אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פאר נ' שפירא ואח'

פאר נ' שפירא ואח'

תאריך פרסום : 05/08/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
15279-06-12
26/07/2012
בפני השופט:
אריה ביטון

- נגד -
התובע:
אפרים פאר
הנתבע:
1. יואב שפירא
2. זיוה שפירא

החלטה

1. המבקש הגיש בקשה להטיל עיקול זמני על נכסי המשיבים וביום 14/6/12 הוטלו העיקולים כמבוקש. בתגובה הגישו המשיבים ביום 10/7/12 בקשה לביטול צווי העיקול הזמניים, ובהתאם לתקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), נקבע דיון במעמד הצדדים.

המצהירים מטעם הצדדים נחקרו וב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה לאחר סיום הבאת הראיות.

2. הוראות סעיפים 362 ו- 374 לתקנות קובעות את המסגרת המשפטית לצורך בחינת הבקשה להטלת עיקול זמני. במסגרת בקשה להטלת עיקול זמני על נכסים של המשיבים, על בית המשפט להשתכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה: 1. בקיומה של עילת התובענה. 2. בקיומו של חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

כמו כן, בהחלטה בדבר מתן הסעד הזמני, על בית המשפט להביא בחשבון: 1. את הנזק שיגרם למבקש באי הטלת העיקול לעומת הנזק שיגרם למשיב אם יוטל העיקול. 2. אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

דיון והכרעה

3. קיומה של עילת תביעה – המבקש הגיש כנגד המשיבים תביעה כספית ע"ס של 215,446 ₪ בגין חוב שנותרו המשיבים חבים לו, לטענתו, בגין ייצוגם בהליכי מימוש משכנתא ועל סמך הסכם שכר טרחה שנחתם בין הצדדים לצורך הייצוג המשפטי שניתן להם בידי המבקש, אשר הינו עו"ד במקצועו. לטענתו, בהתאם להסכם שכר הטרחה התחייבו המשיבים לשלם לו שכ"ט גם על בסיס תוצאתי ובסך של 10% + מע"מ מהסכום שיופחת מן החוב הפסוק בתיק ההוצאה לפועל ושעמד ע"ס של 2.3 מיליון ₪. בפועל, שילמו המשיבים בגין חוב המשכנתא, לפי הסכם פשרה, סך של 800,000 ₪, ועל כן, טוען המבקש כי למשיבים יתרת חוב בגין שכ"ט עו"ד בסך של 150,000 ₪ + מע"מ.

לטענת המבקש, המשיב 1 העלים מן התיק את הסכם שכר הטרחה באחת ההזדמנויות שהתיק נמסר לחזקתו, התכחש להתחייבותו וגמר אומר להתחמק מתשלום חובו למבקש. אולם, בשיחה שנערכה בין השניים ואשר הוקלטה ותועדה, והעתק מתמלולה הוצג כנספח לכתב התביעה, עולה הודאתו המפורשת של המשיב 1 לחובו בסך של 10% מן הסכום המופחת, אך במקום זאת הציע המשיב1 לשלם למבקש סך של 50,000 ₪ בלבד.

המשיבים אינם חולקים על הטענה כי נכרת הסכם שכר טרחה בין הצדדים, אולם, לטענתם, למבקש שולם שכר טרחה בסכום עצום של 300,000 ₪ במשך שנות הייצוג המשפטי תוך שמכחישים הם את תוכנו של הסכם שכר הטרחה לפי בסיס תוצאתי, שכן, לגירסתם, היתה הסכמה לתשלום שכר טרחה מעת לעת לפי התקדמות ההליך המשפטי. לטענתם, אין בתמלולים המצורפים לכתב התביעה כל הודאת בעל דין או הסכמה לשלם שכר טרחה נוסף מעבר לזה ששולם בפועל, ומשאין בידי המבקש הסכם חתום, אין לו עילת תביעה טובה כנגד המשיבים ואף חסרה היא ראיות להוכחתה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, ועל בסיס הראיות שהוצגו לפני וחקירת המצהירים, מצאתי כי למבקש ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תובענה. זאת, כפי העולה מכתב התביעה המבוסס על הסכם שכר טרחה שביחס אליו אין הצדדים מתכחשים לקיומו אלא אך באשר לתוכנו, אולם, די בתמלול שהציג המבקש כדי לשמש ראיה מהימנה לכאורה לקיומה של עילת תביעה, ואשר ממנו עולה כי המשיב 1 אינו מתכחש באופן מפורש וחד משמעי לתשלום שכ"ט עו"ד על בסיס תוצאתי בסך של 10%, הגם שמן התמלול של השיחה שנערכה בין הצדדים עולה כי אין הודאה מפורשת באשר לסכום ממנו יגזרו האחוזים הללו. כמו כן, כל דרישות המבקש לתשלום שכ"ט זה לא נענו ולא הוכחשו על ידי המשיבים ואף במסגרת תגובות ב"כ המשיבים לא הוצגה כל הכחשה מפורשת לדרישה לתשלום שכ"ט לפי 10% מהסכום המופחת. ואלו מתווספים גם הם כחיזוק לטענות המבקש לביסוסה לכאורה של עילת תביעה.

במהלך חקירתו הנגדית של המשיב 1 ניכר היה כי זה מתחמק ממענה ישיר וברור לשאלות ב"כ המבקש באשר לאי הכחשתו המפורשת את תוכנו של הסכם שכ"ט בשיחה המתומללת או במסגרת מכתבי התשובה לדרישת התשלום, ואף לא ביחס לטענה המאוחרת כי הסכם זה פקע, אשר הועלתה רק במסגרת הבקשה לביטול העיקולים.

יתר על כן, באופן תמוה למדי התגלה במהלך הדיון, כי המשיב 1, אשר טען בפני המבקש כי מצוי אצלו העתק מהסכם שכ"ט וכי זה יציגו בפניו, הציג הסכם שכ"ט קודם משנת 1999, שנערך עם המבקש ביחס לייצוגה של חברה אחרת שבבעלות המשיב 1 (חברת יודן), ממנו מבקש הוא לגזור גזירה שווה ביחס לתוכנו של הסכם שכ"ט עו"ד בהליכים נשוא תיק זה, אולם נמנע מלהציג את ההסכם המאוחר נשוא תיק זה, שביחס אליו טוען הוא כעת כי זה אינו מצוי עוד ברשותו. ראיה זו של המשיבים אינה רלוונטית לדיון זה ואין ניתן ללמוד ממנה דבר, כפי שאף השיב המבקש בחקירתו, שכן הסכמי שכ"ט נערכים, בדר"כ, לכל מקרה באופן ספציפי ויכולים להשתנות מעניין לעניין. אף נסיונו של ב"כ המשיבים לספק הסבר לעניין זה במסגרת סיכומיו, הינה עדות אישית שאינה נתמכת בתצהיר ואין בידי לקבלה, ואף נראה היה שכל מטרתה היתה לתקן את הרושם שנוצר בעניין זה. גם טענתו של ב"כ המשיבים כי עו"ד הוא שקובע את שייכתב בתגובות המשיבים אינה מספקת תשובה הולמת לחוסר ההכחשה לתוכנו של הסכם שכ"ט עוד בשלב הגשת התגובה, ואשר ביחד עם אמירות המשיב 1 בתמליל, עומדות לחובתם של המשיבים ומחזקות את טענות המבקש ומשמשות כתשתית עובדתית לכאורית לקיומה של עילת תביעה.

הכלל הבסיסי הנוהג לעניין סעד זמני הוא כי על המבקש להראות קיומה של זכות לכאורה, ועל בית המשפט לבדוק אם התובענה אינה לכאורה מחוסרת יסוד וסיכויים, ואין הוא דן בניתוח מקיף של הראיות (ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 506). כאמור לעיל, שוכנעתי כי הראיות שהוצגו בפני מטעם המבקש הינן מהימנות לכאורה בכדי להקים למבקש עילת תביעה כנגד המשיבים.

4.יסוד ההכבדה - בהתאם ליסוד זה על בית המשפט לשקול אם קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט יש גם להתחשב ביכולתו הכלכלית של הנתבע לפרוע את החוב על פי פסק הדין, אם אכן יינתן נגדו.

אין מחלוקת כי המשיבים נקלעו לקשיים כלכליים בסוף שנות ה-90, אשר הביאו את המבקש לייצגם בהליכי פינוי ומימוש משכנתא. בדיון שנערך בפניי, אף עלה כי המשיבים היו מוגבלים בבנק לנוכח קשיים כלכליים אלו. יחד עם זאת, כטענת ב"כ המשיבים אין להליכים אלו השלכה מיידית למצבם הכלכלי הנוכחי בחלוף למעלה מעשור. אף לא מצאתי כל ראיה לטענה בדבר הברחת נכסים או לאי עמידת המשיבים בתשלום חובם לחברת מגדל, הגם שההליכים בעניין המשכנתא נמשכו במשך עשור, דבר שאין בו כשלעצמו כדי לבסס את הטענה בדבר החשש להכבדה. אולם, לאור העובדה כי המשיבים היו נתונים במשך תקופה ארוכה לקשיים כלכליים, הרי שמן הראוי היה כי יציגו הוכחות למצבם הכלכלי הנוכחי הנטען, וכן, אסמכתא לעמידה בתשלום לפי הסכם הפשרה עם חברת מגדל.

יתר על כן, למעט הטענה שאינה נתונה במחלוקת ולפיה בבעלות המשיבים נכס מקרקעין המשמש כבית מגוריהם ועליו רשומה משכנתא, לא מצאתי כל ראיה לטענה בדבר היותם משתכרים למחייתם או באשר להכנסותיהם, ואף לא לטענה בדבר היותם בעלים של שתי חברות פרטיות – טענה שכשלעצמה אינה מחזקת את טענתם כי אם מחלישה אותה לנוכח העובדה כי המדובר בחברות שהינן ישויות משפטיות נפרדות מהמשיבים ואין באפשרות המבקש לרדת לנכסיהם באופן ישיר בכדי לפרוע את החוב, ככל שיפסק לטובתו. והרי אלו הם פרטי מידע אשר מצויים בשליטתם ובידיעתם הבלעדית של המשיבים ואשר בנקל יכלו לצרפם לבקשה או לדיון שנערך בפניי.

בנסיבות שבהן אין המשיבים מציגים כל יכולת כספית לפרוע את החוב, אזי מהווה סכום התביעה כאינדיקציה נוספת לחשש סביר להכבדה אפשרית על ביצועו של פסק הדין, ואכן סכום התביעה הינו יחסית גבוה ביחס ליכולת הכספית של המשיבים, ואין בטענתם כי שילמו למבקש במשך השנים מאות אלפי שקלים כדי לאיין את החשש הסביר להכבדה על ביצוע פסק הדין. אף בהתאם לטבלה שצרפו הם לבקשה, עולה כי המדובר בפריסה של תשלומים לאורך כעשור ובסכומים נמוכים יחסית ששילמו הם למבקש מעת לעת, בעוד שסכום התביעה מגיע לסך כל התשלומים שלטענתם שולמו במשך כעשור. יתר על כן, מהודעות המחזיקים לעיקולים שהוטלו על זכויות המשיבים בבנקים אלו עולה, כי למעט סכום של 34,800 ₪ אשר נתפס ועוקל בבנק הפועלים, סכום אשר כפוף לזכויות הבנק, לא נתפסו כל כספים או זכויות, וזאת בניגוד לטענת המשיבים כי המשיב 1 זכאי לסכום רבעוני של 22,000 ₪ ממשרד הביטחון בגין שכר דירה המשולם לו, טענה אשר טרם אומתה על ידי המחזיק.

יוצא איפוא, כי היכולת הכספית של המשיבים, כפי שהתגלתה לפני, אינה מאפשרת להם לפרוע את החוב אם ינתן כנגדם פסק דין על פי תביעת המבקש. באין למשיבים יכולת כספית שנזילותה גבוהה דיה לפרעון החוב, אזי לא נסתרה טענתו של המבקש באשר להסתבכויותיו הכספיות של המשיב 1, אשר לא מאפשרים לו לעמוד בהתחייבויותיו, ומכאן, שעל סמך ראיות מהימנות אלו, קיים חשש סביר כי אי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין.

5.מאזן הנוחות – במסגרת זו על בית המשפט לשקול את הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן צו העיקול לעומת הנזק שייגרם למשיבים אם יינתן צו העיקול. אי הנוחות שתיגרם לתובע אם לא יינתן הצו לעומת אי הנוחות שתיגרם לנתבע אם יינתן הצו, כרוכה בשאלה אם ניתן לפצות את התובע בכסף מקום שלא יינתן לו הסעד הזמני, ומנגד – מהו הנזק שהסעד הזמני עלול לגרום לנתבע, אם תידחה התביעה (ראה: א. גורן, שם, עמ' 508).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ