אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 7183/13 ואח' ברק נ' דלתא קפיטל בע"מ

ע"א 7183/13 ואח' ברק נ' דלתא קפיטל בע"מ

תאריך פרסום : 12/07/2015 | גרסת הדפסה
ע"א, בע"א
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים
7183-13,4218-14
12/07/2015
בפני השופטים:
1. א' חיות
2. ע' פוגלמן
3. ד' ברק ארז


- נגד -
המערערת:
אסתר ברק
עו"ד שי רוסינסקי
המשיבה:
1. דלתא קפיטל גרופ בע"מ
2. עו"ד אריק אמיר
3. בתפקידו ככונס נכסים

עו"ד אריק אמיר
פסק דין
 
השופט ע' פוגלמן:

 

           במוקד ההליכים שלפנינו הסכם הלוואה ומשכון בין הצדדים, אשר הוליד שני הליכים נפרדים שעליהם נסבים שני הערעורים שלפנינו שאותם שמענו במאוחד.

 

 

רקע עובדתי והליכים קודמים

 

  1. להלן תמצית העובדות הצריכות לעניין, כפי שהן עולות מפסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט פרופ' ע' גרוסקופף) בת"א (מחוזי מר') 165/12 ברק נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ (21.7.2013) (להלן: ההליך הראשון): המערערת הייתה המחזיקה ובעלת מעמד של בר רשות במשק חקלאי המצוי במושב בית הלוי (להלן: המשק). בתחומי המשק התגוררו, פרט למערערת, גם בנה ובתה (להלן בהתאמה: הבן; הבת) ורעייתו של הבן. ביום 23.10.2007 נטלה המערערת הלוואה על סך של כמיליון ש"ח מחברת "משכונית נ.ס. (2005) בע"מ" (להלן: משכונית), העוסקת במתן הלוואות בשוק האפור. הלוואה זו ניתנה בתיווכו של אייל בן הרוש (להלן: המתווך). להבטחת ההלוואה ממשכונית שיעבדה המערערת את המשק בשעבוד ללא הגבלת סכום. משום שלא היה בידי המערערת לפרוע את ההלוואה ממשכונית, היא הייתה חשופה – לטענתה – ל"הטרדות טלפוניות, איום במימוש המשכון ועוד איומים" (סעיף 23 לכתב התביעה בבית המשפט המחוזי). במצב דברים זה הציע לה המתווך לפנות למשיבה (להלן: דלתא), חברה העוסקת במתן הלוואות חוץ בנקאיות. במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 2010 פנתה המערערת לדלתא – כשהיא מלווה במתווך – וביקשה לקבל ממנה הלוואה שתשמש בעיקרה לפירעון ההלוואה ממשכונית, שיתרת החוב בה עמדה אותה עת על סך של 1.4 מיליון ש"ח.

 

  1. ביום 25.11.2010 נכרת הסכם בין המערערת לבין דלתא. מכוחו של הסכם זה העמידה דלתא למערערת הלוואה בסך של 1.6 מיליון ש"ח למשך כחצי שנה (להלן: ההלוואה מדלתא). מתוך כספי ההלוואה הועבר סך של 1.4 מיליון ש"ח ישירות למשכונית, ואילו היתרה, בקיזוז סכום של 27,840 ש"ח שהוגדרו כדמי טיפול, הועברה למערערת. שיעור הריבית על ההלוואה מדלתא הועמד על 2.1% לחודש בצירוף מע"מ (28.32% לשנה בצירוף מע"מ). ריבית הפיגורים הועמדה על 3% לחודש בצירוף מע"מ (42.57% לשנה בצירוף מע"מ). כפי שציין בית המשפט המחוזי, לא נטען כי ריביות אלו עומדות בניגוד להוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993 (להלן: חוק הלוואות חוץ בנקאיות) נוכח סכום ההלוואה. החזר ההלוואה לדלתא נקבע ל-7 תשלומים, כאשר 6 מהם תשלומים חודשיים שווים בסך של 11,000 ש"ח כל אחד ששולמו על ידי המערערת. תשלום נוסף בשיעור יתרת ההלוואה (דהיינו הקרן בצירוף הריבית והמע"מ, ובניכוי התשלומים שבוצעו) נקבע ליום 10.5.2011. ממבנה זה עולה כי מדובר למעשה בהלוואת גישור לתקופה קצרה של 6 חודשים, שאין חולק כי תכליתה הייתה לאפשר למערערת להשיג אשראי ממקור בנקאי. להבטחת החזר ההלוואה מדלתא שיעבדה המערערת את זכויותיה במשק בשעבוד ללא הגבלת זמן; ועל מסמכי ההלוואה הוחתמו כלווים גם הבן והבת.

 

  1. בצד הסכם ההלוואה האמור חתמו המערערת, הבן והבת על טופס נפרד, שכותרתו "הסכמות בלתי חוזרות בעניין סידור חלוף" (להלן: טופס הוויתור) שבו נקבע כי במקרה שיפונו מהנחלה יהיו זכאים, כסידור חלוף, לדמי שכירות בסכום שלא יעלה על 500 דולר למשך 4 חודשים, וכי לא יהיו מוגנים לפי הוראת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, או לפי סעיפים 38 ו-39 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל). באותיות מוגדלות ומודגשות הובהר בטופס הוויתור כך: "הרינו לאשר ולהצהיר כי הובהר לנו שמהות ויתורינו הנ"ל הינו למעשה ויתור על זכויות לדיור ולסידור חילופיים [...] ולהתפרנסות מחקלאות, והמשמעות המעשית של כך היא העדרה של קורת גג, כך שבלשון עממית היינו 'נזרקים לרחוב' ומאבדים את האפשרות להתפרנס מחקלאות, למרות זאת, אנו מסכימים לכך".

 

  1. המערערת לא עמדה בהתחייבותה לפרוע את ההלוואה מדלתא, ובעקבות כך פתחה דלתא תיק הוצאה לפועל למימוש השעבוד על המשק, שבמסגרתו מונה בא כוחה של דלתא – הוא המשיב 1 בע"א 4218/14 – ככונס נכסים על זכויותיה של המערערת במשק (להלן: כונס הנכסים). המערערת הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד – היא ההליך הראשון – שבגדרה התבקשו סעדים הצהרתיים שלפיהם הסכם ההלוואה מדלתא בטל מחמת פגם בכריתה, ולפיכך יש למחוק את השעבודים ולסגור את תיק ההוצאה לפועל. לחילופין התבקשה הצהרה כי המערערת לא ויתרה על ההגנה העומדת לה מכוח חוק ההוצאה לפועל וכי אין נפקות לחתימתה על טופס הוויתור.

 

פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בהליך הראשון

 

  1. ביום 21.7.2013 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט פרופ' ע' גרוסקופף) את תביעת המערערת. תחילה נדחתה טענת המערערת לקנוניה בין דלתא לבין המתווך. בית המשפט הוסיף וקבע כי נוכח אופי פעילותה של דלתא, אין זה מתקבל על הדעת כי הבטיחה למערערת שתסייע לה בהסדרת הלוואה בנקאית. בנוסף נדחתה טענת המערערת כי הוטעתה ביחס לתוכן ההתקשרות בהלוואה מדלתא. עוד נקבע כי טענות המערערת שלפיהן לא הוצגו לפניה סכומי ההחזר בהם תידרש לשאת וכי היא לא הבינה את תנאיה הדרקוניים של ההלוואה ואת העובדה שלא תוכל לעמוד בהשבתה נטענו "כמעט בעלמא". בית המשפט המחוזי דחה אפוא את הטענות האמורות ואף הוסיף כי מסקנתו זו תואמת גם את התרשמותו מהעדים שהעידו לפניו, ובמיוחד את התרשמותו מהבנתה ובינתה של המערערת. מחלוקת נוספת שבה דן בית המשפט נסבה על השאלה אם החתמתם של המערערת, הבן והבת על המסמכים השונים נעשתה במשרדיה של דלתא, כטענת המערערת, או במשק, כטענת דלתא. בית המשפט סבר כי למחלוקת עובדתית זו משמעות ביחס לטענה משפטית נוספת שהועלתה על ידי המערערת שלפיה לא ניתן לה הסבר מספק ביחס למשמעות החתימה על הסכמי ההלוואה והשעבוד. בית המשפט ניתח במפורט את העדויות שהושמעו לפניו, לרבות זו של עורך דין ליאור בנימין, שחתום על "אישור עו"ד" ביחס לכל מסמכי ההלוואה והשעבוד. בסופו של דבר דחה בית המשפט את גרסת המערערת לאירועים וקבע כי גרסת דלתא אמינה ונתמכת בעדויות ובמסמכים. לפיכך נפסק כי המערערת, בנה ובתה הוזהרו כראוי לפני שחתמו על טופס הוויתור (שאין חולק כי הוא עצמו מנוסח בצורה ברורה ומובנת), וממילא אין לקבל את הטענה כי האחרונים לא ויתרו על הזכות המלאה לדיור חלוף. משכך, הם זכאים ליהנות רק מהזכות המינימאלית לדיור חלוף, כאמור בסעיף 38(ג)(2) לחוק ההוצאה לפועל. מטעמים אלה דחה בית המשפט המחוזי את התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ