אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"ר 10422-03-15 ביטון נ' רישלבסקי ביטון ואח'

ע"ר 10422-03-15 ביטון נ' רישלבסקי ביטון ואח'

תאריך פרסום : 06/05/2015 | גרסת הדפסה
עע"ר
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
10422-03-15
30/03/2015
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל

- נגד -
מערערים:
יעקב ז'ק ביטון
משיבים:
1. דניאלה יהודית רישלבסקי ביטון
2. היועץ המשפטי לממשלה

פסק דין

זהו ערעור על החלטת הרשמת השופטת עדי חן-ברק מיום 17.2.15 לפיה דחתה את בקשת המערער לפטור מאגרה, ואיפשרה למערער לשלם את האגרה ב-3 תשלומים.

למרבה הפלא, כעולה מפרוטוקול הדיון בפניי, המשיבה 1 וגם בא כוחה טענו כאילו הם לא יודעים בכלל על מה הערעור. תחילה סברו שמדובר בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (השופטת רויטל באום). כשהובהר להם שאין מדובר בבקשת רשות ערעור אלא בערעור בזכות, סבר ב"כ המשיבה 1 שמדובר בערעור על ההחלטה שלא לפרוס למערער את תשלום האגרה. כשהובהר לב"כ המשיבה 1 שהרשמת איפשרה למערער לפרוס את האגרה והוא התבקש לטעון לגופן של הטענות בערעור, שאל אם מדברים על החלטת הרשמת מיום 17.2.15. כשנשאל לאיזה ערעור הגיע היום, ענה "ערעור לעניין אגרה, החלטת רשמת עבור פטור מאגרה מתאריך 4.3.15". ביקשתי שיראה לי את העתק הערעור שהומצא לו, וראיתי שזהו העתק הערעור המצוי גם בתיק בית המשפט על ההחלטה לדחות את הבקשה לפטור מאגרה מיום 17.2.15. ב"כ המשיבה 1 הסביר לבסוף שהוא מתכוון לערעור שהוגש ביום 4.3.15, אבל עדיין לא נתן תשובה לשאלה על איזו החלטה מוגש הערעור לפי דעתו. בשלב זה התייאשתי מקבלת תשובה בעניין זה וביקשתי שיטען לגופו של עניין הערעור המצוי בפניי. מכאן ואילך טען ב"כ המשיבה 1 וטענה המשיבה 1 בעצמה, טענות שונות כנגד ערעורו של המערער על פסק דינה של השופטת באום בבית משפט השלום, ואף לא טענה אחת לגבי הערעור של המערער על החלטת הרשמת של בית המשפט המחוזי מיום 17.2.15.

על פי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט [אגרות], התשס"ז-2007, אם הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה. דהיינו, בקשה לפטור מאגרה נשענת על שני עמודים – חוסר יכולתו הכספית של המערער לשלם את האגרה, והליך המגלה עילה. כאשר ההליך אינו מגלה עילה, גם אם המערער חסר יכולת לשלם את האגרה, הוא לא ייפטר מתשלום האגרה, לפי הוראות התקנה, המבוססות על כך שאין הצדקה להניע את גלגלי בית המשפט ללא תשלום אגרה מצד המערער, כאשר ההליך אינו מגלה עילה. אם ברצונו של מערער לנהל הליך ערעור שאינו מגלה עילה לערעור, יתכבד וישלם את האגרה הנקובה עבור הליך זה.

לפי כללים אלה אכן פעלה הרשמת המלומדת. בהחלטתה מיום 17.2.15, קבעה שהמבקש אמנם הציג קושי כלכלי לשלם את האגרה, בהצהירו על הכנסה בסך 1,921 ₪ בלבד, אבל היא לא שוכנעה שההליך מגלה עילה, שכן מדובר בערעור על פסק דין שניתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. אציין, שבבקשתו לפטור מאגרה לא טען המערער דבר לעניין העילה שההליך מגלה. כל שטען הוא שהכנסתו היא קיצבה מאת המוסד לביטוח לאומי בסך 1,921 ₪. זאת, אף שלפי תקנה 14 (א) היה עליו לצרף תצהיר שיפרט בו את רכושו ומקורות הכנסתו ב-6 החודשים שקדמו לתאריך הבקשה. המערער השתמש בטופס מודפס לעניין יכולתו הכספית, הכולל אפשרות למלא את הפרטים בעניין רכושו של המערער, אבל לא מילא אותם. כך למשל, לא ברור היכן חי המערער, כאשר אין שום אינדיקציה לכך שהוא משלם דמי שכירות. היה על המערער להוכיח, לפחות באמצעות תצהירו, שאין הוא בעל דירה, ועל כן אינו משלם שכירות, אלא שהוא נהנה בדרך אחרת ממגורים בנכס שאינו שלו.

אף על פי כן, קבעה הרשמת המלומדת שחוסר יכולתו הכספית של המערער הוכח. כאמור, המערער לא טען בבקשתו דבר בעניין העילה שההליך מגלה. הרשמת המלומדת בדקה את הודעת הערעור ומצאה שאכן מדובר בערעור על פסק דין שניתן לפי סעיף 79א, כאשר טענת המערער היא שלא הסכים לפסיקה כזו. זאת, למרות שפרוטוקול הדיון בפני השופטת באום מעלה שבאי כח הצדדים שניהם הסכימו לפסיקה לפי סעיף 79, בתביעה שבה טוען המערער שנתן לגרושתו הלוואה שאותה לא פרעה, בעוד המשיבה טוענת שלא קיבלה הלוואה, והשיקים הוצאו ממנה בלחץ נפשי ואחר בעוד הצדדים חיים יחד. הסכמה זו של בא כח המערער מחייבת אותו, ואין הוא רשאי לטעון לאחר קבלת פסק הדין שלא הסכים למה שהסכים בא כוחו בשמו. אציין, שלפי הפרוטוקול, הסכמתו של ב"כ המערער ניתנה לאחר שיצא מן האולם והתייעץ עם המערער עצמו בטלפון. התייעצות זו יש לה משמעות ביחסים שבין המערער לבין בא כוחו, אבל גם אם היה בא כח המערער נותן את הסכמת המערער ללא התייעצות זו, היתה הסכמתו מחייבת את המערער. על כן, צדקה הרשמת המלומדת בכך שקבעה שההליך הערעורי המבוסס על הטענה שהמערער לא הסכים לפסיקה לפי סעיף 79א, בעוד ב"כ המערער הסכים בשמו לפסיקה לפי סעיף 79א, הוא הליך שאינו מגלה עילה.

המערער טען בפניי טענות חדשות כאילו לא התייצב לדיון בגלל טראומה שיש לו מבתי משפט. לטענה עובדתית זו אין בסיס ראייתי, ולפחות לפי התרשמותי מהדיון בפניי, אין המערער סובל מטראומה מהופעה בפני בתי משפט, במיוחד כאשר בפני השופטת באום לא היה צריך לטעון בעצמו אלא היה מיוצג על ידי עורך דין.

גם בהודעת הערעור שבפניי לא טען המערער כל טענה לגבי השאלה אם ההליך מגלה עילה אם לאו. כל שטען הוא לעניין חוסר יכולתו, למרות שהרשמת קיבלה את טענתו בדבר חוסר יכולתו.

אשר על כן, אני קובע שהחלטת הרשמת מיום 17.2.15 היא נכונה, ואין נימוק המצדיק לשנותה. אני דוחה את הערעור. המערער ישלם את האגרה בתשלומים כפי שנקבע על ידי הרשמת, כאשר התשלום הראשון שנקבע ל-1.3.15 ישולם עד 15.4.15, והתשלומים האחרים עד 15.5 ועד 15.6.

כאמור, המשיבה 1, לא טענה לעניין הערעור, וזאת למרות כמה הזדמנויות שניתנו לה, ובמקום זה טענה לעניין ערעור אחר, הוא הערעור העיקרי שיגיע זמנו לידון לאחר שיושלם תשלום האגרה. בין היתר לא נמנעה מהטענה שגם אם יזכה המערער בערעורו ופסק הדין של בית משפט השלום יבוטל והוא יזכה בתביעתו בבית משפט השלום, יקוזז חוב המזונות שלו כלפי הילדים מחובה של המשיבה 1 כלפיו. הטיעון הזה תמוה, משום שמדובר בחובות שהצדדים להם שונים. חוב המזונות כלפי הילדים אינו חוב כלפי המשיבה 1, ולא ניתן לקיזוז כנגד חובה של המשיבה 1 כלפי המערער. בפסק הדין של בית משפט השלום נקבע שעל המשיבה 1 לשלם למערער 15,000 ₪, ותקוותי היא שהמשיבה 1 לא קיזזה סכום זה שהיא חייבת בו, כנגד חובו של המערער בגין מזונות ילדיה. היא אינה ילדיה אלא אפוטרופסית של ילדיה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ