אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 7095/13 עזבון המנוח בן ציון גביש ז"ל ואח' נ' מ"י

ע"א 7095/13 עזבון המנוח בן ציון גביש ז"ל ואח' נ' מ"י

תאריך פרסום : 23/02/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
7095-13
22/02/2015
בפני השופטים:
1. א' חיות
2. ע' פוגלמן
3. ד' ברק-ארז


- נגד -
המערערים:
1. עזבון המנוח בן ציון גביש ז"ל
2. יעקב בנימין
3. דבורה בנימין
4. רבקה נועה רוטמן
5. זאב יהונתן בנימין
6. אליהו בנימין
7. בר בנימין

עו"ד אייל נון
עו"ד אדר קוריאט
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. משטרת ישראל
3. צבא הגנה לישראל
4. האגודה למען החייל בישראל

עו"ד שרון מן אורין
עו"ד אמיר סילש
עו"ד רוני דיאמנט
פסק דין

 

 

השופט ע' פוגלמן:

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' גנות), דחה את תביעתם של המערערים הן בשל התיישנות, הן בשל ייחוד עילה והעדר עילה. על הכרעתו זו נסב הערעור שלפנינו.

 

  1. המנוח, בן ציון גביש ז"ל (להלן: המנוח) התגייס לצה"ל בחודש אוגוסט 2004, ויועד לשרת בפלוגת הסיור של חטיבת גולני. במהלך שירותו הצבאי, ביקר המנוח אצל קב"ן מספר פעמים, ואף ביצע ניסיון אובדני, אשר לאחריו אושפז בבית חולים פסיכיאטרי. ביום 27.1.2005 שוחרר המנוח משירות צבאי למשך חצי שנה, בשל "ליקוי נפשי חמור", ויומיים לאחר מכן, ביום 29.1.2005 (מועד שבו שהה בבית השריון בתל אביב המנוהל על ידי המשיבה 4), נטל את חייו בידיו.

 

  1. המערערים טענו בתביעתם כי רשלנותם של המשיבים גרמה למותו של המנוח, אם במעשה אם במחדל. הם הלינו על כי שלטונות הצבא לא יידעו אותם על מצבו הנפשי הקשה של המנוח; על ניסיון ההתאבדות שלו; ועל אשפוזו הפסיכיאטרי. אבי המנוח טען עוד, כי שלטונות הצבא הטעו אותו באשר לסיבת שחרורו של המנוח משירות צבאי, וגרמו לו לחשוב שהמנוח שוחרר בשל בעיה רפואית ברגלו, ולא מחמת מצבו הנפשי הקשה. עוד נטען כי המשיבה 4 הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה בכך שאפשרה לחיילים להתאכסן בבית השריון, כשברשותם נשק טעון, מבלי לחייבם להפקידו במקום מוגן. המשיבות הגישו בקשות לסילוק על הסף של התובענה מחמת התיישנות, ייחוד עילה והעדר עילה.

 

  1. לאחר סקירה מפורטת של טיעוני הצדדים הכריע בית המשפט המחוזי בעילות הסף שלהן טענו הצדדים. אשר להתיישנות – נפסק כי הטענה הועלתה בהזדמנות הראשונה. הגם שהוגשה בקשה להארכת מועדים בתיק זה, לא הועלו בגדרה טענות לגופה של התובענה, ועל כן אין מדובר בהחמצת "ההזדמנות הראשונה" להעלאת טענת ההתיישנות, והמועד שבו הועלתה בפועל, במסגרת כתב ההגנה, היא-היא ההזדמנות הראשונה להעלאתה. בית המשפט סקר את התשתית הנורמטיבית הצריכה להכרעה בטענת ההתיישנות, עמד על יחסי הגומלין בין הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות) לבין סעיף 89(ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] וסקר את ההלכה הפסוקה הצריכה לעניין. בהתייחס להשעיית מרוץ ההתיישנות לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות נקבע כי מועד גילוי הקשר הסיבתי לעניין קביעת תחילת תקופת ההתיישנות הוא המועד שבו התגלה לניזוק "קצה חוט" הקושר בין המעשה המיוחס למזיק לבין הנזק (ראו ע"א 7707/01‏ צורף נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית (24.11.2005)).

 

  1. הודגש כי נטל ההוכחה לקיומו של החריג המאריך את תקופת ההתיישנות מוטל על הטוען לתחולת החריג על העניין. ברע"א 901/07 מדינת ישראל – הועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל(19.9.2010) חזר ודן בית משפט זה בטיבו של "קצה החוט" הנדרש לצורך מניין תחילת תקופת ההתיישנות. במקרה זה, כמו גם במקרים נוספים, נפסק כי חשד המתעורר אצל התובע, ואף חשד בכוח, ייחשב כ"קצה חוט" המתחיל את מרוץ ההתיישנות (ראו: דנ"א 7601/10 כהן נ' מדינת ישראל – הועדה לאנרגיה אטומית (13.1.2011); רע"א 5087/10 מדינת ישראל נ' דוננפלד (7.11.2012); ע"א 2897/11 גנאיים נ' בית החולים רמב"ם (7.4.2013); ע"א 1960/11 אלמוג נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 10 (6.5.2013)).

 

ביישמו את ההלכות האמורות על המקרה שלפנינו הגיע בית המשפט למסקנה כי התובענה התיישנה. כאמור, עילת התביעה של המערערים הינה מחדליהם הנטענים של המשיבים, אשר הובילו להתאבדותו של המנוח, ואי שיתופם באינפורמציה הרפואית לגבי מצבו הנפשי החמור שהוביל, בסופו של דבר, להתאבדותו; כמו גם הפרת חובת הזהירות מצד המשיבה 4. בית המשפט בחן את השאלה מתי הייתה, או אמורה הייתה להיות, בידיעת התובעים התשתית העובדתית, המהווה "קצה חוט", שהצדיקה הגשת התובענה.

 

  1. המערערים טענו, כי לא היו מודעים לניסיון האובדני הקודם של המנוח, וכן כי לא היו מודעים לאשפוזו בגין ניסיון זה, כמו גם לביקוריו אצל קב"נים, ועובדות אלו נודעו להם לראשונה במהלך ה"שבעה" על מות בנם, וזאת מפיו של חברו שמואל שני. משמעות האמור היא כי קצה החוט של האינפורמציה הרלוונטית, המהווה את התשתית העובדתית להגשת התובענה, הייתה בידיעתם של התובעים לכל המאוחר כבר במהלך ה"שבעה", והחל ממועד זה אמורים היו התובעים לחקור ולדרוש בנסיבות שהסתיימו בהתאבדותו של המנוח. אם סברו כי בידם עילת תביעה נגד הנתבעים או מי מהם, היה עליהם להגיש את התובענה בתוך תקופת ההתיישנות. אשר למשיבה 4, זו טענה כי עילת התביעה נגדה מבוססת על אירוע ההתאבדות בבית השריון בלבד, וכי לא יכול להיות חולק על כך שאין לה כל נגיעה לשרשרת האירועים שקדמו לכך. משאלה הם פני הדברים, ברי כי מרוץ ההתיישנות בכל הנוגע למשיבה 4 החל מרגע שנודע למערערים על התאבדותו של המנוח. ממילא, "קצה החוט" לא יכול היה להיות מאוחר לזה הנוגע למשיבים 3-1, שהיה כאמור במהלך ימי ה"שבעה".

 

  1. המערערים טענו בנוסף כי הסתלקו מחלקם בירושה לטובת המערערת 7, שבמועד האירוע הייתה קטינה, ועל כן היא רשאית להגיש את התובענה עד ליום 12.2.2016. בית המשפט קבע כי טענה זו הועלתה בניסיון להכשיר את הגשת תובענת ההורים באמצעות המערערת 7, אלא שלא ניתן לקבל זאת. המערערים 2 ו-3 – הורי המנוח – צירפו צו ירושה שלפיו הם יורשי המנוח, ולא הומצא כל מסמך המעיד על הסתלקותם הלכאורית מירושת בנם לטובת בתם – המערערת 7. נקבע כי טענה זו לא באה לעולם אלא לצורך ניסיון להתגבר על מכשול התיישנות התובענה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ