אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' קצין התגמולים

פלוני נ' קצין התגמולים

תאריך פרסום : 26/06/2017 | גרסת הדפסה

ע"נ
בית משפט השלום ירושלים
38926-06-13
18/06/2017
בפני חברי הועדה :
1. השופט יואל צור
2. פרופ' רחמים בן יוסף
3. מר זאב שורק


- נגד -
מערער:
פלוני
עו"ד ארז יער
משיב:
קצין התגמולים
עו"ד עינב גיא הרמן
החלטה
 

רקע עובדתי

לפנינו ערעור על החלטת המשיב מיום 7.5.13 בה כתב המשיב למערער, בין היתר כדלהלן: "הריני להודיעך כי החלטתי לראות בחוות הדעת הרפואית שהגשת למשרדנו מתאריך 28.11.01 משום 'ראיה חדשה'. בבדיקה עניינית ולאור חוות הדעת הרפואית שניתנה ע"י המומחה הרפואי מטעמנו מתאריך 15.3.13 הגעתי למסקנה כי אין מקום לשנות את החלטתנו הקודמת לפיה מחלתך הנפשית הוחמרה בשיעור 2/3 על חשבון השירות".

  1.  

להלן כמה עובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים:

  1.  

המערער נפצע ביום 31.5.75 שהיה היום האחרון של מלחמת ההתשה בגולן הסורי. מיד לאחר פציעתו הוא אושפז במחלקה האורתופדית ולאחר מכן שוחרר לבית הבראה צבאי.

במהלך שהותו בבית ההבראה הצבאי המערער סבל מתסמינים שונים שאובחנו בספטמבר 1974 כ"הלם קרב"-PTSD. המערער הופנה לטיפול נפשי מרפאתי החל מ-9/1974 ובמהלך 1975 (כשנה לאחר האירוע הנ"ל) המערער אובחן כסובל מתהליך פסיכוטי סכיזופרני.

ביום 4.6.75 וועדה רפואית קבעה שהמערער סובל מתהליך פסיכוטי על יסוד אישיות סכיזואידית סנסיטיבית,. הוועדה קבעה למערער נכות בשיעור של 30% כאשר 2/3 ממצבו הנפשי יוחס לשירותו הצבאי. הנמקת הוועדה הרפואית הייתה שאמנם הרופאים המטפלים היו סבורים שמדובר במצב חרדתי, אך לדעת הוועדה היו סימנים מקדימים לתהליך הפסיכוטי ולכן הוועדה סברה שהשירות הצבאי החמיר אך לא גרם לפגיעה הנפשית.

  1.  

ב"כ המערער טען שאין בתיק החלטה של המשיב בעניין חלוקת אחוזי הנכות וסבר שיש להכיר במלוא נכותו הנפשית של המערער כנכות שכולה נגרמה עקב השירות הצבאי. לעניין זה הגיש המערער חוו"ד של ד"ר דורון עמנואל והמשיב הכיר בחוו"ד זו כ"ראיה חדשה" לפי סעיף 35(א) לחוק הנכים (תגמולים  ושיקום) תשי"ט-1959 [להלן- החוק].

  1.  

           חוות דעת המומחים מטעם שני הצדדים

     

המערער הגיש מטעמו חוו"ד נוספת והפעם חוו"ד של ד"ר טל יונגרמן בה נטען שהמערער סובל משתי הפרעות נפשיות: הן PTSD והן סכיזופרניה, ולדעתו הסכיזופרניה התפתחה מתוך ה-PTSD וכתוצאה מטיפול תרופתי בברביטורים מסוג פנטוטל ובהפסקת הטיפול.

  1.  

המשיב סבור שמאחר ואנו מצויים בפרוצדורה של הגשת ראיה חדשה, לא ניתן להסתמך על הקביעה הקודמת של וועדה רפואית שהסכיזופרניה הוחמרה עקב השירות ולטעון שיש להחיל עליה בדיעבד הלכות משפטיות מאוחרות יותר, לפיהן החמרה רפואית היא למעשה גרימה משפטית. המשיב אף חלק על קביעת המומחה מטעם המערער לפיה הסכיזופרניה התפרצה עקב השירות מתוך ה-PTSD ובעקבות טיפול תרופתי מסוים שאותו קיבל המערער; לחילופין טען המשיב שטענת המומחה מטעם המערער הינה טענה לנכות מוסבת שאינה בסמכותה הוועדה דנן.  לפיכך, ביקש המשיב להותיר את החלטת קצין התגמולים על כנה.

  1.  

בתיק זה קיימות חוות דעת רפואיות כדלהלן:

  1.  

    מטעם המערער-חוו"ד של ד"ר דורון עימנאל  מיום  28.11.01 וחוו"ד נוספת של ד"ר טל יונגרמן מיום 25.3.14

    מטעם המשיב:- שתי חוו"ד  של ד"ר חיים שם דוד: האחת מיום 15.3.13 שבאה בתגובה לחוות דעתו של ד"ר דורון עימנואל  ושעל בסיסה נדחתה תביעת המערער; וחוו"ד נוספת מיום 23.11.14 שבה הגיב על חוות הדעת של ד"ר טל יונגרמן. ;

     

    להלן בקצרה כמה ציטוטים מחוות הדעת הנ"ל לפי תאריך עריכתן מבחינה כרונולוגית:

     

    בחוו"ד של ד"ר דורון עימנאל מיום  28.11.01 –מטעם המערער- נכתב, בין היתר, כדלהלן:

     

    ראשית,  יצוין שחוות דעת זו במקורה לא נערכה עבור המערער כחלק מהתביעה שהגיש  אלא נערכה לצורך אבחנת מצבו הנפשי של המערער והאם הוא זקוק למינוי אפוטרופוס על גופו ורכושו. יותר מאוחר הוגשה חוות דעת זו לתמיכה בתביעה שהגיש המערער להכרה כנכה, והחלטת המשיב הייתה שיש להכיר בחוות דעת זו כ"ראיה חדש" לפי סעיף 35  לחוק הנכים.

     

    "....מדובר באדם אשר תפקד בצורה נורמטיבית עד לפגיעה נפשית קשה שאירעה במהלך שירותו הצבאי במלחמת יום כיפור, ובעיקר באירוע שהיה בשלהי מלחמת ההתשה שלאחריה בעת שירותו ברמת הגולן, במאי 1974. בתחילה אובחן כסובל מהלם קרב, אך כבר לאחר זמן אובחן כסובל ממצב פסיכוטי ובהמשך אובחן כסובל מתהליך סכיזופרני. מאז פגיעתו נהפכו חייו, התנתק ממשפחתו, אינו מסוגל לתפקד , לא עבד ולו יום אחד, יכולתו ליצור קשר בין אישי לקויה, והוא חי שנים רבות בתנאים קשים, ותוך התרחקות מכל הגורמים אשר ניסו לתמוך בו.....על פי החומר הכתוב ובהסתמך על ממצאי הבדיקות שערכתי, מדובר באדם הסובל מסכיזופרניה פרנואידית כרונית....עונה על התנאים של סעיף 8 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות...דהיינו שאינו מסוגל מחמת מחלת נפש לנהל את ענייניו, ויש להכיר בו כפסול דין, לפיכך יש צורך במינוי אפוטרופוס על ענייניו: גופו ורכושו".

     

    בחוו"הד של ד"ר שם דוד מיום 15.3.13 [מטעם המשיב] הוא כתב, בין היתר, כדלהלן:

     

    "....כיום אין לי אפשרות מתיאור האירועים להבין מהנדון מתי אירעו המקרים הנטענים, עוצמתם ובכלל אמיתותם....הפגיעות שלו אירעו בתקופה של מלחמת ההתשה עד לסוף שנת 1970 ובמלחמת יום הכיפורים, עד לסוף שנת 1973....ראשית, אין חולק שמדובר במחלת הסכיזופרניה. מהמסמכים הרפואיים עולה שהנדון לא סבל ממצב פסיכוטי בסמוך לטראומות הנטענות לא כל שכן ממלחמת ההתשה מכיוון שהמצב הפסיכוטי החל לכל המוקדם באמצע שנת 1975 כשנתיים לאחר מלחמת יום הכיפורים.....על פי שיטת האבחון הנהוגה בישראל, מצב פסיכוטי יכול להיווצר עד שבועיים לאחר אירוע סטרסוגני. .....על מנת לקשור בין אירועי חיים למצב פסיכוטי, על האירוע הפסיכוטי להיווצר תוך עד 3 שבועות מאירוע הסטרס....סכיזופרניה אינה מוגדרת כמחלה שנגרמת כתוצאה מסטרס. ....מהלך מחלתו כמו מחלתו הנוכחית מצביעים על היותו סובל מהפרעה בספקטרום הפסיכוטי שבאה לאורך השנים לידי ביטוי....הנדון סובל מסכיזופרניה. ברצוני לכמת את שיעור הנכויות השונות המתועדות- מחד סכיזופרניה ומאידך PTSD אני נתקל בקושי רב. בסופו של יום אצטרך להחליט על סמך הפגיעה התפקודית, מאפייניה ומקורותיה. כיום נכותו נובעת מתוך מחלת הנפש שבה לקה- סכיזופרניה. ...בהתאם לשאלתך הישירה בדבר האפשרות לקבוע גרימה מלאה, אני סבור שהכרה ב-2/3 משיעור נכותו הינה גישה מתירנית שבאה לטובת התובע. הנדון סובל מסכיזופרניה. איני סבור שיש לראות במחלתו כנובעת בקשר של גרימה מלאה לאירועים נטענים".

     

    בהקשר לחווה"ד הראשונה של ד"ר שם דוד נעיר שהיתה בה טעות שאינה משפיעה על מסקנותיו. המערער אובחן בשנת 1975 והמומחה סבר בטעות שהאירוע שטען לו המערער אירע במלחמת ההתשה שנים קודם לכן. אלא שהאירוע הנטען ע"י המערער אירע באמצע שנת 1974.

     

     

     

    בחוו"ד של ד"ר טל יונגרמן מיום 25.3.14 מטעם המערער נכתב, בין היתר, כדלהלן:

     

    "....החולה לוקה בשתי הפרעות נפשיות אשר שתיהן מתקיימות בהווה ושתיהן נגרמו עקב אירועים טראומטיים אליהן מחשף הנפגע בימי מלחמת יום הכיפורים ובתקופת ההתשה שבאה בעקבותיה...העובדות העולות מהתיעוד הרפואי מובילות למסקנה חד משמעית בדבר קשר הגרימה הישיר שבין פגיעות טראומטיות חוזרות בעת שירות צבאי תחת אש מסכנת חיים להתלקחות הפרעה פוסט טראומטית המתבטאת מתחילתה במוזרות ואש בעקבותיה וכחלק ממנה מצטרפת תמונה קלינית חמורה עם פסיכוזה. התלקחות מחלה פסיכוטית שהתפתחה לסכיזופרניה כרונית החלה מתוך מצב של דחק פוסט טראומטי שכלל כבר מתחילתו התנהגות מוזרה ובחלוף מספר חודשים בעקבות ניסיון טיפולי באבריאקציה תחת ברביטורט מסוג פנטוטל התלקחה פסיכוזה. מחלת סכיזופרניה נישאה על גבי ההפרעה הפוסט טראומטית ולא ניתן להתעלם מקשר הזמנים הברור שבין הופעת מוזרות כחלק מההפרעה הפוסט טראומטית וכסימן פרודרומלי שהתפתח בהמשך למחלת הסכיזופרניה בעקבות הניסיון לטפל בהפרעה הפוסט טראומטית בשיטות מסוכנות כאבריאקציה תחת פנטוטל. ההפרעות החמירו האחת את רעותה והותירו את החולה בפרוגנוזה רעה עבור שתי ההפרעות הנפשיות. .....לאור האמור בחוות דעתי יש לתקן את האבחנה ואת שיעור ההכרה ע"י משהב"ט ממחלה פסיכוטית מסוג סכיזופרניה בשיעור החמרה של 2/3 לשתי מחלות:

הפרעה בתר חבלתית מלווה בתסמינים פסיכוטיים חומרה בשיעור החמרה של 100%;

מחלת סכיזופרניה שהתלקחה עקב דחק פוסט טראומטי מוחרף כשנה לאחר המלחמה וטיפול מופסק בפנטוטל אשר ממשיכה להיות כיום נתונה תחת השפעה פוסט טראומטית מתמדת ומכבידה על יכול החולה להתאזן טוב יותר ומותירה אותו בפרוגנוזה רעה המצדיקה הכרה של 100%".

  1.  

               בחוו"הד המגיבה של ד"ר שם דוד מיום 23.11.14  [מטעם המשיב] הוא כתב, בין היתר, כדלהלן:

                 ".....עד לחודש ספטמבר 1974 לא היה במצב פסיכוטי. ככל שעולה מהמסמכים עד לתקופה זו מצבו השתפר. לאחר הפנייתו למרפאה ...טופל באמצעות טיפול אבראקטיבי והטיפול נמשך עד ליוני 1975. המצב הפסיכוטי התגלה תחת הטיפול האמור לעיל, לכל המוקדם בספט' 1974. ...בחוות דעתי הראשונה הצגתי אסופת מאמרים שקובעים את לוחות הזמנים של אירועים טראומטיים והופעה של מצב פסיכוטי שלאחריו מאבחנים אדם כלוקה בסכיזופרניה. המאמרים שהצגתי מציגים שמצבים פסיכוטיים הפיכים קשורים לאירועי חיים ואילו מצבים פסיכיים ומחלות פסיכוטיות בלתי הפיכות...אינן קשורות לאירועי חיים. מהמאמרים הללו עולה שהגישה המתירנית ביותר הרואה באירועי חיים כגורמים לסכיזופרניה קובעים שאירועי חיים משמעותיים וקשים יכולים להיות קשורים לפרוץ המחלה, בתנאי שהמצב הפסיכוטי התקיים תוך, לכל היותר, חודש מהאירועים. במקרה שלפניי המדובר בגבר שחלה בסכיזופרניה בגיל שבו המחלה פורצת בדרך כלל (בין 15 ל-25) , בזמן שה-PTSD היה בהקלה. למרות זאת הופיעו הסימנים הפסיכוטיים. משכך, אני עומד על חוות דעתי הראשונה שהנדון סובל מסכיזופרניה ומ-PTSD. הסכיזופרניה לא  נגרמה מה-PTSD ולא נגרמה מהטראומה עצמה. משכך, ההכרה בשיעור החמרה של 2/3 מכלל נכותו נראית לי מתירנית....".

     

     

     

     

     

     

     

     

    דיון

     

למערער שלוש טענות עיקריות:

  1.  

הוועדה הרפואית משנת 1975 קבעה שהסכיזופרניה הוחמרה ע"י השירות שכן התפתחה על רקע אישיות סכיזואידית סנסיטיבית, ויש לפרש את הקביעה הרפואית של "החמרה" כ"גרימה";

התשתית העובדתית של חוות הדעת של ד"ר שם דוד לקויה והוא לא חקר ודרש בעובדות כדרישת הפסיקה;

הרופא שטיפל במערער בשנת 1975, ד"ר קרפל, כתב שמצבו הנפשי של המערער נגרם בזמן ועקב השירות; נציין באשר לטענה זו שאין לנו צורך לדון בטענה זו. אילו זו הייתה הטענה היחידה, היא לא הייתה מועילה למערער בהיותה חוות דעת של רופא מטפל.

  1.  

אשר לטענה הראשונה-אנו סבורים שוועדה זו זכאית להתערב בהחלטה קודמת של המשיב, גם אם זו נקבעה בשנת 1975 וזאת מכמה טעמים:

  1.  

    ראשית, מקום שמתגלה טעות בקביעת וועדה רפואית, גם אם הייתה טעות ישנה שהמערער לא ערער עליה, יש מקום לתקן את הטעות משזו מתגלה. במקרה שלפנינו המערער גויס בפרופיל 97 אם זהו המצב והמשיב קבע שנגרמה החמרה ולא גרימה, הרי שזו החלטה מוטעית. חובתה של וועדה זו לתקן את הטעות .  שכן במסגרת הליך זה שני המומחים התייחסו לנכונותה של ההחלטה משנת 1975 ובכך נפתחה הדלת לדון בה.

     

    כפועל יוצא מהאמור לעיל,  אם המשיב החליט במסגרת הליך זה לשנות את קביעת הוועדה משנת 1975 בקבעו שאין קשר סיבתי, אף לא של החמרה, בין השירות הצבאי לבין פרוץ מחלת הסכיזופרניה, נפתחת הדלת לבחון מחדש את ההחלטה משנת 1975.

     

    שנית, גם אם הייתה נמצאת נטייה כלשהי של המערער ללקות במחלה, אם זו פרצה במהלך השירות יש לראות את המחלה כאילו נגרמה כולה עקב השירות. קביעה זו מסתמכת על הלכה שנקבעה בביהמ"ש העליון בע.א. 472/89 קצין התגמולים נ' רוט שם נקבע ש"בית משפט זה קבע בשורת החלטות , כי מקום שמחלתו של התובע פרצה לראשונה בעת שירותו והוכח קשר סיבתי לשירות, הרי שלמרות קיומה עוד בטרם השירות, של נטייה קונסטיטוציונלית אצל התובע ללקות במחלה האמורה, רואים את המחלה כאילו נגרמה כולה עקב השירות , ולא רק הוחמרה על ידו".

     

בנוסף לאמור לעיל, מהראיות שהוגשו ע"י המערער ניתן לקבוע  שאכן הפגיעה הנפשית של המערער החלה מיד לאחר הפגיעה שנפגע. סימוכין לכך ניתן למצוא במכתב, שאף כי הוא חסר תאריך,  ניתן לקבוע שהוא נכתב מיד לאחר הפציעה של המערער, כשהוא היה בבית הבראה צבאי בעקבות פציעתו,  כשהיה עוד חייל. במכתב נרשם ע"י ד"ר לוי " אני טיפלתי בו בבית קיי בגלל מצבו הנפשי שהופיע בעקבות החוויות שעברו עליו....עם סיוטים ונדודי שינה, מתח התנהגות מוזרה, חוסר ריכוז, פחדים, חוסר ביטחון, האשמה עצמית" [ראו נספח ד' לערעור].  לכן, מדובר בתגובה נפשית שהייתה בסמוך לפגיעה. לכך יש להוסיף כי ב-1/1975 כתב ד"ר קרפל, ששימש כפסיכיאטר בבי"ח אסף הרופא , למשהב"ט שמאז 15.9.74 המערער מטופל אצלם בשל הלם קרב [ראו נספח ה לערעור]. למעשה על בסיס מסמכים אלו ניתן לקבוע שהמערער סבל מהלם קרב מיד לאחר המלחמה.

  1.  

אשר לטענת ב"כ המערער שטיפול שקיבל המערער בפנטוטל חשף פסיכוזה שהתפתחה כתגובה להלם הקרב [טענה שקשורה לטענה השנייה שטען ב"כ המערער] - נציין שאכן המערער טופל בפנטוטל. איזכור לכך מצוי במכתבו של ד"ר קרפך מיום 27.2.76 שם נרשם, בין היתר, כדלהלן: "........קיבל מספר טיפולים אבראקטיים ע"י פנטוטל בהשפעה טובה". המומחה מטעם המשיב נחקר על הטיפול והתרופה ולא הכיר את סוג הטיפול והתרופה [ראו לעניין זה עמ' 21-22 לפרוט'].  עוד יש להוסיף  שהוגש מכתבו של ד"ר קרפל למשהב"ט מיום 23.6.1975 שציין לגבי הטיפול בפנטוטל שניתן להלומי קרב ש"הטיפול במצב זה חשף פסיכוזה שקודם לא נתן סימנים קליניים או הפרעות בתפקוד. חוות דעתי היא שמצבו הנפשי נגרם בזמן ועקב השירות הצבאי". גם ב-1976 כתב ד"ר קרפל למשהב"ט ש"כעבור כמה חודשים התרשמנו ממוזרות ההולכת וגוברת עד בשאובחן כסובל ממצב פסיכוטי שהתפתח בהמשך להלם". בהקשר לכך טען המומחה מטעם המערער, ועדותו לא נסתרה ע"י המשיב ש" התלקחות מחלה פסיכוטית שהתפתחה לסכיזופרניה כרונית החלה מתוך מצב של דחק פוסט טראומטי שכלל כבר מתחילתו התנהגות מוזרה ובחלוף מספר חודשים בעקבות ניסיון טיפולי באבריאקציה תחת ברביטורט מסוג פנטוטל התלקחה פסיכוזה. מחלת סכיזופרניה נישאה על גבי ההפרעה הפוסט טראומטית ולא ניתן להתעלם מקשר הזמנים הברור שבין הופעת מוזרות כחלק מההפרעה הפוסט טראומטית וכסימן פרודרומלי שהתפתח בהמשך למחלת הסכיזופרניה בעקבות הניסיון לטפל בהפרעה הפוסט טראומטית בשיטות מסוכנות כאבריאקציה תחת פנטוטל. ההפרעות החמירו האחת את רעותה והותירו את החולה בפרוגנוזה רעה עבור שתי ההפרעות הנפשיות". טענות אלה, מבחינה משפטית, משמעותן טענה של "נכות מוסבת", וטענה אשר כזו המתייחסת למחלת הסכיזופרניה ממנה סובל המערער (ולא ל-PTSD) מן הראוי שתידון ע"י המשיב במסגרת פנייה מתאימה.

  1.  

המסקנה העולה מכל האמור לעיל שהערעור מתקבל בחלקו. כדעת המומחה מטעם המערער אנו קובעים שהמערער סובל משתי מחלות: PTSD  וסכיזופרניה. באשר ל-PTSD אנו קובעים שכולה נגרמה בשל השירות הצבאי. מאידך, באשר לסכיזופרניה – האם זו נגרמה בשל הטיפול בפנטוטל [כשאלה של נכות מוסבת] זו צריכה להיבדק לאחר שהמערער יפנה בעניין זה למשיב במסגרת טענה של "נכות מוסבת". 

  1.  

    בהיות המקרה שלפנינו מקרה מורכב, והואיל והערעור התקבל בחלקו, אין צו להוצאות, כל צד יישא בהוצאותיו הוא.

    חברי הוועדה חתמו על עותקים נפרדים של ההחלטה.

    על המזכירות לשלוח עותק מההחלטה לצדדים.

    --------------------------------       --------------------------------------           ---------------------------------

         יואל צור, שופט בדימוס              פרופ' רחמים בן יוסף                              מר זאב שורק

    ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ז, 18 יוני 2017, בהעדר הצדדים.

        

                                                                                   

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ