההליך המשפטי המתנהל בניו יורק בינו לבין חברת הבת של סובריין Sova Merrit LLC (להלן בהתאמה: "חברת הבת" התובעת בהליך שם ו"ההליך בבית המשפט בניו-יורק"), ולטענתו קבע בית המשפט העליון של מדינת ניו יורק כי "יש להעביר את המחלוקת להליך בוררות בישראל ולעכב את ההליכים המתנהלים בפניו עד להכרעה בבוררות".

מכל הטעמים הללו סבר כי יש למנות בורר, שיכריע בכל המחלוקות בין הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ