אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פוגל נ' אמות השקעות בעמ

פוגל נ' אמות השקעות בעמ

תאריך פרסום : 28/04/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום צפת
31116-03-11
14/04/2013
בפני השופט:
רבקה איזנברג

- נגד -
התובע:
שמרית פוגל
הנתבע:
אמות השקעות בע"מ
פסק-דין

פסק דין

1.בפניי תביעה כספית בסכום של 352,000 ₪, בטענה כי הנתבעת, אשר בינה לבין התובעת נחתם הסכם שכירות (מכוח הסבת זכויות והתחייבויות מהמשכירה המקורית), הפרה את סעיף הבלעדיות בהסכם השכירות.

2.התובעת שכרה והפעילה חנות ללבני נשים והלבשת לילה במרכז סנטר הגליל בראש פנה (להלן: "הסנטר"), אשר שמה "עולם היופי" (להלן: "החנות" או "עולם היופי"). הסכם השכירות נכרת בין התובעת לבין בעלת הזכויות בעבר במקרקעי הסנטר – חברת די.אס. סנטר הגליל בע"מ (להלן: "חברת די.אס."). הנתבעת רכשה את הזכויות בסנטר מחברה אחרת אשר רכשה את הזכויות מחברת די.אס. במסגרת רכישה זו ובהתאם לכתב הסבת זכויות וחובות שצרפה התובעת, נכנסה הנתבעת בנעלי המשכירה ע"פ הסכם השכירות.

הסכם השכירות כלל בחובו סעיף בלעדיות כדלקמן:

"7.6. על אף האמור לעיל מוסכם כי לשוכר תינתן בלעדיות ענפית בתחום לבני הנשים והלבשת לילה, כלומר משכיר לא יאפשר במרכז המסחרי פתיחה של עסק שעיקר עיסוקו בממכר לבני נשים והלבשת לילה" (להלן: "סעיף הבלעדיות")

3.לטענת התובעת, חתמה על הסכם השכירות והסכימה לתשלום דמי השכירות לאור סעיף הבלעדיות. התובעת טענה כי במהלך 3/09 הפרה הנתבעת את הסכם השכירות הפרה יסודית בכך שבניגוד להתחייבות ע"פ סעיף הבלעדיות, השכירה בסנטר, חנות גדולה לחברת דלתא בע"מ (להלן: "דלתא"). לטענת התובעת, דלתא הינה חברה העוסקת בייצור ושיווק הלבשה תחתונה והלבשת לילה, ומיום פתיחת חנות דלתא בסנטר, החלה התובעת לספוג הפסדים כלכליים עצומים.

התובעת טענה כי ניסתה לפעול להקטנת נזקיה, ולבטל את ההסכם, אולם הנתבעת מנעה ממנה לממש זכות זו. לטענת התובעת, כתוצאה מהפרת ההסכם נגרמו לה נזקים בגין אבדן רווחים, אשר חושבו ע"פ הפרש ממוצע הכנסות בין השנים 2007-2008 לשנים 2009-2010. כן טענה התובעת, לנזקים בגין אבדן זמן ומשאבים. אציין כי בכתב התביעה ובתצהיר התובעת לא נתבעה כלל השבה של דמי שכירות ששולמו (כנטען בסעיף 94 לסיכומיה).

4.הנתבעת טענה כי יש לדחות את התביעה. לטענת הנתבעת לא הפרה את ההסכם והשכרת חנות לדלתא לא היוותה הפרה של סעיף הבלעדיות בהסכם. הנתבעת הפנתה להסכם השכירות עם דלתא, בו הוגדרה מטרת השכירות "לצורך ניהול עסק של מכירת מוצרי טקסטיל והלבשה ואביזרי אופנה כמקובל ברשת דלתא גליל תעשיות בע"מ". הנתבעת טענה כי מאחר שבדלתא נמכרים גם הלבשת ילדים, בגדי תינוקות, הלבשת פנאי, פיג'מות לכל המשפחה, חולצות, הלבשה תחתונה וכיוב', אין המדובר בהפרה של סעיף הבלעדיות. כן הכחישה הנתבעת את הנזקים הנטענים, טענה כי ככל שנגרמו, נגרמו באשמתה של התובעת, כתוצאה ממעשיה של התובעת ומטעמים הקשורים בה.

5.מטעם התובעת העידה התובעת וכן בעלה (להלן: "אבירם"), אשר בהתאם לאמור בתצהירו, לקח חלק נכבד בניהול העסקי של החנות, והיה הדמות הדומיננטית בכל הקשור ליחסי הצדדים ולהתנהלות הכספית של החנות. כן העיד מנהל החשבונות, אשר אישור מטעמו לעניין פער בפדיון החנות בין השנים 2007-2008 לשנים 2009-2010 צורף לתצהיר אבירם.

מטעם הנתבעת העיד מר שלמה לוי (להלן: "לוי") מנכ"ל הסנטר אצל הנתבעת. כן העיד מר אשר קינן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בדלתא.

דיון:

6.לאחר שעיינתי במסמכים ובעדויות שבפני שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.

לא שוכנעתי ברמת מאזן ההסתברות הנדרש במשפט האזרחי - 51%, כי פתיחת חנות דלתא בסנטר היוותה הפרה של סעיף הבלעדיות בהסכם השכירות. בענין זה לא הוכח כי עיקר עיסוקה של חנות דלתא הינו במכירת לבני נשים והלבשת לילה. שוכנעתי כי מכירת לבני נשים והלבשת לילה במסגרת כלל המוצרים הנמכרים בדלתא ולאור הפרשנות הראויה לתנאי הבלעדיות, אינה מהווה עיסוק עיקרי, אלא הינה בגדר מכירת מוצר משלים אשר הותר ע"פ סעיף 2.1 להסכם.

זאת ועוד, דין התביעה להידחות גם מאחר שאף אם היה מוכח כי מדובר בהפרה של ההסכם, לא הוכיחה התובעת את הנזקים הנטענים ובהעדר הוכחת נזק, לא ניתן היה לקבל את תביעתה.

7.בהתאם לסעיף הבלעדיות התחייבה הנתבעת לא לאפשר פתיחה בסנטר של עסק שעיקר עיסוקו בממכר לבני נשים והלבשת לילה. יחד עם זאת בהתאם לסעיף 2.1 להסכם, הוסכם כי סעיף הבלעדיות אינו מונע מכירה של לבני נשים והלבשת לילה כמוצר משלים במסגרת רשתות אפנה וכן מכירת הלבשה כאמור במסגרת חנות פארם. כבר עתה אציין כי אינני מקבלת את טענת התובעת בסיכומיה כאילו מהות המוצרים הנמכרים בדלתא ותמהילם, מצויה בידיעתו השיפוטית של בית המשפט. גם אם ביהמ"ש בתוך עמו הוא יושב ומבקר בחנויות, ברי כי תמהיל מוצרים בחנות מסוימת אינו בגדר ידיעה שיפוטית ועל התובעת היה להוכיח טענותיה לגבי תמהיל המוצרים בדלתא. אין המדובר בהפעלת היגיון או שכל בריא, או מסקנה מהתנהלות וכיוב'. המדובר בטענה לגבי עובדה. בניגוד לטענת התובעת, הרי גם אם ניתן לאתר מידע עובדתי באמצעות חיפוש באתרי מידע, אין בכך כדי לעשות את המידע בגדר "ידיעה שיפוטית" ובית המשפט בהליך האזרחי, אינו מורשה לחפש מידע, או לברר עובדות באופן עצמאי ככל שאלו לא הוכחו בפניו. בהערת אגב אציין, כי אין באמור להצביע על כך שבית המשפט מסכים למסקנת התובעת כאילו על בסיס ידיעה כללית מביקורו בחנויות עדיפה עמדתה על פני עמדת הנתבעת.

כל שצרפה התובעת כדי להוכיח טענתה כי דלתא מוכרת לבני נשים והלבשת לילה כמוצר עיקרי ולא כמוצר משלים הינו פרסום מאתר אינטרנט, אשר הודפס אמנם בשנת 2011, אולם אין לדעת האם הפרסום בו הינו פרסום עדכני, או שמא מדובר בפרסום המצוי באינטרנט מזה שנים, ומתי אם בכלל, עדכנה דלתא את פרסומיה באינטרנט.

מנגד, סמנכ"ל פיתוח עסקי בדלתא עצמה, עד ישיר מטעם דלתא (להלן: "סמנכ"ל דלתא"), אשר אינה צד לתביעה שבנידון, העיד מפורשות כי "דלתא היום היא חנות לכל המשפחה: ילדים, נשים, גברים, תינוקות. בגדים לכל המשפחה." (עמ' 21, שורות 11-12)

העד אף אישר כי דלתא הינה רשת אפנה (עמ' 20, שורות 24-25), וכי כיום, כמו גם משנת 2009, מזה כמה שנים היא "כמו פוקס... כבר כמה שנים המעבר להלבשה עליונה" (עמ' 23, שורות 2-5). אמנם, העד אישר כי בעבר "הליבה של דלתא בהיסטוריה היתה הלבשה תחתונה" (עמ' 24 שורה 24). ואולם, משום מה ב"כ התובעת בחר שלא לשאול אותו מתי שונתה המגמה ההיסטורית, והאם השינוי במגמה אותה תיאר העד למעבר להלבשה עליונה, החל כפי שמשתמע מעדותו לפני מס' שנים, או רק לאחר שנת 2009 כרמיזת התובעת שלא הוכחה.

עד זה שהינו בעל תפקיד וידע אישי לעניין פעילות ומכירות דלתא, העיד מפורשות כי הפרסום מהאינטרנט שהציגה התובעת, אינו משקף את פעילות דלתא בשנים האחרונות וכי אף התשקיף שביקשה התובעת להגיש (ולא התקבל!) מתייחס לחברת דלתא הבין לאומית ולא לדלתא בארץ.

מעדות סמנכ"ל דלתא אשר נמצאה מהימנה ואוביקטיבית בעיני, עולה כי אכן ברמה ההיסטורית, מכרה דלתא הלבשה תחתונה ואולם, בשנים האחרונות עברה דלתא למכירת הלבשה עליונה ובעיקר אפנת ילדים (עמ' 24, שורות 20-21).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ