אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פדלון נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

פדלון נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

תאריך פרסום : 30/07/2012 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב - יפו
5715-10-10
09/07/2012
בפני השופט:
רחל גרינברג

- נגד -
התובע:
פרלה פדלון
הנתבע:
הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר
פסק-דין

פסק דין

העוררת, גב' פדלון פרלה, נולדה בשנת 1933 בטריפולי בלוב. בתביעתה למשיבה היא מתארת את קורות המשפחה ואת הסבל שהיה מנת חלקם לאחר כניסת הגרמנים ללוב. אין חולק כי המסופר בהצהרה מקים עילת נרדפות מכוח הילכת הפחד ועילת נרדפות נוספת עקב היות העוררת עדה לאלימות שננקטה נגד אביה.

גדר המחלוקת בין הצדדים הוא מועד תחילת תשלום התגמולים; מיום הגשת התביעה כעתירת העוררת או בשל השיהוי בהגשת הערר, ממועד מאוחר יותר כטענת המשיבה.

התביעה המקורית הוגשה בשנת 2001 ונדחתה בספטמבר 2002. ההחלטה לא נשלחה לעוררת בדואר רשום, הערר הוגש בשנת 2010.

בפתח טיעוניו מדגיש ב"כ העוררת את החולי הנפשי הממושך מאז 1972 שפקד את העוררת ואת מצבה ההולך ומתדרדר. היא חיה בגפה, מסתגרת, אינה ערה לזכויותיה ועל כן לדברי בא כוחה יש לגלות כלפיה התחשבות מיוחדת.

תמצית טיעוניו של ב"כ העוררת והתייחסות הוועדה אליהן:

א. ב"כ העוררת אינו רואה בהגשת הערר בחלוף כ- 8 שנים מהמועד הקבוע לכך בחוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957 (להלן חוק הרדיפות), שיהוי, וזאת משום שהעוררת לא ויתרה על תביעתה וכן נטען בהקשר זה כי המשיבה גרמה לעוררת נזק ראייתי בכך שלא הזמינה אותה בזמנו לבירור פרונטאלי.

בטענות אלה אין ממש. המועד להגשת ערר על החלטת המשיבה הוגבל בסעיף 17(א) לחוק הרדיפות ל-30 יום ובסמכות וועדת העררים להאריך המועד ב- 14 יום נוספים ולא יותר. ראה גם תקנות 2(א) ו- 28 לתקנות נכי רדיפות הנאצים (סדרי דין בוועדת ערר) תשל"ד- 1973. הדיון בערר שבפנינו, כמו ברבים אחרים, מתאפשר מבחינה דיונית לאור הפסיקה בסוגיה זו אך ורק משום שהמשיבה לא שלחה את החלטת הדחייה בדואר רשום. יחד עם זאת לא יכול להיות ספק כי הערר הוגש לאחר שיהוי של שנים, ואף לא ברורה טענת ב"כ העוררת בנוגע לנזק ראייתי שכן המשיבה מכירה בעילת התביעה של העוררת ושאלת נזק ראייתי לא מתעוררת כלל.

ב. לטענות המועלות כנגד מעשי המדינה בקבלת כספי הפיצויים מגרמניה והשימוש שעשתה בהם ומדיניות המשיבה שנועדה "לגזול" כביכול את כספי הניצולים, אין בדעתנו להתייחס.

ג. נטען כי החלטת המשיבה לדחות את התביעה היתה שגויה משפטית. אנו מקבלים טענה זו בחלקה: החלטת המשיבה מיום 17.9.2002 אינה מתייחסת לעובדות הנטענות בהצהרה ונומקה בכך שסעיף 43 לחוק הפיצויים הגרמני לא חל על העוררת. נכון שהסעיף הנ"ל אינו חל עליה אך לא זו היתה עילת התביעה והמשיבה לא התייחסה כלל לעילות שעלו מההצהרה. כמו כן, כאמור, נכונה הטענה כלפי המשיבה כי לא מלאה חובתה לפי חוק הרדיפות לשלוח את ההחלטה בדואר רשום.

ד. יתר טענות העוררת, כולל הפירוש שיש ליתן, לשיטתה, לדברי ביהמ"ש העליון ברע"א 61/11 ליליה אינסלר נ' הרשות המוסמכת (להלן פס"ד אינסלר), יידונו בהמשך. נציין כי ב"כ העוררת חזר על טיעוניו גם בעררים נוספים בהם התבקשנו בנסיבות דומות לקבוע מועד לתחילת התשלומים למפרע.

המשיבה:

עמדת המשיבה היא, כאמור, כי השתהות של שנים בהגשת ערר מצדיקה, לכל היותר, תשלום תגמולים מיום הגשת הערר. המשיבה חזרה על עמדתה במספר עררים והגישה טיעונים בכתב בסוגיה זו ב-ע"ו 9673-06-11 פנינה חדד נ' הרשות המוסמכת, את סיכומיה אלה היא מבקשת להחיל גם בתיק זה ובתיקים דומים נוספים שנדונו לאחרונה בפני הוועדה.

להלן עיקר טיעוניה של המשיבה:

א. פתיחה מחודשת של תיקים בהם החלטת המשיבה הפכה חלוטה, נוגדת את עקרון סופיות הדיון.

ב. השתהות ממושכת בהגשת ערר פועלת לחובת העוררת.

ג. ההנחה היא כי עוררים המשתהים במשך שנים בהגשת עררים, מודעים להחלטות הדחייה של תביעותיהם.

ד. כמו כן מפנה המשיבה לשיקול הדעת המצומצם בהארכת מועדים להגשת ערר שניתן לוועדת העררים ע"פ חוק.

טענות המשיבה לעניין השיהוי הועלו בפנינו במספר הזדמנויות ונדונו בפסקי דין של הועדה, אנו מפנים במיוחד לו"ע 28389-10-10 ציון כלפון נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה שניתן ב- 20.2.12 (להלן פס"ד כלפון). ככל הידוע לנו המשיבה לא ערערה על פסק הדין ועל כן אין בכוונתנו לחזור ולדון בטענות הנ"ל.

כמו כן נציין כי בפס"ד כלפון (פורסם בנבו) דנו במרבית הטענות שהעלה בא כוח העוררת ואיננו רואים צורך לחזור על האמור שם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ