אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"ר 11318-12-15 ואח'

ע"ר 11318-12-15 ואח'

תאריך פרסום : 14/12/2016 | גרסת הדפסה
ע"ר
בית המשפט המחוזי תל-אביב – יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
11318-12-15,57809-09-16
09/11/2016
בפני השופט:
מאיר יפרח

- נגד -
מערערים:
1. ג'ואל ממן אפללו
2. גד גיא גסטון בוקובזה
3. Matanel Foundation

משיב:
אריה בר לב
פסק דין
 

 

לפניי ערעורים על החלטות כב' השופטת הרשמת ש' יעקובוביץ (כתוארה בעת הרלוונטית) מיום 15.11.15 ומיום 21.7.16, שבהן נדחו הן בקשת המערערים לבטל היתר המצאה שניתן במסגרת תביעה (שכנגד) שהגיש המשיב נגדם (ונגד אחרים) והן בקשתם לעיון מחדש בהחלטה מיום 15.11.15 ובקשותיהם להוספת ראיות (בקשות 99 ו-109 בת"א (מחוזי ת"א) 6545-09-12).

תמצית העובדות הרלוונטיות להליכים היא זו: קרן Dorset הגישה תביעה נגד המשיב, בה עתרה לחייבו בתשלום סכום של 60 מיליון דולר בגין אחריותו לפירעון חוב הנובע מהלוואה שהעמידה הקרן לתאגיד בשם מיצ'ם, בו שולט המשיב. חברת מיצ'ם שמסרה אג"ח לקרן להבטחת פירעון ההלוואה, לא פרעה את ההלוואה ועל כן טוענת הקרן כי מטעמים שונים (שאין צורך להידרש להם במסגרת זו), נושא המשיב בחובת הפירעון.

המשיב כפר בכתב הגנתו בטענותיה של קרן Dorset. הוא הוסיף והגיש תביעה שכנגד כלפי גורמים אחדים ובהם המערערים. לוז טענתו בתביעה שכנגד (ובכתב הגנתו) הוא זה: בעקבות פרשת "אנגולה גייט", נקלע המשיב למצב שדרש ממנו להסתיר את נכסיו וזכויותיו (ובלשונו: "להתפשט מנכסיו". סעיף 11 לכתב התביעה שכנגד), בטרם ייתפסו על ידי הרשויות, ולהפקידם בידיהם של המערערים (ואחרים) כנאמניו. האחרונים הקימו מבנים פיננסיים שונים על מנת להסתיר את זהותו כבעל הכספים ובשנת 2006 הוצאו נכסיו מלוקסמבורג באמצעות קרן Dorset (שהיא קרן צדקה שהקימו המערערים 1 ו-2), תוך מצג מצד המערערים, שאם לא ייעשה כן – עלולים הנכסים להיתפס בידי השלטונות. לאחר מכן, המערערים העבירו למשיב מיליארד דולר בניכוי שכרם (שהועבר אל המערערת 3, יישות פנמית שייסדו המערערים 1 ו-2), בטענה כי אלה כלל נכסיו. לימים, הסתבר למשיב, לטענתו, כי המערערים (ואחרים) העלימו ממנו חלק מנכסיו שהופקדו בידיהם ואלה חולקו ביניהם וכי בניגוד למצג שהציגו לפניו בין היתר המערערים 1 ו-2, לא הייתה כל מניעה מהוצאת נכסיו מלוקסמבורג בכל דרך שהיא, לאו דווקא באמצעות הקמת קרן הצדקה Dorset.

תביעה זו של המשיב הינה להשבת הסכומים שהועלמו ממנו כאמור וכן להשבת השכר ששולם (גם) למערערים.

עם הגשת התביעה שכנגד, עתר המשיב להמצאתה מחוץ לתחום, אל המערערים, לפי שהם בעלי דין נדרשים במובן תקנה 500 (10) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. כאן המקום לציין כי המערערת 1 היא אזרחית לוקסמבורג והמערער 2 (בעלה) הוא אזרח ישראל ושניהם תושבי לוקסמבורג. לטענת המשיב – הם השולטים בקרן Dorset, היא התובעת בתביעה העיקרית ואחת מן הנתבעות שכנגד. המערערת 3 היא יישות פנמית, הנשלטת בידי המערערים 1 ו-2.

היתר ההמצאה ניתן למשיב והמערערים ביקשו לבטלו. בקשתם נדונה לפני כב' השופטת הרשמת נחליאלי חיאט (כתוארה אז), ונדחתה (החלטה מיום 28.3.14 בבקשה 17 בת"א 6545-09-12). ערעור המערערים על החלטה זו נתקבל והתיק הוחזר לבחינה מחדש, כשתצהירו של המשיב 2 התומך בבקשת הביטול יהווה ראייה והלה יתייצב לחקירה (ע"ר (מחוזי ת"א) 40787-04-14 מפי כב' השופטת צ'רניאק). המשיב 2 אכן נחקר על תצהירו לפני כב' השופטת יעקובוביץ’ ולאחר מכן ובטרם הוכרעה הבקשה, הוגשו בקשות אחדות להבאת ראיות נוספות והשלישית שבהן – הוגשה ביום 19.3.15 ולגביה הוסכם לאחר דיון כי המסמכים הנוספים שהגשתם נתבקשה – יקובלו וכי לא תוגש בקשה נוספת להצגת מסמכים/ראיות.

בהחלטה מיום 15.11.15 (המשמשת נושא לחיצי המערערים) נדחתה הבקשה לביטול היתר ההמצאה שהגישו המערערים, אך הללו עתרו לעיון חוזר בהחלטה האמורה ולהגשת ראיות נוספות (בקשה 99) ובטרם הוכרעה בקשתם – שבו והגישו בקשה נוספת (חמישית) להגשת ראיות נוספות (בקשה 109). כב' השופטת יעקובוביץ’ דחתה את הבקשות לעיון חוזר ולהגשת ראיות נוספות, בהחלטתה מיום 21.7.16 (שאף היא נושא לערעור).

המערערים סבורים כי היה מקום לקבל הבקשות להגשת ראיות נוספות כמו גם את הבקשה לביטול היתר ההמצאה ומשכב' השופטת יעקובוביץ’ לא הורתה כן – יש לקבל ערעוריהם ולהורות כבקשתם.

אפתח בערעור המאוחר, הנסוב על החלטת כב' השופטת יעקובוביץ’ לדחות את בקשות 99 ו-109. כבר כאן אומר כי החלטת כב' השופטת יעקובוביץ’ מקובלת עליי, מטעמיה.

מבלי לגרוע מן הטעמים שבהחלטה האמורה, יש להדגיש כי המערערים והמשיב הסכימו, עובר להגשת בקשות 99 ו-109, כי לא תוגשנה בקשות נוספות להצגת מסמכים או ראיות והסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה ביום 29.6.15. על כן, היו המערערים מנועים – מכוח הסכמתם ומכוח ההחלטה הנזכרת – מהגשת בקשות נוספות בנוגע להצגת מסמכים או ראיות. ככל שסברו המערערים כי יש בפיהם טעם טוב לביטול הפן החוזי הטמון בהסכמתם הדיונית מיום 29.6.15 (או הפן השיפוטי, שהרי ההסכמה זכתה לקבל תוקף של החלטה) – היה עליהם לפעול בהתאם ולעתור לביטולן, אלא שלא כך ביכרו המערערים לעשות ותחת זאת ראו לנכון לפניהם להגיש בקשות נוספות להצגת מסמכים או ראיות, כאילו מעולם לא ניתנה החלטה המאשרת את ההסכמה שלא תוגשנה בקשות כאלה בעתיד. קבלת ערעורם של המערערים בעניין זה יחתור תחת אושיות החוזה בלא שתהא לכך הצדקה. די היה בכך בלבד כדי לדחות הבקשות (קל וחומר בהינתן יתר הנימוקים שבהחלטת כב' השופטת יעקובוביץ’). דין ע"ר 57809-09-16 להידחות אפוא וכך אני מורה.

 

מכאן – לערעור העיקרי, שעניינו דחיית הבקשה לביטול היתר ההמצאה. המערערים טענו בהקשר זה שתי טענות מרכזיות: האחת – לא נתקיימו תנאי תקנה 500 (10) לתקנות סד"א והמשיב לא הראה כי המערערים הם בעל דין דרוש או נכון ולא הובהר מדוע לא ניתן לנהל התביעה שכנגד ללא נוכחותם. המשיב לא הצביע על קשר הדוק בין המערערים לבין קרן Dorset, המלמד שכאשר הגישה היא את התביעה נגד המשיב, היה על המערערים לצפות שתוגש נגדם תביעה שכנגד.

השנייה – הפורום הישראלי אינו פורום נאות לבירור התביעה שכנגד, במיוחד לאור כך שהמשיב הגיש תביעה נגד המערערים בלוקסמבורג, בעילות ובטענות זהות לחלוטין לאלה שהעלה בכתב התביעה שכנגד, ובכך גילה דעתו בדבר הפורום הנאות לבירור טענותיו. זאת ועוד. כל המעשים שייחס המשיב למערערים לא נעשו בישראל אלא בלוקסמבורג וחל עליהם הדין של מקום עשייתם (לוקסמבורג), לא דין הפורום.

אף כאן, אני סבור שאין תקומה לערעור.

אשר לטענה בדבר אי הוכחת קיומו של קשר ממשי בין קרן Dorset לבין המערערים 1 ו-2, ואי הצגת ראייה כלשהי הקושרת את המערערים לקרן, הרי שמעבר לקביעות שבהחלטה נושא הערעור, המקובלות עליי, יש להדגיש נתון קרדינלי אחד: במסגרת דיון בבוררות שהתקיימה בשוויץ, העיד עו"ד רם כספי, כפרקליט שמשרדו מטפל בתביעת קרן Dorset נגד המשיב, כי קרן זו "which is managed by Mamane and Bukobza", הגישה תביעה נגד המשיב בישראל, היא התביעה שבמסגרתה הוגשה התביעה שכנגד שבה ניתן היתר ההמצאה (אשר דחיית הבקשה לביטולו היא שבבסיס הערעור). המערער 2 עומת עם דברים אלה בחקירתו בגדרי בקשת הביטול ולא היה מענה הולם בפיו, פרט לכך שלדבריו עו"ד כספי שגה בעדותו והודה בשגיאתו זו (ראו עמ' 62 – 63 לפרוטוקול). אכן, בסיכומי התשובה מטעם המערערים טענו הללו כי "עו"ד כספי הגיש מכתב מטעמו לבית משפט קמא, ובו הוא מתייחס לדברים אלו. במכתב זה עו"ד כספי מציין כי אין לו כל ידיעה אישית בעניין זה, וכי הוא אף איננו העו"ד שמטפל בתיק במשרד" (סעיף 14 לסיכומי התשובה. ראו גם המכתב נספח 1 לסיכומי התשובה).

דעתי היא כי אין ליתן למכתב זה משקל כלשהו, משלא הביאו המערערים את עו"ד כספי לעדות לפני בית המשפט לשם מתן ההסבר הכלול במכתבו. אין צריך לומר שבהעדר עו"ד כספי, נבצר מן המשיב לחקרו על אודות עדותו מחד גיסא ומכתבו מאידך גיסא. נותרנו אפוא עם דברי עו"ד כספי שלא זכו להסבר מניח את הדעת לא מפיו ולא מפי המערער 2. יתירה מזאת, במכתב האמור, עמד עו"ד כספי על כך שאל מול עמוד בודד זה של פרוטוקול עדותו בבוררות, קיימים עמודים רלוונטיים נוספים בהם ציין בצורה מפורשת שאין לו ידיעה אישית בנוגע לתביעת קרן Dorset (סעיף 6 סיפא לנספח 1 לסיכומי התשובה); משום מה, העמודים הרלוונטיים הנוספים, לא צורפו למכתב עו"ד כספי.

 

משכך, הניח המשיב בסיס עובדתי מספק למסקנה בדבר קיומו של קשר הדוק בין המערערים לבין קרן Dorset, קל וחומר בהינתן יתר קביעותיה של כב' השופטת יעקובוביץ’ הנשענות על אדנים מוצקים (ואף אם היה מאן דהו נעתר לטענות המערערים התוקפות את ההחלטה מיום 15.11.15, ואין לכך כל עילה, לטעמי – עדיין די היה בטעם הנזכר לעיל כדי להביא לדחיית הערעור בכל הנוגע לקשר שבין המערערים לבין קרן Dorset).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ