אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פארס נ' אברמסון

פארס נ' אברמסון

תאריך פרסום : 07/04/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום עכו
12186-03-09
06/04/2010
בפני השופט:
וויליאם חאמד

- נגד -
התובע:
יוסף פארס
הנתבע:
מיכאל אברמסון
פסק-דין

פסק דין

תביעה שטרית, שעניינה שני צ'קים, על סך 10,000 ₪ כל אחד, משוכים מחשבון הנתבע, וזמן פירעונם הינו 1/11/08 ( להלן "הצ'קים ") .

ב"כ הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן לפי סיכומים בכתב, ובהסתמך על התצהירים שהוגשו מטעמם, על נספחיהם.

התובע, העוסק באספקת חומרי בניין, טוען כי את שני הצ'קים הנ"ל הוא קיבל מאחר בשם יאסר סוויטאת, שהינו קבלן בניין ולקוח ותיק של עסקו, וזאת בתמורה לאספקת חומרי בניין לאתר הבנייה של הנתבע, לפי הזמנתו של מר יאסר, כאשר העלות הכוללת של חומרי הבניין הנ"ל היתה בסך של 72,236 ₪. עוד נטען כי מר יאסר שילם לתובע, על חשבון העלות הנ"ל, סך של 56,800 ₪, כולל שני הצ'קים הנ"ל, שחוללו, לאחר הוראת ביטול שניתנה ע"י הנתבע. לטענתו, מר יאסר חייב לשלם את סכום הצ'קים הנ"ל מכיוון והוא הזמין את חומרי הבניין הנ"ל, והנתבע חייב בסכום זה, בהיותו מושך הצ'קים, ומכיוון והסחורה סופקה לאתר הבנייה השייך לו.

לטענת הנתבע, בתצהיר מטעמו, הרי שמר יאסר ביצע עבורו, במסגרת הסכם ביניהם, עבודות בנייה בביתו, והוא שילם לו, תמורת ביצוע השלבים 1-7 של הבנייה, סך של 125,000 ₪, ובהמשך, נעתר הוא לבקשת מר יאסר ושילם לו 2 צ'קים, בסך 10,000 ₪ כל אחד, כמקדמה על חשבון שלב 8 לבנייה, ומר יאסר הבטיח כי לא יעשה בהם שימוש, מלבד הצגתם לספקים השונים על מנת שיספקו לו חומרי בניין, ובהמשך, ולדרישת הקבלן הנ"ל לשלם לו מקדמה על חשבון השלבים 5-7 שטרם סיים, מסר לידיו הנתבע שני הצ'קים הנ"ל, שהיו משורטטים, בציון " למוטב בלבד", וכן רשם עליהם " אין לבצע שינוי בשיק, למעט שינוי תאריך או סכום ", וכן נרשם בהם " שלמו ל-". משלא השלים הקבלן את עבודות הבנייה, הורה הנתבע על ביטול הצ'קים, ואלה חוללו. לטענת הנתבע, לא נכרת בינו לבין התובע כל הסכם, והוא לא הזמין ממנו חומרי בניין כלל, וכל ההתקשרות היתה עם הקבלן הנ"ל. כן נטען כי הוא לא הרשה לקבלן להעביר את הצ'קים הנ"ל לאחר, ועל מנת למנוע סחירות הצ'קים לאחרים הוא דאג כי הם יהיו משורטטים ומוגבלים למוטב בלבד.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע שילם את הצ'קים הנ"ל לקבלן הנ"ל, מר יאסר, מבלי שירשום בהם את שמו של קבלן זה כנפרע.

מוסכם כי מר יאסר שילם את הצ'קים הנ"ל לתובע, תמורת חומרי בניין.

כן מוסכם כי שמו של התובע, המופיע על גבי הצ'קים הנ"ל כנפרע, הוסף על ידי התובע עצמו, ולא ע"י הנתבע.

עוד מוסכם כי הצ'קים חוללו עקב הוראת ביטול מאת הנתבע.

עיון בהעתקי הצ'קים הנ"ל, שצורפו לתצהיר הנתבע, מלמד כי המדובר בצ'קים משוכים מחשבון הנתבע, הם חתומים על ידו, משורטטים ובציון " למוטב בלבד ".

אני דוחה את טענת התובע, לפיה, הנתבע חייב לשלם לו תמורת חומרי הבניין שהוא סיפק לקבלן הנ"ל. העובדה, לפיה, הקבלן השתמש בחומרי הבניין, שסופקו לו ע"י התובע, לצורך ביצוע עבודות בנייה בביתו של הנתבע, אין בה כדי להקים חבות על הנתבע, אשר לא הוא שהזמין את חומרי הבניין הנ"ל מאת התובע, לא התקשר עם התובע בהסכם כלשהוא לעניין אספקת חומרי בניין או ביצוע עבודות בנייה, ולא היה צד להסכם שנכרת בין התובע לבין הקבלן הנ"ל, בין כצד ישיר ובין כערב לחובות הקבלן כלפי התובע. אספקת חומרי הבניין היתה להזמנת הקבלן, אשר קבע את סוג החומרים והכמויות הנדרשות, והוא ששילם תמורתם, את הסכומים המתוארים בסעיף 9 לתצהיר של מנהל העסק של התובע, מר זוהיר פארס. התובע, באמצעות מר זוהיר הנ"ל, לא טוען כי הנתבע נפגש עמו לצורך הזמנת חומרי בניין, או ששילם לו עבור חלקם, או שהתחייב לכך.

יש לבחון את העילה השטרית, עליה מתבססת תובענה זו.

התובע אינו צד לעסקת היסוד, אלא צד שלישי. עסקת היסוד הינה בין הנתבע לבין הקבלן, מר יאסר, במסגרתה התחייב זה לבצע עבודות בנייה בבית הנתבע, ובתמורה שילם לו הנתבע את הצ'קים הנ"ל, נוסף על צ'קים אחרים וכספים במזומן. הצ'קים הנ"ל הגיעו לידי התובע בשלב מאוחר יותר, מאת הקבלן. העובדה, לפיה, התובע רשום על גבי הצ'קים כנפרע, לא הופכת אותו לצד לעסקת היסוד.

כאמור, הצ'קים הנ"ל משורטטים, עם הכיתוב " למוטב בלבד ", וכן נרשם : " שלמו ל- " ולא נרשם : " שלמו לפקודת". הריני לקבוע כי מושך צ'ק המשלם את הצ'ק כשזה בשרטוט ובכיתוב " למוטב בלבד", מלמד על כוונתו ורצונו להגביל את סחירות הצ'ק אך לצד הישיר לעסקת היסוד, שקיבל ממנו את הצ'ק הנ"ל, ועל אי הסכמתו לכך שהצ'ק יועבר לצד שלישי. לעניין זה קובעת הוראת סעיף 7 (א) לפקודה כי:

" שטר שיש בו מלים האוסרות העברתו, או המורות על כוונה שהשטר

לא יהי עביר, השטר כשר בין הצדדים שבו לבין עצמם, אך אין הוא סחיר ".

התובע, שאינו צד לעסקת היסוד, קיבל את הצ'קים מאת מר יאסר, כשהוא מודע לשרטוט ולכיתוב המופיע שם. התובע, אשר ידע על הרישומים הנ"ל, והמצביעים על הגבלת סחירות הצ'ק והעברתו לצד שלישי, ומלמדים כי המדובר בצ'ק שהינו סחיר אך בין מושך הצ'ק לבין מקבלו ממנו, בחר להתעלם מכך, עצם עיניים, ולא נקט בכל אמצעי לוודא עמדת הנתבע לסחירות הצ'ק לידיו.

התובע, בסיכומיו, טוען כי העובדה, לפיה, הנתבע בחר לא לרשום את שמו של הקבלן הנ"ל כנפרע לפי הצ'קים, מוכיחה כי הנתבע ביטל את הגבלת הסחירות לפי השרטוט והכיתוב הנ"ל, והסכים כי מר הקבלן יעביר אותם לצד שלישי, וכי שמו של צד שלישי יירשם כנפרע לפי הצ'קים, ואלו יהיו סחירים ועבירים כלפיו. דין טענה זו להידחות. התובע ידע כי מר יאסר אינו מושך הצ'קים, אלא שקיבל אותם מהנתבע. התובע ידע על המילים והשרטוט שנועדו להגביל סחירות הצ'קים. התובע עצם עיניים, ובחר להשלים פרט מהותי שהיה חסר בצ'קים, הוא שמו של הנפרע, מבלי לבדוק עם הנתבע, האם הוא מסכים לכך, והאם העדר רישום שמו של הקבלן כנפרע, היה מעשה מכוון לבטל את הגבלת הסחירות לפי השרטוט והכיתוב " למוטב בלבד". הימנעות התובע מבדיקת עניין זה עם הנתבע, מהווה עצימת עיניים, והתעלמות מכוונתו של הנתבע כפי שיש ללמוד עליה מאותן מילים וסימנים האוסרים סחירות.

אילו התכוון הנתבע לבטל את הגבלת סחירות הצ'קים, היה מבטל את הכיתוב " למוטב בלבד", ע"י שרטוט מבטל, וזאת לא עשה.

יש ללמוד משרטוט הצ'ק ומהמילים האוסרות סחירותו, בנוסח " למוטב בלבד ", על כוונתו המפורשת של מושך הצ'ק לאסור העברת הצ'ק לצד שלישי, ואי הסכמתו לסחירות הצ'ק, ולא להסיק הסכמה מכללא, מעצם אי רישום שם הנפרע. על השוקל לקבל לידיו צ'ק עם מילים ושרטוט המגבילים סחירותו, מחד, וללא שם נפרע, מאידך, לוודא עם מושך הצ'ק דבר כוונתו מאי רישום שם הנפרע שם. בנסיבות הנ"ל, היינו, צ'ק משורטט עם הרישום " למוטב בלבד ", הכלל הינו, כי המדובר בשטר לא סחיר לצד שלישי, ואך בהסכמה ספציפית ומפורשת של מושך הצ'ק, שתינתן בפני הצד השלישי, לסחירות הצ'ק ולהשלמת שם הנפרע, תהווה חריג, ותביא את הצ'ק לכדי שטר סחיר לצד שלישי כאמור..

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ