אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פאקירי נ' מדינת ישראל

פאקירי נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 10/03/2011 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
58012-01-11
09/03/2011
בפני השופט:
1. דר' עודד מודריק
2. סגן נשיא


- נגד -
התובע:
אברהם פאקירי ע"י עו"ד אברהם בית הלוי
הנתבע:
מדינת ישראל עו"ד שירי רום
פסק-דין

פסק דין

בית משפט השלום לתעבורה (כב' השופט עופר נהרי) הרשיע את המערער בעבירה של נהיגה בשכרות ונהיגה בקלות ראש. בית המשפט גזר את עונשו של המערער לפסילת רישיון נהיגה בפועל ל-4 שנים, 18 חודשי פסילת רישיון על תנאי, 12 חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪. המערער מערער על הרשעתו בדין ולחילופין על חומרת עונשו. המדינה מערערת על קולתו היחסית של העונש.

מחומר הראיות שהוגש לבית משפט קמא עולה כי ביום 3.8.07 סמוך לשעה 15.30 הבחין רס"ל רוני תנעמי מענף התנועה של מחוז תל אביב ברכב מסוג מרצדס שנע "זיג זג" ברחוב עולי הגרדום בתל אביב. נהג הרכב עוכב. בשיחה עמו התרשם רס"ל תנעמי שהנהג מדבר בצורה לא ברורה, הילוכו מתנדנד וריח עז של אלכוהול נודף ממנו. הנהג (להלן: "המערער") אישר ששתה בקבוק (בירה) אחד. תנעמי החליט לעכב את המערער לבדיקה בחשד לנהיגה בשכרות. המערער נלקח לאגף התנועה מחוז ת"א מקום שם נעשו מספר נסיונות לבצע בדיקת ינשוף. מאחר שהבדיקה לא צלחה הוחלט לקחת אותו לבית החולים לשם ביצוע בדיקת דם. בראשונה ניתנה לכך הסכמה מפי המערער אך בהמשך החל לצעוק, להשתולל ולאיים בשבירת חפצים. עד כדי כך היתה התנהגותו חריגה שהחליט מאן דהוא לעצור את המערער ולשימו באזיקים. המערער הביע סירוב להיבדק בבית חולים, נשכב על הרצפה וסירב לזוז מן המקום. בשלב מסוים שינה טעמו, טען שהוא חולה סוכרת ונתון בהתקף ודרש לקחת אותו לבית חולים לבדיקה. בדרך לבית החולים, בנסיעה בניידת המשטרה, נמשכה השתוללות המערער [דוח פעולה של רס"ל תנעמי – ת/6].

בהגיעו לבית החולים תל השומר נמסר המערער לידי רס"מ יניב שרון, בוחן תאונות דרכים. רס"מ שרון ביקש מן המערער למסור דגימת דם ובתחילה הסכים לכך. בעוד הרופא עוסק במילוי טפסים שינה המערער דעתו וסרב למסור דגימה. הבוחן ציין כי הסביר למערער שהסרוב מעמיד את המערער בחזקת שיכור. ההסבר לא שינה את גישת המערער [דוח פעולה רס"מ יניב שרון – ת/3].

מאוחר יותר באותו יום נגבתה מן המערער "הודעת נהג תחת אזהרה" שבמסגרתה השיב, בין היתר, לשאלה מדוע סרב לתת דגימת בבדיקה בבית החולים תל השומר. הוא ענה כך: "בגלל שאני חולה סוכר לא רציתי לתת דם. כל היום אני דוקר את עצמי" [ת/1].

חלפו עוד יומיים והמערער הוזמן להליך של שימוע לשם קבלת החלטה על פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה שלו. השימוע נערך לפני קצין חקירות ובמסגרתו אמר המערער שלא סרב ללקיחת דגימת דם; וכי לקחו ממנו דם לבדיקת סוכרת ואפשר היה להשתמש בדגימה הזאת לשם בדיקת צריכת אלכוהול. המערער טען שלא היה טעם לקחת ממנו פעמיים, שלוש דם [נ/1].

לאחר עיון בראיות הנזכרות ועיון בעדויות השוטרים שטיפלו במערער כפי שנמסרו בבית המשפט ובעדות המערער, מצא בית משפט קמא בסיס ראייתי מספיק לשם הרשעת המערער בדין.

בית המשפט השתית את ההרשעה על שתי מערכות ראייתיות; המערכת הסובבת את הסרוב למסור דגימת דם ומערכת המתארת אי עמידה ב"בדיקת מאפיינים".

לעניין הסתמכות על "מאפיינים" ציין ב"כ המערער שבית משפט קמא סמך יתדות הכרעת דינו בעדות של עד תביעה אחד בלבד (השוטר המתנדב שי אורנפלד שערך את דוח הפעולה ת/5). שלושה עדי תביעה נוספים שוטרים גם הם לא הצביעו בעדותם על "מאפייני" שכרות כלשהם. הסנגור טוען שהאיפיונים שעליהם הצביע עד התביעה אינם אלא ביטויי כעס ותסכול של המערער נוכח העובדה שהמשטרה עצרה אותו על לא עוול בכפו. אשר לריח האלכוהול שנדף מפיו, הטענה היא, שלמערער שיניים תותבות שהוא טובל אותם באלכוהול מידי לילה ולילה, ולפיכך תדיר נודף מפיו ריח אלכוהול.

לעניין ההסתמכות הסירוב למתן דגימת דם ביסס בית משפט קמא את קביעותיו על שלל עדויות של שוטרים שהיו מעורבים בניסיון להביא את המערער לכלל מתן הדגימה. בהקשר זה בפי ב"כ המערער טענה שהמערער לא היה מחויב במסירת דגימת דם נוסף לדגימה שמסר לשם בדיקת רמת הסוכר בדמו. הדין המתיר חדירה פולשנית לגופו של אדם במסגרת חקירת עבירה, מורה, בין היתר:

חיפוש בגופו של חשוד ייערך בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי נוחות וכאב [סעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) תשנ"ו – 1996].

בית משפט קמא שגה במסקנתו העובדתית שהמערער לא מסר דגימת דם לצורך גילוי רמת הסוכר. כיוון שבחומר הראיות יש אינדקציה ברורה מפי עד ראיה שוטר למסירת דגימה כזאת, היתה המשטרה מחויבת להסתפק בדגימת הדם שנלקחה למטרה האמורה. שכן חיובו של המערער במסירת דגימת דם נוספת הוא בגדר הפרה של חוק החיפושים וגם הפרה של זכות חוקתית שיש לאדם להגנה על כבודו ועל גופו. די ב"אי הנוחות" הנובעת מדקירה כפולה של מחט בגופו של אדם כדי להוות מהלך פולשני בלתי מידתי.

אינני מוצא ממש בהשגות של המערער כנגד הכרעת הדין המרשיעה. עיון בעדויות ובראיות השונות מראה בביטחון מלא שהמערער סירב למסור דגימת דם לבדיקה. זה למרות שהועמד היטב על המשמעות הנובעת מסירובו. ברי שהמערער לא הציע ולא דרש מן השוטרים לבצע את בדיקתם על בסיס דגימת הדם שנלקחה לעניין בדיקת רמת הסוכר. הטיעון שהמשטרה יכלה להשתמש בדגימה ההיא "נולד" במועד מאוחר יותר כאשר התייצב המערער לשימוע לפני קצין המשטרה.

ב"זמן ממש"; היינו עם עיכובו של המערער ובעת שהובא לבית החולים תגובתו לבקשה שייתן דגימת דם לבדיקת רמת האלכוהול היתה של סירוב מוחלט. מן הסרוב הזה ניתן להסיק מסקנות בהתאם להוראות הדין. כיוון שלעת מעשה לא נאמר מפי המערער באוזני השוטרים דבר בעניין הסכמה לשימוש בדגימת הדם לצורך בדיקת הסוכר, לא היה כל רשות ביד המשטרה להשמש בדם שניטל מן המערער למטרה מסוימת (בדיקת סוכר) לשם בדיקת רמת האלכוהול.

אינני סבור שאחרי שנטלה דגימת הדם לבדיקת סוכר היתה המשטרה מחוייבת לשוב אל המערער ולבדוק עמו פעם נוספת האם אפשר להנצל את הדם שנלקח ממנו גם לבדיקת רמת האלכוהול. אפילו הנחתי שיש מחוייבות כזו למשטרה, לא הייתי רואה באי קיומה של המחוייבות משום פגם היורד לשורש הוגנות החקירה עד כדי פסילת המשמעות המשפטית של הסרוב למתן דגימה לשם בדיקת אלכוהול.

בימ"ש קמא היה רשאי לקבוע שהסרוב למסור דגימת דם הקים חזקה חלוטה בדבר היות המערער שיכור. הראיות הנוספות שמעוגנות ב"מאפיינים שונים" הן בגדר תוספת שמחזקת את המסקנה הנובעת ממילא מן הסרוב. על כן גם אם ניתן להבין את המאפיינים כביטויי כעס ותסכול ולאו דווקא כביטויי שימוש באלכוהול, אין לכך משמעות רבה לעניין הכרעת הדין.

לעניין העונש נתן בית משפט קמא דעתו לכך שאין זו פעם ראשונה שהמערער נכשל בעבירה של נהיגה בשכרות; בגין הרשעתו הקודמת נשא עונש של פסילת רישיון ממשי ואת לקחו מכך לא למד. יתר על כן לחובת המערער 50 הרשעות קודמות שבהן "שפע של עבירות בעלות אופי בטיחותי ואף גרימת שתי תאונות דרכים". בעקבות אחת התאונות התבקשה בדיקה לגילוי אלכוהול בגופו והוא סרב. יש לנאשם עבר פלילי הכולל החזקת רכוש החשוד כגנוב; היזק לרכוש במזיד; איומים; תקיפה; תקיפת עובד ציבור; תקיפת בן זוג. אחרי כל אלה גזר השופט למערער עונש לפסילת רישיון נהיגה לתקופה של 4 שנים שהיא התקופה המינימאלית הקבועה בדין לגבי נהג עבריין שחזר ושנה עבירה של נהיגה בשכרות. יתר רכיבי העונש הם בגדר הרתעה (פסילה על תנאי ומאסר על תנאי) שאין עימה עונש ממשי. השופט הוסיף קנס בסך 10,000 ₪ המשקף את העבר המכביד שעונשי קנס קטנים בהיקפם לא הועילו למונעו.

ב"כ המערער טוען שהענישה אינה מידתית משום שאינה מביאה בחשבון את העבודה שרוב ההרשעות הקודמות הן ישנות ובעלות אופי טכני (הן מאפיינות את מי שעיסוקו מחייב אותו בנהיגה מרובה מידי יום ביומו). יתר על כן, בעבר זוכה המערער מעבירה של נהיגה בשכרות ופסק דין זה ניתן לאחר שנה וחצי שבהן נפסל רישיון הנהיגה של המערער מנהלית. מן הראוי היה שהשופט קמא יקח את העובדה האחרונה בחשבון ויגרע את התקופה הזאת מתקופת הפסילה שגזר.

לעניין העונש מצוי לפני גם ערעור של המדינה הגורסת שהיה מקום לגזור למערער מאסר בפועל והוא נוכח העובדה שעונשים קודמים שלא היה בהם רכיב של מאסר בפועל לא הרתיעו את המערער.

העבירה של נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה ביותר. חומרתה בולטת שבעתיים כאשר מדובר בנהג שהורשע כבר בנהיגה בשכרות ולא הפיק את הלקח הדרוש מהרשעתו בדין ומן העונש שהושת עליו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ