אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"ר 29822-09-16 טדגי נ' של הפעול מזרחי ואח'

ע"ר 29822-09-16 טדגי נ' של הפעול מזרחי ואח'

תאריך פרסום : 06/10/2016 | גרסת הדפסה
ע"ר
בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לערעורים אזרחיים
29822-09-16
28/09/2016
בפני השופט:
ד"ר אברהם אברהם - הנשיא

- נגד -
מערערים:
יוסף טדגי
משיבים:
1. מירון מושב עובדים של הפעול מזרחי
2. דרק ג'ייסון שואו
3. מדינת ישראל

פסק דין

  ערעור על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי, כב' השופטת תמר ניסים שי בת.א. XXX

 

1.בתביעה שהגיש נגד המערער מתאר המשיב 1 (להלן המשיב), כי המערער תפס חזקה בנחלה שבישוב מירון, בלא זכות שבדין. המערער הינו תושב הישוב, שלטענתו רכש את הזכויות בנחלה המדוברת מאת יורשי בעל הזכויות בנחלה שהלך לעולמו. הנחלה מצויה במשבצת של הישוב, וככזו על המערער לקיים אחר התנאים השונים שקובע הדין לשם העברת הזכויות, ובכללם קבלת המערער כחבר באגודה, קבלת אישור האגודה ורמ"י לעסקה, ועוד כיו"ב. אחר כל אלה לא קיים המערער, ומשלא עשה כן, אין בידו זכות להחזיק בנכס. חרף זאת הוא עשה דין לעצמו, ולאחרונה פלש לנחלה והחל מבצע בה עבודות למיניהן. מכאן התביעה, בה ביקש המשיב להצהיר כי למערער אין זכויות בנכס, וליתן צו מניעה קבוע, שיאסור עליו להיכנס לנכס ולעשות בו כל שימוש. לצד התביעה הגיש המשיב בקשה ליתן צו מניעה זמני, שיאסור על המערער להחזיק בנכס ולעשות בו כל פעולה שהיא.

2. בתשובה (שניתנה במהלך הדיון אצל כב' הרשמת) טען המערער, כי המשיב מתנכל לו מטעמים פוליטיים, ואף שהוא מילא אחר כל התנאים שהוצבו בפניו, המשיב אינו מאשר את העברת הזכויות לידיו.

3.כב' הרשמת קיבלה את בקשת המשיב ונתנה צו מניעה זמני לפי המבוקש. בדרכה למסקנה זו הזכירה כב' הרשמת, כי עניין לנו במשבצת של הישוב, הזכויות בנחלות הן זכויות של "בר רשות", שלשם קבלתן על המערער לקבל את אישורם של המשיב ורמ"י, אישור שלא נתקבל. כיוון שכך, הרי שאין בידי המערער זכות כלשהי בנחלה, וממילא אין בידו זכות להיכנס אליה ולעשות בה כל שימוש.

4.פועל יוצא מן הדברים הללו, המשיב הראה כי בידו עילת תביעה המוכחת לכאורה. בכל הנוגע למאזן הנוחות ציינה כב' הרשמת, כי המשיב לא הראה כי הינו מתגורר בנחלה, ואם אלו הם פני הדברים, כי אז לא עשוי להיגרם לו כל נזק ממתן הצו, בעוד שהפלישה עשויה – בדרך הטבע – להסב למשיב נזק. מכאן נטיית מאזן הנוחות לטובת המשיב.

5.אגב הדברים הללו דחתה כב' הרשמת את טענת המערער כאילו השתהה המשיב בהגשת תביעתו, שכן הוא יודע על העברת הזכויות לידי המערער כבר משנת 2012. בתוך כך נדחתה טענתו של המערער, לפיה הוא התגורר בנחלה משך כשנה, כי חלק ממנה שימש ומשמש לו למחסן, וכי בנו מתגורר עתה בנחלה, שכן להוכחתם של כל אלו לא הובאה בפניה כל ראיה לכאורה. לחיזוק הדברים הזכירה הרשמת הנכבדה, כי הנכס איננו מחובר לרשתות החשמל והמים, ללמדך כי המקום איננו בשימושו.

6.על החלטה זו של כב' הרשמת מלין המערער, בערעור שהניח לפניי. הוא שב על הטענות ששטח לפני כב' הרשמת, ולהן הוא מוסיף טענות חדשות מן הגורן ומן היקב, כשהוא תומך אותן בתצהירים, תמונות ושאר מסמכים שצורפו להודעת הערעור.

7.בפתח הדברים אציין, כי הליך הערעור אינו בבחינת "מקצה שיפורים", וממילא אין בידי המערער להביא ראיות לתמיכת טענותיו. לכל היותר היה בידו לבקש רשות להבאת ראיות בערעור, בקשה שספק רב אם היתה מתקבלת. הוא לא עשה כן, ולכן לא היה רשאי לצרף את המסמכים.

8.מכאן לגופם של דברים, ואין לי כי אם להצטרף להנמקתה של כב' הרשמת, שהסבירה היטב מדוע יש לקבל את הבקשה ליתן צו מניעה זמני. הזכות בה עסקינן היא זכות של "בר רשות", ועל מנת לקבלה, שומה על המערער לקבל את הסכמת המשיב ורמ"י. הוא אינו חולק על כי אין בידו אישור שכזה, שהרי לשיטתו המשיב מתנכל לו ואינו נותן את הסכמתו להעברת הזכות בנכס. גם אם היה ממש בטענתו, לפיה אין הוא מקבל את אישורו של המשיב בשל שיקולים זרים, אין הוא רשאי לעשות דין לעצמו ולפלוש לנכס, כי אם לפעול בדרכים שמעמיד לו החוק על מנת להתמודד עם ההתנכלות הנטענת.

9.זכות לכאורה הוכחה, אם כן, על ידי המשיב, ומכאן לא היה כי אם לבחון את נטייתו של מאזן הנוחות. בהקשר זה בחנה כב' הרשמת את טענת המשיב לפיה הוא תפס חזקה בנכס לפני כארבע שנים, ודחתה אותה. בקביעה לכאורית זו אין כל מקום להתערבותי, מה גם שאף לפי ששמעתי היום מב"כ המערער, הוא מאשר כי אין לבית חיבור למים וחשמל, וכי החיבור הינו שלא כדין (נלקח חשמל מן השכן וכד'). מטעם דומה גם נדחתה טענת המערער לשיהוי בהגשת התביעה, וגם עם מסקנה זו של כב' הרשמת הנני מסכים, בכל הכבוד הראוי.

10.סיכומם של דברים, משום הטעמים שהטעמתי הנני דוחה את הערעור.

למען הסר ספק, הנני החלטת כב' הרשמת, שביצועה עוכב בהחלטתי מיום 15.9.16, איננה מעוכבת עוד.

המערער ישלם למשיב שכר טרחת עורכי דין בהליך שלפניי בסך של 5,000 ₪.

 

 

 

ניתן היום, כ"ה אלול תשע"ו, 28 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ