אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 7237-13 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח מוסטפא יאסין (עלי ערמוש) ז"ל ואח'

ע"א 7237-13 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח מוסטפא יאסין (עלי ערמוש) ז"ל ואח'

תאריך פרסום : 03/12/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
7237-13
03/12/2015
בפני השופטים:
1. המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
2. נ' סולברג
3. ע' ברון


- נגד -
המערערת:
מדינת ישראל
עו"ד שמרית גולן
המשיבים:
1. עזבון המנוח מוסטפא יאסין (עלי ערמוש) ז"ל
2. אברהים ערמוש
3. עזבון המנוח אחמד עיסא יאסין
4. מוסטפא ערמוש
5. עלי ערמוש
6. פאתנה מיעארי
7. טארק ערמוש
8. אחמד יאסין
9. פאטמה יאסין
10. מרים יאסין
11. עאידה יאסין
12. מוסטפא יאסין
13. חליל יאסין
14. פאטמה יאסין

עו"ד סעיד אדריס
פסק דין

           

 

השופט נ' סולברג:

 

  1. ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ב' בר-זיו) מיום 2.8.2013 בת"א 103-08, במסגרתו קיבל בית המשפט את תביעת המשיבים מכוח סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין, התשי"ט-1959 (להלן: "פקודת ההסדר"), והורה על תיקון פנקס המקרקעין על-ידי ביטול רישום חלקה מספר סופי 21 (מספר זמני 23א) בגוש 18589 בעיר טמרה (להלן: "הגוש"), הרשומה על-שם המערערת (להלן: "המדינה") מתום הליכי ההסדר במקרקעין בשנת 1975; ועל רישומה על-שם המשיבים.

 

רקע

  1. ביום 21.12.1947 הגיש מוסטפא אחמד יאסין (להלן: "המנוח") תזכורת תביעה (מספר 292), בה תבע את חלקה מספר 23 בגוש (להלן: "חלקה 23 המקורית"). בתזכורת התביעה טען המנוח כי החלקה עברה אליו בירושה מאביו, אשר נפטר בשנת 1917. במסגרת הליכי ההסדר במקרקעין נערכה ביום 14.8.1958 בדיקת גבולות, במהלכה פוצלה חלקה 23 המקורית לשניים: חלקה בשטח של 913 מ"ר שמספרה כמספר החלקה המקורית – 23; וחלקה בשטח של 292 מ"ר שמספרה הזמני היה 23א ומספרה הסופי 21 (להלן: "חלקה מספר 23א" או: "חלקה מספר 21" או "החלקה"). ביום 6.11.1958 הגישה המדינה תזכורת תביעה (מספר 1503), בה תבעה את חלקה 23א, אשר תוארה כ"קרקע טרשים". ביום 8.12.1958 פורסם לוח התביעות של הגוש, בו נרשמו, בין היתר, תביעת המנוח ותביעת המדינה. בתאריך 9.6.1959 נערך סקר מקרקעין לגוש, ובו נכתב על-ידי עורך הסקר בנוגע לחלקה 23א כי היא "קרקע טרשית ואינה ראויה לעיבוד חקלאי". הן בדף ביקורת השדה המתייחס להליך בדיקת הגבולות, הן בדף ביקורת השדה המתייחס לסקר המקרקעין, נכתב כי ההליכים נערכו בנוכחות הבעלים ובנוכחות חבר ועד ההסדר של הכפר, אברהים אחמד דיאב. עם זאת, טוענים המשיבים כי המנוח לא נכח בהליכים אלה. ביום 17.9.1959 נערכה בטמרה חקירה פומבית של התביעות בגוש. מכיוון שהמנוח לא נכח בה, ומכיוון שחלקה 23א תוארה כקרקע טרשית שאינה ראויה לעיבוד חקלאי (כאשר המשמעות היא שלמעלה מ-50% מהקרקע הם טרשים), החליט פקיד ההסדר לרשום את החלקה על-שם מדינת ישראל. ביום 17.5.1963 נפטר המנוח. ביום 22.10.1975 התקיימה הקראה של לוח הזכויות של הגוש, וביום 31.10.1975 פורסם לוח הזכויות. חלקה מספר 21 היא העומדת במרכז המחלוקת בין הצדדים.

 

  1. ביום 2.1.2008 הגישו המשיבים ערעור על רישום חלקה מספר 21 (מספר זמני 23א) בלוח הזכויות בטענה כי פיצול החלקה מחלקה 23 המקורית ורישומה של החלקה על-שם המדינה נעשו ללא ידיעת המנוח ושלא כדין, וביקשו להורות על מחיקת הרישום על-שם המדינה ועל רישומה על-שם המשיבים, וזאת מכוח סעיפים 92(2) ו-88 לפקודת ההסדר. בית המשפט המחוזי (השופטת ב' בר-זיו) קבע כי אין למשיבים זכות ערעור על אופן רישום החלקה, אולם התיר להם לתקן את כתב התביעה על דרך תביעת ביטול הרישום בהתאם להוראות פקודת ההסדר. ביום 30.4.2008 הגישו המשיבים כתב תביעה מתוקן, ובו התבקש תיקון מרשם המקרקעין לפי סעיף 93 לפקודת ההסדר.

 

  1. בכתב התביעה טענו המשיבים כי פיצול חלקה 23 המקורית נעשה במרמה, ללא ידיעתו וללא הסכמתו של המנוח, אשר היה רתוק למיטתו, לא נכח בהליכי ההסדר ולא עקב אחריהם. לדבריהם, המספרים שניתנו לחלקות שפוצלו מחלקה 23 המקורית – 23 ו-23א – ניתנו במכוון, על מנת שלאחר קבלת תביעתו של המנוח ביחס לחלקה 23 ה'חדשה' (חלקה מספר סופי 23), יִקשה עליו לדעת כי מדובר רק בחלק מהקרקע שאותה תבע. עוד טענו המשיבים כי שגה פקיד ההסדר כאשר חישב את אחוז השטח המעובד מתוך שטח חלקה 23א, ולא מתוך שטח חלקה 23 המקורית. לטענתם, חישוב השטח המעובד מתוך שטח חלקה 23 המקורית היה מעלה כי השטח המעובד עולה על 50%, ולפיכך – חלקה 23 המקורית כולה צריכה היתה להירשם על-שם המנוח, שתבע אותה. עוד טענו המשיבים כי משהחליט פקיד ההסדר לרשום את חלקה מספר 23א על-שם המדינה על דעת עצמו, תחת העברת את הסכסוך וההכרעה בתביעות הנוגדות לביתהמשפט, הרי שהרישום נעשה שלא כדין ובחוסר סמכות. לבסוף טענו המשיבים כי חלקה 23 המקורית מוחזקת בידי המנוח ובני משפחתו מזה למעלה מ-100 שנים; כי היא משמשת כולה כבית המגורים של המשפחה והשטח בפני הבית; כי מעולם לא נדרשו על-ידי המדינה לפנותה; וכי דבר רישומה של חלקה 21 על-שם המדינה, כמו גם דבר פיצול חלקה 23 המקורית ודבר הגשת התביעה הנוגדת בידי המדינה, נודע להם לראשונה רק בשנת 2007.

 

  1. מנגד, עמדה המדינה על חשיבותו של עיקרון סופיות המרשם, המעוגן בסעיף 125(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), וטענה כי דין התביעה להידחות הן מחמת העדר עילה, הן בגין התיישנות, הן מטעמי שיהוי. עוד ציינה המדינה כי לבית המשפט נתון שיקול דעת באשר לתיקון הרישום אף אם סבר כי מתקיימים תנאי סעיף 93 לפקודת ההסדר.

 

  1. באשר לטענת המרמה טענה המדינה כי נטל ההוכחה הוא על הטוען למרמה, וכי לא עלה בידי המשיבים להרים נטל כבד זה. לטענת המדינה, המשיבים לא הוכיחו את התקיימותם של יסודות עילת התרמית: ראשית, המשיבים לא הוכיחו את זכותם בחלקה 23א. שנית, המשיבים לא הוכיחו כוונה מצד המדינה לרמות או להטעות את המנוח או את המשיבים, אף לא בהתבסס על ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי. עוד טענה המדינה כי לא נפל פגם בהתנהלותה במהלך הליכי ההסדר; כי פיצול החלקה נעשה בנוכחות המנוח ונציג ועד ההסדר של הכפר; וכי כל שלבי הליכי ההסדר היו פומביים. לטענתה, באחריותו של מגיש תזכיר תביעה לעקוב אחר תביעתו. לבסוף טענה המדינה כי עומדת לה חזקת התקינות המינהלית, וחלוף הזמן אף העניק לחזקה משנה תוקף.

 

  1. לעניין ההתיישנות טענה המדינה כי עילת התביעה קמה לכל המאוחר עם הקראת לוח הזכויות, וכי המשיבים ידעו, או שהיה עליהם לדעת, עוד בשלב החקירה הפומבית, ולכל המאוחר עם הקראת לוח הזכויות, כי חלקה 23א לא נרשמה על-שם המנוח אלא על-שם המדינה. מכיוון שממועד הקראת לוח הזכויות ועד להגשת התביעה חלפו למעלה מ-25 שנים, התיישנה התביעה. המדינה אף הציגה מכתב משנת 2003 מאת אחיו של התובע, מר עיסא מוסטפאיאסין (משיב 3), למינהל מקרקעי ישראל, ובו ביקש לרכוש את חלקה 21. ממכתב זה, כך נטען, ניתן ללמוד כי דבר פיצול החלקה ורישומה על-שם המדינה היה בידיעת המשיבים מזה זמן רב.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ