אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"ר 23256-12-14 ירוקים (א.ד.מ.) בע"מ ואח' נ' שפיט (1991) רחובות בע"מ

ע"ר 23256-12-14 ירוקים (א.ד.מ.) בע"מ ואח' נ' שפיט (1991) רחובות בע"מ

תאריך פרסום : 02/04/2015 | גרסת הדפסה
עע"ר
בית משפט השלום ירושלים
23256-12-14
16/03/2015
בפני השופטת:
קרן אזולאי

- נגד -
מערערות:
1. ירוקים (א.ד.מ.) בע"מ
2. קילופי הזהב בע"מ (אחר/נוסף)

משיבה:
שפיט (1991) רחובות בע"מ
החלטה
 

 

1.לפניי ערעור על החלטת כב' הרשם א' פוני מיום 8.12.2014. ההחלטה ניתנה במסגרת בקשת המשיבה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר ובהתנגדות לגופה. בתמצית אציין כי במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר העלתה המשיבה שורה של טענות, בהן טענות לעניין שיהוי וקיזוז. הואיל וההתנגדות הוגשה כחודש לאחר המועד האחרון, הוגשה במקביל בקשה להארכת מועד. לפי הטענה, הבקשה הוגשה באיחור הואיל וסמוך למועד האחרון להגשת ההתנגדות חלתה היועצת המשפטית ונפלה למשכב.

 

2.כב' הרשם פוני התייחס בהחלטתו לשני הרכיבים, היינו, להארכת המועד ולהתנגדות לגופה. עיון בהחלטת הרשם מעלה כי אכן מתעורר קושי בהבנת ההחלטה, ככל שהיא מתייחסת להארכת המועד. בהחלטתו הציג תחילה כב' הרשם את רמת ההוכחה הנדרשת בשלב של בקשת רשות להתגונן, ולאחר מכן ציין כך: "יחד עם זאת, טענת המבקשת בבקשתה למתן אורכה אינה מהווה 'טעם מיוחד' כנדרש בהתאם לתקנה 528 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984"; ומייד בהמשך ציין: "אשר על כן ולאור האמור לעיל, בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 205(ג) לתקנות, והואיל וטענת המבקשת בהתנגדות עשויות להקנות לה הגנה לכאורה מפני התביעה, אני מורה על קבלת ההתנגדות".

 

3.לטענת המערערות, מההחלטה מתקבל הרושם לפיו לא הייתה כוונה להורות על הארכת המועד, אך בפועל, עם קבלת ההתנגדות לגופה, ניתנה הארכת מועד. לפי הטענה, כב' הרשם לא הכריע בבקשה להארכת מועד, הואיל וכב' הרשם לא קבע שהוא דוחה את הבקשה, אך גם לא קבע באופן פוזיטיבי שהוא מקבל את הבקשה. עוד טענו המערערות (הגם שרק בתשובה לתגובת המשיבה לערעור) כי אין מקום להיעתר לבקשה להארכת המועד, הואיל והטענה לעניין מצבה הרפואי של היועצת המשפטית לא נתמכה בראייה כלשהי ואף לא בתצהיר מטעם היועצת המשפטית. כמו כן צוין כי היועצת המשפטית שלחה מכתב למערערת ביום האחרון להגשת ההתנגדות. מכך למדות המערערות כי היועצת המשפטית נכחה במשרד ביום זה. המערערות טענו בנוסף כי לבקשה אחרת של המשיבה צורף אישור רפואי, המעיד על כך שהיועצת המשפטית אכן חלתה, אולם במועד מאוחר למועד האחרון להגשת ההתנגדות. לפיכך, נטען כי היה מקום לדחות את הבקשה להארכת המועד. טענה נוספת בפי המערערות היא כי שגה כב' הרשם בכך שנתן למשיבה רשות להתגונן מבלי לאפשר למערערת לחקור את המצהיר מטעמה.

 

4.בתשובה לערעור טענה המשיבה כי נראה שנפלה בהחלטת הרשם טעות קולמוס בגינה לא השלים את קביעותיו לעניין הארכת המועד. אולם, לפי הטענה, יש לשים את הדגש על ההחלטה המהותית לעניין מתן הרשות להתגונן, המקפלת בתוכה את ההחלטה לעניין הארכת המועד. עוד ציינה המשיבה כי נוכח העובדה שהאיחור נבע מנסיבות אישיות של היועצת המשפטית, אין מקום לחסום את בירור ההליך לגופו, ויש להעדיף את קיום ההתדיינות על פני הצבת מחסום בפני העלאת טענות ההגנה.

 

5.עיינתי בטענות בעלי הדין כמו גם בהחלטת כב' הרשם פוני. אכן, כפי שצוין לעיל, קריאת ההחלטה אינה מבהירה אם התקבלה החלטה חד משמעית בעניין הארכת המועד. יצוין בהקשר זה כי נוכח העובדה שנראה שנפלה בהחלטה טעות קולמוס, ייתכן שמוטב היה לפנות תחילה בבקשה להבהרת ההחלטה. מכל מקום, אינני סבורה שיש לקבל את הערעור. העובדה שהרשם קיבל את ההתנגדות לגופה, ונתן למשיבה רשות להתגונן, מלמדת שהייתה כוונה לאפשר את הארכת המועד. קבלת ההתנגדות משמעה כי כב' הרשם סבר שנכון וראוי לנהל את ההליך העיקרי, ולברר את טענות הצדדים לגופן. מסקנה זו נתמכת גם בעובדה שכב' הרשם ציין מפורשות בהחלטתו כי מצא לנכון לחייב את המשיבה בתשלום הוצאות בסך של 1,000 ש"ח "וזאת בשל איחורה בהגשת ההתנגדות". במילים אחרות, נראה כי תשלום ההוצאות נועד לרפא את הפגם הנובע מהאיחור בהגשת ההתנגדות.

 

גם עיון בטענות הצדדים לעניין הארכת המועד מעלה כי היה מקום להיעתר לבקשה. אמנם, המסמכים שצורפו על ידי המערערת מעוררים ספק באשר למועד המדויק בו חלתה היועצת המשפטית של המשיבה. יחד עם זאת, מהמסמכים הרפואיים עולה כי הגם שהפנייה למיון נעשתה לאחר המועד האחרון להגשת ההתנגדות, בטופס המיון נכתב במפורש שהמצב הרפואי נמשך מזה כחודש. כלומר, אין לשלול את הטענה לפיה מסיבות אישיות-רפואיות לא הוגשה ההתנגדות במועד. לפיכך, היה מקום להיעתר לבקשת הארכת המועד, וזאת גם בשים לב למשך האיחור ותוך הטלת הוצאות על המשיבה.

 

6.לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטת כב' הרשם ליתן החלטה בבקשה ללא חקירת המצהיר. בהתאם לתקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, רשאי בית המשפט או הרשם ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, וללא חקירת מצהירים. לא ראיתי כל עילה המצדיקה התערבות בהחלטת הרשם בעניין זה (השוו, ע"ר 19656-04-12 אפוטה נ' כהן (15.5.2012) (כב' השופטת ת' בר-אשר צבן)).

 

נוכח נסיבות העניין, לא ראיתי לנכון לעשות צו להוצאות.

 

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ה, 16 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ