אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פדל נ' עזיזי

פדל נ' עזיזי

תאריך פרסום : 18/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
64351-01-14
16/02/2014
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
התובע:
אביחיל פדל
הנתבע:
אבישי שי עזיזי

החלטה

בקשה לסעד זמני של סילוק יד, בגדרי תביעה לסעד קבוע של סילוק יד.

1.המבקשת, טרם שנטלה את ייצוגה הנוכחי, הגישה ביום 30.1.14 תביעה לאקונית הערוכה בכתב יד, הקוראת לסילוק ידו של המשיב ולהפסקת עבודות בדירה ברח' הרותם 15 תל אביב, דירה שהמבקשת טוענת כי היא שלה. בגדרי התביעה עתרה לסעד זמני של סילוק יד והפסקת העבודות, כסעד זמני וכסעד במעמד צד אחד, שניתן לה בידי השופטת התורנית בנתון להפקדת בטוחות.

2.תמצית טענת המבקשת: כי במערך היחסים המשפחתי הסבוך משהו עם הוריה ז"ל וקרובי משפחה נוספים, היא בעלת הזכויות בדירה. אמנם גרו בה דיירים זה שנים ארוכות, אולם הם היו לסברת התובעת נטולי זכויות, ואם העבירו את זכויותיהם למשיב, כטענת האחרון, הרי שאין בהעברה זו דבר.

3.טען המשיב בתגובה: הוא רכש ביום 16.1.14 את הזכויות בדירה מן הדיירים היוצאים תמורת 270,000 ₪ טבין ותקילין, בהסכמת הגורם שלסברתו מוסמך ליתן הסכמתו להעברת הזכויות, מר גדעון גרופי – אחיה של המבקשת. המשיב הטעים כי הוא עמל על הכשרת הדירה, והשקיע בכך כבר עשרות אלפי ש"ח, תוך שאם תמנע ממנו האפשרות להתגורר בדירה יישארו הוא ואשתו נעים ונדים ונאלצים להתגורר בבתי קרוביהם חרף בנכס שרכשו במיטב כספם.

4.דיון נקבע ליום 13.2.14, והותר למבקשת להשיב לתגובה. תשובתה נקלטה במערכת "נט המשפט" רק זמן קצר קודם לדיון, וב"כ המשיב לא זכה לעיין בה אף הוא אלא בסמוך לדיון. במעמד הדיון נעשה נסיון להביא את הצדדים לכלל הסכמות שייתרו את ההליך, ברם הנסיון לא עלה יפה, תוך שהמבקשת הביעה רצון לנסות ולמצות את המהלך למימוש הסעד העצמי העומד לה בהתאם להוראת סעיף 18(ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, משך תקופה של שלושים יום שנסתיימה אמש. ניתן להבין כי נסיונה לא עלה יפה, שכן היום הגישה הודעת "הבהרה" וביקשה להוסיף טיעונים על שנאמר בתשובתה. המשיב מצדו שימר לעצמו בסוף הדיון את הזכות להגיב לתשובה, שכן לא הספיק ללמוד את התשובה קודם לדיון, אולם סופם של דברים שלא ביקש להוסיף.

5.דין הבקשה להידחות. אנמק בקצרה.

6.טרם שאכנס לגוף הדברים אעיר ביחס לאותה "הבהרה ובקשה להתיר השלמת טיעון" שהגישה היום. המבקשת טוענת כי לא נערכו חקירות "בשל התארכות הדיון". ברם לא נערכו חקירות כיוון שלא היה בהן צורך, ומשוויתרו עליהן ב"כ הצדדים, לא מחמת הזמן. המבקשת אף מלינה שלא נתאפשר לה לסכם בע"פ או בכתב, בעוד שלמשיב התאפשר להגיב לתשובת המבקשת. אף כאן, לא מניה ולא מקצתה. הזכות (שלא נוצלה לבסוף) ניתנה למשיב כיוון שהמבקשת איחרה בהמצאת תשובתה לו, ובמהלך הדיון לא יכול היה להתייחס לנושא. איש לא סיכם. למבקשת אין אף זכות מוקנית להשמעת טיעונים נוספים מעבר לאלה שהשמיעה בבקשה ובתשובה. ועוד קושי בגישת המבקשת: אין להלום שבעל דין יבקש להשלים טיעון, ובגדרי בקשתו – ישלים את טיעונו. דרך התנהלות זו בעייתית, ודאי כאשר בסעד זמני עסקינן (השוו: רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ (12.01.10)). ובכל זאת: עיינתי בטיעונים המשלימים. אין גם בהם כדי לשנות כהוא זה מן התוצאה המתחייבת.

7.עוד הערה נחוצה, אשר לדרך ההתנהלות של המבקשת. את בקשתה ותביעתה הגישה בעצמה. ניתן להבין זאת. ברם תוצאת האמור היתה בקשה ותביעה בלתי סדורות, לשון המעטה, וכאלה שאין בהן לבסס צו זמני, במעמד הצדדים. המבקשת ניסתה לתקן זאת לאחר שבאת כוחה, ששהתה בחו"ל, שבה והגישה את התשובה לתגובה, ולאחריה – אותה "השלמת טיעון". ברם כך נוצר הליך הבנוי טלאי על טלאי, הנוגד את סדר הדיון הרגיל, ואינו יכול לבסס מתן צווים זמניים. דומה שנכון במקרה דנן למחוק את התביעה ולהגישה כאשר היא סדורה, תחומה, וברורה, שאם לא כן לא תהא תוחלת להליך.

8.לגוף הדברים. ראשית, סיכויי התביעה. בעניין זה חוסר הסדר בתביעה עומד בעוכרי התובעת: כתב התביעה הוא זה שהמבקשת ערכה, כמיטב יכולתה. את חוסר הסדר שבה לא ניתן לתקן בגדרי תשובה לתגובה לבקשה לסעד זמני. הערכת סיכוייה כדבעי הופכת קשה. ועם זאת, אני מוכן להניח – בלא לטעת מסמרות בשלב דיוני מקדמי זה – שטובים כל צרכם סיכוייה של המבקשת להוכיח כי היא בעלת הזכויות בנכס, נוכח פסיקות קודמות שהציגה, וכי המשיב עלול למצוא עצמו כמי שמסר כספים בידי מי שאינו בעל הזכויות בנכס.

9.מכאן למאזן הנוחות, וזה העיקר. הסעד העיקרי: סילוק ידו של המשיב מן הנכס. והנה כאן המדובר בסעד זמני, הזהה לסעד העיקרי. תדיר יהיה בכך כדי למנוע את מתן הסעד (ראו: רע"א 338/88 חמיס נ. שטרן, פ"ד מג (4) 552 (1989)). אמנם, מדובר רק בשיקול, לא בהכרח בתוצאה בלתי נמנעת (ראו: רע"א 2059/98 וולטה יצוב קרקע בע"מ נ' PRS מדיטרניין בע"מ, פ"ד נב(4) 721 (1998)). אולם צו עשה "זמני" הזהה לסעד העיקרי המבוקש יינתן עדיין במקרים חריגים, והמקרה דנן בוודאי אינו נמנה עמם. הדין מתווה שתי דרכים לבעל זכות נטענת במקרקעין לקבל חזקה מידי פולש נטען: אחת, סעד עצמי, העומד לבעל הזכות בהתאם לסעיף 18(ב) לחוק המקרקעין ותלויה לעתים בסיוע המשטרה, שלא בא במקרה דנן. האחרת, אם לא מומש או שלא ניתן היה לממש את הסעד העצמי: בירור משפטי, שאיננו אמור להיות ממושך, בשאלת הזכות לסילוק ידו של הפולש הנטען. הדין אינו מכיר בפתרון ביניים של סילוק יד זמני עד בירור התביעה לסילוק יד.

אין אפוא כל מניעה לכך שהמבקשת תברר את תביעתה (או תגיש תובענה סדורה תחתיה) לפינוי הנכס, בנוהל הדיוני המקוצר שמתוות התקנות לתובענות מעין אלה, וככל שתוכיח טענתה – יפונה המשיב. אין כל סיבה להרחיק את המשיב מן הנכס, ולשולחו למצוא לעצמו פתרונות דיור אחרים, רק על מנת שיתברר לבסוף כי לא היתה סיבה לפנותו מלכתחילה.

10.אף הצו להפסקת העבודה אינו חיוני. היה מקום לבסס את הטענה כי המשך שיפוץ הנכס יסב למבקשת נזק בלתי הפיך כבר בגדרי הבקשה המקורית, וזאת ודאי לא נעשה. גם אחרי שנערך הנסיון לתקן את הבקשה, עדיין נוטה מאזן הנוחות לטובת המשיב. השיפוץ החל זה מכבר. לטענת המבקשת (שהוכחשה) – המדובר היה אף בנכס נטוש זה שנה, כך שממילא אין מדובר בדירה שניתן היה להכנס ולגור בה בלא השיפוץ. אין ראיה לכך שהשיפוץ אינו מיטיב את מצב הנכס, להבדיל מהחרפתו. אין ראיה לכך שלא ניתן יהיה להשיב את הדברים לאחור. ובינתיים, מצויים אנו במצב שבו המבקשת אינה זקוקה כנראה לנכס, שכן מזה שנים מתגוררים בו אחרים (שלא כדין לטענתה). מנגד, בלא שיפוץ אין מגורים, ובלא מגורים ימצאו עצמם כאמור המשיב ואשתו נעים ונדים, וזאת לאחר שכבר השקיעו ממון רב ברכישת הזכויות (הנטענות) ובשיפוץ.

11.אעיר: המבקשת חוששת שאם לא יינתן צו, והנכס שופץ, הרי שיהיה בכך משום "מעשה עשוי". הטענה אינה ברורה. לעניין זכויות הקניין בנכס, ודאי שאין בשיפוץ כדי לשנותן וליצור מעשה עשוי. המשיב ודאי אינו בר רשות, לדידה של המבקשת. אשר לביצוע שינויים בגוף הנכס, המשיב ודאי לא יוכל לטעון בעתיד לבוא במקרה הצורך להסתמכות על כך שהמבקשת הסכימה לביצוע השינויים, והבקשה שלפנינו תעיד. המשיב נוטל על עצמו את הסיכון, בעצם המשך השיפוצים והמגורים הקרובים הצפויים בדירה, שלבסוף יימצא כי כל השקעה נוספת שהשקיע לאחר הגשת הבקשה – תרד לטמיון, והוא לא יוכל לטעון ל"מעשה עשוי" ביחס להשקעות נוספות אלה.

12.נוכח כל האמור לעיל – הבקשה לסעד זמני נדחית. הצו הארעי בטל. בנסיבות העניין ונוכח התנהלות הצדדים כולם לא מצאתי לעשות צו להוצאות. תשקול המבקשת אם יש תוחלת בהמשך בירורה של התובענה במתכונתה הנוכחית.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ד, 16 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ