אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 7453/12 פלוני נ' כריסי אברהם

ע"א 7453/12 פלוני נ' כריסי אברהם

תאריך פרסום : 01/02/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
7453-12
09/09/2014
בפני כבוד השופטים :
1. המשנה לנשיא מ' נאור
2. א' רובינשטיין
3. ס' ג'ובראן
4. י' עמית
5. צ' זילברטל


- נגד -
המערערים:
1. פלוני
2. פלוני - אפוטרופס

עו"ד רון פסקא
המשיבים:
1. כריסי אברהם
2. מנורה חברה לביטוח
3. המוסד לביטוח לאומי

עו"ד עוזי לוי
עו"ד מחמוד דחלה
עו"ד אלי זהר
פסק דין
 

השופט י' עמית:

 

           בערעור שלפנינו, שָבָה ומונחת לפתחנו שאלת מעמדה של ההלכה שנקבעה בע"א 6935/99 קרנית נ' אבו-סרייה, פ"ד נה(3) 599 (2001) (להלן: הלכת אבו-סרייה), אשר עניינה שיעור תגמולי המל"ל שיש לנכות מסך הפיצוי הנפסק לניזוק בנסיבות בהן נקבע כי נתקצרה תוחלת חייו.

 

רקע עובדתי ונורמטיבי

 

1.        המערער 1 (להלן: המערער), יליד 1987, נפגע קשה בתאונת דרכים בהיותו כבן 20. המערער 2 הוא אפוטרופסו. המשיב 1 הוא האדם שנהג ברכב אשר פגע במערער, והמשיבה 2, מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: המשיבה או המבטחת), היא חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב הפוגע.

 

           בית משפט קמא קבע כי למערער נגרמה נכות צמיתה בשיעור של 100%, ובהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט נקבע לו קיצור תוחלת חיים עד לשנת 2036, קרי עד הגיעו לגיל 49. בית משפט קמא פסק למערער פיצוי כולל בסך 6,621,308 ₪, ממנו הורה לנכות את מלוא תגמולי המל"ל – אלה ששולמו ואלה העתידים להיות משולמים על פי תוחלת חיים "רגילה" – בסך 2,397,519 ₪. הנתבעים-המזיקים חויבו אפוא בתשלום פיצוי למערער בסך של 4,223,789 ₪. 

          

2.        הסוגיה הניצבת לפתחנו עוסקת בשיעור תגמולי המל"ל שיש לנכות מסכום הפיצוי הכולל שנפסק לחובת המזיק בנסיבות של קיצור תוחלת חיים. סוגיה זו משליכה במישרין על סכום הפיצוי הסופי שעלהמזיק לשאת בו לטובת הניזוק, אולם הלכה למעשה היא מערבת את שלוש הצלעות המרכיבות את משולש היחסים שבין מזיק (חברת ביטוח) – ניזוק – מל"ל. לשם הבהירות, אפתח במילות הקדמה ספורות לתיאור הדברים. 

 

           ככלל, כאשר נפסק לניזוק פיצוי בגין נזקיו, מנוכים מסך הפיצוי מלוא תגמולי המל"ל אשר שולמו לניזוק ואשר עתידים להיות משולמים לו בגין הפגיעה מושא התביעה. הניזוק מקבל אפוא את מלוא הפיצוי שנפסק לו, אולם פיצוי זה ניתן לו בשני חלקים המשלימים זה את זה לכדי סכום הפיצוי הכולל: חלק אחד באמצעות תגמולי המל"ל אשר שולמו וישולמו לו, והחלק השני - המהווה את יתרת סכום הפיצוי - משולם על ידי המזיק. בכך נשמר עקרון היסוד של פיצוי הניזוק על מלוא נזקיו, ובה בעת נמנע מצב בו הניזוק יזכה בפיצוי יתר, שאילו תגמולי המל"ל היו משולמים לניזוק בנוסף למלוא הפיצוי אשר נפסק לו בבית המשפט, היה שיעור הפיצוי והתגמולים עולה על שיעור הנזק. המל"ל, מצדו, זכאי לחזור על המזיק בתביעה לפיצוי בגין התגמולים שנאלץ וייאלץ לשלם לניזוק עקב הפגיעה מושא התביעה, זכות המעוגנת בסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי או החוק). בכך נשמר העקרון לפיו על המזיק לשאת במלוא הנזק שגרם. אלא שכשם שהניזוק מקבל את הפיצוי בשני חלקים, כך המזיק משלם את הפיצוי בשני חלקים: חלק אחד ישירות לניזוק, והחלק השני למל"ל (ראו, בין היתר: ע"א 9946/01 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נח(1) 103, 114-113, פסקה 2 לפסק דינה של השופטת חיות (2003) (להלן: ע"א אררט); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 987-985 (מהדורה רביעית, 2012) (להלן: ריבלין – תאונת הדרכים)).

 

3.        שיעור תגמולי המל"ל המנוכה מהפיצוי שנפסק לניזוק, ושיעור הפיצוי שזכאי המל"ל לתבוע מהמזיק לפי סעיף 328 לחוק, מחושבים על פי תקנות הביטוח הלאומי (היוון), התשל"ח-1978 (להלן: תקנות ההיוון). באופן עקרוני, שיעורם של השניים אמור להיות זהה. כך, לשם הדוגמה, אם נגרם לניזוק נזק בשיעור כולל של 100, ותגמולי המל"ל (המהוונים) להם זכאי הניזוק מסתכמים ב-30, אזי הניזוק יקבל 70 מהמזיק ו-30 מהמל"ל, ואילו המל"ל יחזור בתביעה על המזיק להשבת ה-30 ששולמו וישולמו על ידי המל"ל לניזוק. כך נמצא הניזוק מקבל את מלוא נזקו (100), המזיק נושא במלוא הנזק (100), ואילו המל"ל נותר מאוזן (משלם 30 לניזוק ומקבל 30 מהמזיק).

                   ניזוק [הנזק = 100]

30

 

                          מזיק                                             מל"ל

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ