אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פגיעה שאירעה במהלך ירידה ממלגזה לצורך שקילת מטען - תאונת דרכים

פגיעה שאירעה במהלך ירידה ממלגזה לצורך שקילת מטען - תאונת דרכים

תאריך פרסום : 30/03/2008 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
7460-07
27/03/2008
בפני השופט:
המשנה לנשיאה א' ריבלין

- נגד -
התובע:
ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
עו"ד יוסף הוד
הנתבע:
1. טל איזנברג
2. חברת מטרנה-מוצרי מעברות
3. מגדל-חברה לביטוח בע"מ

עו"ד טלי אויזרוביץ
עו"ד אייל רגב
עו"ד עודד שטרנברג
פסק-דין

1.        זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא ש' ברלינר), אשר הותירה על כנה - לאחר השלמת קביעת הממצאים העובדתיים - את מסקנתו המשפטית, שהתגבשה כבר בהחלטה קודמת, כי התאונה נשוא בקשה זו מהווה "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק).

           המשיב 1 נפגע במהלך העברת מיכלים למתקן שקילה באמצעות מלגזה. בהגיעו אל מתקן השקילה הבחין כי המתקן לא אופס כהלכה וירד מן המלגזה על-מנת לאפסו בטרם יניח את המיכל עליו. בעוד המשיב 1 עומד בין קדמת המלגזה לבין מתקן השקילה נפל המיכל מהמלגזה ופגע בו. 

           בית המשפט המחוזי בחן את המקרה לאור ההגדרה הבסיסית המופיעה בחוק, וקבע כי בעניינו הפעילות של שימוש במלגזה, כמכלול, היוותה "שימוש למטרות תחבורה". עוד קבע כי יסוד ה"שימוש" התקיים על-פי החלופה של "נפילת מטען מרכב עומד". לבסוף, סבר בית המשפט המחוזי כי החריג הדן בפריקה וטעינה אינו חל בנסיבות המקרה ועל-כן הגיע לכלל מסקנה כי התאונה מהווה "תאונת דרכים" לפי ההגדרה הבסיסית שבחוק. המבקשת פנתה בשעתו לבית משפט זה בבקשה שיורה לבית המשפט המחוזי להשלים את קביעת הממצאים במישור העובדתי. הבקשה התקבלה. לאחר סיום קביעת הממצאים העובדתיים נותר בית המשפט המחוזי בדעתו כי המדובר ב"תאונת דרכים".

2.        כל טענותיה של המבקשת בבקשה זו מצויות במישור המשפטי. לטענתה, התשתית העובדתית מובילה למסקנה הפוכה מזו שהגיע אליה בית המשפט המחוזי, לאמור: כי התאונה הנדונה איננה "תאונת דרכים" על-פי החוק. בקשתה של המבקשת נסמכת על שני אדנים. הראשון, התאונה אירעה במהלך פעילות השקילה ועל-כן לא מתקיים התנאי של "מטרה תחבורתית" כנדרש בהגדרה הבסיסית. לטענתה, שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא יישם את ההלכה שכונתה בפסיקה "תורת השלבים". לפי הלכה זו, יש לבחון האם שימוש מסוים מקיים את תנאי "המטרה התחבורתית" על פי הקשרו ובהתאם לנסיבות העניין; אם השימוש משתייך לשרשרת פעולות אשר נועדה ל"מטרה תחבורתית" אזי התנאי מתקיים גם ביחס לאותו שימוש. לשיטת המבקשת, יישום הלכה זו בעניינו מוביל למסקנה כי לא מדובר ב"תאונת דרכים". השני, המבקשת חוזרת על טענתה בפני הערכה הדיונית כי המשיב 1 נפגע במהלך פעילות פריקה אשר מוחרגת מהגדרת "תאונת דרכים". המשיבים תומכים בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. 

           החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. דין הערעור להידחות מן הטעמים שיפורטו.

3.        החוק כולל הגדרה בסיסית, הגדרות משנה, חזקות מרבות וחזקות ממעטות, כללים וחריגים, הוראות כלליות והוראות מיוחדות. השאלה הכללית בעניינו היא האם מתקיימים יסודות ההגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים" המנויים בחוק כאשר גדר המחלוקת המשפטית הוא לגבי יסודות ה"שימוש" ו"המטרה התחבורתית".

           בית משפט זה כבר עמד בעבר על היעדר העקביות המאפיין את תכלית החוק, אשר הוחרף בעקבות חקיקתו של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 8), תשנ"א-1990, בציינו כי: "חוק הפיצויים נתפר טלאי על טלאי, וחלקיו השונים אינם עולים תמיד בקנה אחד זה עם זה." (ראו רע"א 418/03 אסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה, פ"ד נט(3) 541; להלן: פרשת אסם). כאמור, לצד ההגדרה הבסיסית, קיימות בחוק הגדרות משנה וביניהן הגדרת יסוד ה"שימוש". הגדרה זו כוללת דרכי שימוש שונים אשר לא נגזרו מתפיסה אחידה ועל-כן יוצרים קושי פרשני במקרים מסוימים. את השימושים ניתן לסווג לכאלה בעלי מטרה תחבורתית מעצם טיבם ולכאלה שאינם בהכרח עולים בקנה אחד עם מטרה זו. דוגמה לשימוש מהסוג הראשון היא נסיעה רגילה ברכב ואילו דוגמה לשימוש מהסוג השני היא השימוש שחל בעניינו - הינתקות או נפילה של מטען מרכב עומד. ניתנת האמת להיאמר, כי ה"שימוש" מסוג הינתקות או נפילה מרכב אינו שימוש במובן המקובל של מילה זו, אלא מדובר בהתרחשות שסווגה על-ידי החוק כ"שימוש", אשר, להבדיל משימוש אמיתי, אין לה מטרה, וממילא אף לא מטרה תחבורתית. הנה-כי-כן, בהגדרת ה"שימוש" נכללות התרחשויות אשר אינן מתיישבות עם יסוד אחר שבהגדרה הבסיסית - יסוד "המטרה התחבורתית".

4.        השאלה המרכזית בעניינו נוגעת לתחולת יסוד "המטרה התחבורתית" מקום בו מתקיים יסוד ה"שימוש" מכוח אחת החלופות המנויות בחוק שמתייחסות להתרחשות אשר כשלעצמה אין לה מטרה. הדרישה שבחוק לקיומה של מטרה תחבורתית חלה גם לגבי שימוש כזה - מסוג התרחשות - והדרך שבה הילכה הפסיקה במקרים אלה ביקשה לבחון את המטרה התחבורתית בראי ההקשר של ההתרחשות. הקשר זה עשוי להשתנות ממקרה למקרה בהתאם לפעולה שבמהלכה אירעה ההתרחשות - הפעולה המיידית - ולשרשרת הפעולות אליה היא משתייכת. כך, למשל, בע"א 3024/94יונאי נ' אררט, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נא(5) 208, הפעולה המיידית שבמסגרתה אירעה התרחשות נפילת המטען מרכב עומד היתה חיבור מעמיס לטרקטור. פעולה זו היתה חוליה בשרשרת פעולות אשר הסתיימה בפעולת ההובלה, ומכיוון שזו האחרונה קיימה את יסוד "המטרה התחבורתית" נמצא כי שרשרת הפעולות כולה נועדה למטרה תחבורתית. בדומה, ברע"א 6459/49 "אריה" חברה לביטוח בע"מ נ' דואני, פ"ד נו(3) 495, התרחשות נפילת המטען מרכב עומד אירעה במסגרת פעולה של פירוק עמודים ממשאית שנועדו לתמוך במטען שהובל על-גביה. גם במקרה זה נדרש בית המשפט לבחון את רצף הפעולות שאליו השתייכה הפעולה המיידית של פירוק העמודים. בית המשפט הגיע למסקנה כי פעולת פירוק העמודים השתייכה לשרשרת הפעולות שהובילו לנסיעה, שכן היא לא נועדה להקל על פריקת המשאית אלא להחיש את יציאתה מאזור הפריקה. גם במקרה זה המטרה התחבורתית - הסעת המשאית מאזור הפריקה - הוחלה על שרשרת הפעולות כולה ועל-כן נקבע כי נפילת המטען מהמשאית העומדת מקיימת אף היא מטרה תחבורתית. הנה-כי-כן, לצורך בחינת התקיימות יסוד המטרה התחבורתית, ה"שימוש" מסוג ההתרחשות נבחן על רקע הפעולה או רצף הפעולות הסובבות אותו, הכל לפי נסיבות העניין.

5.        עמדתי על תהליך בחינת ההקשר הרחב המשמש להחלת יסוד "המטרה התחבורתית" במקרים שבהם השימוש הנדון הוא מסוג התרחשות, כגון הינתקות או נפילה של מטען מרכב עומד. אציין כי לעיתים בדיקת ההקשר הרחב מתמצית בבחינת הפעולה המיידית עצמה, ולעיתים היא מצריכה פרספקטיבה רחבה יותר הכוללת את שרשרת הפעולות אליה היא משתייכת. עם זאת, יש מקרים שבהם נדרש דווקא תהליך הפוך - תהליך של מיקוד. כך הדבר, מקום בו במקביל לפעולה המיידית או לשרשרת הפעולות שאליה היא משתייכת מתבצעות גם פעולות נוספות. תהליך מיקוד זה נועד דווקא להצר את ההקשר הנבחן של ההתרחשות ולמקדו אך ורק בפעולות הרלבנטיות. בפרשת אסם ציינתי כי מקום בו מתקיים אחד השימושים המוכרים בחוק במקביל לחריג הפריקה והטעינה, יכול המקרה להיחשב כ"תאונת דרכים" על-פי החוק, חרף התקיימותו של החריג. אם כך לגבי השימוש הממעט של טעינה ופריקה, קל וחומר שכך גם כאשר מדובר בפעולות אחרות המתקיימות במקביל לאחד השימושים המנויים בחוק. ודוק: מטרת תהליכי הבחינה שעליהם עמדתי אחת היא - לעמוד על טיבה התחבורתי של התרחשות המוגדרת כ"שימוש". פעמים היא מושגת על-ידי בחינת ההקשר הרחב, פעמים היא מושגת על-ידי התמקדות בהקשר הרלבנטי ופעמים נדרשות שתי הפעולות גם יחד. כזה הוא המקרה לפנינו.  

6.        בית המשפט המחוזי בחן את יסוד "המטרה התחבורתית" ביחס למכלול הפעולות ורק לאחר מכן, כאמור, הוסיף ובחן מהו יסוד ה"שימוש" המתקיים במקרה זה, לאמור, החלופה של הינתקות או נפילה של מטען מרכב עומד. בחינה זו למעשה הכריעה ביסוד "המטרה התחבורתית" במנותק מהשימוש הספציפי שהוכר במקרה זה. על-אף מסקנתו הנכונה של בית המשפט המחוזי, דרך המלך, כך נראה לי, היתה לבחון את המטרה התחבורתית רק לאחר שנקבע השימוש הספציפי במקרה זה, וזאת, תוך פנייה להקשר הרחב יותר של השימוש במידת הצורך.

           ברם, אין בכך כדי לסייע למבקשת. המבקשת טוענת כי יש לבחון את המקרה ברזולוציות נמוכות יותר וכי בחינת ההקשר המצומצם של השימוש במועד קרות הנזק מעלה כי השימוש הינו חלק מפעולת השקילה אשר אין בינה ובין "מטרה תחבורתית" דבר. טענה זו אין לקבל. בעת קרות הנזק המלגזה עדיין שימשה ל"מטרה תחבורתית" שכן פעולת ההובלה של המיכלים עדיין לא הסתיימה. כיוון שהפעולה המיידית מקיימת מטרה תחבורתית מתייתר הצורך להמשיך ולבחון את כל שרשרת הפעולות אליה היא משתייכת. ה"שימוש" - נפילת מטען מרכב עומד - התרחש תוך כדי פעולת ההובלה ובכך בלבד יש להתחשב. פעולות האיפוס שביצע המשיב 1 אינן מן העניין כל עוד השימוש שעשה ברכב היה ל"מטרה תחבורתית" - זהו תהליך המיקוד שבו דיברנו. כך היה גם, למשל, אילו המשיב 1 היה מבקש מעובד אחר לאפס את המתקן בעודו נשאר על המלגזה. דוגמה זו, המפרידה בין פעולותיו של המשיב 1, ממחישה את ההבחנה בין פעולת ההובלה, המחילה את המטרה התחבורתית על ה"שימוש" של נפילת המטען, לבין פעולת האיפוס שנעשתה במקביל אליה ואין בה כל רלבנטיות לעניין קיומם של יסודות ההגדרה הבסיסית. יתרה מזאת, אף את הפעולה של איפוס המשקל ניתן לייחס לרצף הפעולות שייעודן תחבורתי. אינני רואה הבדל בין מקרה זה לבין מקרה שבו היה המשיב 1 יורד מן המלגזה כדי לפתוח שער; כפי שפתיחת שער מאפשרת את המשך הובלת המיכלים, כך בענייננו האיפוס איפשר את סיום ההובלה.

           לחילופין, טוענת המבקשת שחלה החזקה הממעטת של פריקה הגוברת על ההגדרה הבסיסית. לא מצאתי ממש בטענה זו וקביעתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה מקובלת עלי. ברי כי במועד קרות התאונה המשיב 1 טרם החל את פעולת הפריקה שכן המלגזה לא הגיעה ליעדה הסופי. על-כן, טענה זו נדחית. 

7.        אשר על כן, נדחה הערעור. המבקשת תשא בשכר טרחת עורכי הדין של המשיבים בסכום כולל של 15,000 ש"ח אשר יחולק ביניהם באופן שווה.

           ניתן היום, כ' באדר ב התשס"ח (27.3.2008).

המשנה-לנשיאה


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    גח

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ