אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"ר 25883-06-15

ע"ר 25883-06-15

תאריך פרסום : 18/08/2016 | גרסת הדפסה
עע"ר
בית דין ארצי לעבודה
25883-06-15
08/08/2016
בפני השופטת:
1. לאה גליקסמן
2. השופט אילן איטח
3. השופטת סיגל דוידוב – מוטולה


- נגד -
המערערת:
בן גזאלה ניהול והשקעות בע"מ
המשיבות:
1. גאדה עאמר
2. צ.ל.ם. צעירים לקידום מטרות בע"מ

פסק דין

השופטת לאה גליקסמן:

  1. ערעור זה סב על החלטתו של רשם בית הדין, השופט כאמל אבו קאעוד, מיום 28.5.2015 בתיק ע"ע 5306-05-15, שבה נדחתה בקשתה של המערערת להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק דינו החלקי של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט תומר סילורה; ס"ע 41862-09-12).

    הרקע לערעור כעולה מהחלטת הרשם ומכלל החומר שבתיק:

  2. המשיבה 1 (להלן – העובדת) הגישה תביעה כנגד המערערת וכנגד המשיבה 2 (להלן – המשיבה) לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הבראה, דמי חופשה, הודעה מוקדמת ופיצויי הלנה. לטענת העובדת, היא הועסקה אצל המערערת והמשיבה בסופר מרקט מיום 1.12.2006 עד 7.1.2012 כמפורט להלן: עד יולי 2011 אצל המשיבה; מאוגוסט 2011 אצל המערערת, אליה עברה לעבוד תוך שמירת רצף זכויותיה; ביום 7.1.2012 מסרה לה המערערת הודעת פיטורים; עד עתה לא שולמו לה פיצויי פיטורים ויתר הזכויות המגיעות לה. לפיכך, תבעה את המערערת ואת המשיבה לתשלום זכויותיה המגיעות לה בעד כל תקופת העבודה.

  3. כאמור, תביעתה של העובדת הוגשה כנגד המערערת והמשיבה. בתמצית, טענת המערערת הייתה כי לא העסיקה את העובדת. לטענת המערערת, בתקופה אפריל 2011 עד ינואר 2012 רק ניהלה את ענייניה הכספיים של המשיבה, לאחר שזו נקלעה לקשיים כספיים, ומנהל המשיבה המשיך לנהל את העסק; המערערת הסדירה את חובות המשיבה לספקים ולנושים ושילמה משכורות לעובדי המשיבה, לרבות לעובדת; המערערת נפלה קורבן ל"תרגיל עוקץ" מצד מנהל המשיבה, אשר לא קיים את ההסכם ביניהן, וכתוצאה מכך נותרה עם חובות בסך מאות אלפי שקלים. להשלמת התמונה יצוין כי הסכסוך בין המערערת לבין המשיבה נדון בהליך משפטי בבית משפט השלום בפתח תקווה.

  4. המשיבה לא התייצבה לדיון קדם משפט, לא הגישה תצהירי עדות ראשית ולא התייצבה לדיון ההוכחות. כפי העולה מפרוטוקול הדיון מיום 22.1.2014, בפתח דיון ההוכחות ביקש ב"כ העובדת למחוק את התביעה כנגד המשיבה, כיוון שהמערערת נכנסה בנעליה לפי תלושי המשכורת ומכתב הפיטורים. ב"כ המערערת התנגד לבקשה, וטען כי הבקשה למחיקה מועלית רק בשלב ההוכחות, ונראה כי "הייתה פה מזימה מצד התובעת [העובדת] והנתבעת 1 [המשיבה] לסבך את הנתבעת 2 [המערערת] בתביעה ואז למחוק את השם של נתבעת 1".

    בהמשך לכך, בדיון עצמו ובמעמד ב"כ המערערת והעובדת, ניתן "פסק דין חלקי", כמפורט להלן:

    "התביעה כנגד הנתבעת 1 תימחק ללא צו להוצאות. יוער כי התובעת היא זו שמנהלת את תביעתה ומאחר שבא כוחה ביקש למחוק את התביעה, אין מניעה לעשות זאת".

  5. המערערת לא הגישה ערעור או בקשת רשות ערעור על פסק הדין החלקי של בית הדין האזורי בסמוך לאחר שניתן.

  6. בפסק דינו מיום 9.6.2014 קיבל בית הדין האזורי את תביעתה של העובדת במלואה, וקבע כי בהיבט של דיני עבודה יש לראות במערערת מעסיקה של העובדת לכל דבר ועניין. בית הדין האזורי קיבל את גרסתה של העובדת כי מנהל המערערת ניהל את העסק, כי העובדת ראתה במערערת את מעסיקתה, וכי אין זה מעניינה מה היו ההסכמות בין המערערת לבין המשיבה; גם העובדה שהמערערת היא שנתנה לעובדת מכתב פיטורים והנפיקה לה תלושי שכר, שבהם נכתב שמועד תחילת עבודתה הוא מועד תחילת עבודתה אצל המשיבה, מחזקת את המסקנה כי המערערת הייתה מעסיקתה האחרונה של העובדת, תוך שנשמר רצף העסקתה; לפיכך, יש לראות את כל תקופת עבודתה של העובדת באותו מקום עבודה כתקופת עבודה רצופה אחת, והמערערת חייבת בתשלום זכויותיה בעד כל תקופת העבודה. זאת, על יסוד העיקרון הקבוע בחוקי המגן כי זכויות העובד צמודות למקום העבודה, וכי על המעסיק האחרון לשלם את זכויותיו של העובד בעד כל תקופת עבודתו באותו מקום עבודה. בהתייחס לטענות המערערת כי רק ניהלה את ענייניה הכספיים של המשיבה ולא הייתה המעסיקה וכי נפלה קורבן ל"תרגיל עוקץ" של מנהל המשיבה, קבע בית הדין האזורי כי יתכן שטענות אלה נכונות במישור היחסים שבין המערערת לבין המשיבה, אולם בית הדין בוחן את היחסים שבין העובדת לבין המערערת והמשיבה במישור המהותי, ועל פי התשתית העובדתית שהוכחה המערערת הייתה מעסיקתה האחרונה של העובדת. בית הדין האזורי הוסיף כי אל לבית הדין ליתן יד "לוויכוח עסקי" המתנהל בין המערערת לבין המשיבה מעל גבה של העובדת כהצדקה לאי תשלום זכויות קוגנטיות, ועל פי הנסיבות שתוארו בתביעה יש הצדקה מוסרית ומשפטית כדי לקבוע שהמערערת היא המעסיקה של העובדת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ