אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פארס נ' רשות הפיתוח באמצעות רשות מקרקעי ישראל – מחוז חיפה ואח'

פארס נ' רשות הפיתוח באמצעות רשות מקרקעי ישראל – מחוז חיפה ואח'

תאריך פרסום : 02/04/2018 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
8202-16
29/03/2018
בפני הרכב השופטים:
1. המשנה לנשיאה ח' מלצר
2. א' שהם
3. מ' מזוז


- נגד -
המערער:
מילאד פארס
עו"ד שמעון צח
המשיבים:
1. רשות הפיתוח באמצעות רשות מקרקעי ישראל - מחוז חיפה
2. עמידר חברה לאומית לשיכון בישראל בע"מ
3. משה מזרחי
4. סעיד אבתיסאם

עו"ד איילת עומר-ליפשיץ [בשם המשיבה 1]
עו"ד גולן אהוד
עו"ד מישאל גרשון[בשם משיבה 2]
עו"ד קרן אבידן[בשם המשיב 3]
פסק דין
 

השופט מ' מזוז:

 

 

  1. המערער התגורר כדייר מוגן בבניין בחיפה שהיה בבעלותה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ונוהל על ידי עמידר. בשנת 1997 רכש שתי חנויות צמודות בקומת הקרקע בבניין ושטח חניה צמוד להן, וכן את הזכויות בגג הבניין, אף שאין חיבור פיזי בין הגג לחנויות אלא בין הגג לדירתה של המשיבה 4, אבתיסאם סעיד (להלן: סעיד). להסכם המכר בין עמידר למערער צורף תשריט עליו סומנו השטחים שרכש המערער וכן נספח שכותרתו "תנאי הסכם המכר". בסעיף 14 לנספח נקבע כי עמידר תהיה רשאית לשנות את ההצמדות בכל דירה על פי שיקול דעתה, ובסעיף קטן (ג) נקבע במפורש כי עמידר "רשאית להוציא את גג הבנין ואת החצר ושטחי הקרקע שמסביבו ו/או בתוכו מכלל הרכוש המשותף, ושהם יישארו בבעלותה.... ו/או יוצמדו על ידה ליחידה כלשהיא בבנין לפי שיקול דעתה ובחירתה הבלעדיים".

 

  1. בשנת 2000 רכש המשיב 3, משה מזרחי (להלן: מזרחי), את זכויות הדיירות המוגנת של משפחת בטש שהחזיקה בחלקים אחרים בבניין; וכעולה מסיכומי רמ"י ועמידר, בשנת 2010 רכש מזרחי את זכויות הבעלות בשטח וכן הוצמד לחלקתו שטח של החצר הכולל שביל גישה לחלקים מיחידות המבנה ומדרגות לדירתה של סעיד. שטח החצר הזה הוא החצר שבמחלוקת. בשנת 2007 נחתם הסכם מכר בין עמידר לבין סעיד, במסגרתו רכשה סעיד את הדירה שבה התגוררה שנים רבות כדיירת מוגנת (הדירה מעל חנויותיו של המערער), והחצר שבמחלוקת הוצמדה לה.

 

  1. המערער, אשר מעוניין בחצר על מנת לבנות דרך גישה (מדרגות ומעלית) אל גג הבניין, הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה המרצת פתיחה שבה ביקש כי בית המשפט יצהיר שהחצר שבמחלוקת היא רכוש משותף של כלל בעלי היחידות, וכי לא היה מקום להצמידה ליחידות שרכשו מזרחי וסעיד.

 

  1. בקשת המערער נדחתה. בית המשפט קבע כי החצר שבמחלוקת מעולם לא הוצמדה לחלקו של המערער. יתר על כן, הודגש כי אף שבתשריט שצורף להסכם עם המערער, צוין כי החצר שבמחלוקת היא רכוש משותף, בצד התשריט נכתב כי החלקים ח' ט' (שהם החצר המשותפת) צמודים לדירה שנמכרה לימים למזרחי. זאת ועוד, נקבע כי בהתאם לסעיף 14 לנספח עמדה לעמידר הזכות להוציא את החצר המשותפת מכלל הרכוש המשותף ולהצמידה ליחידה אחרת. כן נקבע, כי בענייננו התייחסה עמידר באופן קונקרטי וספציפי לחצר שבמחלוקת בגדרי הסכם המכר עם המערער (סעיף 14(ג) לנספח), בהתאם להלכה הפסוקה לפיה מוכר הרוצה להוציא חלק מהרכוש המשותף חייב לעשות זאת בלשון מפורשת. גם מבחינה מהותית נקבע כי לא עולות תהיות מההחלטה להצמיד את החצר שבמחלוקת ליחידות של מזרחי וסעיד, וכי יש בכך היגיון. זאת, שכן בחצר יש מדרגות המובילות לדירתה של סעיד, והיא צמודה לחזית חלק מיחידות מזרחי ואף שמשה בפועל את מזרחי ואת קודמו, משפחת בטש, במשך שנים. ואף אם היו עולות תהיות מההחלטה להצמיד דווקא ליחידות של מזרחי וסעיד, אין בכך משום הפרה או מצג של התחייבות כלפי המערער.

 

           בית המשפט דחה גם את טענת המערער לפיה חתימתה של עמידר על בקשה להיתר בניה שהגיש המבקש בשנת 1998 ובשנת 2005 מעידה על כך שלא היה מקום להצמיד את החצר שבמחלוקת. הודגש כי חתימת עמידר נעשתה לפני הצמדת החצר שבמחלוקת לחלקות של מזרחי וסעיד; כי החתימה נעשתה לצרכי תכנון בלבד, כפי שהודגש על ידי עמידר בזמן אמת; וכי ממילא תוקף ההיתר שניתן למערער פג בשנת 2000 והוא לא בנה את שביקש, ובשנת 2005 נדחתה בקשתו לקבלת היתר בין היתר משום שהבקשה כללה שטח שאינו שייך למערער.

 

           לבסוף נקבע כי המערער לא הציג כל ראיה המוכיחה שהוא לא יכול לבנות את המדרגות והמעלית על השטח שלו. נוכח האמור נדחתה בקשת המערער. ומכאן הערעור.

 

  1. בערעורו שב ומעלה המערער את הטענות שהעלה בפני בית משפט קמא והסתייג מקביעות בית המשפט שדחה טענותיו אלה. נטען כי סעיף 14(ג) לנספח לא עונה על התנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה ביחס להוצאת חלקים מהרכוש המשותף; כי סעיף 14(ג) לנספח הוא סעיף בחוזה אחיד; וכי רמ"י ועמידר פעלו בחוסר תום לב שכן בהסכמה שניתנה על ידי עמידר בשעתו לבקשה להיתר שהגיש המערער היה משום הבטחה להתיר לו שימוש בחצר שבמחלוקת, ולא להצמיד את החצר המשותפת לנכסים של סעיד ושל מזרחי. לטענתו, לא היה מקום לקבוע כי אין לייחס משמעות לחתימה של עמידר על הבקשה להיתר בניה שהגיש המערער, וכן לא היה מקום לקבוע כי ההצמדה לדירות של סעיד ומזרחי הן צעד מתבקש והגיוני.

 

  1. מטעם עמידר ורמ"י, שהגישו סיכומים נפרדים אך דומים בתכנם, נטען כי יש לדחות את הערעור, משום שמדובר בערעור על קביעות עובדתיות של בית משפט קמא (הודגש כי בית המשפט אף ערך סיור בבניין והתרשם בעצמו מהשטח שבמחלוקת). כן נטען שיש לדחות את הטענה כי הובטח למערער השימוש בחצר שבמחלוקת. צוין כי הטענה נדונה ונדחתה לגופה בפסק הדין, וכי מעבר לכך, בעת רכישת הזכויות בגג המערער היה מודע לכך שדרך הגישה היחידה לגג היא באמצעות דירתה של סעיד. עוד נטען שיש לדחות את הטענה בדבר בטלות סעיף 14 בשל היותו סעיף בחוזה אחיד, שכן המערער אף לא טען כי מדובר בתניה מקפחת המצדיקה את ביטולו של ההסכם. אשר לחתימת עמידר על בקשות המערער להיתרים נטען כי זו אינה מלמדת על זכויות של המערער, שכן בחתמה על הבקשה משנת 1998 ציינה עמידר במפורש כי החתימה היא לצרכי תכנון בלבד, ובפועל המערער לא בנה את היחידות ותוקף ההיתר שניתן לו פג זה מכבר. ואשר לבקשת המערער משנת 2005, זו נדחתה בשל התנגדות עמידר מהטעם שהבקשה כוללת בניה בשטח שאינו בבעלות המערער, ועמידר אף טענה כי חתימתה זויפה. לבסוף נטען כי הבניין לא נרשם כבית משותף וממילא אין יסוד לטענות המערער בנוגע ל"רכוש משותף".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ