אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"מ 2925/14 נביל טאלב עואודה נ' התביעה הצבאית

ע"מ 2925/14 נביל טאלב עואודה נ' התביעה הצבאית

תאריך פרסום : 01/06/2015 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים
2925-14
15/04/2015
בפני שופטים:
1. אל"ם יעקב לירז
2. אל"ם איציק מינא


- נגד -
המערער:
נביל טאלב עואודה
עו"ד פאדי קוואסמי
המשיבה:
התביעה הצבאית
עו"ד סרן גלעד פרץ
פסק דין

 

 

הנשיא אל"ם נ' בנישו:

המערער הורשע על פי הודאתו, במסגרת טיעון, בשלוש עבירות כדלקמן:

  • חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, בכך שהחל משנת 2009 ועד יום מעצרו, היה חבר בחולייה של ארגון החמאס ששמה לה למטרה אחסנתם והסרתם של כלי נשק רבים השייכים לארגון החמאס. מקים החוליה, רזק רג'וב, מינה את המערער ואחר לשמש כאחראים על אחסון הנשק. בהמשך פנו המערער וחברו לאדם שלישי על מנת שיפעל עימם בחוליה צבאית מטעם החמאס.
  • סחר בציוד מלחמתי, בכך שהחל משנת 2010 ועד מעצרו, קיבלו המערער וחבריו לחוליה מספר רב של כלי נשק ודאגו לאחסנתם, הסתרתם והעברתם לפעילים בארגון. כך הוחזקו 17 כלי נשק שונים, ביניהם רובה סער ואקדחים. חלק מכלי הנשק נתפסו על ידי כוחות הביטחון.
  • קשירת קשר לחטיפת חייל, בכך שבמסגרת החולייה הצבאית שהמערער היה חבר בה, החליט יחד עם חבריו לחטוף חייל. חבריי החוליה קיבלו כספי חמאס שנועדו לסייע בפעילות זו. חברי החוליה אף עסקו בתכנון הפיגוע. המערער גייס שניים נוספים לתוכנית האמורה. מעצרו של המערער ושל יתר המעורבים מנע את ביצוע החטיפה.

במסגרת הסדר הטיעון שנכרת בין הצדדים, עתרו במשותף להטיל על המערער 42 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד מאסר מותנה וקנס כסף בסך 10,000 ₪. עוד עתרו הצדדים להפעלת מאסר מותנה בן שנה, התלוי ועומד נגד המערער, כך שחציו יופעל במצטבר וחציו בחופף.

הצדדים נימקו את עתירתם בחומרת העבירות ובעברו הפלילי של המערער מחד גיסא, ומאידך גיסא, ברמת הענישה שנקבעה בפרשה ובעובדה כי המערער לא החזיק פיזית בכלי הנשק.

בגזר דינו ביהמ"ש קמא עמד על החומרה הרבה הטמונה בעבירות ועל יתר שיקולי הענישה שפורטו על ידי הצדדים. בסופה של שקלא וטריא, החליט ביהמ"ש לכבד את הסדר הטיעון, מלבד באשר לאופן הפעלת המאסר המותנה. ביהמ"ש קבע כי זה יופעל כולו במצטבר. על כן, נקבע כי על המערער יהיה לרצות עונש בפועל מאסר כולל של 54 חודשים.

מכאן ערעור הסנגור, המבקש לקבוע כי אף בנוגע לרכיב אחרון זה של ענישה, יאומץ הסדר הטיעון כך שהמאסר המותנה יופעל חציו במצטבר וחציו בחופף.

בפתח הדיון טענה התביעה כי אינה יכולה לעמוד מאחורי ההסדר אשר כריתתו נבע מ"תקלה" כהגדרתו של התובע. התובע הדגיש את נסיבות החומרה הרבות בתיק זה, המצדיקות לטעמו החמרה בענישה, בכל הפחות כפי שנהג ביהמ"ש קמא.

מנגד, הסנגור ביקש כי הערעור יתקבל.

לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ואף הערנו את הערותינו, הודיעו הצדדים כי הגיעו לכלל הסכמה לפיה ערעור הסנגוריה יתקבל, כך שעונש המאסר המותנה יופעל בהתאם להסדר והעונש הכולל יועמד על 48 חודשים. כן הודיעו הצדדים כי הם מסכימים להחמרת המאסר המותנה על פי שיקול דעתו של ביהמ"ש.

יאמר מיד כי הסכמת הצדדים ראויה בנסיבות העניין. על אף הביקורת אשר יש למתוח על רמת הענישה שנקבעה לגבי כלל המעורבים בפרשה זו, לא ניתן להתעלם מעיקרון אחידות הענישה ואף מההלכה הקובעת כי ביהמ"ש יחרוג מהסדר טיעון במקרים חריגים וקיצוניים בלבד.

ואכן, בעניינו לא ניתן לומר שההסדר שנכרת בין הצדדים אינו מתיישב עם העונשים שנגזרו על יתר המעורבים בעבירות בהם הורשע המערער. מאחר שעונשים אלה נגזרו כולם על פי עתירתם המשותפת של הצדדים, קיימת חשיבות לכך תישמר אמירה אחידה של התביעה ואף ייקבע מדרג עונשי הולם.

לאור זאת, החלטנו לקבל את הסכמת הצדדים בפנינו.

על אף האמור, ראינו לנכון להביע ביקורת נוקבת על אודות רמת הענישה הכללית שנקבעה בפרשה זו, כפי שהיא משתקפת מגזר דינו של המערער ומטיעוני הצדדים בערעור.

הננו ערים לכך שלעיתים נכרתים הסדרי טיעון על רקע שיקולים שחלקם אינם מובאים בפני ביהמ"ש. ברם, גם אם לנקוט במידת הזהירות המתחייבת מסייג זה, אין מנוס מן המסקנה כי הענישה שנקבעה בעניינם של הנאשמים בפרשה זו רחוקה עד מאוד מלבטא את שיקולי הענישה הראויים ואת האינטרס הציבורי, זאת ממספר היבטים מצטברים.

ראשית, לאור הצורך בענישה מרתיעה כלפי חברים בארגוני טרור דוגמת החמאס. בעניין זה יש לראות חומרה מיוחדת בחברות בחוליות חמושות או "צבאיות", אשר מטרתם הישירה פגיעה בחיים. הרחקתם לתקופה ממושכת של אלו אשר התארגנו לפעול פעילות אלימה נגד ביטחון האזור, מתחייבת מהצורך להגן שלום הציבור ועל בטחון האזור. הדבר אף מתחייב ממדי התופעה הטרוריסטית עימה נדרשות הרשויות להתמודד באזור. על רקע זה, לא בכדי קבענו בעבר רמת ענישה אשר אינה נופלת מ-36 חודשי מאסר בחברות בחוליה צבאית. כיום, לאחר תיקון 113 בחוק העונשין נראה כי יש לקבוע מתחמי ענישה בהתאם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ