אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 7769-15 אנקורי נ' גל-ער ואח'

ע"א 7769-15 אנקורי נ' גל-ער ואח'

תאריך פרסום : 03/12/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
7769-15
03/12/2015
בפני השופטת:
ע' ברון

- נגד -
המבקשת:
ליאת אנקורי
עו"ד עמית פינס
עו"ד אלעד רוטברג
המשיבים:
1. אסתר גל-ער
2. פלונית
3. עזבון המנוח בן ציון גל-ער ז"ל

עו"ד עזריאל חריזי
החלטה

                        

 

 

  1. זוהי בקשה למתן סעד זמני לפי תקנה 467(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי במחוז מרכז-לוד מיום 8.10.2015 (ה"פ 7801-10-12, כבוד השופט י' שפסר; להלן: הבקשה, הערעור ו-פסק הדין, בהתאמה). במסגרת פסק הדין ניתן צו הצהרתי שלפיו הזכויות בדירה, שנקבע שיועברו מאת המבקשת למשיבים בהתאם להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, כוללות זכויות נוספות בנוסף לדירה – לרבות יחידת דיור, מחסן וחלק יחסי ברכוש המשותף. שאלת הבעלות בזכויות הנוספות עומדת במוקד הערעור שהגישה המבקשת, והסעד המבוקש בבקשה הוא מתן צו שימנע מהמשיבים לבצע כל פעולה בקשר עם הזכויות הנוספות, וזאת עד להכרעה בערעור.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. ביום 12.12.2006 נחתם הסכם שיתוף (להלן: הסכם השיתוף) בין בעלי הזכויות במקרקעין המצויים ברמת השרון (גוש 6417, חלקה 187; להלן: המקרקעין), לשם הקמת בניין משותף ושטחי שירות במקרקעין האמורים (להלן: הבניין). בין בעלי הזכויות נכללו גם המבקשת, ומי שבאותה העת היה בעלה (להלן: איל).

 

           בהסכם השיתוף נקבע כי למבקשת ולאיל תינתן זכות להירשם כבעלים במשותף של דירה מספר 7 בבניין (לעיל ולהלן: הדירה) והחנייה הצמודה אליה. עוד נקבע בהסכם השיתוף כי לאחד מבעלי הזכויות האחרים במקרקעין (להלן: יחיאל) תינתן זכות להירשם כבעלים של מחסן בקומת המרתף של הבניין (להלן: המחסן); וכי למחסן יוצמדו כל השטחים וחלקי הבניין שאמורים על פי חוק להיות רכוש משותף, ושלא נמסרו למי מהצדדים האחרים להסכם השיתוף או שיועדו לשימוש כלל בעלי הזכויות. בין הזכויות שהוצמדו למחסן מפרט הסכם השיתוף את גגות הבניין וזכויות הבנייה עליהם, זכויות בנייה בלתי מנוצלות או עתידיות, חדרי שירות, גינות, חניות, מחסנים ועוד (להלן: הזכויות הנוספות בבניין).

 

           ביום 30.8.2007 חתמו המבקשת, איל ויחיאל על הסכם למכירת 30% מהזכויות הנוספות שהוצמדו למחסן, לידי המבקשת ואיל (להלן: הסכם הזכויות הנוספות). בהסכם הזכויות הנוספות נקבע כי העברת הזכויות תבוא לידי ביטוי בתקנון הבניין, שיתוקן כך שלדירה יתווספו 30% מן הזכויות הנוספות בבניין (להלן: הזכויות הנוספות בדירה).

 

  1. ביום 11.11.2009 נרשמו זכויות החכירה בדירה על שם המבקשת ואיל בלשכת רישום המקרקעין. ביום 28.1.2010 חתמו המשיבים על הסכם מימון עם המבקשת, איל וחברה שהייתה בבעלותם (להלן:הסכם המימון). בהסכם המימון נקבע כי המבקשת ואיל ישעבדו את הדירה תמורת הלוואה בסך של 2 מיליון ש"ח מהמשיבים (להלן: ההלוואה), וביום 22.2.2010 נרשמה הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין לטובת המשיבים שלפיה יש להימנע מעשיית עסקה על חכירתם של המבקשת ואיל.

 

           ביום 1.6.2011 נחתם הסכם גירושין בין המבקשת לאיל, שבמסגרתו התחייב איל להעביר למבקשת את כל זכויותיו בדירה ובזכויות הנוספות (להלן: הסכם הגירושין); וביום 27.2.2012 נרשמה הערת אזהרה על החכירה של איל לטובת המבקשת. ביום 3.4.2013 נחתם הסכם בין המבקשת לבין יחיאל ואדם נוסף, שבו הוסכם על חלוקה מחדש של הזכויות הנוספות בבניין בין שלושתם, ובמסגרת זו התחייבה המבקשת למסור חלק מהזכויות הנוספות בדירה (להלן: הסכם החלוקה).

 

           בהמשך, ומאחר שהמבקשת ואיל לא עמדו בהחזר ההלוואה כנדרש בהסכם המימון, פנו המשיבים לבית המשפט המחוזי בהמרצת הפתיחה הנזכרת בפתיח לעיל. בעקבות נקיטת ההליך, ניהלו הצדדים משא ומתן וביום 3.5.2013 חתמו המשיבים על שני הסכמים נפרדים – האחד עם איל והשני עם המבקשת (ההסכם עם המבקשת יכונה להלן: הסכם הפשרה), שקיבלו תוקף של פסק דין בדיון שהתקיים ביום 17.6.2013 לפני כבוד השופטת ה' גרסטל. במסגרת הסכם הפשרה נקבע כי המבקשת תעביר את הזכויות בדירה למשיבים, וביום 9.12.2014 ניתנה פסיקתא, על ידי כבוד השופט א' יעקב, שבה נקבע כי על המבקשת להעביר את כל זכויותיה במקרקעין למשיבים. המבקשת הגישה בקשה לביטול הפסיקתא, בטענה כי זו מתייחסת לזכויות במקרקעין ולא בדירה בלבד, כפי שהוסכם; והמשיבים מצידם הודיעו לבית המשפט על חששם כי עובר לחתימה על הסכם הפשרה התקשרה המבקשת עם צד שלישי למכירת הזכויות הנוספות בדירה. בדיון שהתקיים ביום 5.2.2015 ביטל בית המשפט את הפסיקתא ואת פסק הדין שעליו היא נסמכה, ונתן אישור למשיבים להגיש תובענה מתוקנת, תוך שהוסכם כי המחלוקת בין הצדדים תתמצה בהכרעה בשאלה אם הסכם הפשרה מתייחס לדירה בלבד או כולל בגדרו גם את הזכויות הנוספות בדירה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ