אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פהימה נ' לנדסהוט

פהימה נ' לנדסהוט

תאריך פרסום : 18/11/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
23841-10-09
14/11/2011
בפני השופט:
מירב קלמפנר נבון

- נגד -
התובע:
ציון פהימה
הנתבע:
ראובן לנדסהוט
פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה בגינו של שטר ע"ס 850,000 ₪ זמן פרעון 10/5/09 המשוך מחשבונו של הנתבע לזכותו של התובע.

לטענת התובע , בזמנים הרלבנטיים לתובענה זו, שררו בינו לבין הנתבע יחסי חברות ואמון. לטענת התובע הציע לו הנתבע לבנות ביחד שני בתים, על מגרש הנמצא בבעלותו של הנתבע בזכרון יעקב. לתובע הוצע לטענתו, לקבל לידיו את הבית שיבנה בחלקו העליון של המגרש הצופה אל הים ובתמורה לשלם לנתבע סך של 300,000 ₪, לשלם את הוצאות הבניה בעצמו ולנהל את הפרוייקט. התובע טוען כי הוא ניאות להצעה שהיתה כדאית מאד עבורו מבחינה כלכלית והשניים חתמו על הסכם ביניהם המפרט את התנאים דלעיל, ביום 16/6/02. התובע טוען כי על אף האמור בהסכם, התכוונו הצדדים להיכנס כשותפים לכל דבר ועניין לעיסקה ומשום כך שילם התובע מכיסו (מחשבון חברה אשר היתה בבעלותו) הוצאות שונות אשר נבעו מהבניה. התובע טוען עוד כי עם תחילת הבניה פנה אליו הנתבע וביקש ממנו לחתום על הסכם ניהול , לצורך הסדרת עניינו אל מול רשויות המס. התובע ניאות אף לבקשה זו וכתוצאה מכך נחתם ביום 19/7/02 הסכם ניהול אצל עורך הדין של הנתבע. כעבור חודשיים במהלכם, כך לטענת התובע, הוסיף הוא לממן את הבניה בעלויות המגיעות לסך של כ 1,000,000 ₪ , פתח הנתבע חשבון בנק אשר ממנו הוצאו הכספים לצורך מימון הבניה.

התובע טוען כי במהלך הבניה הוצא צו הפסקת עבודה בידי אחד השכנים, אשר בוטל רק כאשר "הוזז" הבית העליון ממיקומו המקורי. הדבר גרם לחסימת הנוף וכתוצאה מכך, לטענת התובע ירד ערכו של הבית באופן משמעותי. התובע ביקש איפה, לבטל את העיסקה ולקבל לידיו את ההשקעה אשר השקיע בבניה עד אותו השלב. הנתבע, לטענת התובע הציע לתובע לסיים את הבניה ולאחר מכן ישלם לו עבור הפיקוח, העבודה וההשקעה של התובע בבניה. התובע טוען כי דרש בטחונות לכך וקיבל מעם הנתבע שני שטרות ריקים וחתומים ללא תאריך וללא סכום. אחד מן השטרות הללו הינו השטר נשוא התובענה. התובע טוען כי לאחר סיום העבודה ביקש מעם הנתבע לשלם לו את שכרו, אך הלה סירב ואף מכר את הבית העליון אשר נבנה ושילשל את הכספים לכיסו. משכך, ביקש התובע לפדות את השטר נשוא התובענה ומילא על גביו את הסכום אשר לפי חישוביו מגיע לו מעם הנתבע. השטר חולל ומכאן תביעה זו.

הנתבע טוען כי אכן נחתם הסכם בין הצדדים לפיו נקבע כי התובע ינהל את הפרוייקט ועם סיום הבניה התובע ירכוש את הבית העליון במגרש וזאת בתמורה לכיסוי כל יתרת החוב אשר תיוותר בחשבון שנפתח עבור הפרוייקט בבנק. הנתבע טוען כי אכן נפתח חשבון בנק וניתנו לבנק הערבויות המתאימות לצורך ניהולו לרבות משכנתא לטובת הבנק על הנכס נשוא התובענה. הנתבע טוען כי כתוצאה מהתנהלות התובע נותרה יתרת חובה בבנק של למעלה מ 5,000,000 ₪ וכי התובע אמור היה לכסות יתרה זו ולקבל לידיו את הזכויות בבית העליון. אלא שלטענת הנתבע, התובע הודיע כי הוא אינו מעוניין בבית וכי הוא רוצה את שכר עבודתו וכי יש בידיו שיקים של הנתבע והוא לא יהסס לעשות בהם שימוש תוך העברתם לידי צדדי ג'. לטענת הנתבע, נגנבו ממנו שיקים בידי התובע ובין היתר שיק זה. הנתבע אשר הבחין בגניבה, טוען כי ביטל את השיק דנן כבר ב 11/04 ופרסום הודעה על כך בעיתונות ב 11/08. לטענת הנתבע את הסכום בשטר נשוא התובענה מילא התובע עצמו, כמו גם את המילים "צ'ק לבטחון" וזמן פרעון השיק. הנתבע מכחיש כי התובע שילם לו את הסך הנטען של 300,000 ₪ וטוען כי אם שולמו סכומים כלשהם הרי שהיו לכיסוי הוצאות בנית הבית שאמור היה התובע לקבל בסופו של יום. לטענת הנתבע, התובע אוחז בשיק שלא כדין והוא הוצא מרשותו של הנתבע בניגוד לרצונו ולפיכך מדובר בכשלון תמורה מלא אשר אינו מחייב את הנתבע בפרעון השטר.

דיון והכרעה :

תחילה יש לבחון שאלת אחיזתו של התובע בשטר.

על מנת שיהא אדם "אוחז" של שטר עליו בהתאם להוראות סעיף 1 לפקודת השטרות למלא אחר שני תנאים: הוא מחזיק בשטר והוא הנפרע או הנסב של השטר. הפקודה דורשת כי אוחז יחזיק בשטר, אך אינה עומדת על כך כי החזקתו תהא כדין מבחינת דיני הקניין. כך למשל גנב של שטר הינו אוחז לפי דיני השטרות אך אחיזתו אינה כדין ועניין זה עשוי לשמש כטענת הגנה נגד תביעתו על פי השטר.

ראה בעניין זה האמור בספרו של המלומד שלום לרנר "דיני שטרות" מהדורה שניה עמ' 239.

הצדדים היו חלוקים ביניהם באשר לנסיבות הגעתו של השטר לידיו של התובע. התובע טען כי כאשר הודיע לנתבע שאין ברצונו לרכוש עוד את הבית העליון מבין שני הבתים שבנו התובע והנתבע, מסר לו הנתבע לבקשתו שני שיקים, כבטחון לתשלום מה שמגיע לתובע מן הנתבע. לטענת התובע על אחד מן השיקים הוא רשם "לבטחון" ואילו השני נותר בלי כיתוב זה, שכן כך ביקש הנתבע. התובע היה איתן בדעתו, כי הנתבע הוא זה אשר חתם על גבי השיקים ומסר לו אותם. התובע טען כי הנתבע חתם על גבי השיקים והותיר את יתר הפרטים פתוחים, שכן לא היה ידוע חובו הסופי לתובע (ראה עמ' 11 שורות 30-33 לפרוטוקול ועמ' 12 שורות 1-18 לפרוטוקול).

הנתבע מצידו טען כי השיקים הללו נגנבו משולחנו בידי התובע , כאשר הם חתומים בחתימת ידו שלו. הנתבע טען כי גילה אודות הגניבה כאשר התובע פנה אליו ואיים עליו כי אם לא ישלם את המגיע ממנו לתובע, יש לתובע ברשותו שיקים של הנתבע והוא יעשה בהם שימוש בשוק האפור. הנתבע טען כי שיחזר צעדיו ונזכר בשיחת טלפון מהבנק חצי שנה קודם לכן ולטענתו כבר אז היו חסרים לו שיקים , לכן ביטל את כל הפנקס (ראה עמ' 15 שורות 16-20 לפרוטוקול).

בגירסתו זו של הנתבע נגלו מספר בקיעים כבר במהלכה של חקירתו. ראשית, אין זה סביר כי שיקים בחתימתו של הנתבע, והנתבע כלל אינו מכחיש כי השיקים היו חתומים על ידו, התגלגלו לידיו של התובע בלא שהיתה בדבר ידו של הנתבע. לו היתה החתימה מזוייפת כי אז קל היה יותר להבין טענה זו, ברם מדוע זה שהנתבע שהינו איש עסקים זהיר העוסק בפרוייקט כה גדול, יותיר כך סתם שיקים בחתימתו, בלא השגחה על שולחנו. כאשר נשאל על כך הנתבע, הוא סיפק הסבר שאינו מתקבל על הדעת לפיו יכול להיות שיצא לשוחח בטלפון והשאיר על השולחן שיקים או שבדק חשבונית כלשהי באותה העת (ראה עמ' 16 שורות 22-26). מדוע איפה לא השלים הנתבע עבודתו ? גירסה זו קשה עד מאד לקבלה, מה גם שהנתבע הצהיר שמקרה שכזה לא נשנה.

שנית, בחקירתו בהליך ההתנגדות לביצוע שטר, הצהיר הנתבע כי התקשרה אליו פקידת הבנק באשר לשטר נשוא תיק ההוצאה לפועל, כאשר הוצג בבנק ביום 10/5/09 והנתבע נתן לה הוראה שלא לכבדו (ראה פרוטוקול הדיון מיום 18/4/10 שורה 26). אלא שהנתבע טען באותה הנשימה כי ביטל פנקס שלם ובו אותו שיק נשוא התובענה כבר ב 2/11/04, אם כך מדוע יש צורך במתן הוראה לבנק שלא לכבד את השיק נשוא התובענה שכאמור בוטל שנים רבות קודם לכן.

לסתירות ותמיהות אלו יש להוסיף את עצם העובדה שהוסף על גבי השטר הכיתוב "צק לבטחון" – הגבלה זו על הסחרות מעידה כי השטר לא נגנב. אם היה גנב מבקש להבטיח את גבייתו הקלה של השטר, כל שהיה עליו לעשות היה לסחרו לצד ג' תם לב שהיה הופך לאוחז כשורה וזה היה נפרע מעם המושך. אלא שבמקרה שבפנינו הטיל התובע במו ידיו הגבלת סחרות על גבי השטר, הגבלה זו, לו אכן היה גונב את השטר, מקשה מאד על הנפרע להעביר את השטר הלאה ולקבל לידיו את תמורתו מצד ג' , כך שספק רב אם אכן יש ממש בטענת הגניבה.

לא שוכנעתי איפה באמיתות גירסתו של הנתבע באשר לנסיבות מסירת השטר נשוא התובענה לידי התובע ודעתי היא כי גירסת התובע באשר לנסיבות קבלת השטר לידיו מידי הנתבע מתיישבת יותר עם הגיונם של דברים, במקרה אשר בפני. משכך, אני קובעת כי התובע הינו אוחז בשטר כהגדרתו בסעיף 1 של פקודת השטרות.

מהי משמעות ההגבלה המצויה על גבי השטר "צק לבטחון" ?

משמעות ההגבלה אשר מצויה בכיתוב "לבטחון" על גבי השטר הינה כי אוחז השטר לא יתבע את פרעונו אלא אם יקרה ארוע מסויים או יתקיים תנאי כלשהוא. זאת בהתאם לנוסחו של סעיף 26(ג) לפקודת השטרות. בהתאם לאמור בסעיף כאשר אוחז השטר תובע את החתומים עליו , הוא נחשב כלפיהם כאוחז בעד ערך ואין מקום לטענה מצידם כי השטר אינו נתמך בתמורה.

ראה בעניין זה אף בספרו של המלומד שלום לרנר "דיני שטרות" מהדורה שניה עמ' 252.

האם התמלא התנאי שלשמו ניתן השטר ?

התובע טוען כי כאשר החליט שאין ברצונו לקבל לידיו את הבית העליון מבין שני הבתים אותם בנה במשותף עם הנתבע, הודיע לנתבע על כך ועל מנת להבטיח את תשלום שכרו בגין עבודת הניהול והפקוח בפרוייקט קיבל לידיו בין היתר את השטר נשוא התובענה. כאמור, גירסתו של הנתבע לפיה לא נתן כלל בידי התובע את השטר נשוא התובענה לא נתקבלה על ידי ולא היתה מחלוקת בין הצדדים כי בעקבות ההסכמים אשר נחתמו ביניהם בתחילתה של עבודתם המשותפת (נספח א לנ/2), ביצע התובע עבודת פיקוח וניהול בפרוייקט הבניה. המחלוקת אשר נפלה בין הצדדים היא בשאלת התמורה, אך לא בשאלת ביצוע העבודה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ