לפני ערעור על שומות שקבע המשיב לשנות המס 2007 ו – 2008.
בשנת 2005 נרשמה ליברמור למסחר בלונדון ואגב כך ירד שיעור ההחזקה של סידמור בליברמור לכ-14.9%.
כחלק מתהליך הנפקת ליברמור בבורסת לונדון התחייבו בעלי המניות כלפי חברת החיתום שלא למכור את מניותיהם עד ליום 10.6.2006 ובמשך שנה לאחר מכן למכור את מניותיהם רק באמצעות חברת החיתום.
חלק מבעלי המניות ביקשו לממש את אחזקתם במניות ליברמור (להלן: "המניות") ולשם כך פנו לרשות המיסים, ביום 10.5.2006, באמצעות רו"ח עדי ליואי (להלן: "רו"ח ליואי"), בבקשה לפיה העברת המניות מסידמור ורוקמור לידי היחידים תחויב במס במועד מכירת המניות על ידי בעלי המניות.
את המשא ומתן עם בעלי המניות מטעם רשות המסים ניהל מר צביקה ברנשטיין רו"ח(להלן: "ברנשטיין") בשם ובעבור פקידי השומה שטיפלו בתיקי בעלי המניות. בסופו של משא ומתן נוסח הסכם שומה, לפיו העברת המניות מרוקמור וסידמור לידי בעלי המניות, תיחשב כמכירה לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), אולם חישוב התמורה ותשלום המס יידחו ליום מכירת המניות על ידי כל אחד מבעלי המניות או עד ליום 30.11.2010, המוקדם מהם.
ביום 8.1.2007 נחתמו הסכמי שומה עם שניים מבעלי המניות שתיקם התנהל בפקיד שומה ת"א 5. עוד בטרם נחתמו הסכמי שומה עם יתר בעלי המניות הוציא ברנשטיין, מכתב מיום 18.2.2007, לפיו הסכמי השומה האמורים, בטלים.
ביום 30.5.2007 הועברו המניות שהוחזקו בסידמור לידי חלק מבעלי המניות ובכלל זה הועברו למערער 8,327,002 מניות. ביום 29.1.2008 הועברו מלוא המניות שהוחזקו ברוקמור לידי בעלי המניות ובכלל זה הועברו למערער 360,067 מניות.
ביום 22.12.2011 נקבעה למערער שומה לפי סעיף 145(א)(2)(ב) לפקודה, לפיה העברת המניות בשנות המס 2007 ו – 2008 היא הכנסה חייבת מדיבידנד לפי סעיף 75ב(1)(ב) לפקודה, ולחילופין הכנסה מ"דיבידנד בעין", בסך 29,399,688 ₪ בשנת המס 2007, ו-925,604 ₪ בשנת המס 2008, וכי על הכנסה זו חל מס בשיעור 25% לפי סעיף 125ב(2) לפקודה, בשל היות המערער בעל מניות מהותי.
המערער הגיש השגה על השומות שנקבעו לו.
ביום 12.3.2012 וביום 13.3.2012 מכר המערער את המניות תמורת 0.15 ליש"ט למניה, לפי שער חליפין של 5.91 ₪ ל-1 ליש"ט, ובסה"כ קיבל תמורת המניות 7,703,532 ₪.
ביום 20.1.2013 ולאחר דיון בהשגת המערער, קבע המשיב בצו כי העברת המניות לידי המערער בשנות המס 2007 ו – 2008 היא "דיבידנד בעין" וחיוב המס נותר כפי שנקבע בשומות שלב א'. מכאן הערעור שלפני.
יצוין, כי חלק מבעלי המניות אשר הגישו ערעור על שומות שקבע המשיב בצו תוך שהוא נוקט כלפיהם באותו גישה, הגיעו להסכמי פשרה עם המשיב, בעוד ערעור של אחד מבעלי המניות תלוי ועומד.
בין הצדדים התגלעה מחלוקת עיקרית זו: לטענת המערער סידמור ורוקמור החזיקו במניות בנאמנות לטובתו ולחילופין שימשו כ"צינור" שכל תכליתן החזקת המניות, ועל כן, העברת המניות לידיו אינה בגדר אירוע מס. המשיב דוחה את טענת המערער וטוען כי סידמור ורוקמור הן חברה נשלטת זרה כמשמעותה בסעיף 75ב לפקודה.
-
סעיף 75ג לפקודה, קובע:
"נאמנות" – הסדר שעל פיו מחזיק נאמן בנכסי הנאמן לטובת נהנה, שנעשה בישראל או מחוץ לישראל, בין אם הוא מוגדר על פי הדין החל עליו כנאמנות ובין אם הוא מוגדר אחרת;"
סעיף 75ד (א) לפקודה, קובע:
"יוצר של נאמנות הוא אדם שהקנה לנאמן נכס, במישרין או בעקיפין, ויראו כיוצר גם את אלה:
(1) מי שהיה בעל מניות מהותי, במישרין או בעקיפין, בחבר בני-אדם במועד שבו חבר בני-אדם הקנה לנאמן את הנכס;
(2) מי שהחזיק באחד או יותר בסוג כלשהו של אמצעי שליטה, במישרין או בעקיפין, בחבר בני-אדם במועד שבו חבר בני-אדם הקנה לנאמן את הנכס, והוא או קרובו הם נהנים באותה נאמנות;"
סעיף 75ז (א) לפקודה, קובע:
"נאמנות תושבי ישראל היא נאמנות שבמועד יצירתה יוצר אחד לפחות ונהנה אחד לפחות בה היו תושבי ישראל, ובשנת המס היה יוצר אחד או נהנה אחד לפחות בה תושב ישראל".
סעיף 75ז (ו) לפקודה, קובע:
"חלוקה של נכס בנאמנות תושבי ישראל תחויב בס, או תהיה פטורה ממס, לעניין הוראות חלק ה כפי שהיה אילו היה הנכס מועבר מהיוצר לנהנה במישרין".
יוער, כי על פי הוראות חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147), התשס"ה – 2005, ההוראות שלעיל חלות על נאמנויות שהוקמו קודם ליום 1.1.2006.
-
סעיף 1 לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979 קובע:
נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת".
סעיף 2 לחוק הנאמנות, קובע:
"נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש".
-
בע"א 3829/91 אבינועם וואלס נ' נחמה גת ואח' (פורסם בתקדין) (להלן: "עניין וואלס"), דן בית המשפט במוסד הנאמנות וקבע כי מקום שהנסיבות מלמדות על כוונת הצדדים להתקשר בחוזה נאמנות ניתן לקבוע שמדובר בנאמנות משתמעת IMPLIED TRUST גם בהעדר חוזה בכתב. לכך יש להוסיף כי העובדה שהנכס לא נרשם על שם הנהנה, אינה שוללת את הנאמנות, וכך נקבע בעניין זה על ידי כבוד הנשיא מ' שמגר (שם, פסקה 6):
"סיטואציה זו של חלוקת זכויות הבעלות בנכס - כאשר הבעלות הרשומה היא זו של האחראי על ניהול העסק, בעוד שהבעלות שביושר היא של גורם אחר - היא הסיטואציה הקלאסית של נאמנות."
-
לביסוס טענותיו העיד המערער את Adv DR Marc Joory (להלן: "עו"ד ג'ורי") אשר שימש בזמנים הרלבנטיים כמנהלן של סידמור ורוקמור אשר מסמכי התאגדותן הוצגו כמוצגים מע/2 ו – מע/3.
-
מהראיות שהוצגו עולה כי פמברוק החזיקה בנאמנות את מניותיו של המערער (מוצג מש/3 ) והמשיב אינו חולק על כך (סעיף 5 לסיכומי המשיב). לכך יש להוסיף כי בחקירתו אישר עו"ד ג'ורי כי בשלב מסוים הפסיק להתייחס לפמבורק אלא למערער (ע' 44 לפרוטוקול הדיון מיום 21.5.2014).
כך העיד עו"ד ג'ורי (שם, ש' 8 ע' 19):
"I was told that these people were the owners of the shares of Clevedon and that they needed to go through a vehicle. The rationale that Mr. Tessone explained to me at the time was that for simplicity reasons, for efficiency reasons it was better to group all of these holdings. Because some of them had smaller ownerships shares and so that in order to deal with Clevedon, in order to have some weight. I mean these are there reasons, in order to have some weight vis a vis Clevedon, they wanted to be a group of investors that would act through one vehicle. So that vehicle was supposed to be basically the conduit; or those vehicles because those two were supposed to be the conduit to represent their ownership stakes (stock) in Clevedon.
…
There were two companies: Rockmore and Sidmore.
Yeah, I was given this list by Mr. Tessone.
…
Mr. Tessone told me that Pembroke was the company used by one of the shareholders whose name was Lerner."
מעדותו של עו"ד ג'ורי עולה כי רשימת האנשים והגופים שהוצגה כמוצג מע/1 ובהם פמברוק היו הבעלים של המניות וכי כל אחד מבעלי המניות העביר את מניותיו לרוקמור וסידמור כדי לאחד כוחות ולהוות משקל מהותי בין בעלי המניות של ליברמור (Clevedon). עוד עולה, כי רוקמור וסידמור היוו כלי/צינור ("Vehicle"/"Conduit") לריכוז אחזקותיהם של בעלי המניות בליברמור והוא עצמו פעל בנאמנות עבורם.
עוד העיד עו"ד ג'ורי בחקירתו כי בינו לבין בעלי המניות נכרתו חוזי נאמנות (Fiduciary Agreement) בקשר עם כל אחת מהחברות אותן ניהל בשם ובעבור בעלי המניות על פי הסכמי ניהול (מוצגים מע/4 ו – מע/5). חוזי נאמנות הוצגו במסגרת חקירתו של עו"ד ג'ורי כמוצגים מע/6 ו – מע/7. אמנם במסמכים לא מצוין תאריך, אולם עו"ד ג'ורי אישר בחקירה נגדית שהמסמכים נחתמו בחודש יוני 2004 בסמוך לפתיחת חשבון הבנק של סידמור ורוקמור (שם, ע' 83). עו"ד ג'ורי הסביר בחקירתו הראשית והנגדית כי למרות שחוזי הנאמנות נחתמו רק על ידי חלק מבעלי המניות הוא היה מחויב בנאמנות לכל בעלי המניות (שם ע' 62). עו"ד ג'ורי אף הסביר כי לא ביקש את חתימת פמברוק משום שמדובר בחברה ולא באדם פיזי (שם, ע' 26 ו - 32), בהמשך הוסיף, כי החתמת כל בעלי המניות הייתה מורכבת ואי החתמת פמברוק נבעה משיקולי נוחות (שם, ע' 31 ו - 32), ועל כן, חתימתו או שמו של המערער אינם מופיעים יחד עם יתר בעלי המניות. יצוין, כי בשלב מאוחר יותר נמסר לעו"ד ג'ורי ע"י מר טיסונה כי המערער חדל לפעול באמצעות פמברוק ובסמוך נערך הסכם נאמנות עם המערער (מוצג מע/11) שהועבר למר טיסונה כדי שיחתים את המערער אולם מנסיבות שלא התבררו המסמך לא נחתם (שם ע' 44 ו - 100). עו"ד ג'ורי אישר כי נכסי רוקמור וסידמור הם נכסי בעלי המניות (שם, ע' 27), כי החזיק במניות עבור בעלי המניות (שם, ע' 62) וככל שמי מהם היה מבקש לקבל את חלקו במניות היה עליו להיענות לבקשה (שם, ע' 31). עוד העיד עו"ד ג'ורי כי כספים שהתקבלו מליברמור העביר לכל אחד מבעלי המניות על פי שיעור חלקו במניות שהוחזקו על ידי סידמור ורוקמור (שם, ע' 37 - 40). במהלך חקירתו של עו"ד ג'ורי הוצגו אישורים (מוצג מע/8) מיום 23.6.2005 ו – 11.7.2006 על החלק של פמברוק במניות ועל הסכומים שחולקו כדיבידנד בשנים 2003, 2004 ו 2005. לציין, כי במסמכים האמורים מצוין גם שמו של המערער.
עוד העיד, עו"ד ג'ורי (שם, ע' 64):
העד:" This is exactly what I just said. That I was acting for each of the beneficial owners.
עו"ד יזדי: No, we are talking about the fact that Mr. Lerner never signed an agreement with you.
העד: But that was not …But I was not asked whether or not he ever signed an agreement. I was asked whether there existed a trust relationship between each and every one of the owners. To which I answered yes."
ובהמשך (שם, ע' 81):
" And my only function, the only function of this set-up was to have a conduit, to have a trust conduit, a vehicle to enable the efficient receipt and transfer to the owners of the remittances.
בחקירה הנגדית נשאל עו"ד ג'ורי, מדוע הוגדר במסמכי המינוי כמנהל, מקום שלגרסתו שימש כנאמן, וכך השיב (שם ע' 86):
"Yeah, from the corporate standpoint, I am the manager. I need to have
an official position within the company so that I can carry out…you have
to distinguish my position from a corporate standpoint, from a corporate
law standpoint. I am a manager of the company because I’m appointed
in order to have those powers. But Those powers are in order me to fulfill
my trusteeship vis a vis the beneficial owners."
עוד נשאל עו"ד ג'ורי בחקירה הנגדית, מדוע לא החתים את פמברוק על הסכמי הנאמנות שעה ששיעור האחזקה שלה (19%) היה השני בגודלו בין בעלי המניות, וכך השיב (שם, ע' 94):
"I explained earlier the reasons why it was not signed. Because of the company issue with them and then it became, when I was informed by Salomon, that he was in person, that Pembroke was no longer in the picture, we established a draft, it ended up not being signed, but it didn’t change anything to the fact that the relationship existed and continued to exist and was carried out based on what I knew."
…
…From the beginning we have this relationship with all the shareholders and the owners that I am aware of because of the list that I have been given. So from the beginning, from day one, I know who the beneficial owners are and I’m carrying out these functions as a trustee for them on a regular basis. I mentioned earlier the reason why it was not Pembroke…"
בחקירה הנגדית ציין עו"ד ג'ורי כי במוצג מש/3 (הסכם הנאמנות בין המערער לבין פמבורק) נזכר השם Mr George Oren, וכך העיד ביחס לכך:
So that these documents that I was shown today, but I didn’t have, mentioned Mr. George Oren and I remember dealing with this person on behalf of Pembroke a few times. I guess he was asking me. He would call me or write to me, asking me, you know, whether I established the certificate on behalf of Pembroke and things like that. It must be that Mr. Salomon told me at the time that Mr. Oren would represent or get in touch with me. I think it was in Geneva, I’m not sure, But I think it was in Geneva. Yeah, his address here is on the first page. Geneva. He was one person that I was in touch with from time to time for logistical aspects."
-
המערער נחקר אף הוא וכך התייחס לעו"ד ג'ורי (ש' 23 ע' 282 לפרוטוקול הדיון מיום 19.11.2014):
"זו הייתה מהות הנאמנות. מהות הנאמנות, הוא הנאמן שלי. הוא לא נאמן של קבוצה. הוא נאמן שלי. הוא מחזיק את מניותיי אצלו. למה הוא מחזיק את מניותיי אצלי? הסברתי כבר אתמול, כי היה לנו אדם בשם נועם לניר, שאמר לא רוצה להתעסק עם הרבה."
ובהמשך חקירתו (שם, ע' 336):
" אני בהחלט הסמכתי את שלמה טיסונה שיפנה למרק ג'ורי, שיחד יפעלו ויעשו את המסגרת של הנאמנות".
-
עו"ד ג'ורי העיד בחקירתו כי מלבד קבלת הדיבידנדים מליברמור וחלוקתם לבעלי המניות כפי שיעור חלקם במניות לא הייתה כל פעילות בסידמור ורוקמור (ע' 50 לפרוטוקול הדיון מיום 21.5.2014).
-
בחקירתו התייחס גם המערער לפעילותן של רוקמור וסידמור וכך העיד (שם, ע' 285):
" לסידמור לא היו רווחים ראויים לחלוקה, לא הייתה לה פעילות. זו הייתה חברה ללא
נכסים. היא הייתה רק נאמנות, במתכונת הזאת היא פעלה. כל כסף שהיא קיבלה
כדיווידנד מליברמור היא חילקה כצינור לנהנים ולא היה לה רווחים משל עצמה. לכן
היא לא יכלה לחלק דיווידנד משל עצמה".
-
תמיכה בטענתם של המערער ועו"ד ג'ורי בדבר החזקת המניות בנאמנות עבור בעלי המניות ניתן למצוא ב Article 2 להסכם הנאמנות, הקובע:
"...It is understood that the assets of the Company are the sole and exclusive ownership of the Client and beneficial owner"
-
בין המערער לבין חברת החיתום NUMIS SECURITIES LIMITED נכרת LOCK-IN AGREEMENT REALATING TO RMPIRE ONLINE LIMITED (מוצג מע/53) לפיו התחייב המערער כי בתקופה שבין כריתת ההסכם ליום 10.6.2007 לא ימכור את מניותיו אלא באמצעות חברת החיתום. חוזה זה שנכרת בין חברת החיתום לבין המערער מלמד כי מהותית היה ברור כי המערער הוא הנהנה בנאמנות ובעל המניות ולא רוקמור וסידמור או עו"ד ג'ורי אשר שימשו כנאמנים לפעול במניות על פי הוראות המערער.
-
כעולה מעדותו של עו"ד ג'ורי, בסמוך לקבלת סכום כסף מליברמור העביר הוראות לבנק בו התנהלו חשבונות רוקמור וסידמור לחלק ולהעביר את אותו הסכום לבעלי המניות על פי שיעור החזקתם במניות (שם, ע' 49 ו – מוצג מע/12). כמו כן, העביר עו"ד ג'ורי לכל אחד מבעלי המניות אישור ביחס לסכום שהועבר אליו (מוצגים מע/8, מע9, מע/10).
-
מהעדויות שלעיל והמסמכים שהוצגו במהלך עדותו של עו"ד ג'ורי, עולה כי רוקמור וסידמור פעלו באמצעות עו"ד ג'ורי להחזיק במניות, לייצג את בעלי המניות בפני מנהלי ליברמור ו/או בעלי המניות האחרים בליברמור בהתאם להוראות בעלי המניות שהתקבלו באמצעות מר טיסונה, לקבל את הדיבידנדים שחילקה ליברמור ולחלקם לבעלי המניות על פי שיעור החזקתם במניות ליברמור. בכל אלה יש כדי ללמד שמדובר בהסדר נאמנות לפיו רוקמור, סידמור ו/או עו"ד ג'רי שימשו כנאמנים המחזיקים במניות ליברמור עבור בעלי המניות ואילו בעלי המניות ובהם המערער היו הנהנים.
-
בהתייחסו לטעמים שהובילו אותו להצטרף הסדר שנחתם בין שניים מבעלי המניות לבין המשיב ביחס להעברת המניות מרוקמור וסידמור לבעלי המניות, העיד המערער (ש' 7 ע' 283 לפרוטוקול הדיון מיום 19.11.2014):
"כבודו, זו בדיוק הטענה שהייתה לי לצולר ביום שבו צולר בא אליי ואמר לי תשמע, שכרנו את עדי ליוואי. אמרתי לו אדוני, זו נאמנות, אתה לא צריך לעשות את זה... ואומרים לי מה אכפת לך, בנאמנות אתה תשלם לפי המכירה בפועל מס, תשלם מס לפי המכירה בפועל, לפי תמורת המכירה וגם כאן הגענו להסדר, שאתה משלם מס לפי המכירה בפועל. אמרתי, אבל אני הולך לשלם יותר.
...
...אבל כשהולכת קבוצה יחד, בסך הכל עד לאותו מועד הקבוצה הזאת הרוויחה יפה ולא הייתה לי סיבה לבוא בטענות כלפי הקבוצה. ואם בא מישהו מהשותפים ואומר, רבותי אנחנו רוצים את השקט הנפשי, אנחנו רוצים לשלם מס אמת, אנחנו רוצים להגיע להסדר ומבחינתך זה לא משנה. אמרתי, מבחינתי זה כן משנה רק בנקודה אחת, בעובדה שאני נדרש לשלם 25% במקום שהייתי אמור לשלם 20%. אבל יש פשרות שאתה עושה כשותף..."
לכאורה, יש בעובדה שהמערער הצטרף לבעלי המניות בפניה לרשויות המס בקשר עם העברת המניות מסידמור ורוקמור לבעלי המניות, כדי לכרסם בטענת הנאמנות עליה מבסס המערער את ערעורו, אולם משהגעתי למסקנה לפיה נסיבות החזקת המניות ברוקמור ובסידמור מלמדות כי מבחינה מהותית הוחזקו המניות בנאמנות עבור בעלי המניות, ונוכח הסבריו של המערער כאמור לעיל, אין בכך שהמערער הצטרף לבעלי המניות בפניה לרשויות המס, כדי לשנות ממסקנתי לפיה רוקמור וסידמור החזיקו במניות בנאמנות עבור המערער.
גם בטענת המשיב לפיה נסיבות העברת המניות לרוקמור וסידמור לא הובררו וקיים "חלל ראייתי" ביחס לכך, אין משקל המצדיק את דחיית טענת המערער, משום שאין חולק שבתקופה הרלבנטית לערעור כאן הוחזקו המניות על ידי רוקמור וסידמור ואלה העבירו את המניות למערער.
נוכח העדויות והמסמכים שפורטו לעיל, איני רואה לייחס משקל רב לעובדה שמר טיסונה ומר אביב רייז אשר החזיק בשיעור 56.2% מסידמור ורוקמור, לא הוזמנו לעדות על ידי המערער. די בראיות שפורטו לעיל כדי לשכנעני שהיחסים בין רוקמור וסידמור ו/או עו"ד ג'ורי לבין המערער היו יחסי נאמנות לפיהם החזיקו רוקמור וסידמור במניות בעבור ולטובת המערער.
בהקשר זה טוען המשיב כי "תמוהה אף יותר העובדה שטיסונה עצמו מעולם לא טען כי סידמור ורוקמור שימשו כנאמנות". עם כל הכבוד, כבר נקבע כי אחד מעקרונות היסוד בדיני המס הוא כי עסקה יש למסות על פי תוכנה הכלכלי ועל פי מהותה ולא על פי הגדרות או כותרות שהכתירו אותה הצדדים, ראה ע"א 5025/03 מנהל מיסוי מקרקעין אזור תל אביב נ' אורלי חברה לבנין ופיתוח בע"מ (פורסם באתר בית המשפט העליון). אוסיף, כי התייחסותו של מר טיסונה למהותן של רוקמור וסידמור באה לידי ביטוי בהודעה אלקטרונית מיום 11.6.2011, בה השיב לפניית המערער (מוצג מש/26) וממנה עולה כי מר טיסונה התייחס לרוקמור וסידמור כ"כלי שקוף להחזקה של כמה יחידים", ובכך יש כדי לתמוך בטענת הנאמנות.
גם העובדה שבניסיון להגיע להסדר עם רשויות המס היו מעורבים בעלי מניות ששימשו בתפקידים כלכליים בכירים, אין כדי לשלול את המסקנה שמדובר בנאמנות. אפשר שהיו לאותם בעלי מניות שיקולים משלהם לפעול כפי שפעלו ואפשר שפעלו כפי שפעלו מטעמי זהירות. לכך יש להוסיף, כי ההסדר אליו ביקשו בעלי המניות להגיע לפיו יחויבו במס רק בעת מכירת המניות, שקול לנפקות טענת הנאמנות.
גם לטענת המשיב, לפיה בדיווחיו ציין המערער כי הוא מחזיק במניות רוקמור וסידמור ולא ציין כי הוא מחזיק במניות ליברמור (קלבדון), איני רואה לייחס משקל רב בנסיבות העניין כאן, משום שפורמאלית לא החזיק המערער במניות ליברמור.
ועוד. סיבות כריתת הסכם הנאמנות בין פמברוק לבין המערער שונות מהנסיבות בהן נחתמו הסכמי הנאמנות בין רוקמור לבין בעלי המניות. המערער החזיק במלוא הון המניות המונפק של פמברוק והוא אשר שלט בה, ועל כן, יכול היה להתנהל כפי שהתנהל. לעומת זאת, החזיק המערער בשיעור קטן ממניות רוקמור וסידמור והיחסים בין חברות אלה לבין ליברמור טופלו על ידי עו"ד ג'ורי ומר טיסונה. לכך יש להוסיף, כי הסכם נאמנות בין סידמור לבין המערער נערך ומנסיבות שלא התבררו הסכם זה לא נחתם, אולם ביחסיו עם המערער פעל עו"ד ג'ורי כאילו נחתם הסכם נאמנות בינו לבין המערער.
המשיב הצביע על מסמכים של סידמור וליברמור מהם עולה שהמערער לא החזיק ישירות במניות ליברמור, אלא שזה האופן בו פועלת נאמנות: "...הבעלות הרשומה היא זו של האחראי על ניהול העסק, בעוד שהבעלות שביושר היא של גורם אחר" (שם, עניין וואלס).
-
נוכח מסקנותיי שלעיל, איני רואה צורך להידרש לטענות הצדדים באשר להליכים שהתנהלו בין רו"ח ליואי שייצג את בעלי המניות לבין רשות המסים או להסכם שנכרת בין שניים מבעלי המניות לבין רשות המיסים ולטענת הצדדים באשר למועד בו בוטלו הסכמים אלה או לנפקות הליכים אלה על עניינו של המערער. כך גם לא מצאתי צורך להידרש לטענות הצדדים באשר לשווי המניות.
בעל מניות מהותי
-
בדו"ח לשנת המס 2007 מיום 30.12.2008 (מוצג מש/32) הצהיר המערער על הכנסות מדיבידנד שקיבל מרוקמור כאשר המס חושב לפי שיעור של 25%. ביום 2.11.2011 הגיש המערער "בקשה לתיקון שומה 2007" (מוצג מע/57) ובה ביקש לשנות את שיעור המס על הדיבידנד ל – 20% משום שהוא החזיק בשיעור של 3% ממניות ליברמור ואינו בעל מניות מהותי. בסיכומיו לא פירט המערער את טענתו בעניין זה ורק בסיכומי התשובה טען באופן סתמי כי לא היה הסכם שיתוף פעולה בין בעלי המניות.
-
סעיף 88 לפקודה מגדיר כך:
"'בעל מניות מהותי' – מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר בני-אדם;
'יחד עם אחר' – יחד עם קרובו, וכן יחד עם מי שאינו קרובו ויש ביניהם שיתוף פעולה דרך קבע על פי הסכם בעניינים מהותיים של חבר בני האדם, במישרין או בעקיפין;"
-
מחקירתם של עו"ד ג'ורי והמערער כפי שפורטו לעיל, עולה כי כל הפעולות של סידמור ורוקמור בקשר עם מניות ליברמור אותן החזיקו נעשו על פי הוראותיו של מר טיסונה וכי האיחוד של המניות נעשה כדי להוות משקל בין בעלי המניות של ליברמור ו/או משום שנועם לניר לא הסכים להתנהל מול בעלי מניות רבים.
בחקירתו אישר המערער כי איחוד בעלי המניות תחת המסגרת של רוקמור וסידמור והעובדה שמר טיסונה היה זה שהורה לעו"ד ג'ורי כיצד לפעול נעשו על דעתו (ע' 282 וע' 336 לפרוטוקול הדיון מיום 19.11.2014). נמצא שהיה שיתוף פעולה בין כל בעלי המניות בקבלת ההחלטות בליברמור, ועל כן ומשאין חולק שבעלי המניות החזיקו באמצעות סידמור ורוקמור במניות ליברמור בשיעור העולה על 10%, יש לראות במערער כבעל מניות מהותי.
לפיכך, אין להתערב בקביעת המשיב לפיה על הדיבידנד שקיבל המערער בשנת 2007 מרוקמור יוטל מס בשיעור 25%.
סוף דבר
הערעור מתקבל בכפוף לאמור בסעיף 17 שלעיל.
בהתחשב בנסיבות העניין ובכך שהדיון בתיק כלל 17 ישיבות בהם 12 דיוני הוכחות ישלם המשיב למערער הוצאות משפט ושכ"ט בסך 275,000 ₪.
מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים
ניתן היום, ח' כסלו תשע"ז, 08 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים
