אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פאעור נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פאעור נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

תאריך פרסום : 26/06/2011 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
10412-09
20/06/2011
בפני השופט:
יפה שטיין נציג ציבור (ע) נוריאל ממליה נציג ציבור (מ) אורי בירן

- נגד -
התובע:
פיראס פאעור
הנתבע:
בטוח לאומי-סניף ירושלים
פסק-דין

פסק דין

זוהי תביעה להכרה באירוע שארע לתובע ביום 12/3/08 כתאונת עבודה.

העובדות הרלבנטיות:

א.התובע, יליד 1980 , עבד כסייר ביטחון בקיבוץ גלגל שבבקעת הירדן – תפקיד אותו ביצע במשך כ-5 שנים, עד למועד התאונה.

ב.ביום 12/3/08 החזיר שתי חיילות מקיבוץ גלגל לקיבוץ נתיב הגדוד הסמוך, שם עשה הפסקה במועדון נתיב הגדוד. במהלך הפסקה זו (שפרטיה המדוייקים שנויים במחלוקת), שיחקה אחת החיילות באקדחו, ונפלט כדור. כתוצאה מכך נפגע התובע בבטנו, אושפז כחודש ימים, ועקב התאונה אף עבר מס' ניתוחים בביטנו.

ג. התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה, אולם נדחה בנימוק כי לא נגרם לו אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה, וכי אין לראות את פגיעתו כנובעת מפעילות הקשורה לעבודתו.

המחלוקת בתיק: המחלוקת שנקבעה בתיק הינה: מה היו הנסיבות בהן נפגע התובע ביום 12/3/08, והאם לאור נסיבות אלו יש לקבוע כי התובע נפגע תוך כדי ועקב עבדותו, או לפחות במסגרת פעולה נלווית לעבודתו.

המקור הנורמטיבי:

א.סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה 1995 (להלן: החוק), לחוק מגדיר תאונת עבודה כך:

"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו."סעיף 80 לחוק קובע כי:רואים תאונת עבודה אף אם -...(3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבדוה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבדוה והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה(4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות במקום שבו המבוטח או העובדים סוכדים, והתאונה ארעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום אחר כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבוה ועקב נסיעתו או הליכתו ו.סעיף 83 לחוק קובע את חזקת הסיבתיות על פיה: "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ... "

ב.על פי הפסיקה, בכל מקרה בו נטען כי אירוע תאונתי גרם לפגיעה ולנזק שבגינם נתבעים דמי פגיעה ,יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין העבודה וכי הנזק אכן נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה. לעניין הקשר הסיבתי צריך שיהיה גורם מסויים בעבודה שניתן לאתרו בזמן ובמקום (דב"ע לה/60-0  דוד יצחקי נ' המוסד פד"ע ז 332;דב"ע מח/50-0 המוסד לביטוח לאומי נ' מלכה ויקטור פד"ע כ 284;דב"ע לז/59-0 המוסד - חיים קמינסקי פד"ע י 253;דב"ע מא/73-0 בנימין דומב - המוסד פד"ע יב 351).

ג.בבג"ץ 1262/94 שרה זילברשטיין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פד"י מ"ח(4), 837, עמ' 854; להלן - פרשת זילברשטיין) נפסק כי על הנפגע (השכיר) להוכיח שני תנאים לצורך הכרה באירוע שאירע לו בעבודה כתאונת עבודה: תנאי הזמן – "תוך כדי עבודתו", ותנאי הקשר הסיבתי – "עקב עבודתו". באשר לכך נפסק כי התנאי העיקרי הינו תנאי הקשר הסיבתי שבין העבודה לבין התאונה, ואילו תנאי הזמן, ה"תוך כדי עבודתו", הינו הטפל, כמאמר השופט חשין: " "עקב" היא הגבירה ואילו "תוך כדי" נגררת ונשרכת אחריה..."

ד.בפרשת זילברשטיין נקבע עוד כי במקרה שבו לא הוכח כי התאונה אירעה תוך כדי עבודת הנפגע, הנטל להוכיח את התקיימותו של תנאי "עקב העבודה" נותר על כתפיו של הנפגע (שם עמ' 845). מכל מקום ועל פי פרשת זילברשטיין (אף שם דובר על תקיפה, אם כי בנסיבות אחרות) נקבע כי במקרה כזה, יושם דגש רב יותר על התקיימותם של שני התנאים, שכן אף אם התקיפה אירעה לעובד תוך כדי עבודתו, אולם נעשתה על רקע אישי, מבלי שהיה לה קשר לעבודתו של הנפגע או בלא תרומה של העבודה לתקיפה, לא תוכר התקיפה כתאונת עבודה.

דיון:

א.במסגרת פס"ד זה יש לתת את הדעת לספר היבטים: מה היה תפקידו של התובע במסגרת עבודתו, האם הסעת החיילות לקבוץ השכן הייתה במסגרת עבודתו והאם המעסיק ידע/הסכים לכך. כמו כן - האם ההפסקה שעשה במועדון של קיבוץ נתיב הגדוד הייתה כחלק לגיטימי של תפקידו, וכחלק מעבודתו (להתרעננות וכד'), או שמא מדובר בהפסקה לצרכים שונים (כולל משחק סנוקר) שאינם שייכים לעבודתו. בנוסף – האם עצם התאונה ארעה תוך נטילת סיכון שאינו קשור לעבודה.

ב.בתצהירו הסביר התובע כי במסגרת עבודתו כסייר ביטחון, נדרש לפטרל ברכב ממונע בקיבוץ ובסביבתו, וכי לא היה מקבל תדריך באופן שוטף או יומיומי אלא יוצא עצמאית לשטח. כחלק מוסכם של עבודתו נדרש גם לבצע הסעות בלילה לחיילים וילדי היישוב , לישובים סמוכים, או בחזרה ליישוב, והדבר נעשה לעיתים לבקשת הרבש"ץ, ולעיתים לבקשת הורי הילדים, כשהרבש"ץ ידע על פעילותו זו.

ג.באותו לילה , עסק, לדבריו, בפעילות שגרתית, כאשר התבקש להחזיר שתי חיילות שהגיעו להתקלח בקבוץ גלגל (בשל עבודות במקלחות שבוצעו במגורי החיילות בנתיב הגדוד), חזרה לנתיב הגדוד, וכך עשה.

ד.בעדותו בבית הדין הוסיף התובע וסיפר כי במסגרת עבודתו הלילית כסייר היישוב, עזר לא פעם בהמלטות ברפת, ואפילו בהעברת דירות בתוך היישוב, כאשר הוא אחראי על שער היישוב. בכל מקרה, לדבריו, ההפסקה שלקח במועדון, לאחר החזרת החיילות, הייתה הפסקה לצורך התרעננות ושתיית קפה.

ה.בפני בית הדין לא הוצג הסכם עבודה המגדיר את עבודתו של התובע. מוסכם עלינו, כי כסייר, אכן תפקידו הפורמאלי היה לפטרל ברכב בתוך הקיבוץ, ובשטחים הצמודים אליו. אלא, שעל פניו, וגם אם הדבר לא הוגדר באופן פורמאלי, תפקידו של התובע לא הצטמצם לסיורים בלבד, וכחלק מהאווירה הכללית בקיבוץ ומהיותו זמין בלילות, כסייר, נדרש לא אחת לבצע תפקידים נוספים, ולעזור בעניינים שאינם קשורים דווקא לסיור בטחוני. לכך יש להוסיף את העובדה שכך פעל כ-5 שנים, עד למועד התאונה, כאשר בפועל הווה כתובת לאנשי הקיבוץ לסיוע בעניינים שונים שאינם בגדר עבודתו הפורמאלית, כמי שזמין בלילות לכל עזרה שנדרשה ממנו. כך גם יש לראות את ה"הקפצה" שעשה לחיילות שהגיעו מקיבוץ נתיב הגדוד, כחלק לגיטימי של תפקידו הרחב.

ו.הרבש"ץ , מר בנימין אלקסלסי, העיד כי לא ידע באותו לילה על הנסיעה שעשה התובע לנתיב הגדוד. ואכן, סביר שלא היה מעורה בפעילות התובע באופן ספציפי, ולא קיבל דיווח שוטף על כל פעולה ופעולה של התובע. יחד עם זאת, נראה, כי במהלך 5 שנות עבודתו של התובע ידע הרבש"ץ כי התובע מסייע בדברים נוספים לאנשי הקיבוץ, אך מעולם לא העיר לו על כך או דרש ממנו להפסיק לעשות זאת. להיפך, נראה כי סמך על התובע כי הוא מבצע את עבודתו, ולא ביקש לקבל דיווחים מה עושה בכל רגע נתון. לפיכך, בנסיבותיו של תיק זה, יש לראות את עצם הסעת החיילות כחלק מתפקידו הרחב, וכחלק מעבודתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ