ע' ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

לפניי בקשת החייב למתן הפטר.

השאלה העמדת לדיון היא האם בנסיבות העניין, יש להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות למוסד לביטוח לאומי. עיקר המחלוקת הוא בשאלה אם החייב, שהוא בבחינת "דורש עבודה" ומקבל קצבת הבטחת הכנסה, ממצה את כושר השתכרותו.

רקע כללי

1. ביום 28/9/14 ניתן צו כינוס לבקשת החייב, במסגרתו הוטל על החייב צו תשלומים חודשי בשיעור 400 ₪. כנגד החייב הוגשו 3 תביעות חוב בסכום כולל של 373,962 ₪ ובתוך כך, חוב מזונות למל"ל בדין קדימה בסך 123,272 ₪. הנושים הנוספים הם עיריית תל-אביב (246,676 ₪) ומגן דוד אדום (4,014 ₪).

    

2. דיון ראשון בעניינו של החייב התקיים ביום 18/4/16 במהלכו בא המנהל המיוחד בהמלצה ליתן לחייב הפטר בכפוף להעמדת הקופה על סך של 11,000 ₪ (משמע, נכון לאותה עת, תוספת של 4,000 ₪). אולם, נוכח הודעתו של החייב, כי בדעתו להגיש בקשה להפטר מחוב המזונות ועל מנת לאפשר הגשתה וקבלת עמדת המל"ל ועל מנת לאפשר לנושים לגבש עמדתם, לא בשלה העת לדון באישור תוכנית הפירעון. החייב הוכרז פושט רגל, מונה נאמן לנכסיו ונקבע, כי יהיה פטור מהגשת דו"חות וימשיך לשלם את צו התשלומים.

    

3. בקשה להפטר חוב המזונות, הוגשה בחלוף למעלה משנה (במרץ 2017). התקבלה עמדת המל"ל בכתב, שלפיה הוא מתנגד לבקשה. הנאמן הותיר לשיקול דעת בית המשפט ואילו הכנ"ר סבור היה, כי מדובר במקרה גבולי אך בסופו של דבר, מצא לתמוך בעמדת המל"ל.

    

4. התקיים דיון נוסף בעניינו של החייב, שאליו זומנו כל הנושים, לרבות המל"ל. בדיון חזרו הנאמן והכנ"ר על עמדתם בדיון הקודם בעניין ההפטר. באשר להפטר חוב המזונות, חזרו הצדדים על טענותיהם שבכתב.

    

5. טרם הדיון, התקבלה התנגדות עיריית תל אביב להפטר, שתידון בהמשך. אדון תחילה בעניין הפטר חוב המזונות.

    

   הפטר חוב המזונות

6. החייב יליד 1955, בן 62, גרוש ואב לשלושה ילדים בגירים בשנות השלושים לחייהם ותיק ההוצל"פ בגין המזונות נפתח בשנת 1988, לפני כשלושים שנים.

    

7. מתסקיר הנאמן שנערך לקראת הדיון הקודם עולה, כי החייב מתגורר במרתף בעיר יפו יחד עם אחיו וחלק מאחייניו (סה"כ 7 משפחות). לדברי החייב, מדובר בבניין שחלקו נהרס ומיועד לשימור וניתן לגביו צו פינוי, שהוריו ככל הנראה פלשו אליו בשנות ה- 30 של המאה הקודמת. החייב הוא נרקומן לשעבר, שהשתמש במשך כ- 30 שנים בסמים קשים, וריצה עונשי מאסר בגין עבירות סמים, רכוש ואלימות. לטענת החייב, הוא אינו משתמש בסמים מזה 7 שנים ואת המאסר האחרון ריצה לפני כ- 12 שנים. החייב מטופל ע"י רשויות הרווחה בעיר. החייב אינו עובד, הוא נטול השכלה ומקצוע. הכנסותיו, כעולה מדו"ח הנאמן, מסתכמות בסך של כ- 2,500 ₪ לחודש: קצבת הבטחת הכנסה בסך של כ- 2,000 ₪ והיתרה, בסך של כ- 500 ₪, מקורה בסיוע שניתן לו על ידי ילדיו מדי פעם ואיסוף בקבוקים למחזור. הוצאות החייב אף הן מסתכמות בסך זהה. עוד עולה מדו"ח הנאמן, כי לא נמצאו נכסים או זכויות אחרות שניתן להעשיר בהם את קופת הכינוס. הנאמן ציין עוד כי חובו העיקרי של החייב הוא חוב בדין קדימה למל"ל בגין דמי מזונות שלא שילם, כאשר בזמנים הרלבנטיים ליצירת החוב היה נרקומן ולטענתו, גם לא יידעו אותו על קיום החוב. הנאמן התרשם כי החייב חי בצניעות ועושה מאמץ כן לשתף פעולה בהליך לרבות בתשלום צו התשלומים.

    

8. בנסיבות האמורות, לאור גילו ומצבו של החייב והיעדר כושר השתכרות נוכחי ועתידי, סבור היה הנאמן (בעמדתו בדיון הקודם שעליה חזר גם עתה), כי יש לתת חייב הפטר בכפוף להוספת סך של 4,000 ₪ לקופת הכינוס כך שהקופה תעמוד על סך של 11,000 ₪.

    

9. כאמור, השאלה העומדת על הפרק היא האם יש מקום להיעתר לבקשת החייב לכלול גם את חוב המזונות בהפטר.

    

   טענות הצדדים

10. לטענת החייב, הוא אינו מסוגל לפרוע את החוב למוסד לביטוח לאומי, בשל מצבו הכלכלי והאישי הקשה כאמור לעיל ועניינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים החלת ההפטר על חוב המזונות. זאת נוכח גילו המתקדם, הזמן הרב שחלף מאז פתיחת תיקי ההוצל"פ, גיל הילדים בגינם ניתן צו המזונות, שהם בגירים מזה שנים רבות (בני 31, 32 ו- 34), הכנסתו הנמוכה כאמור, שעיקרה מקצבאות ומיצוי פוטנציאל ההשתכרות שלו ובהעדר נכסים מהם יוכלו נושיו להיפרע. החייב הוא נרקומן לשעבר, חי בתוך הריסות של מבנה שפלשו אליו, מטופל על ידי רשויות הרווחה ומסתגר בביתו על מנת שלא לשוב ולצרוך סמים. הוא אינו יודע קרוא וכתוב, אינו עובד, מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה ולעתים, אוסף בקבוקים למחייתו. בגילו ובמצבו הבריאותי והנפשי, אין כל סיכוי כי יצליח להחזיר את חוב המזונות והותרתו על כנו תפגע בו אנושות, ותביא אותו לקריסה נפשית אשר יכולה להחזירו חזרה למעגל הסמים. לטענתו, בתי המשפט הקלו על חייבים בנסיבות דומות ואף פחותות בחומרתן מנסיבותיו של החייב.

     

11. המל"ל מתנגד להחלת ההפטר על חוב המזונות. לטענתו, לפי ההלכה הפסוקה, מתן הפטר בגין חוב המזונות שמור למקרים חריגים בעלי נסיבות קשות במיוחד, שאינן מתקיימות בענייננו. מתן הפטר כאמור יסכל את מטרת המחוקק ועלול לעודד חייבים שלא לשלם את המזונות וכן, יפגע בקופת המדינה, שאינה אמורה לממן תשלומי מזונות של חייבים הנמנעים מקיום פסקי דין למזונות. לטענת המל"ל, בקשות להפטר חוב המזונות נדחו בעבר במקרים חמורים יותר משל החייב. החייב בן 62, ולא נראה כי קיימות לו מגבלות או בעיות רפואיות שיש בהן כדי למנוע ממנו להשתכר. הגם שהחייב מקבל קצבת הבטחת הכנסה, המל"ל סבור כי החייב יכול למצוא עבודה ולהשתכר בכבוד עד הגיעו לגיל הפרישה; וכי דווקא העובדה שהחייב דורש עבודה במשרדי המל"ל מדי חודש מעידה על אפשרות להשתכרות כלשהי.

     

    דיון והכרעה

12. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכלל החומר שהונח לפניי בתיקו של החייב, מצאתי להיעתר לבקשתו של החייב להחלת ההפטר גם על חוב המזונות, וכך אני מורה.

     

13. סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980, קובע כי "צו הפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה: ... (3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה".

     

14. ככלל, אפוא, אין בצו ההפטר כדי לפטור את פושט הרגל מחבות לפי פסק דין בתובענת מזונות, לרבות חוב למל"ל שנשא בתשלומי המזונות במקום החייב. ואולם כקבוע שם, לבית המשפט שיקול דעת להורות על הפטר גם מחוב זה.

     

15. כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון: "על רקע חשיבותו החברתית של מוסד המזונות, מיושם החריג הקבוע בסעיף 69(א)(3) במשורה ובמקרים חריגים בלבד, שבהם נתון החייב מצב קשה, שאינו עתיד להשתפר - בין מבחינה כלכלית, לרבות היעדרם של נכסים בבעלותו ומיצוי יכולת ההשתכרות שלו, בין מבחינת בריאותו הלקויה וגילו המתקדם, בין עקב הימשכות ההליכים בעניינו לאורך שנים רבות, בין לנוכח פגיעה בזכותו לקיום מינימאלי בכבוד, ולרוב - מכל הבחינות הללו גם יחד... לשונו של סעיף 69(א)(3) - בשונה מהוראות אחרות בפקודה - עמומה ומותירה מרחב משמעותי להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט בבואו להכריע בדבר גורלם של דמי מזונות בהליך פשיטת רגל" (ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (29/9/16).

     

16. במהלך השנים פורטו השיקולים הצריכים לעניין בפסיקה שיצאה תחת ידי בית המשפט העליון (ראו למשל: רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29/1/14); ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (3/5/15); ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י. מ. (12/10/15). נמצא, כי לעת הפעלת שיקול הדעת יש להביא בחשבון, בין היתר, את השיקולים הבאים: הכנסתו של החייב, כושר ההשתכרות של החייב וצפי לשינוי בעתיד; נכסים שבבעלותו; גילו ומצבו הרפואי; נסיבות היווצרות החוב; הזמן שחלף מעם יצירתו, כאשר ככל שמדובר בחוב מהעבר הרחוק, החוב מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; עמדת בעל התפקיד; האם בדחיית הבקשה להחלת ההפטר על חוב המזונות תיפגע זכותו של החייב לקיום מינימאלי וכן, שיקול מרכזי הוא תום ליבו של החייב. כפי שנפסק בעניין סלימאן, אין זו רשימה סגורה וכאמור, בידי בית המשפט מרחב שיקול דעת משמעותי בהפעלת סמכותו זו.

     

17. בענייננו, החייב בן 62, הילדים שהחייב חב במזונותיהם שבגינם צמח החוב, הם בני למעלה מ- 30 שנים; אין המדובר בחוב מזונות שוטף אלא בחוב עבר, כשתיק ההוצל"פ נפתח לפני כ- 30 שנים והחוב איבד מאופיו כחוב מזונות ומתקרב יותר לחוב רגיל; מצבו האישי והכלכלי של החייב רעוע, הכנסותיו הן הכנסות מינימאליות המאפשרות בקושי רב קיום בכבוד, שעה שהוא משתכר סך של כ- 2,000 ₪ הבטחת הכנסה ועוד 500 ₪ מאיסוף בקבוקים וסיוע מזדמן של בני משפחה ומטופל ע"י רשויות הרווחה. החייב ריצה ענשי מאסר בגין עבירות סמים, רכוש ואלימות, הוא נרקומן לשעבר לאחר שימוש של 30 שנים בסמים, והחוב נצבר בתקופה זו. לחייב אין כל הכשרה או מקצוע ולדבריו, אף אינו יודע קרוא וכתוב והוא מסתגר בביתו על מנת שלא לצרוך שוב סמים. כפי שציין הנאמן ולטעמי, בצדק רב, אין צפי לשינוי בכושר ההשתכרות של החייב. יתר על כן, כאמור, מקור הכנסתו של החייב הוא בקצבת מל"ל, ובשים לב גם לגובה החוב למל"ל יש סיכוי ממשי כי דחיית בקשתו להחלת ההפטר על חוב המזונות משמעה פגיעה בזכותו של החייב לקיום מינימאלי בכבוד.

     

18. נמצא, אפוא, כי מתקיימות בעניינו של החייב עיקר הנסיבות המצדיקות הפטר החוב. אלא שהמל"ל סבור, כי שעה שהחייב בן 62 וטרם הגיע לגיל פרישה, הוא אינו בעל נכות מוכרת כלשהי ובמעמד של "דורש עבודה" המתקיים מאבטחת הכנסה, פירושו של דבר שאינו ממצה את כושר השתכרותו. עוד נטען, כי במקרים דומים בפסיקה נדחתה בקשה להפטר החוב (תוך הפניה לפסקי דין אליהם אתייחס בהמשך).

     

19. אני דוחה את עמדת המל"ל. נחה דעתי, כי החייב ממצה את כושר השתכרותו וכי אין צפי סביר לשינוי בעניין זה, כפי שגם סבור היה הנאמן בדו"ח שהגיש לבית המשפט. גישתו של המל"ל בנסיבות ענייננו, קשה בעיניי וטכנית בעיקרה, מתעלמת מהנסיבות ועומדת בניגוד לרוח ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון. לפי הפסיקה, אין זה תנאי הכרחי שבלעדיו אין, כי החייב יוכר כנכה ובשיעור גבוה לצורך החלת ההפטר על חוב המזונות. העניין הוא בהקשר שלפנינו, בבחינת מיצוי כושר ההשתכרות של החייב והצפי לשינוי. בדרך כלל, יש קורלציה בין נכות מוכרת גבוהה לבין כושר ההשתכרות, אך קיומה של נכות מוכרת אינו תנאי בלעדיו אין להחלת ההפטר על חוב המזונות. פוטנציאל ההשתכרות נבחן באופן מהותי, תוך התחשבות במכלול נסיבותיו של החייב ולא נגזר בהכרח ממעמדו כדורש עבודה או כמי שזכאי לדמי אבטלה או להבטחת הכנסה (ראו למשל עניין סלימאן, שם הופטר החייב מחוב המזונות לעבר, אף שקיבל דמי אבטלה לאחר שפוטר, והדיון בסעיף 20 לפסק הדין).

     

20. בענייננו, החייב אינו בגיל פרישה, אינו בעל נכות מוכרת ואף לא הצביע על בעיות רפואיות ספציפיות מהן הוא סובל והוא בבחינת דורש עבודה ומקבל אבטחת הכנסה. קיים, אפוא, כושר השתכרות רעיוני תיאורטי. יחד עם זאת, ברור וניכר לעין כל וכפי שגם סבר היה הנאמן, כי בנסיבותיו כמתואר, כושר ההשתכרות של החייב בפועל הינו קלוש ביותר, אם בכלל ניתן לומר שקיים, ואין צפי שישתנה. כאמור, החייב בן 62, לא מצוי במעגל העבודה מזה שנים, ריצה עונשי מאסר בגין עבירות רכוש אלימות וסמים, נרקומן לשעבר במשך 30 שנים (נקי מזה כ- 7 שנים), חסר כל מקצוע והכשרה ואינו יודע קרוא וכתוב ואף מסתגר בביתו. על כן, אין מקום להיתלות בכך שהחייב מוגדר כדורש עבודה ומקבל הבטחת הכנסה, על מנת לקבוע, כי אינו ממצה את כושר ההשתכרות ולדחות כבר מטעם זה את בקשתו להחלת ההפטר על חוב המזונות, כעמדת המל"ל.

     

21. כמפורט לעיל, סבורני כי במקרה זה באיזון בין כל השיקולים והתחשבות בכלל הנסיבות, יש להורות על הפטר חוב המזונות. בהחלטתי להורות על תחולת ההפטר גם על חוב המזונות, שמתי לנגד עיני כי, כאמור, עסקינן, בסמכות שבשיקול דעת בית המשפט, אותה יש להפעיל באופן מצומצם ובמשורה, במקרים חריגים בלבד, תוך שבית המשפט נדרש לערוך איזון ספציפי בכל מקרה לגופו, בשים לב למכלול הנסיבות והשיקולים הרלבנטיים.

     

22. למותר לציין, כי ביישום ההלכות ע"י בתי המשפט המחוזיים, כבר נפסק לא-אחת שיש להחריג את חוב המזונות בנסיבות דומות של מיצוי כושר ההשתכרות והעדר צפי לשינוי, בהעדר חוסר תום לב, כשהזכאים למזונות בני כ- 30, החוב ישן ואיבד את אופיו כחוב מזונות, והכנסת החייב היא מינימאלית כך שיש סיכוי ממשי, כי בדחיית הבקשה להפטר חוב המזונות תפגע הזכות לקיום בכבוד [ראו למשל: פש"ר (ת"א) 9909-12-12 (כב' השופט חסדאי מיום 3/11/16); פש"ר (מרכז) 57008-07-13 (כב' השופטת אניסמן-עמית מיום 18/4/17)].

     

23. על מנת שלא יימצא הדיון חסר אציין, כי הפסיקה שאליה הפנה המל"ל על מנת ללמד שאין מקום ליתן הפטר לחוב המזונות, איננה הולמת את נסיבות העניין כאן. בקצרה אציין, כי בתיק פש"ר (מרכז) 1523-11-10 דובר בחייב נכה בן 53 כשהזכאית למזונות בת כ- 20 והכנסת החייב עמדה על סך של כ- 7,000 ₪; בפש"ר (י-ם) 5143-09-12 דובר בחייב בן 53 שעובד בעיריית ירושלים וגיל תיק ההוצל"פ 20 שנים (לעומת 30 בענייננו); בפש"ר (ת"א) 22140-05-11 דובר בחייב בן 61 בעל מקצוע שנמצא כי לא מיצה את כושר ההשתכרות ולסברת הנאמן יש לו הכנסות לא מדווחות והתנהלותו הדיונית הייתה פגומה; בפש"ר (י-ם) 24067-07-13 נמצא קושי בדיווח החייב ביחס למגוריו עם בת זוגו והזכאית למזונות בת 26; בפש"ר (מרכז) 43709-10-14 החייב בן 63 נכה שהכנסתו מקצבה ומעבודות מזדמנות עומדת על סך של 5,000 ₪ (בעוד שהכנסת החייב כאן עומדת על כמחצית).

     

    התנגדות עיריית תל-אביב

24. טרם הדיון הוגשה עמדת הנושה עיריית תל אביב בכתב, שלפיה היא מתנגדת למתן ההפטר. לפי הטענה, החייב ובני משפחתו הם בגדר פולשים לנכס ברח' רזיאל 17 בת"א-יפו ונמצאים בתהליך של קבלת צו פינוי וכפי הנראה יהיו זכאים לדמי פינוי. בין המחזיקים מצוי גם החייב שחשבון הארנונה רשום על שמו. מדובר בנכס בגינו בין היתר צבר חובות שמבוקש בגינן ההפטר. בית המשפט התבקש להורות כי ככל שבעתיד יקבלו החייב או בני משפחתו פיצוי בגין הזכויות בנכס יועברו כספי הפיצויים לתשלום הארנונה.

     

25. אני דוחה את התנגדות העירייה למתן ההפטר. אציין, כי העירייה הסתפקה בהתנגדות בכתב ולא התייצבה לדיון. לגופו של עניין, באם יתקבלו בידי החייב כספי פיצויים בשל פינוי, ישקול הנאמן כיצד לנהוג בכספים אלה וככל שימצא לנכון להגיש בקשה בגינם ובקשתו תתקבל, הרי שהכספים יוקנו בכפוף לכל דין, לקופת הכינוס ולאו דווקא לפירעון חוב הארנונה. העירייה טענה עוד שהחייב צבר חוב ארנונה לשנת 2017 במחסן שצמוד לדירת בנו. ככל שכך, חוב זה אינו בר הפטר ובתום ההליך העירייה רשאית לפעול לגבייתו לפי כל דין.

     

26. בדיון ביקש הנאמן, כי ההפטר יהיה כפוף להמחאת זכותו של החייב לפיצוי בגין הפינוי, לקופת הכינוס. לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה זו. אין מקום ליתן הוראה מראש בעניין זה. על פניו, מטרת הפיצוי, אם יתקבל, היא לסייע לחייב המפונה ממקום מגוריו, להתמקם בדיור חלוף. אם וכאשר יתקבלו כספי פיצויים בידי החייב, יש לבחון מהו הסכום שיתקבל, את סידור המגורים של החייב, הכנסותיו וכיוצ"ב ולשקול בהתאם, אם יש מקום להגיש בקשה בעניין זה. לפיכך ועל מנת שהנאמן יוכל לשקול בהתייעצות עם הכנ"ר, הגשת בקשה כאמור - יודיע החייב לנאמן, כי נפסק לטובתו פיצוי, ככל שנפסק, בצירוף עם ההחלטה. זאת, בתוך 30 ימים ממועד שתתקבל בידו ההחלטה (ראו גם דברי ב"כ החייב, בעמ' 5 ש' 21-13).

    סיכום וסוף דבר

27. דיון בתכנית פירעון ובהפטרו של החייב התקיים ביום 18/4/16. המנהל המיוחד ביקש להעמיד את תכנית הפירעון על תוספת סך של 4,000 ₪ כך שקופת הכינוס תעמוד על סך של 11,000 ₪. הנאמן חזר על עמדתו זו בדיון האחרון וכך גם הכנ"ר.

     

28. במכלול נסיבות העניין כמפורט לעיל מצאתי לאמץ את הצעתו של הנאמן למתן הפטר בכפוף להעמדת קופת הכינוס על סך של 11,000 ₪, שהינה סבירה וראויה בנסיבות ומאזנת בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין.

     

29. אשר על כן, החייב יקבל הפטר באם יעמיד את קופת הכינוס על סך של 11,000 ₪ וזאת בתשלומים חודשיים בסך של 400 ₪ כל אחד (ניתן להקדים תשלומים). עם ביצוע התשלום כאמור לעיל, יגיש הנאמן פסיקתא לחתימה למתן הפטר חלוט. ההפטר יחול גם על חוב המזונות למל"ל. מובהרת לחייב חובתו להודיע לנאמן על פסק הדין שיתקבל בתיק הפינוי (או בתביעה אחרת) או על כל החלטה אחרת שמקנה לו זכות לפיצוי בגין הפינוי, כאמור בסעיף 26 לעיל.

     

     

    המזכירות תדוור לצדדים וכן למל"ל ולעיריית תל אביב

    ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ח, 24 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.