אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פאפין יצוג ומסחר בע"מ ואח' נ' נולטון נכסים (1995) בע"מ ואח'

פאפין יצוג ומסחר בע"מ ואח' נ' נולטון נכסים (1995) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 01/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1821-09
27/06/2013
בפני השופט:
ענת ברון

- נגד -
התובע:
פאפין יצוג ומסחר בע"מ
הנתבע:
1. נולטון נכסים (1995) בע"מ
2. נגלן הרצליה (1995) בע"מ
3. נוה עמר נכסים
4. בניה והשקעות בע"מ
5. משה שלומזון

החלטה

1.לפניי בקשה לאכוף על המשיבים במאסר או בקנס, על פי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט, לציית לפסק הדין שניתן על ידי ביום 9/12/12 בת.א. 1821/09 (להלן: "פסק הדין" ו"התובענה"). לפיו, חויבו המשיבות 1-3 (להלן: "המשיבות") לרשום את הנכס נושא התובענה כבית משותף וכן לרשום את זכויות המבקשת ביחידה נושא התובענה בלשכת רישום המקרקעין. הנכס כהגדרתו בפסק הדין הוא פרויקט המיועד למסחר ומשרדים, הידוע בשם "בית נולטון", שהוקם על ידי המשיבות על המקרקעין ברחוב שנקר 14 באיזור התעשיה בהרצליה פיתוח, הידועים כגוש 6592 חלקה 34 (להלן: "הנכס"). היחידה כהגדרתה בפסק הדין הינה יחידה בת 546 מ"ר ברוטו בקומת הקרקע של הנכס, שאותה רכשה המבקשת מאת המשיבות בשנת 1998 על פי הסכם מכר מיום 14/7/98 בתמורה לסך של 8,624,025₪ בתוספת מע"מ (להלן: "היחידה" ו"הסכם המכר"). במסגרת פסק הדין גם חויבו המשיבות בתשלום פיצוי מוסכם למבקשת בסך של 1,233,257 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין (להלן: "הפיצוי המוסכם").

המשיב 4 הוא בעל השליטה במשיבות ומנהלן ולא היה בעל דין בתובענה (להלן: "המשיב"). (המשיבות והמשיב יחדיו יכונו להלן: "המשיבים").

לא הוגש ערעור על פסק הדין, והוא הפך חלוט.

עניינה של הבקשה דנן (להלן: "הבקשה") הוא בהתייחס לרישום הנכס כבית משותף ורישום זכויות המבקשת ביחידה בלשכת רישום המקרקעין. אין עניינה של הבקשה בפיצוי המוסכם, הגם שאין חולק כי זה לא שולם; שכן בעוד שלגבי החיוב הכספי יכולה המבקשת כדבריה לאכוף את פסק הדין באמצעות ההוצאה לפועל או בדרך אחרת, לא כן באשר לאכיפת צו הרישום.

2.לטענת המבקשת, אף שחלפו למעלה משישה חודשים מאז ניתן פסק הדין, נמנעים המשיבים מקיום פסק הדין ומפרים את צו בית המשפט; ומכאן הבקשה. לטענתה לצורך הבטחת קיום צו הרישום דרוש לחייב אף את המשיב באופן אישי בהיותו כאמור בעל המניות של המשיבות ומנהלן.

המשיבות מצידן טוענות כי למעשה הושלמו כל ההליכים הנדרשים לרישום הנכס כבית משותף למעט השלב האחרון, שהוא קבלת אישור והסכמת מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל"); שכן עסקינן בזכויות חכירה והמינהל הוא הבעלים. לדבריהן, ביום 27/3/12 הוציא המינהל שומה למשיבות "בגין דמי שימוש בשל שימוש חורג בקומת קרקע (הפרשי ערכים בין שווי לתעשיה לבין שווי למסחר בגין שימוש עבר, מקדם שבע שנים) בתוספת תשלום עבור דמי היתר בגין שימוש חורג בתוספת בניה של הקומה החמישית" (להלן: "השומה"). ועוד קבע המינהל "כי התחייבותו לרישום הבית המשותף תעשה רק לאחר תשלום השומה ובכפוף לחתימה על כתב התחייבות" (סעיף 10 לתשובת המשיבות לבקשה). ההתחייבות שבה מדובר זו התחייבות של המשיבות לשיפוי המינהל בגין חובות ככל שיהיו בקשר עם השומה. המשיבות היו מוכנות ליתן כתב שיפוי למינהל כפי שדרש, בתנאי שמנגד כל בעלי הזכויות בנכס (שיצוין שרכשו אותן מאת המשיבות) יפקידו בידי המשיבות כתב שיפוי לטובתן – כל אחד מבעלי הזכויות, בהתייחס לזכויותיו שלו בנכס. אלא שבעלי הזכויות בנכס, למעט שניים מתוך כ-34 בעלי זכויות, לא היו מוכנים לחתום על כתב שיפוי כאמור – כאשר אלה בחלקם טוענים כי לא מוטלת עליהם כל חבות בתשלום למינהל, וכי ככל שהמינהל דורש תשלום החובה לשאת בו חלה על המשיבות. עוד טוענות המשיבות כלפי המבקשת, לקיומן של חריגות בנייה ביחידה וכן שימוש חורג. המשיבות מבהירות כי ככל שמדובר בקומה החמישית בנכס, הן מכירות בכך שהתשלום בגינה למינהל הוא באחריותן; ואולם לטענתן, המינהל מסרב לפצל את השומה בגין קומת המסחר (שבה נמצאת גם היחידה) והקומה החמישית. השומה היא בסכום של למעלה מארבעה מיליון ₪, ולמשיבות לטענתן אין יכולת כלכלית לשלמה; ואף יש להן השגות על השומה עצמה.

לסיכום הדברים טוענות המשיבות, כי "נכון למועד זה קיימת מניעה מעשית ומשפטית לקיים את הצו (צו הרישום נושא פסק הדין)" (סעיף ג' לתשובה לבקשה).

המשיב מצטרף לטענות המשיבות, ואף נתן תצהיר בתמיכה לתשובתן לבקשה. עם זאת הוא טוען כי אין מקום ליתן צו נגדו באופן אישי מכוח פקודת בזיון בית משפט. כך לדבריו משום שלא היה בעל דין בתובענה, וממילא לא הוטל עליו כל חיוב במסגרת פסק הדין. המבקשת עותרת למתן הצו גם נגדו, רק משום שהוא אורגן במשיבות ומסתפקת באמירה כללית שלפיה תאגיד לא יכול לעשות פעולה אלא באמצעות האורגנים שלו. זאת טענה סתמית לעמדתו של המשיב, כאשר אין בבקשה התייחסות למעשה כלשהו שאותו ניתן לייחס למשיב עצמו. המשיב מוסיף וטוען כי "קיים ספק משפטי רב האם ניתן להחיל את פקודת בזיון בית המשפט על צד שלא נטל חלק בהליך המקורי מקום בו הוא לא מבצע כל פעולה אשר יש בה משום לסייע לבעל הדין לבזות ובנוסף לכך בהתנהגותו גם אין כל מחדל" (סעיף 6 לתשובת המשיב לבקשה).

המבקשת בתגובה לתשובות מדגישה כי מעת שניתן פסק הדין לא בוצעה על ידי המשיבים ולו פעולה אחת לשם קיומו. לטענתה של המבקשת, אילו חתמו המשיבות על כתב שיפוי למינהל, לא היתה כל מניעה לרישום הנכס כבית משותף. המבקשת גם מפנה לכך כי בהסכם המכר עימה, בסעיף 8.3, נקבע במפורש כי כל תשלום שידרש על ידי המינהל לצורך רישום זכויות המבקשת ביחידה, יחול אך ורק על המשיבות. מכל מקום, המשיבים נמנעו מנקיטת הליכים כלשהם נגד המינהל חרף טענות שיש להם בקשר עם השומה ובנוגע לסרובו הנטען של המינהל ליתן אישור לרישום בית משותף – וגם מטעם זה אינם יכולים להאחז בהתנהלות המינהל כנימוק המצדיק את אי קיום פסק הדין. לעמדת המבקשת, המשיבים בוחרים כבר למעלה מעשור שלא לבצע את הפעולות הדרושות לרישום הזכויות על שם בעליהן – ובתוך כך, רישום הזכויות ביחידה על שם המבקשת – וזאת משיקולים כלכליים גרידא. ככל שמדובר במשיב, מציינת המבקשת כי הוא זה שמקבל את ההחלטות במשיבות, לרבות ההחלטה שלא ליתן למינהל כתב שיפוי ולא לשלם את סכום השומה; ובכך נמנע בעבר ויימנע גם בעתיד רישומו של הנכס כבית משותף ורישומה של היחידה על שם המבקשת. על כן יש לכוף את הצו גם עליו.

ב"כ הצדדים ויתרו על חקירות המצהירים – המבקש בתמיכה לבקשה, והמשיב בתמיכה לתשובות לבקשה – והסכימו כי ההחלטה תינתן על סמך כתבי הטענות; וכך נעשה.

3.למקרא תשובות המשיבים לבקשה, עמדתם היא כי לא ניתן לרשום את הנכס כבית משותף וכי אין לכך פתרון. אך מובן שלא ניתן להסכין עם עמדה זו.

הצדק עם המבקשת כי בהסכם המכר עימה, קיבלו על עצמן המשיבות כי כל תשלום שיידרש על ידי המינהל לצורך רישום זכויות המבקשת ביחידה יחול אך רק על המשיבות. ככל שמדובר במבקשת, ולנוכח פסק הדין שניתן המורה במפורש למשיבות לרשום את הנכס כבית משותף ואת היחידה על שם המבקשת, אין המשיבות יכולות להישמע בטענה כי תנאי למתן כתב שיפוי מצידן למינהל – כפי שהמינהל דורש – הוא קבלת כתב שיפוי מאת כלל בעלי הזכויות ביחידות בנכס. ויוער, כי בעלי היחידות האחרות, פרט למבקשת, לא היו צד לתובענה; ובמידה שיש למשיבות טענות או דרישות כלפי בעלי זכויות כאמור, על פניו אין זה מעניינה של המבקשת; אלא שמדובר במחלוקות שיסודן בהתקשרויות של המשיבות עם בעלי הזכויות האחרים. כך או אחרת, נראה כי ניתן לכמת טענות אלה בכסף, ויש בידי המשיבות לנקוט בהליכים מתאימים נגד הרוכשים האחרים, אם ובמידה שיש לכך בסיס בעובדות ובדין. גם המינהל לא היה צד לתובענה שהתנהלה בפניי, והמשיבות לא ביקשו לצרפו כצד. לפיכך וככל שהמשיבות מפנות את טענותהן כלפי המינהל – וגם את אלה ניתן לכמת בכסף – אף זה לא מעניינה של המבקשת. טענות אחרות שבפי המשיבות, כפי שאלה באות לידי ביטוי בתשובתן לבקשה – כגון: טענות בקשר עם חריגות בניה או שימוש חורג מצד המבקשת – מוצו זה מכבר במסגרת התובענה ופסק הדין שניתן. לא היה אפוא מקום לחזור על אלה.

ברי מכל האמור וכפי שעולה מן התשובות לבקשה, כי המניעה ככל שקיימת לרישום הנכס כבית משותף ורישום היחידה על שם המבקשת, אינה נובעת אלא משיקולים כלכליים גרידא של המשיבות. הדברים מקבלים חיזוק מן העובדה שאף את הפיצוי המוסכם נמנעו המשיבות מלשלם, הגם שחלפו למעלה משישה חודשים מעת שניתן פסק הדין, ולא ניתן על ידן כל הסבר לכך.

הרושם הוא, כי אלמלא הוגשה הבקשה ואם לא יינתן צו כמבוקש, ימשיכו המשיבות וישקטו על השמרים ופסק הדין יוותר כאבן שאין לה הופכין. במצב דברים זה, סבורני כי יש מקום ליתן את הצו גם נגד המשיב אף שלא היה צד לתובענה. בתשובתו לבקשה ציין "... לא ניתן לסיים את הרישום בשל דרישות כספיות משמעותיות אשר הועלו על ידי מינהל מקרקעי ישראל. דרישות כספיות אלה אינן אמורות להיות משולמות על ידי המשיבות, אלא על ידי דיירים שונים בבנין, לרבות המבקשת". ועוד לדבריו, "למשיבות אין יכולת כספית לשאת בתשלום למינהל (מעבר לעובדה שרובו המכריע כלל לא חל על המשיבות)" וכן "...לאור דרישות מינהל מקרקעי ישראל מצויים אנו במצב בו לא ניתן לקדם את נושא רישום הבית המשותף" (סעיפים 8,7 ו-10 לתשובת המשיב לבקשה). בהיות המשיב בעל השליטה ומנהל במשיבות, וכאשר זו גישתו, נראה כי אם לא יינתן הצו גם נגדו, קיים חשש שדבר לא ייעשה לקידום ביצוע פסק הדין. יפים לענין זה הדברים שנאמרו על ידי כבוד השופטת ד"ר ד. פלפל בבש"א (ת"א) 19689/08 COLGATE-PALMOLIVE COMPANY נ' איינשטיין-צור יבוא-יצוא וסחר בינ"ל בע"מ (9.9.2009):

"באשר להטלת האחריות האישית על המשיב 2 מקבלת אני את עמדת המבקשות וזאת לנוכח העובדה שהמשיב 2 הוא המנהל והאחראי הישיר של המשיבה 1 והוא זה אשר התנהגותו הביאה להפרת הצו ועשויה למנוע את הפרת הצו בעתיד. (ר' ע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' ביטון, פ"ד לד (4) 232)".

יצוין כי החלטה זו אושרה בבית המשפט העליון, במסגרת ערעור על סכום הקנס שהוטל על המשיבים [ע"פ 8451/10 איינשטיין-צור יבוא-יצוא וסחר בינ"ל בע"מ נ' COLGATE-PALMOLIVE COMPANY (09.06.11)].

4.סופו של דבר, אני מחליטה ליתן הזדמנות למשיבות למלא אחר פסק הדין תוך 6 חודשים מהיום. לאחר מכן יחויבו המשיבים (המשיבות והמשיב), ביחד ולחוד, בקנס יומי בסכום של 1,000 ₪ בגין כל יום שבו לא יקוים פסק הדין, או יום מאסר תמורתם ככל שמדובר במשיב.

המשיבים ישאו בהוצאות בקשה זו, ביחד ולחוד, בסך של 7,000 ₪.

ניתנה היום, 27 יוני 2013, בהעדר הצדדים וב"כ.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ