אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"ר 61999-01-15 מימון נ' סמרה

ע"ר 61999-01-15 מימון נ' סמרה

תאריך פרסום : 24/03/2015 | גרסת הדפסה
ע"ר
בית משפט השלום תל אביב - יפו
61999-01-15
11/03/2015
בפני השופט:
עודד מאור

- נגד -
מערער:
עמוס מימון
משיבה:
איריס סמרה
פסק-דין

 

ערעור על החלטת רשם בית המשפט הנכבד בתיק 5868-04-14 שהורה על ביטול העיקול שהוטל במעמד צד אחד לאחר שהוגשה בקשה לביטולו על ידי המשיבה.

 

אין חולק שבקשה להארכת מועד לא הוגשה, אולם המשיבה הבהירה כי האיחור נבע מהחלפת מייצגים.

הרשם הנכבד מציין בהחלטתו כי החלפת הייצוג אינה מהווה, היא כשלעצמה טעם מיוחד להארכת מועד, אולם ביכר הוא את הגישה לפיה יש לבחון את האיחור ואת הסיבה הנעוצה בו במכלול אחד יחד עם השיקולים בסוגיית המהות, על מנת שלא לגרום עיוות דין, תוך שניתן לכפר על המחדל בהוצאות.

 

על אף שייתכן והיה מקום להגיש בקשה להארכת מועד פורמאלית, הרי משהועלה עניין זה בבקשה לביטול עיקול, הרי יש לראות כי זו כוונת המשיבה, וצדק הרשם הנכבד כי יש לבחון את העניין כמכלול ולא במנותק, תוך שציין שיש לחייב בהוצאות במקרים הראויים – וזהו מקרה בו היה מקום לחייב בהוצאות בגין הגשת הבקשה באיחור כה רב, בלא טעם של ממש.

 

לעצם העניין

ביחס לעילת התביעה, הרשם הנכבד קבע בהחלטתו כי סיכויי התביעה אינם גבוהים.

 

אינני סבור שיש מקום להיות נחרץ, כאשר הסכם שכר הטרחה קובע כי המשיבה מתחייבת לשלם למערער 20% "מכל תמורה שתתקבל". המדובר בעניין נתון לפרשנות ולבדיקת אומד דעת הצדדים וכוונתם, והדבר כפוף לשמיעת ראיות שיתנהלו במסגרת התיק העיקרי, ולכן אינני משוכנע כי נכון היה לומר שסיכויי התביעה כה קלושים כפי שנקבע בהחלטה.

 

עם זאת, יש לבחון את שאלת ההכבדה ומאזן הנוחות, ולעניין זה צודק הרשם הנכבד שמאחר ואין חולק שהמשיבה אמורה לקבל לידיה 833,000 ₪ (מתוכם נתבע על ידי המערער שכרו הנטען במסגרת תובענה זו), היא עובדת ומשתכרת 7000 ₪ לחודש, אין כנגדה חובות פסוקים ותיקי הוצאה לפועל, וגם התביעה הכספית התלויה כנגדה טרם הוכרעה ואין בה כדי לשנות את מאזן הנכסים/ההתחייבויות כנגדה – הרי לא מתקיים יסוד ההכבדה.

 

וכך גם לעניין מאזן הנוחות צודק הרשם הנכבד כי לא הובאו ראיות מהם ניתן ללמוד על כוונה להבריח נכסים, וכי הותרת העיקול עלולה להסב למשיבה נזק גדול יותר מאשר למערער.

 

טענת המערער בסעיף 36 לערעור לעניין יסוד ההכבדה – כי הרשם הנכבד הודיע כי קיים יסוד הכבדה והדבר לא בא לידי ביטוי בפרוטוקול, הרי ככל שהפרוטוקול לא משקף את הדברים, יש להגיש בקשה לתיקונו.

משלא נעשה הדבר – חזקה שהפרוטוקול משקף את הדברים כהווייתם, ואמירה כללית כי הרשם הודיע לצדדים שאינו מתקן פרוטוקול – סתומה, ולא ברורה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ