אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 7340-13, 1455-14, 1289-14, 6735-14 מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל נ' אלשער ואח'

ע"א 7340-13, 1455-14, 1289-14, 6735-14 מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל נ' אלשער ואח'

תאריך פרסום : 12/10/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
7340-13,1455-14,1289-14,6735-14
11/10/2015
בפני השופטים :
1. המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
2. צ' זילברטל
3. א' שהם


- נגד -
המערערת:
מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד משה גולן
המשיבים:
1. נימר מג'יד אלשער
2. אחמד מחמוד
3. עאדל סלמאן מחמוד ונאלי מחמוד
4. פואד אלספדי

עו"ד מועדאד מחמוד
עו"ד סאלח עבדאללה
פסק דין

 

 

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

 

א.             לפנינו ארבעה ערעורים שהוגשו מטעם מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל (להלן המדינה או המערערת) על ארבעה פסקי דין שונים שניתנו על-ידי בית המשפט המחוזי בנצרת. הצד השוה בפסקי הדין הללו הוא, כי נדחו תביעות שהגישה המדינה לסעד הצהרתי מכוח סעיף 3 לחוק נכסי המדינה, תשי"א-1951, לשם הכרה בבעלותה במספר חלקות מקרקעין בלתי מוסדרות ברמת הגולן, ולצוים שונים אשר יגנו על זכות זו. בשל הסוגיה העקרונית שהתעוררה בארבעת הערעורים הוחלט לדון בהם במאוחד; תחילה נסקור כל אחד מהם בנפרד, ובהמשך נידרש לשאלה המשפטית המשותפת לארבעתם, קרי, הדרך הראויה לקביעת זכויות בעלות בהליך כגון דא.

 

ע"א 7340/13

 

א.             בע"א 7340/13 הוגש ערעור כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט זיאד הווארי) בת"א 725-07 מיום 1.9.13, במסגרתו נדחתה תביעת המערערת להכריז עליה כבעלים של מקרקעין לא מוסדרים, הנמצאים דרומית ליישוב מג'דל שמס שברמת הגולן. כפועל יוצא נדחו גם בקשותיה לסילוק ידו של המשיב מן הקרקע, תוך סילוק המחוברים, ולצו מניעה קבוע, לפיו לא יוכל המשיב או מי מטעמו להיכנס לקרקע ולעשות בה שימוש.

 

ב.             בית המשפט המחוזי דחה כאמור את תביעת המדינה. תחילה נדרש בית המשפט לפרשנות סעיף 3 לחוק נכסי המדינה, תשי"א-1951 – שעליו, בין היתר, ביקשה המדינה לבסס את זכותה בקרקע – הקובע, כי "נכס מקרקעין המצוי בישראל, ואין לו בעל, הוא נכס מדינת ישראל מיום היותו לנכס ללא בעל או מיום 1 באייר תש"ח (15 במאי 1948) הכל לפי התאריך המאוחר יותר". בית המשפט קבע, כי סעיף זה מקנה למדינה זכות בעלות על כל נכס שהוכח לגביו כי הוא נעדר בעלים, וכי הנטל להוכיח כי אכן בקרקע מעין זו מדובר, מוטל על המדינה. עוד ציין בית המשפט, כי מסקנה זו מתחזקת נוכח מעמדה של המדינה כתובעת בהליך, וזאת מכוח הכלל לפיו "המוציא מחברו עליו הראיה". בהמשך לכך, דחה בית המשפט את טענת המערערת, לפיה סעיף 3 לחוק נכסי המדינה יוצר הן חזקה שבדין, הן חזקה עובדתית בדבר זכותה לבעלות על קרקעות, וכי על הטוען אחרת מוטל הנטל לסתור זאת. בית המשפט קבע, כי פרשנות סבירה של סעיף 3 אינה מאפשרת לקבל טענה מעין זו, שכן זכות המדינה לפי הסעיף בקרקע היא זכות שיורית.

 

ג.              בנוסף, הזכיר בית המשפט את הליכי ההסדר, שבמסגרתם, בין היתר, ניתנת הזדמנות לציבור הרחב לטעון לזכויות במקרקעין, ואך לאחר מכן – ומשלא הוכחה תביעתו של אחר – זכאית המדינה להירשם כבעלים. בית המשפט ציין, כי הליך מעין זה מאפשר להגיע בצורה הטובה ביותר למסקנה לפיה נכס מסוים נעדר בעלים, ולכן זו דרך המלך להוכחת בעלות המדינה על-פי סעיף 3 לחוק נכסי המדינה.

 

ד.             לבסוף בחן בית המשפט את ראיות הצדדים, ועל בסיסן קבע, למעלה מן הצורך, כי הוכח לא רק שיש לדחות את תביעת המדינה, אלא שהמשיב הוא בעל הזכויות בקרקע. בית המשפט ציין, כי בהעדר גישה לרישום הקרקעות בתקופת השלטון הסורי, המצוי בסוריה, הדרך היחידה להוכחת בעלות היא באמצעות חִג'ות – מסמכים בכתב הנמצאים אצל התושבים, ובהם מתועדות זכויות הבעלות במקרקעין וגלגוליהן. צוין, כי המשיב הציג מספר חִג'ות – אשר אף נתמכו בעדויות – המלמדות כי מדובר בקרקע בבעלות פרטית לכל הפחות משנות השישים; ואילו המדינה, כנאמר, לא הביאה ראיה הסותרת את תוכנן של אלה, או המוכיחה כי מדובר בזיוף. אולם, הואיל והמשיב לא עתר לסעד של הכרה בבעלותו בקרקע, הסתפק בית המשפט אך בדחיית תביעת המדינה, והותרת המצב הקיים על כנו.

 

הערעור

 

ה.             את הערעור כלפי פסק דין זה פותחת המדינה בסקירת השתלשלות האירועים ברמת הגולן ובהתאם אף בחקיקה החלה באיזור, אשר הובילה לכך שדיני הקרקעות העות'מניים הם הרלבנטיים לסוגיה הנידונה. על פי הדין העות'מני – כנטען – נמצא השלטון בראשית שרשרת הזכויות בקרקע, ולכן ברירת המחדל היא שקרקע אשר לא הוקצתה לאחר, שייכת לו. לטענת המדינה, נכנסה היא בנעליו של השלטון הסורי ברמת הגולן, ולכן כל קרקע השייכת לו מכוח אותה ברירת מחדל, שייכת עתה לה. עוד נאמר, כי על פי דיני הקרקעות העות'מניים, על הפרט הטוען לזכות בקרקע כנגד המדינה מוטל נטל ההוכחה, ובפניו שני מסלולים אפשריים; האחד, טענת זכות בעלות, שמקורה ברכישה מן המדינה או בהכרה מטעם המדינה, אשר יש להוכיחה באמצעות הצגת שטר בעלות (קושאן). השני, טענת חזקה ועיבוד אינטנסיביים (על פי סעיף 78 לחוק הקרקעות העות'מני) לגבי קרקע מסוג מירי. מכאן מסיקה המדינה, כי הנטל להוכיח בעלות בקרקע מוטל מבחינה מהותית על הפרט הטוען לזכות כלפיה, ואין זה משנה אם מבחינה טכנית-פרוצדורלית היא משמשת כתובעת בהליך או כמשיבה. כן מפנה המדינה לסעיף 138 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, הקובע כי "מקרקעין שעדיין אינם רשומים בפנקסי המקרקעין ואשר הממונה על המרשם, אחרי בירור עם האפוטרופוס הכללי, אישר שהם ללא בעלים, יירשמו על שם המדינה, אולם אין בכך כדי למנוע מכל אדם לתבוע זכות בהם ולבקש תיקון הרישום". לטענת המדינה, סעיף זה, המאפשר לה לרשום קרקע על שמה אף בלא צורך לפנות לבית המשפט, מחזק את עמדתה המהותית באשר לברירת המחדל המוענקת לה ביחס לקרקעות שברמת הגולן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ