אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פאדי נ' שזירי עופר בע"מ

פאדי נ' שזירי עופר בע"מ

תאריך פרסום : 05/03/2014 | גרסת הדפסה
ד"מ
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
42303-09-12
27/02/2014
בפני השופט:
דיתה פרוז'ינין

- נגד -
התובע:
עביר פאדי
הנתבע:
שזירי עופר בע"מ חברות 514709393
פסק-דין

פסק דין

1.לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופדיון חופשה. התובע טוען כי פוטר מעבודתו אצל הנתבעת, ולפיכך הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת. מנגד טוענת הנתבעת כי התובע התפטר, ועל כן אינו זכאי לסעדים הנתבעים. מוסיפה הנתבעת כי התובע אמנם חזר לאחר כשבוע, וביקש לחזור לעבודה, אולם הנתבעת כבר קיבלה עובד אחר במקומו, וסירבה לקבלו לעבודה.

2.לאחר ששמענו את עדות התובע ואת עדויות שני עדי הנתבעת – מנהלה ומנהלת החנות שבה עבד התובע, הגענו לכלל מסקנה כי התובע אכן התפטר מעבודתו אצל הנתבעת. ונפרט.

מחומר הראיות שהוצג לפנינו מצטיירת התמונה הבאה: הנתבעת הינה הבעלים של חנות לממכר גלידה בירושלים. התובע עבד בחנות זו מיום 25.7.2010 ועד 24.6.2012. במסגרת עבודתו הכין את הגלידה ואף מילא תפקיד של מוכר. התובע היה בעל ידע בהכנה גלידה בעקבות קורס שעבר בנושא זה (ראו עדותו בע' 4 ש' 25-26). בשלב כלשהו במהלך עבודתו, ביקשה מנהלת החנות מן התובע ללמד אותה או עובד אחר בחנות את מלאכת הכנת הגלידה, כדי שניתן יהיה להכינה גם בהיעדרו (ע' 8 ש' 31-32). התובע סרב משום שלטענתו: "אני עשיתי קורס, אני שילמתי על זה כסף. אמרתי שאני לא יכול ללמד אותו" (ע' 4 ש' 25-26, ע' 5 ש' 9-10, וראו גם עדות גב' שרגא בע' 10 ש' 18-19)).

התובע גם סרב לאפשר לספק החומרים ללמד את מנהלת החנות (ע' 11 ש' 6-7). בשל כך ביקשה הנתבעת להביא עובד נוסף בעל ידע בהכנת גלידה. משנאמר לתובע כי העובד הנוסף יתחיל לעבוד ביום שלמחרת, הודיע כי הוא מפסיק את עבודתו אצל הנתבעת (סעיף 9-10 לתצהיר גב' שרגא, אשר לא נסתר).

3.עובדות אלה עולות בעיקר מתצהירי עדי הנתבעת ומחקירתם הנגדית לפנינו. נדגיש כי עדי הנתבעת עשו עלינו רושם אמין ומהימן, ולא נתגלו סתירות בין עדויותיהם (כך למשל באשר לשמו של העובד הנוסף עלא, ולזמן שחלף מאז שהתפטר התובע ועד שביקש לשוב לעבודה).

עדות התובע, לעומת זאת, היתה רצופה סתירה, הפכפכה ובלתי מהימנה. במסגרת החקירה הראשית טען התובע כי:

"ביום 24.6 הוא פיטר אותי. אמר לי אל תבוא. דיברנו קצת אמר לי אל תחזור שוב. אחר כך שלחו לי הודעה יש לי אותה עד עכשיו, בוא תחזיר את המפתחות לחנות. אחרי יומיים הלכתי החזרתי את המפתחות ודיברנו שאני עדיין עובד שם. אני לא התפטרתי הוא פיטר אותי. אמר לא צריך אותך. נכנסתי לחנות והעובד אחר" (ע' 3 ש' 17-20, ההדגשה הוספה ד.פ.).

התובע לא ציין כי היתה סיבה כלשהי לפיטוריו, ונראה כאילו ההודעה על פיטוריו ניתנה לו באופן מפתיע ובלא כל סיבה. ואולם במהלך החקירה הנגדית אישר התובע כי יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו בעקבות בקשת מנהלת החנות כי התובע למד אותה או עובד אחר להכין גלידה. התובע אף הוסיף כי חזר למקום העבודה ואמר כי הוא עדיין עובד. משנשאל מדוע אמר כך, שהרי לגרסתו פוטר, השיב:

"התקשרו אלי ואמר לי" (ע' 5 ש' 22).

זאת אף כי על פי גרסתו הקודמת פוטר בחנות. כאשר נשאל לגבי הסתירה בין שתי הגרסאות, השיב התובע כי פוטר גם בטלפון וגם בעל פה, לאחר מכן שב וטען כי פוטר בטלפון (ע' 5 ש' 31-32, ע' 6 ש' 1-7).

עינינו הרואות גרסתו של התובע אינה משכנעת כלל, ולפיכך אנו קובעים כי התובע התפטר מעבודתו אצל הנתבעת.

4.אין מחלוקת בין הצדדים כי כעבור כשבוע שב התובע לחנות הגלידה וביקש להמשיך לעבוד שם, אך הנתבעת סירבה לקבלו לעבודה משום שבמועד זה כבר התקבל עובד אחר במקומו (ע' 9 ש' 27-32). ב"כ התובע טוען כי עובדה זו מחזקת את טענת התובע כי פוטר, וכי היה על הנתבעת להחזירו לעבודה.

הודעה על התפטרות נכנסת לתוקף לאחר שניתנה, משלא נתן התובע לנתבעת הודעה מוקדמת על התפטרותו, כפי שהיה עליו לעשות. אין בכוחו של המתפטר להתחרט על מעשהו ולחזור בו מהודעת ההתפטרות אלא בהסכמת המעביד (דב"ע מט/51-4 ההסתדרות הכללית – תדיראן, לא פורסם), ולא הובאה לפנינו אסמכתא כלשהי התומכת בטענה כי על המעביד מוטלת החובה לקבל את העובד בחזרה לעבודה לאחר שהתפטר.

למעלה מהצריך לענייננו נוסיף כי התובע לא טען כי התפטר ב"עידנא דריתחא", וחלוף הזמן – שבוע ימים – ממועד ההתפטרות ועד למועד החזרה ממנה, אינו מאפשר קבלתה של טענה זו בכל מקרה.

5.התובע טוען עוד כי הוא זכאי לפדיון חופשה בסך של 908 ש"ח. כפי שטען ב"כ הנתבעת בתלוש השכר האחרון של התובע מופיע תשלום עבור פדיון חופשה. לפיכך נדחית אף תביעתו זו של התובע.

סוף דבר – התביעה נדחית.

התובע ישלם הוצאות הנתבעת בסך של 1,500 ₪.

ערעור על פסק-דין זה הוא ברשות בית הדין הארצי לעבודה בלבד.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מיום

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ